• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

המלחמה נגד נשים

לילך בן דוד כותבת על פשעי הפטריארכיה וכלי תקשורת נגד נשים. אף על פי כן, היא לא קוראת להפצצות הומאניטריות ביעדים מדויקים כמו המרכז לאומנות הפיתוי ומשכן הנשיא
לילך בן דוד

נסו לדמיין את הכותרות הבאות בעיתון: "היכה את אשתו, כי חשד שהיא בוגדת", "בוס לעובדת: הציצים שלך נראים פיצוץ", "עוצר לילי: מפת האיזורים המסוכנים לנשים בלילה". לא נשמע כמו חדשות, נכון?

נשים מסביב לעולם נמצאות תחת משטר טרור של אלימות מינית וכלכלית, איומים, הטרדות, התעמרות תקשורתית, משטור גופני, ופעמים רבות מדי גם אונס ורצח. משטר הטרור נגד נשים הוא נורמלי כל כך, מוטמע כל כך בצורות שבהן אנחנו רגילים ורגילות לראות ולהבין את העולם, שרק לעתים נדירות הטרור מגיע למסה הקריטית של זוועה שמספיקה כדי לפרוץ את הגבול שבין היום-יומי והחדשותי.

הדבר דומה למלחמה עתיקה, בת אלפי שנים, שבה רק צד אחד רוצח, אונס, כולא, בוזז ומטיל אימה, והצד השני נאבק כדי לשרוד תחת מתקפה מתמדת. במלחמה עתיקה כל כך, כל מכה כבר הונחתה אלף אלפי פעמים בעבר, ושום דבר שקרה אלף אלפי פעמים בעבר הוא לא חדש, ולכן הוא גם לא "חדשות". גם עצם קיומה של המלחמה אינו בגדר אייטם חדשותי. אף עיתון לא יספר לך שחצי מהאוכלוסייה האנושית נמצא במלחמה מתמדת נגד החצי השני, מלחמה שכבר מזמן הפרה כל סעיף באמנת ז'נבה: אונס המוני, עינוי והוצאה להורג של שבויים, כיבוש, רצח עם (באירופה של ימי הביניים, והודו של ימינו), ואם כבר הנושא חם, אז גם נשק ביולוגי וכימי הולך חופשי במלחמה הזאת.

הטור הזה לא נועד כדי להציע הפצצות "הומאניטריות" של נאט"ו ביעדים מדויקים כמו המרכז לאומנות הפיתוי ומשכן הנשיא, וככל הנוגע לי צבא ארה"ב יכול להתחיל מלהפציץ את עצמו. גם קצרה היריעה מכדי שאוכל להגיש כאן כתב אישום שיהיה אפילו קרוב למספק על פשעי הפטריארכיה נגד נשים. לכן אני ממקדת את מבטי במה שכן נחשב כ"חדשות". לא המקרים הנדירים שבהם עוצמת הזוועות מספיקה כדי לקבל אזכור בחדשות, אלא דווקא במקרים הנדירים שבהם הצד המותקף במלחמה נגד נשים מחזיר באותו המטבע.

זה קורה לפעמים. למשל כשצעירה מנתניה הגנה על עצמה בהצלחה נגד אקס אלים (שימו לב לעיוות המדהים באופן שבו הכתבה מתארת את המקרה), או במקרה של כרמלה בוחבוט, שהצילה את עצמה, בכוחות עצמה, מחיים של עינויים וטרור תחת בעלה, או, כפי שפורסם לאחרונה, במקרה של "דיאנה, ציידת נהגי האוטובוס" מהעיר סיודד חוארס, מקסיקו.

דיאנה, ציידת נהגי האוטובוס
"דיאנה", ציידת נהגי האוטובוס

הכתבה בהארץ, כמו הכתבות המקבילות בCNN, בגרדיאן ובדיילי מייל, נפתחת בתיאור פשעה של "דיאנה”: רצח מכוון של שני נהגי אוטובוס. רק לקראת סוף הכתבה, כשמתואר הרקע למניעיה של דיאנה, נחשף בפנינו את הפרט השולי של האונס והרצח הסדיסטיים של לפחות 700 נשים תושבות העיר בעשר השנים האחרונות, והיעלמותן של רבות נוספות. בעולם שבו נשים היו נחשבות לבני אדם, והאלימות נגדן לטרור, הרצח של שני הגברים היה מוזכר כבדרך אגב, בכתבה על מקום נורא שבו נשים נרצחות על ידי גברים על ימין ועל שמאל, רק בגלל שהן נשים. בעולם כזה, כתבה בעיתון לאנשים חושבים היתה יכולה לשאול איפה היו השוטרים הסמויים על האוטובוסים כדי להגן על 700 נשים חפות מפשע, ולמה הם נזכרו לצאת למבצע רק כשחייהם של גברים נמצאים פתאום בסכנה?

