למי אכפת ממאות עובדים בפריפריה

אז אפשר להסיט מיליארדים לטובת אינטל, אמדוקס וטבע ולבצע תספורות ענק, אבל לא להעניק שלושה מיליון שקלים למפעל נגב טקסטיל?
אבי דבוש

סיפורו של נגב טקסטיל בשדרות, מפעל הנאבק על חייו, הוא לכאורה סיפור פשוט. מפעל פריפריאלי הנאנק אל מול התחרות הא-סימטרית בכוח העבודה הזול במזרח (המזרחים ויוצאי בריה"מ בישראל כבר אינם זולים מספיק, מסתבר…). "מסחטת רגשות" אל מול "רציונליות" השוק החופשי. כך בפרי גליל, פניציה, עוף הנגב ועוד.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, שאליו מתגלגל תפוח האדמה הלוהט, מציג זאת ממש כך. הוא מחבק את העובדות הנאבקות, אך מסביר שמענק של שלושה מיליון שקלים (שעליו הוסכם במתווה כץ-לפיד) יפתח את הפתח למאות מפעלים בקשיים. תומכי תפיסתו (שלא החליפו חצי מילה עם המפוטרים או טרחו להיכנס לעומק הפרטים) משכללים את הבוטות לסגנון "למה שאשלם לטובת מפעל כושל?" ולא זקוקים אפילו לתוספת ה"חמלה" לקפיטליזם החזירי.

טקסטילאני מודה שאפילו כתושב עוטף עזה, ששם שכם, ראש ולב לטובת העובדות והעובדים האמיצים במפעל, גם אני יכולתי להבין את תפיסת המשילות הזו, ואפילו להזדהות איתה. החיבור הראשוני נבע בעיקר מהזדהות עם "עניי עירי", בני חמישים פלוס, מסורתיים-מזרחים ודוברי רוסית.

בחפירה מעט יותר מעמיקה נזכרתי במיליארדים שהוסטו לטובת אינטל, אמדוקס, טבע וסלקום כעידוד השקעות. נזכרתי גם במיליארדים "הכלואים" ובהנחות המפליגות במס לצ'ק פוינט ולשאר התאגידים הנוצצים. ברפיסות של "המוסדיים" מול תספורות הענק ובגרירת הרגליים, שרק המחאה שינתה, ביצירת תג מחיר לשימוש במשאבי הטבע שלנו. מול כל אילו, גזל התמיכה במפעל כמו נגב טקסטיל דומה למשל "כבשת הרש" ממש.

הכלכלה הישראלית איננה שוק רציונלי. יש מי שנהנים בה מיתרונות אדירים, כולל התעשייה ממנה עשה השר בנט את הונו, ואחר כך יכולים לשבת בנינוחות אדנותית בכס הגבירים מחלקי הפירורים לאנשי הפריפריה. כאשר ראש עיריית שדרות ויתר, לצורך גיבוש מהלך הצלה, על חצי מארנונת המפעל, אף אחד לא יצא בכותרות וצלצולים. כנראה שמה שיכולה עיריית שדרות לא יכולה ממשלת ישראל.

השר בנט לא יכול לחמוק מאחריותו להתנערות משרדו והתנערותו האישית, במשך חודשים, מן העובדים. הוא לא יכול להתנער מן החוסר במענה המערכתי לענף הולך ונעלם, על יתרונותיו וחסרונותיו לחברה הישראלית. הוא איננו יכול להתעלם מן ההקשר הבטחוני. שדרות, חגורת המגן הישראלית כבר למעלה מעשור, זקוקה לגב מיוחד. אלא אם כולנו תאצ'ריסטים קיצוניים ויכולים לפקפק לא רק בהגיון התמיכה בתושבי שדרות אלא בעצם הצורך ברפואה וחינוך ממלכתיים, צבא, משטרה ומערכת משפט "בזבזניים".

