• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

רכבת שדים: מקבץ שני

תגובות של כותבים וכותבות בעקבות תוכניתו של אמנון לוי, "השד העדתי"
רועי חסן, שלומי חתוכה, איתמר טובי טהרלב


ומאז לאמא שלי קראתי דליה, רק דליה / רועי חסן

כל חיי הייתי בטוח שהזיכרון הראשון מילדותי הוא מהיום הולדת שלי בכיתה א', נושף על נרות העוגה שחנה המחנכת מחזיקה למולי. עד שיום אחד לפני כמה שנים, באחד ממעברי הדירה של אמי שקרו בממוצע כל שנתיים, נתקלתי בארגז מלא בתמונות משפחתיות. אחרי נבירה נרגשת, מצאתי את עצמי מחזיק ביד את מה שהיה אמור להיות הזיכרון הראשון שלי. לגלות פתאום שגם זיכרון הילדות הראשון והמאוחר לאללה שלי הוא בעצם תמונה, שבטח כבר ראיתי פעם והייתה מספיק נחמדה כדי שאחקוק אותה לכדי זיכרון ילדות, גרם לי לשאול את עצמי למה בעצם הדחקתי את ילדותי.

המשכתי לעבור על התמונות והתחלתי לתחקר את אמי בנוגע אליהן. תמונה שלי בגיל עשר לבוש חולצת טורקיז מכופתרת עד הצווארון בתוך ג'ינס שחור – "איפה זה היה ולמה הלבשת אותי ככה?" אמי צחקה צחוק מתגלגל ואמרה "מבחני קבלה לתחרות כישרונות צעירים בתל אביב. מאז שנולדת אהבת מוסיקה וכל הזמן היית שר לנו בבית והיה לך קול לא רגיל לילד, עמוק כזה, אז אמרתי למה שלא תשתתף. לקחתי יום חופש מהעבודה ונסענו לתל אביב. כשהגיע התור שלך להיבחן שאלו אותך מה תשיר ואמרת שיר של עופר לוי, אני בחיים לא אשכח איזה עיניים הם פתחו שם, הבוחן השתנק והקלידן טען שהוא לא מכיר את השיר. הם ביקשו שתשיר שיר ישראלי ושאלת מה זה שיר ישראלי, עופר לוי לא ישראלי? אמרו לך תשיר גידי גוב או אולי משינה. בסוף שרת את 'אל תשליכני' של אביהו מדינה. כל ההורים שהיו איתי בקהל קיבלו צמרמורת מאיך ששרת, אבל לא קיבלו אותך, אמרו שאתה לא מתאים לתחרות. אני לא לקחתי את זה קשה וגם אתה לא, אבל מאז לא סבלת מוסיקה מזרחית. כשאבא היה שומע עופר לוי בבית היית לוקח כדור ויורד למגרש והיית מת על עופר לוי לפני זה, את זה נראה לי שאתה זוכר".

והיא צדקה, זכרתי את זה, וגם את היום הזה בתל אביב זכרתי פתאום. זכרתי שעשיתי את עצמי כאילו לא לקחתי את זה קשה שלא קיבלו אותי לתחרות, כי לא רציתי להעציב אותה. ומה שהכי זכרתי לזכור מהמקרה הזה, שלא חשוב כמה טוב ויפה שיהיה, מזרחי זה לא מתאים.

בוקר וערב שיננתי לעצמי – מזרחי זה לא מתאים.

כששאלו אותי מה המוצא שלך, אמרתי ישראלי, נולדתי בארץ, וכששאלו מאיפה ההורים התחמקתי. למדתי איך לא להתלבש כמו מזרחי ואיך לא לדבר כמו מזרחי, התחלתי לקרוא ספרים כי זה נחשב לא מזרחי והתרחקתי יותר ויותר מהחברים בשכונה. בסרטים שראיתי הבנתי שהמזרחים הם שיכורים או פושעים או מובטלים, במקרה הכי טוב שוטרים שחולמים על קבע. לא רציתי להיות כמוהם, שכנעתי את עצמי שאני לא כמוהם.

עד שבכיתה ח' ביקשו מאיתנו לעשות עבודת שורשים והייתי צריך להציג את שלי בפני הכיתה. הייתי במתח נוראי, לא רק כי אני הולך להציג את המזרחיות שלי לראווה, גם היה לי סוד שלא ידעתי אם אני רוצה לספר אותו. בסוף אזרתי אומץ ואמרתי: אני רועי הבן של אהרון ודליה שנולדה בשם פרחה. הצחוק בכיתה היה בלתי נמנע, רעדתי כולי, ואז אחד הילדים אמר – פרחה בצומת, כמה לשעה? וזה שעל ידו אמר – ולאבא שלך קראו ערס. כל הכיתה פרצה בצחוק. שמטתי את המחברת מהיד ורצתי אליהם באמוק, שניהם קיבלו מכות ולאחד מהם שברתי את הרגל. הצטערתי על זה, לא רציתי להרביץ לאף אחד, בטח שלא לשבור רגל, רציתי רק שצחוק הילדים ייעלם. השעו אותי לשבוע מבית הספר, אף אחד לא שאל ולא התעניין מה קרה שהילד הזה שמעולם לא הרים יד ואפילו לא קול על מישהו, תוקף באלימות שני ילדים. זה נראה להם טבעי לחלוטין.

שם הבנתי שאני לא יכול לברוח מעצמי, שמה שלא אעשה תמיד אהיה ילד מזרחי. אחרי שבוע חזרתי מההשעיה אבל בעצם כבר אף פעם לא חזרתי לבית הספר. הייתי הילד שהם ציפו ממני להיות, הפצירו בפניי – לך, תלמד מקצוע, בתחושה שהם עושים לי טובה גדולה.