פעולת חילוק פשוטה היתה מגלה לנו שעבור המשטרה המקסיקנית, כמו גם עבור התקשורת, חייו של גבר אחד שווים הרבה יותר מחייהן של 350 נשים. 700 נשים לא זכו למבצע משטרתי שיגן על חיי הקרבן הבא, וגם לא לכותרות בעיתוני העולם. אבל שני גברים הספיקו.

אין ביכולתי להצדיק רצח של נהגי אוטובוס חפים מפשע (בהנחה שנהגים אלה אכן היו חפים מפשע). כל שאני יכולה לעשות הוא להצביע על האבסורד של חברה שנמצאת במלחמה מתמדת נגד נשים, ופתאום מזדעזעת מהאפשרות שגם נשים יכולות לפגוע בגברים באותה הצורה. אל מול האבסורד הזה, כל שאני יכולה לעשות הוא לחזור על הדרישה של אחת מאימהות הפמיניזם הרדיקלי, אנדריאה דבורקין: “אני רוצה הפסקת אש בת יממה שבה לא יהיה אונס". אולי אחר כך, נוכל לדבר גם על הסכמי שביתת נשק.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שקד

    תודה רבה לך על שרשמת ופירסמת זאת!

  2. ליכודניק

    בעשור האחרון נרצחו שם בין 700 ל-4000 נשים – אבל שיעור הרצח הכללי שם הוא כ-130 ל-100,000; כלומר, בעיר בת 1,300,000 איש: כ-1700 רציחות בשנה. דהיינו, רק כעשירית מהנרצחים הן נשים.

    אמור מעתה: עבור המשטרה המקסיקנית, חיי גבר המאוים ע"י אישה שוים חיי ~3500 גברים המאוימים ע"י גברים; הסדר החברתי בו גברים רוצחים נשים ולא להיפך הוא החשוב, לא חיי גברים.

    חשוב מאוד לנפץ את הרעיון שיש איזושהיא אחווה גברית אוניברסלית שהחליטה לדכא את הנשים. גברים נאבקים קודם כל בגברים אחרים- ולכן חלקם קורבנות של הסדר הפטריארכלי.

    1. נעם

      לא יודעת אם קודם כל, אבל זו בהחלט אחת המלחמות העיקריות.

      1. ג. אביבי

        המצב בו גברים נאבקים קודם כל בגברים אחרים, נובע מכך שלא הנשים מנהלות את הפוליטיקה.

  3. דןש

    בשלושת הדתות המוניטואיסטיים תפקידה של האישה הוא בבית פנימה. תפקידה לשרת את בעלה, את אחיה ואת אביה.
    לאישה אסור להראות, לאישה אסור להמצא בחברת גברים, לאישה אסור להשמיע קול, אישה אינה יכולה לעמוד בראש ציבור, אישה אינה יכולה ל"השתחרר" באותה הקלות בו יכול הגבר.
    כל זה מביא למה שמיוחס בכתבה. שחרור האישה מכבליה הוא הא'ב' של טיפול במצב והפסקת כל ההתעללויות.
    "חכמי" הדת חייבים לתת את דעתם לכך ואם לא ישכילו לעשות זאת יש ל"הטיל עליהם הר כגיגית" עד שיתפקחו.

  4. אברהם

    המין הזכרי מקדמת דנא היה היצור האלים ביותר. המעוות. השולט האכזר. ברור שזה נשמע קיצוני אולם די לסקור לאורך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה ולמצוא כי כל העריצים, הרוצחים, השליטים שרצחו את בני עמם ובני עמים אחרים, העבריינים, האנסים, הפושעים בצוואר השחור והלבן, הגנבים הם – גברים. זו כלל וכלל אינה אמירה פמיניסטית. זו עובדה!!!

    1. לילך בן דוד

      הסקסיזם הוא שגורס שהגברים הם חיות פרא שאינם מסוגלים לשלוט בעצמם, ושלעולם הם ירצחו ויאנסו ויזרעו הרס.
      הפמיניזם, לעומת זאת, נותר לגברים יותר קרדיט, מכיר באנושיותם הבסיסית, וגורס שזוהי הפטריאריכה שמאלצת אותם להתנהג באופנים איומים אלה, ולא איזה מהות הטבועה בהם.

