אגדת נישואי התערובת

על הכלכלה הארוטית של המאבק המזרחי. כותבים וכותבות בעקבות תוכניתו של אמנון לוי, "השד העדתי"

אשכנזים רבים מתרצים את הכחשתם הגורפת של הפער הגזעי ביניהם לבין המזרחים על ידי הצהרתם, כי יש שיעור גבוה של נישואי תערובת בין אשכנזים למזרחים. הם מצביעים על נישואין אלה כעל ראיה להיעלמות מחסום הצבע-מעמד בין המזרחים לבין האשכנזים. האגדה על שכיחות נישואי התערובת היא מרכיב מרכזי במיתולוגיה הציונית של קיבוץ הגלויות היהודי שהתרחש במדינת ישראל. מזרחים ואשכנזים השייכים לתפוצות שונות אכן מתחתנים זה עם זו: יקים עם פולנים, מרוקאים עם תימנים. אך על פי מחקרה של רינה שחר מ-1998, ומחקר עדכני יותר של ברברה אוקן ואורנה חייט-מראלי מ-2006, נישואין בין מזרחים לאשכנזים, למרות שהם יותר נפוצים כיום מאשר בעבר, עדיין מהווים רק כשליש מהנישואין בין יהודים במדינת ישראל. קל לאבחן את דפוסי האפליה בתוך האוכלוסייה היהודית בארץ כאשר הנתונים הללו מזוהים, למרות היעדרם ממפקד האוכלוסין (המשטר מתייג בנוחיות את ילדי הנישואין המעורבים כ"ילידי הארץ" בלבד, כדי לטשטש את הפער הגזעי בין האשכנזים למזרחים).

בשני העשורים בהם ערכתי מחקר אנתרופולוגי בארץ הבחנתי בכך, שהרבה יותר גברים אשכנזים מתחתנים עם נשים מזרחיות מאשר ההפך. לא מצאתי נתונים כמותיים או מחקרים הבוחנים את אחוזי הנישואין של גברים אשכנזים לנשים מזרחיות, או גברים מזרחים לנשים אשכנזיות. אולי היעדר הנתונים קשור למבוכה אותה יוצר הנושא בקרב הוגי מפקדי האוכלוסין. אוקן וחייט-מראלי דיווחו ב-2006: "אם כך אנו מצפות כי הילדים של אב אשכנזי ואם מזרחית יהיו במצב כלכלי טוב יותר מאשר הילדים של אב מזרחי ואם אשכנזית. אברהם יוגב וחיה ג'משי מצאו ב-1983 כי הנחתנו זו נכונה, אך בעיקר כי במדגם שלהם, זוגות של נשים מזרחיות וגברים אשכנזים אופיינו על ידי סטטוס סוציו-אקונומי גבוה יותר מאשר זוגות של נשים אשכנזיות וגברים מזרחים". אוקן וחייט-מראלי לא מכמתות את הנחתן.


על פי מירי בלומנפלד (1997), הן נשים והן גברים מזרחים מעדיפים בני זוג אשכנזים, המופיעים באתרי היכרויות כ"אירופאים, תרבותיים ובהירים." ראויה לציון ההעדפה של גברים אשכנזים על ידי נשים מזרחיות, המאמינות כי נישואין לאשכנזי ישחררו אותם מהפטריארכיה המזרחית של אבותיהם ואחיהם. הן מכחישות את העובדה כי השדרוג בהון (הכולל, כמובן, גם כסף) וביוקרה גזעית בא יחד עם הציפיות של בעליהן ומחותניהן שהן תהיינה בו זמנית אקזוטיות וכנועות. נישואין מעורבים אינם שכיחים כמצופה, וכשהם קורים, על פי בלומנפלד ושחר (1998), המזרחי/ת עובר/ת מרצונו/ה תהליך השתכנזות, אותו הן מכנות "ישראליות". ההשתכנזות בנישואין כוללת נטישה של תבנית המשפחה המורחבת, ובמקומה אימוץ תבנית קומפקטית של משפחה גרעינית. הקשר עם המשפחה המזרחית המורחבת מצטמצם לביקורים בשבתות וחגים. במקומו יש דגש על קשר תכוף יותר עם המשפחה האשכנזית המורחבת, היכולה לספק עזרה כספית לזוג הצעיר. ילדים של זוגות מעורבים גדלים לפעמים ללא מודעות של כללי ההתנהגות במשפחה מורחבת מזרחית, על הדינמיקה המגדרית שלהם. על פי מחקרה של קתרין פורבורג-מו מ-2012, אלה ננטשים לטובת החוצפה האשכנזית – סוג של "מגיע לי" נטול ביקורת עצמית וקהילתית, ולטובת דינמיקה מגדרית אשכנזית.

נשים מזרחיות, אם כך, מוצאות את עצמן בתחתית ההירארכיה המגדרית היהודית במדינת ישראל. הן נתונות לפחות לשתי מערכות של דיכוי פטריארכלי – זו של מדינת הלאום האשכנזית, וזו של משפחותיהן המזרחיות. כיום, יש נשים מזרחיות המודות בכך. רבות עדיין מכחישות את הדיכוי. ואם באינטלקטואליות עסקינן, הן לפעמים מייפות אותו על ידי הגיגים נוסטלגיים לשורשיהן שהיו נטועים כאליטה יהודית בעולם האיסלאמי בתקופת היותו תחת קולוניאליזם בריטי או צרפתי.