מענקים הם דבר רע, אבל בברירה, שמעצב משרד הכלכלה, בין תמיכה בעייתית הבטלה בשישים למול מערכת התמיכות לטייקונים ובין ויתור על אחריות למאות עובדים מבוגרים בפריפריה הסובלת מאפליה כרונית, ברור לי מהו המעשה הערכי הנכון.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    נניח ש"יזריקו" להם זריקת עידוד, שתספיק לפרק זמן מסויים עד שהמפעל יגיע שוב אל עברי פי פחת.
    יחד עם זאת חייבים לדאוג לעובדים ולפריפריה . השגיעה שנעשתה, מחוסר ברירה, בתחילת הקמתה של המדינה, בהקמת מפעלים המבוססים על עבודת ידים זולה – אסור לה שתחזור.
    על המדינה לפתח בפריפריה (גם קרית גת הייתה בזמנו חלק מהפריפריה) מפעלים בעלי חוסן כלכלי וברי תחרות בארץ ובעולם. במקביל חייבים להכשיר את העובדים בהתאם. אסור ש"זריקת" העידוד תהפוך לזריקת כסף לריק.

    1. דן

      אסור שזריקת העידוד תהפוך לזריקת כסף.
      זריקת הכסף הזו תיכנס כן גם למשפחות שצריכות לשלם מחירים מופקעים בשביל לימודים (חינוך חובה עלאק) ואז אולי התכנית המהוללת שלך לצאת מהעוני ולפתוח מפעלים שיכולים להתחרות תוכל לעבוד.

      או במילים אחרות במקום לדבר עם בטן מלאה על היעילות של השוק – תבין שבצד השני עומדים אנשים שהדרך היחידה שלהם להפוך להיות חלק מהבטנים המלאות היא לעבוד במפעל "לא מצליח" – (אם המיסים על יבוא טקסטיל למשל היו יותר גבוהים אולי הוא היה מצליח) וגם אז הם יצטרכו לעבוד הרבה הרבה יותר קשה.

      הטרגדיה היא שאנשים שחושבים כמוך יושבים ומקבלים את ההחלטות
      אם היו אנשים עם אידאולוגיה לא אנטי אנושית אז אולי היה אפשר אחרת

      1. דןש

        מוטב שיחלקו להם טוריות, שישענו עליהן ביערות הקק"ל. כלומר – עבודות דחק, שאין השקעות לצידן.
        רק חינוך, הכשרה מתאימה ופיתוח מפעלים שקיים רווח בצידם, גם במצב תחרות – יפרצו את המעגל. "סעד" ותמיכה במפעלים כושלים לא יעשו זאת.

    2. גיל יסעור

      מדובר על תמיכה זמנית בקיום המפעל עד לחיבורו לתשתית הגז שתוזיל את עלויות האנרגיה ותהפוך את המפעל לכלכלי.
      שנית, מבחינה כלכלית חשוב לשמור על אלטרנטיבות. לא בטוח שמחיר הטקסטיל מסין יישאר ברמתו הנוכחית לזמן ארוך (אפשר לציין רק את עלויות ההובלה שנגזרות מעלויות הדלק. סגירת המצבעה האחרונה משמעותה הסתמכות בלעדית על ייבוא. במקרה זה ההבדל בין אחד ואפס הוא מאה אחוז ועלול להיות משמעותי בטווח הארוך.

  2. נתן

    עובדה שגם בברה"מ היו מחזיקים מפעלם שלמים שהפסידו מיליונים רק בשביל לספק עבודה ל…. אה רגע בעצם זאת לא דגמה כל כך טובה…….

  3. פוקסי

    תודה על פוסט מענין ……

    הכותב מביע אמפאתיה , חמלה כלפי המפעל דינן והעובדים , זה אנושי , לגיטימי , וטבעי .

    אבל , הרי הכותב מציין סיבות רציונליות לבעיותיו העסקיות של המפעל . אני לא מכיר אישית הסיפור , אבל הוא כותב – כוח עבודה זול מן המזרח משהו .

    בד בבד ,הכותב מצר כמובן על המצב , והיה רוצה לראות מפעל משגשג ומצליח מן הסתם .