אבל לא הלכתי ללמוד מקצוע, פשוט עברתי בית ספר. וגם בבית ספר החדש המשכתי להגיד שאני ישראלי כששאלו אותי מה העדה שלך וכששאלו על הוריי החלפתי נושא, והמשכתי לא להתלבש ולא לדבר כמו מזרחי ולא להקשיב למוזיקה מזרחית ולמדתי תיאטרון כי זה נחשב ללא מזרחי ומאז לאמא שלי קראתי דליה, רק דליה, כי פרחה זה שם מזרחי, ומזרחי זה לא רק לא מתאים, מזרחי זה קללה.

שד1

הנה גדל הנער, והפך לשוטר / שלומי חתוכה

בתוכנית של אמנון לוי, נשאל ילד מזרחי המתגורר בפריפריה מה יהיה כשיהיה גדול. "שוטר", ענה הילד. למה, הקשה עליו לוי, לא היית רוצה להיות רופא? (או משהו כזה). דווקא כן, אמר הילד, אבל איזה סיכוי יש לי?

להפתעתו של לוי הילדים המתגוררים בפריפריה, מזרחים שרובם לא לומדים אפילו עם אשכנזי אחד בכיתה כפי שהם מעידים בכל עיירה שלוי מבקר בה, לא רק שהם חכמים, הם גם מבינים מאוד את ההפגרה וההסללה שהם עוברים. הם מבינים כמה העובדה שהם מזרחים החיים בפריפריה מכוונת אותם באופן בלתי נמנע לחיים של עבדים עבור אשכנזים החיים במרכז, לכאלה שתקרת זכוכית עבה וחסימה מדגדגת להם את הראש. רובם מספרים ללוי על חלומות ושאיפות לפרוץ את הגבול הארור הזה, אבל באותה נשימה נראה שהם חוששים שמדובר בחלום בהקיץ, כמעט התגרות מוגזמת בחיים ("אם אשרת ביחידה מובחרת יסכימו לקבל אותי לעבודה. מצד שני מורידים קב"א למזרחי שחי בפריפריה". אומר אחד הנערים. חוקר אשכנזי שחקר את הנושא במשך כמה עשורים מאשש את מסקנתו המהירה של הנער, כי הצבא בנה כלי המפלה מבחינה אתנית).

לוי2

בהפגנה שנערכה לפני חודשיים בכיכר הבימה הבטתי באלפי האנשים ותהיתי: למה אין כאן מזרחים? אתה שם לב שאין כאן מזרחים? שאלתי את החבר שהיה איתי. הוא הרים את מבטו ואז הצביע ימינה: הנה הם. גדודי יס"מ ומג"ב, שחומים במידה כזו או אחרת, בעלי שמות משפחה שאי אפשר לטעות בהם: כאלה שלא כדאי לכתוב בקורות החיים אם אתם רוצים למצוא עבודה.

אכן, הנה גדל הנער, והפך לשוטר, כמו שהבין שיהיה ברוב חוכמתו. מה כבר יכול היה לעשות? והנה סוף-סוף הוא פוגש אשכנזים, כאלה שמעולם לא למד איתם בביה"ס או פגש במרחב שלו, אותם אלה שבמידה רבה אחראים למצבו, והוא פוגש אותם רק כי היחידה שלו מוכרחת לעבוד מוצ"ש. ואלה מפגינים, אבל חלילה לא מפגינים נגד ההפגרה שלו, או נגד הגזענות שהוא חווה כל חייו, או נגד הסלקציה המבוססת על צבע עור ומדינת מוצא – לא רק במועדונים אלא גם באוניברסיטאות ובתקשורת (מועדוני העל), או נגד הגטאות הפריפריאליים, או נגד האלימות השקטה וארוכת השנים והדורות, האלימות הסמויה הצינית והמשפילה, קודם את סבו וסבתו ואחר כך את אביו ואמו והיום אותו ואת אשתו ומחר את בנו ואת בתו. מפגינים, אבל לא נגד האפרטהייד שהסב יצר, האב מתחזק, והוא עומד מולה ושותק.

מול מה הם כן מפגינים? צדק חברתי, דמוקרטיה, דברים כאלה, אתם יודעים.

הפרק הראשון בסדרה של אמנון לוי על הדיכוי האתני במדינת ישראל, היה הזדמנות לראות את הנער שעוד רגע יחליף את החלומות הגמישים במדים מגוהצים של שוטר, את הרכות של הנעורים בקשיחות של משטרה, ואת התקווה בתסכול ושנאה, ובעיקר זעם. רק תזכרו, שמי שהביא אותו לשם, עם המטען שהוא נושא איתו, זה אתם. היצירה המקורית היחידה שלכם. אז בפעם הבאה שתפגשו אותו בהפגנה, אם אינכם עומדים לבקש סליחה, כדאי שתסתמו את הפה.

שד2

פלוס מינוס / איתמר טובי טהרלב

הטענה האשכנזית הבסיסית כלפי קידמה ומזרחים היא שקידמה לא יכולה להיות דבר מזרחי, כלומר קידמה היא דבר אשכנזי.

גם לא מעט מזרחים הפנימו את זה דרך פרסומות וסרטים, למשל.

אם להתקדם – כלומר לחיות – זה אשכנזי, אז איך בדיוק אני יכול בצורה חופשית להתקדם – כלומר לחיות – בעודי מזרחי? רגע, זו מדינה חופשית? רשמתי, תודה.

זהו פרדוקס מושלם, שכן מזרחי לא יכול להתקדם ולהצטרף למועדון של המתקדמים. כי מזרחים לא יכולים להתקדם, לפי הסטיגמה הרווחת, בישראל.

יעני כשאני בתור מזרחי הולך קדימה אז בחוקי הפיזיקה של ישראל אני תמיד הולך בעצם גם הרבה אחורה. קוראים לזה נשאר במקום. אפס תנועה במרחב.

זה נראה כאילו הדרך היחידה של מזרחים להתקדם היא דרך ביטול/השהיית/עיכוב מזרחיותם, כלומר ביטול/השהיית/עיכוב חייהם כך שכאשר הם יתקדמו – הם, כלומר אנחנו – כבר לא נהיה מזרחים כי הרי מזרחים לא יכולים להתקדם בעודם, בעודנו, מזרחים חיים בישראל כמובן. (אפשר להגר מההיגיון האשכנזי הזה בכלל?)