בתקופת השלטון העותמאני והמנדט הבריטי, פלסטינים ומזרחים בארץ חלקו דפוסים ופרקטיקות דומים של שארות ונישואין. הן בתקופת ה"יישוב" והן בתקופת ההגירה הנרחבת של שנות ה-50, כל קבוצה אתנית מזרחית התחתנה לרוב בתוך עצמה. היו אלה הקבוצות האתניות האשכנזיות השייכות לתרבויות דוברות יידיש שהתחתנו אחת בשנייה בשיעורים גבוהים. בשנות ה-50, נישואין מעורבים בין מזרחים לאשכנזים היוו כ-14 אחוז מהנישואין בין יהודים במדינת ישראל. בסוף שנות ה-90 שיעורים אלה הוכפלו ועמדו על 28 אחוז. ההכפלה הזו אינה זניחה. אך בשנים בהן ערכתי את מחקרי, רוב האשכנזים עמם דיברתי התגאו בכך שהבעיה האתנית במדינת ישראל נפתרה לחלוטין: "כמעט כולם היום נשואים בנישואי תערובת. בן אחי התחתן עם תימניה משהו-משהו, והילדים יצאו כל כך יפים, גפילטע פיש עם סחוג במקום חזרת." מובלעת בהצהרה הזו היא ההנחה, כי האישה המזרחית נטשה את מסורתה ואימצה את השקיפות של ה"ישראליות", קרי אשכנזיות כברירת מחדל.

גם האינטלקטואלים-אקטיביסטים המזרחים הנאורים אינם מחוסנים מפני מהותנות ההתכה של מין, מגדר וגזע הנמצאת בבסיס הקיום הישראלי-יהודי בחיי היום-יום. זאת למרות שהם כותבים ומתפייטים על הזהות המזרחית כהבנייה פוסט-קולוניאלית או כהמצאה אשכנזית-ציונית. ורדית דמרי-מדר ואלי ברקת העירו בציניות ב-2002 על מה שניתן לכנות "הפוליטיקה המינית של המאבק המזרחי," או אולי "הארוטיקה של המאבק המזרחי." אצל אותם דוקטורים ופרופסורים, גברים ברובם, ההוגים ופועלים מתוך מה שהם מכנים "תודעה מזרחית," דפוס החתונה הנפוץ ביותר הוא לאשכנזייה אמידה, עדיף בעלת אזרחות כפולה, קל וחומר, כשהאזרחות הנוספת היא אמריקאית. נישואין אלה מסייעים להם בלימודים לתארים מתקדמים בחו"ל עבור שכר לימוד שאינו אסטרונומי כמו זה אותו נדרשים לשלם סטודנטים ללא אזרחות אמריקאית. נישואין אלה מגיעים בדרך כלל עם תמיכה כלכלית במטבעות זרים, היציבים יותר מהשקל, ובאדיבות הורי הכלה. אלה שמחים כל כך שבתם התחתנה עם גבר יהודי נאה וחסון, ובעל בגרות רגשית יחסית, הנובעת, אולי, מהשירות בצה"ל, ולא עם רכרוך נברוטי מסוגו של וודי אלן. הנישואין מגיעים גם עם דרכון זר, המרגיע את ההורים, במידה ובתם החליטה לחיות עם גבר חלומותיה בארץ, אם, חלילה, הגישפט המתקרא מדינת ישראל מתמוטט, או במידה והנכדים לא בדיוק רוצים לשרת שירות קרבי בצה"ל.

רבות מהפעילות הפמיניסטיות המזרחיות אינן נשואות. הן מסרבות להשתתף בתסריט בו המחותנים האשכנזים שלהן ייבחנו אותן בזכוכית מגדלת. ובלאו הכי, הגברים המזרחים הנחשקים "תפוסים" ברובם על ידי אשכנזיות. פמיניסטיות מזרחיות נוספות הן גרושות. מעט מאוד מהפמיניסטיות המזרחיות נשואות לגברים מזרחים בנישואין ארוכי-טווח. רוב הפמיניסטיות המזרחיות שהצליחו כלכלית ומקצועית, והמתגוררות בבתים שבבעלותן, ולא בשכירות, התחתנו עם גברים לבנים. "נישואי נדל"ן" הוא שם הסלנג המתאר נישואין בין מזרחי/ת אשר אין במשפחת המוצא שלו/ה העברות בין-דוריות של הון, ואשכנזי/ת אשר יש במשפחת המוצא שלו/ה העברות בין-דוריות של הון. מקור ההון הזה יכול להיות בפיצויים מגרמניה עקב השואה, בנדל"ן שנרכש בזול בתקופת היישוב, או מייזמות עסקית גרידא, המצריכה הון התחלתי במזומנים. בדרך כלל הכסף המגיע מהצד האשכנזי מאפשר את רכישת המדור הראשון של הזוג הצעיר בשכונה טובה במרכז המדינה.

ואסיים בציטוט שניתן בבדיחותא על ידי אחת ממכוננות השיח הפמיניסטי המזרחי, כעצה חונכת לאינטלקטואליות-אקטיביסטיות מזרחיות צעירות: "אם את רוצה קריירה ואין לך כסף מהבית, את צריכה לדעת למי לפתוח את הרגליים".

לקריאה נוספת:

כל מקבצי הפרויקט "רכבת שדים – כותבים וכותבות בעקבות התוכנית של אמנון לוי"

 

כנראה שיעניין אותך גם: