הביטוח הזה ש"לא יזיק שיהיה לך"

משרד הבריאות בשירות העשירון העליון: מדוע פניות של חברות הביטוח לאישור ביטוחים חדשים לא הדליקו אף נורה אדומה?
ברברה סבירסקי

האם משרד הבריאות החל לפעול בשירות העשירון העליון? שאלה זאת עולה בעקבות כתבתו של כתב "כלכליסט" שאול אמסטרדמסקי: "כמה הייתם מוכנים לשלם בחודש כדי שרופא יענה לשאלותיכם באופן ברור?" (15.08.13), המתארת שלל הצעות של ביטוחי בריאות פרטיים חדשים המעניקים שירותים שמערכת הבריאות הציבורית אמורה להעניק לנו בתמורה למס בריאות. בין השירותים המוצעים: ליווי של רופא חיצוני (לבית החולים) למאושפז/ת, ליווי של רופא חיצוני לממתינים בחדר מיון וטיפול מזורז במקרים כמו גילוי גוש בשד.

אין זה מפתיע שחברות הביטוח גילו הזדמנויות חדשות לעשיית רווחים: כשלי מערכת הבריאות הציבורית, כמו המתנה ארוכה בחדרי מיון, זמני המתנה ארוכים מדי לביצוע בדיקות וטיפולים דחופים ועומס הרופאים בבתי החולים, ידועים לכל מי שנזקק לשירותים האלה. השאלה היא: מדוע פניות של חברות הביטוח לאישור ביטוחים חדשים לא הדליקו נורה אדומה אצל בכירי משרד הבריאות? מדוע הם לא ניגשו מיד למלאכת התיקון? מדוע אישר המשרד בקשות של חברות ביטוח למכור ביטוחי בריאות פרטיים המציעים לא שירותים נוספים ש"לא יזיק שיהיו לך" אלא דווקא את אותם השירותים בסיסיים שאמורים להינתן – בזמן סביר ובאיכות גבוהה — על ידי מערכת הבריאות הציבורית? אישור של משרד הבריאות לביטוחים שכאלה, בדיוק כמו האישור שניתן לביטוחים משלימים של קופות החולים בשנות התשעים והאישור שניתן לביטוחים מסחריים קודמים, איננו אלא הרס של מערכת הבריאות הציבורית. כך גם, כמובן, האפשרות הנדונה כעת של התרת ניתוחים פרטיים בבתי החולים הציבוריים (שר"פ), באצטלה כוזבת של שמירה על מערכת הבריאות הציבורית.

צילום:  Lea Aharonovitch, ccby-nc
צילום: Lea Aharonovitch, ccby-nc

אם ההליך של אישור עוד ועוד ביטוחי בריאות פרטיים יימשך, אנחנו נראה בקרוב את מערכת הבריאות הציבורית נפרסת כנקניק סלמי לעוד ועוד פרוסות שאותן ניתן לבטח באופן פרטי. ההמשך לא יאחר לבוא: הציבור האמיד ילחץ לבטל את מס הבריאות האוניברסלי, שהרי הוא ממילא רוכש לעצמו פוליסות פרטיות עבור מרבית השירותים שמערכת הבריאות הציבורית אמורה להעניק.

השאלה היא מדוע משרד הבריאות מאפשר את זה? בעוד שבידו האחת מפרסם המשרד עוד ועוד מחקרים המצביעים על גידול באי-שוויון בבריאות, בידו השניה הוא נותן את ברכתו לצעדים התורמים להגברת האי-השוויון. שהרי מי שרוכשים ביטוחים פרטיים יקבלו, בזכות כספם, שירותי רפואה על חשבון חולים שאינם יכולים להרשות לעצמם עוד ועוד ביטוחים פרטיים. תשומת לב מיוחדת לחולים בעלי הביטוח המיוחד תבוא על חשבון תשומת לב ל"חולים הציבוריים". בתוך זמן לא רב ייווצרו – באופן רשמי – שתי שכבות של חולים: אחת הזוכה לטיפול קודם ולתשומת לב רבה בזכות התשלום החודשי המיוחד/מיועד, והשנייה הזוכה לטיפול מאוחר ולתשומת לב פחותה בגין היעדר כסף.

מדוע מעודד משרד הבריאות את ההתפתחות הזאת? אפשרות אחת היא שהמשרד אינו רואה עצמו עוד כאחראי לשירותי בריאות ראויים לכלל האוכלוסייה אלא כשליח של השכבה האמידה בישראל. אפשרות אחרת היא שמשרד הבריאות אינו מבין את ההשלכות של מה שהוא מחולל. אינני יודעת איזו משתי האפשרויות גרועה יותר.

ברברה סבירסקי היא מנהלת מרכז אדוה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חנה זהר

    האפשרות השלישית היא שמשרד הבריאות בהשפעת משרד האוצר מעוניין בהרס מערכת הבריאות הציבורית.

  2. דןש

    כבר כתוב במקורותינו עשיר טוב לו ועני רע לו. בכל תחומי החיים קיים הבדל בין העשיר והעני. לעיתים העושר והעוני מתבטאים בסדרי עדיפות שונים. משפחות בעלות הכנסה זהה – ישנן כאלו המשקיעות בחינוך צאצאיהן ובבריאותן וישנן כאלו המשקיעות/מבזבזות על "הבלי עולם".
    המדינה מחוייבת במתן שרות בסיסי ברמה גבוהה לכל. כך זה בחינוך כך זה בבריאות ובשאר צורכי האדם. לאזרחים מותר להוסיף תמיד למה שהמדינה נותנת/מאפשרת על מנת לשפר את מה שניתן בבסיס. כמובן שאסור שהשיפור של ה"פרטים" יפגע בציבור הרחב. ההיפך חייב להיות הנכון – השיפור הפרטני חייב להעלות את הרמה לכל.
    אינני מתכוון להכנס בין ה"ענקים" המחייבים או השוללים את קיומו של השר"פ. אבל בכל מקרה חייבת להיות רגולציה (כאן מקומו של משרד הבריאות) על מנת שלא תהיה פגיעה בחולים "מן השורה" ושלא תהיה ההעדפה של תשלום בצורה זו או אחרת על פני כל האחרים. לדעתי הגדלת משך הזמן בו הרופאים שוהיים בבית החולים (באמצעות התשלום הנוסף) וייעול השימוש בחדרי הניתוח ובמכשור ( כולל שיפורו והגדלת זמינותו), רק יוסיפו למערכת הבריאות הציבורית.
    כמובן שכולם יהיו שותפים למערכת הכללית ללא כל קשר לתוספת פרטית כל שהיא

    1. רמי אדוט

      לגופו של עניין, לא חייבים להכניס כסף של ביטוח פרטי כדי להשאיר רופאים בבתי החולים. הצעת ארגוני זכויות האדם היא פשוטה בבסיסה: להטמיע את הביטוח המשלים במס הציבורי, כלומר, להפוך את המאה שקל האלה למס (פרוגרסיבי דרך אגב) ולהשתמש בכסף כדי לממש שלושה דברים קריטיים: א. שקיפות ומידע וקיצור תורים במערכת הציבורית. ב. רופאים שיעבדו כל היום בבית החולים הציבורי ולא ילכו לפרטי כלומר "יומ-מלא" פול-טיימר. ג. בשעות הערב החולים יוכלו לבחור את הרופאים בהם הם רוצים, אם מנתח ואם יועץ, אבל ללא השתתפות וללא כסף פרטי. הרופא יקבל גמול הולם בערב והחולה יוכל לבחור ויחכה לתורו באופן הוגן. האם כל זה ייתכן ? וודאי שכן משום שכיום כל זה והרבה יותר מכך עושה הביטוח המשלים. הכסף מספיק ומשאיר עוד הרבה עודף שבו אפשר להרחיב את השירותים וכאמור לצמצם תורים. בשתי מילים, להשמיד את גידול הפרא הזה ששמו ביטוח משלים ולהחזירו הביתה לציבורי תוך הפרדה בין מערכות ציבורית ופרטית. להמשך פירוט ראה כאן http://www.equalhealth.org.il/2013/07/31/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99/

  3. יואב פלד

    את מי לדעתך אמור משרד הבריאות, והמדינה בכלל, לשרת?

  4. יצחק גורן

    לפני שנים הסתובבה בארץ בדיחה, אמנם, לא-כך מוצלחת, אבל משמעותית.
    תייר שואל את מארחו הישראלי מהן מידותיה של מדינת ישראל.
    משיב לו המקומי. כחמש מאות קילומטר אורך. כארבעים ברוחב ומטר שישים גובה.
    האורח תמה: מה פירוש?
    גובהי – עונה המקומי- הוא מטר שמונים והמדינה הזו מגיעה לי עד הגרון.
    זו כבר לא בדיחה

  5. פריץ היקה הצפונבוני

    כשחוקק חוק הביטוח הרפואי. נלקח כבסיס לסל השרותים שקופ"ח כללית נתנה עבור המס האחיד שהיא גבתה. לקופות אחרות היה סל יותר גבוה וגם פחות ביורוקרטיה לכן אני בזמנו לפני עשרות שנים עברתי אז לקופ"ח עממית כיום מאוחדת. זה אילץ אותי אז להפסיק חברות בהסתדרות ולשלם מס אירגון. בגלל זה החלו גם ביטוחים משלימים ע"י הקופות . נראה כיום שבעוד בארה"ב השתדלו הזוג קלינטון להנהיג ביטוח רפואי כללי , ללא הצלחה. ואובמה בהצלחה חלקית ,תוך התקפות בלתי פוסקות מצד הימין השמרני, מנסה ממשלת נתניהו לפיד הימנית גם כלכלית להסיר מעליה אחריוות ל שירותי בריאות ולהביאאותנו למצב השורר במדינה המפגרת חברתית ארה"ב ולהפוך אותה למדינה טובה רק לעשירים ואת היתר לא לספור.

  6. ראובן גרבר

    קופת חולים מכבי מפרסמת רבות את הביטוח החדש שלה, מכבי שלי. אבל בפועל כאשר אני לפתע נזקק לבדיקות במכונים עלי לחכות זמן רב מדי. אני לא יודע מה המצב אצל קופות החולים האחרות, אבל מבחינתי, מכבי חולה.