אם להתקדם זה + (פלוס) ולהיות מזרחי זה – (מינוס), אז כשמזרחי רוצה להתקדם הוא בעצם אפס. כלומר תקוע במקום. ובזמן שעובר אנשים אחרים מתקדמים.

אם אני בתור מזרחי יכול להתקדם רק כאשר אינני מזרחי, כלומר כאשר אינני, משמעות הדבר שאיני יכול כלל להתקדם ויוצא שאני בסופו של דבר נשאר במקום. בזמן שהזמן הלא ישראלי עובר. אגב, מה השעה?

אבל רגע! אם אשאר במקום יאמרו עליי שאני בכיין ונשאר במקום.

אבל אני רוצה להתקדם, לעבוד ולהצליח! כי ככה עושים בני דודים שלי בצרפת. אבל פה הזמן עוצר ועוד נותנים לו דו"ח כי לא עצרתי בצד.

אבל אז כשאנחנו רוצים להתקדם אומרים לנו שבצבע חום, איך להגיד את זה, אי אפשר להתקדם איתו כאן.

או שאומרים לנו חחח שמישל מלכה זה שם שאי אפשר להתקדם איתו. ואני הרי מישל-מכלוף-מישאל-מישה-מיגל מלכה. כולנו מישל מלכה. טוב בעצם עם פטור קל למזרחים בהירים, למזרחים עם משקפיים נטולי ג'ל, או שם משפחה ודיבור משונה. זה עוזר פה ושם לעבור ראיונות עבודה ואז להגיד שהם לא יודעים מה אמנון לוי רוצה מחייהם.

הלופ הזה יכול להימשך שנים והמטרה שלו הוא למשוך עוד ועוד זמן. כי כל זמן שאנחנו מעוכבים בלופ, בשל רצוננו להתקדם (+) בעודנו מזרחים (-) הם ממשיכים להתקדם (+) בלי שנעכב אותם (+).

ואז אם אנחנו לא מתקדמים בעודנו מזרחים, אז גם דור אחר של מזרחים בכלל לא יבקש להתקדם. להתקדם לאיפה בדיוק? לעבר הלופ הבא כמובן. נקסט.

שד3

>> רכבת שדים: מקבץ רביעי: שלמה וזאנה, אור סיונוב ואלמוג בהר

>>רכבת שדים: מקבץ שלישי – נעמה קטיעי, אברהם הרן מוטחדה ויוס ברוך

>>רכבת שדים: מקבץ ראשון – אינס אליאס, תום מהגר וגל לוי

>>לצפייה בפרק הראשון של "השד העדתי"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    אני גדלתי בשנות ה-80' בקרית אתא, עיר בדירוג 5 מתוך 10 של הלמ"ס (כמו קרית מלאכי, בית שאן, טירת הכרמל, אור עקיבא וכו'), ולא הייתי האשכנזי היחיד בכיתה.
    אשכולות 1,2 הם ישובים ערביים וחרדיים. גם אשכול 3, חוץ מנתיבות.
    האם מאז אחיי האשכנזים עזבו את השכונות החלשות-יותר, או שאמנון לוי בחר דוגמאות קיצוניות? כמה ילדים מזרחיים באמת לא מכירים אשכנזים?!

  2. התירוץ של מזרחיות לא מתקדמת מוטעה וגזעני

    צריך לבנות על אותו מודל גם בארץ, לא יתכן שנהיה שבויים בתרבות שזרה לנו ואף מסרסרת, התרבות המזרחית בכללית מקדימה אותה מבחינת אינטלגנציה אנושית משותפת אורגנית, לכן יפן היא המדינה הכי מתקדמת מבחינה טכנולוגית

  3. גל לוי

    יש כאן עוד כמה הורים לא מתפקדים לרדת עליהם….

  4. דןש

    תופעה אופיינית למדינת מהגרים.
    גם הבן שלי התבייש בעובדה שיש לו סבא "רומני" = גנב ולא הזכיר אותו בשרשיו. למזלו היו לו גם סבא וסבתא ילידי הארץ – בהם הייתה גאוותו.
    עובדת הסתרת הסבא הרומני לא השפיעו על נפשו הרכה והוא התקדם בחיים על פי כשרונו ויוזמתו.

  5. דןש

    לצערי ושוב על בסיס הכתבה המזרחיים הם המייחסים לאשכנזים את הקידמה. אין קידמה אשכנזית וקידמה מזרחית. לקידמה אין צבע, אין ריח ואין צורה – הקדמה היא יציאה מהשפל, האמונה ביכולת, היוזמה והשאיפה להתקדם. הקידמה היא פריצת גבולות, פריצת מסורות ופריצת אמונות ב"כוכבים ומזלות".

    היציאה מהלופ התודעתי, מחוייבת המציאות וכל עוד לא תהיה פריצה ממנו לא יצאו אלו המרגישים עצמם מקופחים למרחב. נכון שכל ההתחלות קשות – העובדה שקיימת פריצת דרך ( לא דרך השתכנזות) חשיבתית ויציאה מההקפאה מעודדת ואני מקווה שגם תשמש נקודת אור להמשך. אבל, יוזמה עצמית אינה מספקת והמדינה חייבת להרתם למשימה ובראש וראשונה בתחום החינוך. חינוך למצויינות, לרצון להגברת הידע ובמיוחד הרצון ליציאה למרחב.

  6. ג'ו

    זה הזיכרון הראשון שלי, או לפחות אחד הראשונים. בבת ים. לגדול בשכונה בה הרוב הם מזרחים זה לא פיקניק. אולי לפני ההתקפה על האשכנזים, גם המזרחים צריכים לעשות איזה חשבון נפש קטן. אולי אמנון לוי צריך לדבר על הגזענות הכללית בחברה הישראלית: כלפי ערבים, רוסים, חרדים, שחורי עור.

  7. נטול חרטא

    ואני לא היחידי.
    אני לא מכיר תופעה הפוכה.