  5. דנה

    כל כך הרבה כסף הולך למיתוג והגדרת זהויות של אזרחים מטעמים פוליטיים.
    הפרט מתגייס להגן על מושגים מופשטים כמו לאום ודת.
    את יהודייה? את ישראלית? אני אישה, לפני הכל. וביום שבו יתבטלו כל התת-קבוצות שאין להם שום משמעות והעולם יהפוך לשתי מדינות- הגברים והנשים- אני הראשונה להתגייס

  6. יוסףה מקיטון

    לילך, את כותבת לתוך לבי ממש. הלינקים המצוינים, המטאפורות שעושות הקשרים פוליטיים רלבנטים, והניתוח תמיד מנקודת המבט של המדוכאת – תודה כל כך.

    אגב, מסכיםה במידה מסוימת עם המגיב הליכודניק, האיום על הסדר הוא ש*אשה* רצחה את הגברים, ופחות עצם זה שגברים נרצחו.

  7. מנחם

    הרקע לרציחות במקסיקו דוקא מוזכר בראש הכתבה. בכותרת המשנה.

  8. מנחם

    ובכלל כל הכתבה למן הפסקה הראשונה עוסקת ברקע הזה. בקיצור, כל הטיעון שלך ביזארי ביותר.

    1. לילך בן דוד

      הבנת הנקרא, רמה של כיתה ב' בערך:

      "רק לקראת סוף הכתבה, כשמתואר הרקע למניעיה של דיאנה, נחשף בפנינו את הפרט השולי של האונס והרצח הסדיסטיים של לפחות 700 נשים תושבות העיר בעשר השנים האחרונות, והיעלמותן של רבות נוספות."

      עכשיו ילדים, מה הבנתם מהפסקא שלמעלה?

      א) שהרקע למקרים מתואר רק לקראת סוף הכתבה
      ב) שהרצח של 700 נשים מתואר רק בסוף הכתבה
      ג) שרק בסוף הכתבה מתברר שהרקע לרציחות הוא הקושי של גברים בהבנת הנקרא
      ד) כל התשובות נכונות

      בין הפותרים נכונה יוגרל מארז חוברות "בלי סודות" ויומן שנתי של קאט-וומן!!

  9. דרור BDS

    מיכל רוזין: "שחרור האסירים הפלסטינים לפני שבוע היה מהלך כואב וקשה עבור כולנו, מימין ומשמאל. חלקנו היינו נכונים למהלך משום שהוצג לנו כמחווה למען הדיונים בהסכם שלום עם העם הפלסטיני. היום הסתבר לנו שלא כך הדברים. שחרור האסירים נעשה בתמורה לכך שהממשלה הפלסטינית תפסיק לפנות בדרישות לאו״ם. זה הכל". https://www.facebook.com/michal.rozin?fref=ts

    גם דב חנין ופושעת המלחמה ציפי לבני רוצים הפסקת אש בת יממה שבה לא יהיה אונס – 'אולי ביום כיפור', יציעו ביום מן הימים. חנין אף יגיש הצעת חוק בעניין: ביום כיפור אסור יהיה לאנוס. בינתיים מסתפקים חברי הכנסת הנוכחיים במתן עלה תאנה לארגון הטרור המכונה בית המשפט במשך 364 ימים. אין לי מושג מה עובר בראשם ביום הכיפורים.
    דב חנין פונה לבית המשפט בהאג ותובע להסגיר את פושעת המלחמה ציפי לבני. לא נכון. דב חנין פונה לשרת המשפטים (!) ציפי לבני. בבקשתו הסביר: "נשים שהותקפו מינית מצויות במצוקה נפשית קשה וזקוקות לאומץ רב על מנת לפתוח בהליך משפטי שבו יהיה עליהן לגולל את הטראומה הקשה שעברו. נפגעות שאוזרות עוז למצות את זכותן בתהליך אזרחי נוכחות שהאגרה עומדת בפניהן כמחסום כלכלי".
    פושעת המלחמה לבני אימצה את גישתו של חנין: "מדובר בהעברת מסר ערכי וחברתי לקרבנות התקיפה, ששערי בית המשפט פתוחים בפניהן. זהו מהלך שיש בו להקל, ולו במעט, על הקשיים העומדים ממילא בפניהן".
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=631636236870345&set=a.295107893856516.76903.295104730523499&type=1&permPage=1