    אם כך , הרי הכותב , גורס דבר והיפוכו . באשר , מה שגרם למפעל להיכשל , הינו בפשטות ( לגבי דידו ) :

    חוסר עמידה בתחרות . משמע , עמידה בתחרות הינה המודל המבוקש . אם הכותב רוצה לעמוד בתחרות , אזי :

    חייב הוא לאמץ את עקרונות המודל העסקי , התחרותי , ועקרונות השוק החופשי מכללא . אין דרך אחרת !!

    הפיתרון , הוא אכן , לא לזרוק בהכרח אנשים לכלבים . אבל גם לא ללכת מדחי אל דחי :

    כל עזרה וסיוע למפעל , צריך להיות מותנה בתוכנית הבראה שתענה על פרמטרים ומודלים עסקיים תחרותיים . או לחילופין :

    הסיוע עצמו , לא יופנה לבור בלי תחתית , אלא , לאמצעים וכלים שישפרו כושר התחרות של המפעל .

    דלתא , אופנת פוקס , אופנת קסטרו , באותו התחום , הצליחו , וברמה גלובלית , לא בגלל מחיריהם הנמוכים בהכרח ( למרות שזוהי שאיפה טבעית , דלתא למשל , הינם ספקים של " מרקס אנד ספנסר " ) של מוצריהם , אלא בגלל כושר עמידה בתחרות , בגלל דינמיות , בגלל כושר הישרדות גבוה , יזמות , אוריינטציה שיווקית וכו……

    לכן , על הכותב להלין על הניהול והעדר הדינמיות , קודם כל !!

    תודה …….

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    זה תלוי במדיניות הממשלה חשיפה חפשית ליבוא במחירי היציף הופך בבת אחת הרבה מפעלים חסרי הצדקה כלכלית. הקמת מפעלי טקסטיל בשעתו היה פיתרון תעסוקתי לחסרי הכשרה מקצועית נאותה בתנאי הימים ההם זאת לא החתה שגיאה.

  5. sam

    http://investmentwatchblog.com/whos-who-of-prominent-economists-and-investors-say-that-runaway-inequality-harms-the-economy/

    Growing Consensus that Inequality Causes Economic Downturns
    A who’s-who’s of prominent economists in government and academia have all said that runaway inequality harms economic growth, including:

    Federal Reserve Governor Sarah Bloom Raskin (more)
    Former FDIC Chair Sheila Bair
    Nobel prize winning economist Paul Krugman
    Nobel prize winning economist Joseph Stiglitz
    One of America’s leading economists, Robert Shiller
    Former chief IMF economist Raghuram Rajan
    Former U.S. Secretary of Labor and UC Berkeley professor Robert Reich
    Stanford University professor John Taylor
    University of Oregon professor Mark Thoma
    University of California professor Emmanuel Saez
    Paris School of Economics professor Thomas Piketty
    Famed economist John Kenneth Galbraith
    Harvard Business School professor David Moss
    Paris School of Economics professor Romain Rancière
    London School of Economics professor Robert Wade
    University of Notre Dame professor David Ruccio
    Harvard professor Lawrence Katz
    Arkansas State University professor Christopher Brown
    Global economy and development division director at Brookings and former economy minister for Turkey, Kemal Dervi
    World Bank economist Branko Milanovic
    Deputy Division Chief of the Modeling Unit in the Research Department of the IMF, Michael Kumhof
    IMF economist Andrew Berg (IMF economist)
    IMF economist Jonathan Ostry
    Federal Reserve chairman from 1934 to 1948, Marriner S. Eccles
    And many others
    Even Fed chair Ben Bernanke has admitted that inequality harms the productivity and efficiency of the economy (video continues here).

    Numerous investors and entrepreneurs agree, including:

    More than half of all international investors polled by Bloomberg
    Billionaire Warren Buffet
    Billionaire Nick Hanauer
    Numerous other billionaires and top investors

    Read more at http://investmentwatchblog.com/whos-who-of-prominent-economists-and-investors-say-that-runaway-inequality-harms-the-economy/#Dgf2I2eBpCzQBU6C.99

  6. ראובן גרבר

    המאמר צודק. המדינה חייבת בסיוע לאנשים עובדים, יותר מאשר במענקי ענק ליזמים וטייקונים. 'תספורת' היא דבר נחוץ, אך תספורת לטייקון תשובה משמעה מענק אדיר של כספים לקרובים לצלחת. ובנט הוא טייקון שעוזר לבני מינו, ולא דואג לצדק חברתי.