    יש לציין שמאז היוולדי ועד היום מעולם לא העבדתי מזרחים בפרך, לא ריססתי מזרחים בDDT, ולא גירשתי את התימנים מהכינרת.

    טענות הקיפוח והאפלייה של המזרחים נכונות אך פוליטיקת הזהויות בכלל והקיטש הרייטינגי של ערוץ 2 לא קוראים למאבק מעמדי- תרבותי אלא מסיתים נגד "אשכנזים" באשר הם.

    1. מדברים פה על האפליה כנגד כהי העור

      וזה כבר מעבר לאפליה וגובל בגזענות קשה, בציבור מברה"מ יש לובי חזק ביותר, הושקעו בו יותר מ-500 מיליארד ש"ח, ארה"ב כיסתה רק 5% למרות הניסיון התקשורתי להציג את זה כיותר, קיבלתם חלק חשוב מהשומן במדינה בעוד אנשים ותיקים מכם הופלו, דבר שעדיין גורם למרירות, איך אנשים שהם בגדר סמי קולוניאליסטים שאינם בכלל שייכים לאזור המזרחי, מקבלים נתח כול כך גדול

      1. תמר

        גם ילד לבן שגדל בהארלם בשנות השבעים סבל מהתעללות, האם זה אומר שארה"ב לא קיפחה את השחורים? ברור שמציקים לכל מי שהוא שונה. הטענה פה היא על קיפוח ממסדי, על כך שהמזרחים הופנו לעיירות פיתוח שם מלכתחילה לא הקימו בתי ספר עיוניים (כי ממילא הם צריכים ללמוד מקצוע), והעיירות האלה היו בדרום הצחיח, איזורים לא חקלאים שהאשכנזים לא רצו ליישב (למה להם? הם יכלו לקבל אדמות בגליל) ועוד כהנה וכהנה.
        אז די עם ה"התביישתי בסבא הרומני" או "בתור רוסי סבלתי מגזענות". כפי שנכתב פה למעלה העלייה הרוסית קיבלה תקצוב לא מן העולם הזה, ועוד התייחסו אליה כ"התקווה הלבנה" (ע"ע גדעון לוי).

        1. בדיוק

          זה כבר גובל בפסיכוזה המונית של אשכנזים.

          הבעיה היא לא שמרוקאים לא אוהבים רומנים או להיפך, וגם לא אם אתה שונא קובה

          הבעיה היא הממסד. מדינת ישראל היא הגזענית. היא גזענית בצורה שיטתית לטובת האשכנזים ולרעת המזרחים. היא מחוקקת חוקים שנראים אובייקטיביים אבל רק מטיבה עם האשכנזים, וזה מתבטא בהבדלים ענקיים בתקצוב לפי אוכלוסיות.

  8. פריץ היקה הצפונבוני

    מהממידע שלי ונסיוני הפרטי. אין בציבוריות,( לא מדובר בפרטים ולא באוכלוסיה הירדית אשכנזית)גזענות אנטי מזרחית וש דכוי והפליה שלאוכלוסיות מוחלשות. מזרחים בעלי השכלה ומבוססים כלכלית אינם מופלים לעובדה שאכן רוב המוחלשים וכן אוכלוסית בתי הכלא הם ממוצא מזרחי/ ארצות האיסלאם. יש הרבה סיבות. מה שכן יש ,זה קשרים חברתיים=חבר מביא חבר( מה שנקראבאנגליתold-boys אלה ממשפחות ברובד החברתי העליון שקבלו יחד חינוך אליטיסטי.. ומכיון שאבות הישוב והמדינה היוכמעט כולם מאירןפה המזרחית זה עזר לדורות הכאים משכבה זו להתברג במשרות שלטוניות נחשקות . מתופעה זו סבלו גם דור הורי היקים שבאו בשנות ה30..

  9. תמר

    אני אשכנזיה וגדלתי עם רוב אשכנזי, אבל תמיד הייתה ברקע תחושה שצריך לשאוף לעור כהה, עור לבן הוא עדינות, פינוק, חנניות, והייתה איזו שאיפה ל(סטריאוטיפ?) מזרחי – להיות פרועים, לא חננות. העובדה שאני מאלה שקוראים ספרים והמחשבה שלכן בעתיד אולי אגיע רחוק יותר הייתה מין פיצוי על מה שלא הצלחתי להיות ועל הזלזול שספגתי.

  10. ורה

    "והתרבות העולמיים. האם יעלה על הדעת שהתלמידים היו מפסיקים ללמוד קרוא וכתוב בעברית, ברוסיה, רומניה, גליציה שם היהודים היו מסכנים עניים ונרדפים? אלה לא פגמו מעולם בתלמודם. מפעם לפעם אנחנו שומעים על סופר גדול שצמח שם, פילוסוף, חכם בחוכמת הטבע או פרשן עצום. אבל אצל יהודי המזרח שנטמעו בתוך הערים המוסלמיות התמוססה לה התאווה של הלימוד והקריאה עד שקמה לה שכבה של רבנים וחכמים ששפכה אור על תרבותם של יהודי המזרח ואפריקה.

    החיים במלאחים הצפופים היו קשים גם מבחינת בריאות הגוף. הגופות גם הם כמו השכל הלכו והצטמקו. היהודים היו אמונים על כל המלאכות המעשיות שסייעו להם לכלכל את עצמם ולהתנהל בקרב שכניהם הערבים. יהודי הארצות צפון אפריקה עסקו במיקח ובממכר ובמלאכות של עניות. כדי להשתחרר מהמעגל הזה הייתה לקהילות המסכנות הללו רק דרך אחת – בתי ספר."

    http://www.moreshet-morocco.com/category/%D7%9B%D7%99%D7%97-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A1-%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94

    מוקדש לכל מי שטוען שהציונות שיכתבה את היסטוריה, הנה באתר של יהדות מורקו הם מודים שלמרות העוני והניוון של יהודי מזרח אירופה,תאוות הלימוד שלהם לא פגה והם השכילו ללמד את בניהם ,לעומת זאת יהודי המאלח נזקקים לעזרת יהודי צרפת. אולי פה נעוץ ההבדל?

    1. עמית

      אתה מצטט דבריו של איש כי"ח – כמובן שכדי לפאר את ההישגים החינוכיים שלהם (בראשית המאה ה-20 כמחצית מילדי יהודי מרוקו למדו בבתי הספר של כי"ח והמחצית השנייה למדו בבתי ספר של רשתות אחרות) הוא ירצה להגיד שלפניהם לא היה דבר. כמובן גם שזאת התפארות שאינה במקומה – ילדים יהודים במרוקו קיבלו את חינוכם טרום העת המודרנית בבתי הכנסת, בצורה שמקבילה ל"חדר" אצל אשכנזים, והיו גם ישיבות גבוהות.

      אגב, רק כדי לנפץ את המיתוס הבזוי שבנית אצלך. הנה הנתונים:
      במפקד אוכלוסין של האימפריה הרוסית ב-1897, שיעור האנאלפבתיות בקרב היהודים היה 51% בקרב גברים ו-71% בקרב נשים.במפקד אוכלוסין של פולין בשנת 1921 – שיעור האנאלפבתיות בקרב גברים יהודים היה 25%, בקרב נשים 31%.

      1. שרלי

        לא ציטטתי שום איש של כי"ח אלא חוקר מהאוניברסיטה העברית.

        כמה אתם יכולים לשקר כדי להתבצר בשטויות שלכם?

        יש 3 פרסי נובל ממוצא יהודי מרוקאי, שלושתם בחו"ל, מאחר ו 70% מהיהודים עלו ממרוקו לישראל זה אומר שהמדינה הגזענית האשכנזית שלך הפסידה 7 פרסי נובל.

        ככה תתחיל לחשוב, לעולם תהיו בורים ואידיוטים, יש לכם את הכוח של שמטר להשחית.

        הטענות שלכם לא מחזיקות מים לכן רק שקרים מתאימים לכם. בלתי אפשרי לשקר היום, יש אינטרנט וכל אחד יודע.
        עמית, אתה גזען ושקרן.

        חוץ מזה כל ארכיוני האליאנס פתוחים לציבור, הן בארץ, והן בצרפת ובמרוקו, לא כמו מרתפי הציונות שכמעט כל דבר שקרה לילדי תימן או שקרה לפנתרים או למזרחים לפני 50 שנה עדיין סגור לציבור. מה יש לכם להסתיר? אפילו את רוב יומנו של הצורר בן גוריון אתם מסתירים.

        זה לא יעזור, מה שלא תעשו, האמת תצא מאיזה חור.

        1. עמית

          אממ, נראה לי שהגבת בלי לטרוח לקרוא.

          התגובה שלי הייתה מכוונת ל"ורה" הגזען שמאמין בעליונות של יהודי אשכנז על יהודי מרוקו, לא לך. למעשה אני מביע בתגובה שלי עמדות זהות בדיוק לאלה שאת הבעת למעלה.

        2. ורה

          איך הגיעו לארץ רבע מליון יהודים מארצות ערב חסרי קרוא וכתוב? איך זה מסתדר עם הנתונים שלך? קראי מעט על מבצע "לביעור הבערות"

          דבר שני, כל פרסי הנובל (שכחת להזכיר שחצי יהודי מפולניה-אוקראניה (אוקרניה נולדה לאחר מלחמת העולם השניה) וששום זוכה פרס נובל לא קיבל את השכלתו במורוקו , למעט קלוד טנגי כהן שקיבל השכלה צרפתית בקולניה האלגראית . לעומת זאת זוכי פרס נובל יהודים – צכים ,פולנים והונגרים קיבלו את חינוכם בארצות שאת בזה ליהודיה. חלקם אפילו קיבלו חינוך בסיסי ,בפרט הסופרים, בשביס זינגר , עגנון .
          עמית- לא הצלחתי למצוא שום אישוש לטענותיך המגוכחות (כולל היסטוריון פולני ),תביא הפניה, למה שכחת מפקדים בשטח הקיסר ירום הודו פראנץ יוזף? בשטחי אוסטרו הונגריה? אז לא ככ מסתדר עם החוק הצארי ועם ההיסטוריה של האשכנזים שסיפרו סיפורי אימה על המלמד בחידר המכה בשוט. משום מה רק בוארשא עצמה הודפסו כל יום 130 עיתונאים יומים (יותר ממדינת ישראל) ואחוז ניכר מהרופאים היו יהודים וכן מרצים, מוזקאים -רוב העושר הזה נעלם בצורה טראגית -ופולנים בקינאתם החלו עם נומורס קלאוזס והצרת דרכי הסטודנטים . הם נרצחו בגלל הרשעות האנושית וכעת אתה מפיץ שקרים על קהילה שהוכחדה ואין לה פה . שוין ,אומרים באידיש ככ אנאלפבתים שצרכו עיתונות וספרות , ותאטרון וכו
          השאלה הכי גדולה – אם לטענתם היו ככ הרבה משכילים שקיבלו השכלה -למה הם לא נכנסו לואקום התרבותי ? למה הם לא לימדו את ילדי הקהילה וחיכו לחסדי מפאי? למה לא הוקם שום מוסד להשכלה גבוהה על טהרת הרופאים, המדענים ,ההיסטוריונים , הסוצולגים , הכלכלנים מארצות ערב? אולי כי הם פשוט הלכו לצרפת? ואת היתר היו צריכים ללמד קרוא וכתוב במבצע הביעור?

          1. עמית

            ״איך הגיעו לארץ רבע מליון יהודים מארצות ערב חסרי קרוא וכתוב?״
            לא הגיעו. הנתון האמיתי קטן בהרבה, וחסרי יכולת קרוא וכתוב היו גם בקרב העולים ממזרח אירופה ואף בקרב האוכלוסייה הוותיקה (5 אחוז). המיתוס של מזרח אירופה כפסגת התרבות האנושית (כל מי שאי פעם ביקר באזורים הכפריים של יודע עד כמה הדבר שגוי) לעומת ארצות המזרח התיכון כתחתית התרבות – הוא חסר בסיס. הנתונים לגבי מספר האנאלפבתים בקרב יהודי רוסיה ופולין מהמאות ה-19 וה-20 נלקחו ממפקדי האוכלוסין בהן. http://www.levyinstitute.org/pubs/wp182.pdf

            בטבלאות בסוף המאמר יש את הממצאים מהמפקדים ואף ממספר מקורות נוספים שמאשרים שמספר עשרות אחוזים מהאוכלוסיה היהודית בשטח האימפריה הרוסית (כולל פולין ומרבית מזרח אירופה), וגם בשנים מאוחרות יותר (ואף ב1927), היו אנאלפבתים. החוקר מציין שאין סיבה להאמין שתוצאות המפקדים היו לא-אמינות או שידיעת קרוא וכתוב ביידיש לא דווחה בהם.

            אתה משום מה נעלב כשמציינים בפניך שהמיתוס של יהדות מזרח אירופה כפסגת התרבות האנושית כשמו כן הוא הוא – מיתוס, אך אין בכך שום דבר מעליב. הקהילות היהודיות במזרח אירופה, בדומה לקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם, היו מיעוט שעקב תושיתו השיג הצלחה רבה יותר מאשר חברת הרוב שסבבה אותו, על אף העוינות כלפיו. עם זאת לא צריך לקחת את זה לממדים מיתים, ומזרח אירופה של סוף המאה ה-19 המאה ה-20 הייתה אזור רווי עוני ובערות אפילו במונחים של התקופה ביחס לאזורים אחרים בעולם (מערב אירופה וצפון אמריקה), וזה בטח שלא פסח על היהודים שבה. האופן שבו אתה תופס את יהודי מזרח אירופה לא מתיישב עם אף עדות היסטורית. כשהיהודים ממזרח אירופה היגרו בהמוניהם לארה״ב (מה שכבר מלמדך על המצב בארצות המוצא שלהם), הם השתלבו תחילת במלאכות הכי פשוטות ונמוכות בחברה האמריקאית. רק לאחר חילופי דורות הם הצליחו להתקדם מעבר לכך.

          2. עמית

            ואגב, סתם כדי למחוק לך קצת מההתנשאות, שימי לב לכתוב בטקטסטים רבניים ממרוקו מהמאה ה-17:
            ״אין לך שבוע ושבוע שלא יבואו ששה או שבעה משאר מדינות המגרב (צפון אפריקה), וגדולה על כולן אלה הבאים.. מארץ אשכנז, וארץ פולנייא (פולין) הבאים לצרכיהם או לצורך פדיון שבויים.‏״

            מצוטט ב״תולדות היהודים בארצות האיסלאם״ של יוסף טובי, עמ׳ 189.

          3. שרלי

            ציטוט כבר נהיה טיעון מדעי, שקרים זה גם כנראה ספורט אשכנזי.

            יש חינוך ויש כל מיני חינוך,
            אם אתה מדבר על חינוך מערבי מודרני זה משהו אחד, אם על חינוך מסורתי-דתי זה משהו אחר.

            סרז' הרוש הוא יליד קזבלנקה וחלק ניכר מחינוכו קיבל במרוקו. חינוך יהודי.
            בנזרף (פרס נובל לרפואה) בכלל קיבל את החינוך שלו בונצואלה. אבל מסורת החינוך למדעים ולחינוך מתקדם באה לו מהוריו שהגיעו לונצואלה ממרוקו.
            זה נכון לגבי כולם.

            בישראל נקטעה המסורת הזו, באלימות אשכנזית אדירה ובהשקעת המון כסף כדי לקיים את הדיכוי הזה. לכן גם לא יהיו פרסי נובל מיוצא מרוקו שגדלו בישראל, אולי יהיו דור שני מאלה שנולדו כבר בחו"ל.

            אנלפבתיות ויהדות זה כמעט סתירה לוגית, כי הגברים היהודים כולם למדו לקרוא ולכתוב עברית, לכל הפחות לקרוא עברית כולם ידעו, או אם לא ממש ממש כולם אז קרוב לכולם. גם נשים רבות למדו לקרוא. ואחר כך גם רובן.

            החינוך המודרני במרוקו התחיל ב 1862, וזה בא דווקא מאשכנזים בצרפת (קבלו קצת קרדיט יא בנדיטים!), עם הקמת בית ספר אליאנס הראשון. אחר כך במשך כמה דורות הלך החינוך הזה והתפשט, המורים בהתחלה הובאו מאירופה, אחר כך התלמידים המצטיינים היו הולכים ללמוד בצרפת וחוזרים ללמד בעריהם או בארצם. כך אליאנס הקים גוף חינוכי שסיפק את צרכיו וקם מתוך הקהילה.

            מה שנבנה בקרוב ל 100 שנה נהרס כאן בתוך עשור, לכל היותר עשור וחצי. איך בדיוק? האשכנזים קודם כל ביטלו את היכולות של המורים של הקהילה שהגיעו לארץ, ושלחו אותם לעבוד במפעלים, זה עוד שבירה של מנגנון קהילתי וחברתי. אבל העיקר, הם שלחו את המרוקאים לאיזורי ספר ולא נתנו להם לארגן את עצמם, אלא כפו עליהם עזובה, חוסר תעסוקה וחינוך קלולקל, כמדיניות של נישול ויצרת הון פרולטרי לטובת האשכנזי.

            זה מה שרה ואין הסבר אחר.

            היהודים היו תמימים למדי וחשבו שאם זה חינוך יהודי אז הוא חייב להיות טוב, כי כך היה נהוג במרוקו, שחינוך זה היה עיקר הפעילות של הקהילות במרוקו.

            וזה כן, היה בתמיכת הרבנים, לפעמים במידה רבה, ולפעמים במידה זו או אחרת. הרבנים מעולם לא התנגדו לחינוך מודרני ומתקדם, לפעמים דרשו בתמורה יותר לימודי יהדות, אבל הם לא הלכו נגד הזרם הזה (טוב, זו המהות הרבנית של מרוקו).

            אז עכשיו תביאו לי איזה ציטוט שבו מרוקאי משבח את האשכנזים, ולמה שלא ישבחו משהו טוב אצל אשכנזים? הם היום לא ממש משבחים את התכונות האלה של האשכנזים שהביאו לעם היהודי המודרני את כל הרעות החולות של תפיסות גזעניות אירופאיות. אז תביאו את הציטוטים האלה.
            הפכתם להיות רעים כמו האויבים הגדולים שלכם. ועוד כלפי העם שלכם. אם בכלל אנחנו עדיין אותו עם.

            יום כיפור מתקרב.

          4. עמית

            אני כותב עד כדי כך לא ברור? או שהבעיה איננה איתי..? (שרלי) שוב ושוב את תוקפת את מי שמציג את אותן דעות בדיוק כמוך, תוך אי הבנה מוחלטת של מה שהוא כותב.

            בכל אופן, אם זה לא היה ברור, את הציטוט מהטקסט הרבני המרוקאי הבאתי כדי לעמת את "ורה" בפני מציאות היסטורית שבה יהודים בני קהילות אשכנז ופולין היו אלה שבאו וביקשו נדבות וכספים ("…לצרכיהם או לצורך פדיון שבויים.. ") מיהודי מרוקו. מציאות היסטורית שלחלוטין לא מתיישבת עם ההתנשאות הגזענית והבזויה שלה. גם כל שאר התגובה שלי כוונה כדי להפריך את המיתוסים שהיא בנתה לעצמה בראש, בניסיון להאמין שיהודי מזרח אירופה היו איזה שהיא פסגת תפארת האנושות… כניגוד ליהודי המזרח שהיו בעיניה ההפך מכך.

          5. שרלי

            עמית

            אתה לגמרי צודק ובילבלתי לגמרי בין הטענות שלך לבין אלה של ורה

            נקווה שהקוראים יבינו את הסלט הזה

            לקראת אמצע המאה העשרים במרוקו 80% למדו בכי"ח ולא 50% (ראה אליעזר בשן).

            לקראת אמצע המאה העשרים כי"ח כבר היתה ברוב המדינות המוסלמיות, לתימן עד כמה שידוע לי לא הגיעו, אבל היו במצרים, תוניסיה, לבנון, סוריה, טורקיה, איראן, וכולי.

            כי" היה אירגון לגמרי אנטיציוני ועד אחרי השואה מאוד פעיל נגדל הציונות, אבל לא תמיד התלמידים והמורים או הוריהם הלכו על פי הקו הזה. אם רוצים ללמד את ההיסטוריה של יהדות האיסלאם בעת המודרנית (ובטח שבטח שזו של מרוקו) 5 שעות שעל ההתפתחות של כי"ח ישנו את את כל התמונה בעיני תלמידי תיכון. לא צריך יותר מזה כדי להבין הרבה מאוד התפתחויות. אבל כפי שכי"ח היתה אנטיציוני מדינת ישראל היא לגמרי אנטימרוקאית, והיא פועלת בכל כוחה ובאלימות כדי שהיידע הזה לא יהיה מנת חלקם של הישראלים.

  11. מיכל

    היכן שילדים "אשכנזים" (אפילו לא, "חצי אשכנזים" עם מראה אשכנזי) חוטפים מכות על רקע עדתי. ילדים הם ילדים, אכזריים ולא צבועים. אפשר להתרענן עם "בעל זבוב" בכדי להבין עד מה הם יכולים להיות רעים.

  12. שרלי

    כל מה שאתה כותב כאן בהעוקץ נראה לי שטויות במיץ, מה שכן אני מעריך את הזעם שלך ואת היכולת שלך לחזור לכאן לכתוב את השטויות שלך כנגד כל העולם.

    הזעם שלך בהחלט נוגע לליבי.