    דב חנין, מיכל רוזין, פושעת המלחמה ציפי לבני, כולם/ן יודעים ויודעות כי לא האגרה היא זו המונעת מהנפגעות להתלונן ו/או לתבוע תביעה אזרחית. רק פורעים ציונים שאינם מוכנים להאבק בפריוילגיות שהמשטר העניק להם בכח הזרוע שהפך לכח הריבון שהפך למה שמכונה חוק יצאו בהצהרה כמו זו שמעתה ואילך(!) ארגון הטרור המכונה בית המשפט פתוח בפניהן. זהו לעג לרש, זריית מלח על הפצעים, בריחה מאחריות, העדפת הטפל על העיקר בכוונת מכוון ובזדון, הונאה. למרות שכולם יודעים, ולמרות שלפחות אלו שאינן פושעות מלחמה קראו מחקרים בנושא, דב חנין שמח לבשר: "בעקבות הצעת החוק שלנו שרת המשפטים מקדמת הורדה דרמטית בגובה אגרות בתי המשפט בתביעות בגין הטרדה מינית. מחקרים מלמדים על המון חסמים בפני הגשת תביעה בגין הטרדה מינית. האגרות הגבוהות הפכו אותה לאפיק אפשרי לעשירות בלבד". (שם)

    מחוות עושים למשת"פים לא לגיטימיים הטוענים לייצוג מדינת פלסטין לאחר שרוצחים ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית, לא לנפגעות תקיפה מינית. משת"פים לא לגיטימיים של ארגון טרור לא לגיטימי לא מייצגים את נפגעות התקיפה המינית, אלא פועלים בניגוד לאינטרסים שלהן ושל כלל החברה. מילא דב חנין, אצלו כל פורענות מיתרגמת לדיכוי כלכלי (סמי שלום שטרית: "לך ספר לפלסטינים שארבע מאות ילדים מרוטשים בעזה זה דיכוי כלכלי, לך ספר למצביעי חד"ש הערבים לדורותיהם שהם לא מצביעים נגד הדיכוי האתני-לאומי שלהם, לך ספר למזרחים ש-90 אחוזים מתקציב התרבות לאשכנזים זה דיכוי כלכלי, ומערכת חינוך ירודה אצל המזרחים והערבים זה דיכוי כלכלי, לך ספר לנפגעות תקיפה מינית שהתקיפה שלהן היא תקיפה כלכלית, לך ספר סיפורים"), מילא פושעת מלחמה, שכל מעייניה להנצל מתביעה בהאג, אך מדוע מיכל רוזין אינה נלחמת למען בית משפט צודק עבור הנפגעות ובמקום זאת מתפזרת ומתבדרת לכל עבר?

    מיכל רוזין: "במושב הקרוב אני מתכוונת להמשיך להיאבק למען זכויות הסטודנטים, מבקשי המקלט, עובדי הקבלן, נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ושוויון תעסוקתי לנשים ולבני נוער. ביחד, סיכוי טוב שבאמת תהיה לנו שנה טובה".
    החלק הראשון לא נכון, והחלק השני לא יהיה. לו הייתה איזו הצדקה קלושה לתמוך במפלגה הזו הרי זו בגלל התקווה שתבוא מי ותעסוק אך ורק בנפגעי ונפגעות התקיפה המינית. משרד לענייני תקיפה מינית חשוב לא פחות, לטעמי הרבה יותר, מכל משרד ממשלתי אחר. בזכויותיהם של זה ושל זו, חשובים ככל שיהיו, ראוי שיתעסקו אחרים. כל אדם ראוי שיעסוק במומחיותו. מה עושה זו?

    "ולגבי השנה החולפת, מצרפת בתגובות קישור לתוכנית סיכום שנת החקיקה בערוץ הכנסת בה השתתפתי בשבוע שעבר לצד ח"כ פאינה קירשנבאום ועו"ד משה גורלי.
    מיכל
    https://www.facebook.com/michal.rozin/posts/544604405594530
    בשנה החולפת, כך ע"פ התכנית בה השתתפה, מחתה רוזין על מה שמכונה חוק המשילות. החוק – כך רוזין – ימנע מהערבים לבטא את חילוקי הדעות בין המפלגות הערביות: אחת סוציאליסטית, אחת איסלמית, ואחת לאומנית. זה מה שהיא אמרה. זה כנראה מה שהיא יודעת על הערבים ועל חילוקי הדעות ביניהם, ובזה היא עוסקת, בזה ובבביקור נציגי מרצ אצל אבו-מאזן ברמאללה, ממנו יצאה אופטימית ביחס לכוונות מצידו: "אבו-מאזן הוא מנהיג המביא בשורה של שלום". (קישור ראשון)

    מיכל רוזין, הנה עריכתי לסטטוס העלוב שכתבת. רק כך אפשר להלחם בארגוני טרור: "לא יותר מאוחר, היום. עכשיו". במקום "שתי מדינות לשני עמים" יש לשנות ל'שני בתי משפט – אחד מהם לענייני תקיפה מינית' – "שיחיו זה לצד זה ברגיעה מבלי לאפשר לגורמי טרור להכתיב לנו את המהלכים".