  13. הנה מצאתי, יותר מפורט

    יש שתי טענות החוזרות ונשנות לגבי העלייה של יהודי מרוקו בקשר לחינוך היהודי שם. הראשונה היא הכללה של כל המזרחים באו מתרבות נחשלת שהקשר שלה לחינוך היה אפסי, והשני הוא שהמרוקאים בעלי השכלה היגרו לצרפת ואלה שלא הייתה להם השכלה היגרו לארץ. יש מידה מסוימת של ניגוד בין שתי הטענות האלה אך אפשר להפריך אותן במאמר קצר.
    האקזוטיקה של יהודי מרוקו שחיים בהרי האטלס מאוד קרובה לליבם של ישראלים, היא מתארת מרחב מדומיין בו המרוקאי הוא רועה עיזים תמים, בשביל חלק מהאוכלוסייה מדובר בהוכחה חותכת לכך שיהודי מרוקו פשוט ישבו מאז גלות בית שני וחיכו למשיח בדמות שליח של הסוכנות, בשביל אחרים הוא סוג של אידיאליזציה של חיים לא חומרניים. מבחינה היסטורית ופוליטית ברור שהתמונה של היהודי המרוקאי עם הג'ילביה נועד לקבל לגיטימציה להפיכתם לזן יהודי נרדף שיש להעלות מיד לארץ וכתעודה המזכה בתרומות מצד יהודי העולם להצלתם. תמונה של יהודי במוגדור לבוש בחליפת שלושה חלקים הנוסע במכונית אמריקאית לא היה משיג אפקט כזה בשום מצב. אבל היהודי המרוקאי הזה מבחינה סטטיסטית הוא כמו תיאור של קיבוצניק ברפת מתחת לעטיני הפרה כישראלי היחיד שקיים בעולם. באחוזים, מספר היהודים החקלאיים שחיו במרוקו לא הגיע ל 7%, יהודי מרוקו היו מאז ומתמיד עירוניים. החוויה המרוקאית היא עירונית, ובעיקרו של דבר חיים של ערים גדולות ובינוניות. המגע של היהודי המרוקאי עם האדמה קלוש למדיי, תמיד היה מדובר בסוחרים, ובאומנים ובמקצועות חופשיים.
    לגבי החינוך, בשנת 1862 הוקם בית הספר הראשון של רשת אליאנס. רשת אליאנס היא המרכז והתפנית של של יהודי מרוקו כלפי המודרנה. ואפשר לספר את ההיסטוריה של יהודי מרוקו דרך בתי הספר של אליאנס. בית הספר הראשון הוקם בעיר תטואן וקשה שלא לראות קשר בין הקמת בית ספר זה לבין קבלת פרס נובל ראשון על ידי יהודי מרוקאי מאחד מצאצאים של העיר הזאת. בית הספר השני הוקם בטנג'יר, והיהודי השני שזכה בפרס נובל בא מהעיר הזאת. לא נראה לי שזה מקרי. הכניסה למודרניות במידה רבה היתה פונקציה של הקמת בית ספר של אליאנס. אפשר לומר שבמידה רבה יוצאי צפון מרוקו והערים תטואן וטנג'יר היו הראשונים להיכנס לאונירסיטאות, ולהגיע להשכלה גבוהה.
    הטענה שרק האליטות למדו בבתי ספר של אליאנס אינה נכונה כלל. כל קהילה בכל עיר והקהילה היהודית בכלל דאגו תמיד לעודד חינוך, וגם ההורים. כך שבשנת 1960, בדיוק מלפני שרוב יהודי מרוקו עלו לארץ היו 95% מילדי מרוקו בגילאי 5-18 למדו בבבתי ספר. קשה לקרוא נתון יבש זה ולחשוב לאחר מכן שהיהודי המרוקאי לא התעניין בחינוך. מתוך אחוז זה 80% למדו במוסדות של אליאנס. בתי ספר של אליאנס נכנסו במשך השנים מעיר לעיר ואחר כך לעיירות ואפילו לאיזורי ספר כמו תפיללאת והרי האטלס, למעשה הם הגיעו כמעט לכל יהודי במרחב המרוקאי. (אליעזר בשן- יהדות מרוקו – עברה ותרבותה-ספריית הלל בן חיים- הוצאת הקיבוץ המאוחד-‏2000). בתי הספר של אליאנס הכינו את התלמידים לבגרות הצרפתית (הבאק המפורסם), שהוא עדיין לאין ערוך יותר קשה מהבגרות הישראלית וגם ברמה יותר גבוהה.
    בשנות החמישים והשישים נמשכה הרדיפה אחרי היידע על ידי היהודים שהיגרו לכל מדינות העולם, חוץ מאשר במדינת ישראל. מדינת ישראל ביצעה תהליך אלים של דה אדוקציה שהרסה דור שלם, וככל שהילד הגיע יותר צעיר לארץ כך סיכוייו להגיע להשכלה גבוהה הלכו ופחתו. מה שמבדיל את ההגירה הזאת מהגירות אחרות לצרפת, קנדה, ארצות הברית, ספרד או דרום אמריקה, הוא פשוט שכאן נמנע חינוך מקהילה שהחינוך עמד במרכזה. ייתכן שהורים רבים חשבו שאם מדובר בחינוך יהודי הם יקבלו אותו חינוך כמו החינוך היהודי במרוקו וייתכן מאוד שגם בזה לא יכלו לעסוק במאבק הקיום האכזרי שנכפה עליהם.
    ב 1948 היו במרוקו 250,000 יהודים, 70% מהם עלו לארץ. ו 30% היגרו למדינות אחרות, בעיקר לצרפת. משפחות התחלקו וחלקן הגיעו לכאן או לשם, מבחינה זאת משפחות אלה שאנחנו מכירים היטב הגיעו מאותו מצב סוציו אקונומי ובמיוחד חינוכי. אמנם לא נעשה מעולם מחקר השוואתי לגבי רמת ההשכלה של יהודי מרוקו בצרפת ובישראל וצאצאיהם (זה בטח נושא שלא מעניין אף אוניברסיטה בארץ) אבל המצב כל כך זועק לשמים עד שקשה שלא לראות במצב הקיים בארץ פיספוס של כל החברה הישראלית. הטענה כאילו ה 30% האלה שהיגרו לצרפת היו המשכילים, וה 70% שהגיעו לארץ היו חסרי השכלה לחלוטין לא יכולה לשכנע אף אדם שמכיר את הנתונים. בעצם, מדובר בטענת מטופשת ובמדינה שבמקום לעודד את החינוך ואת היידע מעודדת בורים ועמי ארצות.

    אם נבדוק את האחוזים לעומק, גם ואף אם כל 30% המהגרים לצרפת היו באמת האליטה הגבוהה ביותר של יהודי מרוקו עדיין נותרנו עם 40% של תלמידים אחרים שלמדו באליאנס והיו במצב דומה שעלו לישראל. אפילו אם נצמצם את זה לחצי ונגיד שאלה היו התלמידים הכי גרועים במערכת עדיים 20% מהיהודים שהגיעו ממרוקו לישראל היו במצב דומה לאלה שהגיעו לצרפת. אז איפה הם בדיוק עכשיו? ואיפה יש רמת חינוך דומה לדורות שהם יצרו כאן?
    מנסיוני האישי ומכל מה שראיתי מסביב אותן משפחות התחלקו בין כאלה שעלו לצרפת וכאלה שירדו בארץ. הסיבות לא היו דווקא סוציו אקונומיות, הן היו יותר ציוניות, מי שהיה יותר ציוני החליט שהוא לא מהגר לגלות אחרת ובא לארץ. אבל לא בא לו כאן גואל אלא יהודים משחיתים.

    אולי זה קצת מתיש לחזור ולקרוא שוב את הנתונים האלה אבל אני מקווה שאנשים חושבים יפסיקו להעלות עוד פעם טענות חסרות כל בסיס לגבי החינוך במרוקו כבסיס לדיון כלשהו, כי זה רק יראה עד כמה הם בורים ולא יודעים על מה הם מדברים.