  7. 0מולני1

    ישראל צריכה להעדיף תוצרת מקומית של מפעלים.
    זה חיוני לכלכלה עצמאית, ונותן אפשרות לייצור מקומי להעסיק מגוון רחב של עובדים שאין להם אפשרויות תעסוקה אחירות.
    אך האם נכון שמפעלים כאלו יהיו בבעלות פרטית, או אולי בבעלות המדינה?

  8. עמית (אחר)

    הדיבור על תחרות ועל כללי שוק חסר כל קשר למצב בישראל בכלל ובנגב טקסטיל בפרט. שוק חופשי זאת פיקציה שלא קיימת בשום מציאות, מה שיש הם חברות ומפעלים שהמדינה מספקת להם תנאי עבודה וקיום. לא משנה אם מדובר באינטל, בבנק לאומי או בנגב טקסטיל, אף אחד מהם לא יוכל להתקיים לאורך זמן ללא עזרת המדינה. השיקול הקובע הוא עלות מול תועלת, כנראה שבכסף ששילמנו לאינטל אפשר היה לקיים בארץ תעשיית טקסטיל מפוארת וזה יותר משתלם גם מבחינת כמות העובדים וגם מבחינת כמות המיסים.

    1. פוקסי

      תודה על התגובה עמית ……

      זה אמיתי עמית מה שאתה כותב ? אם למשל , הייתה טכנולוגיה איפשהוא , אשר מייעלת הייצור , חוסכת עלויות וכו……והבעלים של המפעל טקסטיל הנדון , לא מספיק מעודכנים , דינמיים , בקיצור , לא יודעים , לא קונים את אותה הטכנולוגיה ,לא שואפים לקנות אותה , יושנים !!!

      אזי , איך ישרדו ? הרי העלויות יגדלו , ומחיר המוצר בהתאמה . אזי , מתחרים שמוכרים בזול יותר, שמחזיקים בטכנולוגיה , ישרדו טוב יותר .

      נניח שבעקבות המרמרה , ירדה התיירות לטורקיה . אזי – בולגריה , רומניה , יוון , קפריסין , מתחרים על חצי מליון תיירים ישראלים . מי יזכה ? לא בין היתר מי שיציע הדילים הטובים ביותר לגבי דידו של התייר ?

      לפעמים , צריך רק לחשוב על מודיפיקציה של המוצר ( אפילו גימיק פשוט של קטשופ לחיץ עומד על הראש ) , על מנת להצליח . ומי שחושב , או מי שהוא בעל תודעה נועזת ודינמית יותר , ישרוד !! מי שמחובר יותר לשוק ולמגמות עתידיות בו , הוא זה שישרוד !! לא כל דבר כרוך בסיוע ממשלתי , מחשבה חסרת אחיזה פשוט !!

      תחשוב שוב ………

      תודה ……

      1. עמית (אחר)

        פוקסי, אני חושב שלא יצא לך לעבוד אף פעם במפעל טקסטיל לכן אתה לא יודע עד כמה המפעלים האלו מתקדמים והיי טק.
        מה שצריך זה לנהל את הכלכלה ולא לחשוב שהשוק הוא שיא החוכמה. לדאוג לאינטרסים של המדינה ותושביה ולא לוותר באופן חד צדדי על מכס כפי שעשינו מול מדינות המזרח שמסבסדות את את התעשייה שלהן.

        1. פוקסי

          תודה על התגובה עמית ……

          אם כך עמית , מבלי דעת , מסכים אתה איתי . אם הם טכנולוגיים והייטקים , משמע , הם צריכים , וחייבים להיות דינמיים ללא הרף , וזה מה שיקבע( בין היתר ) גורלם .

          אחר כך אתה אומר מכסים , מה אמרת בכך ? אמרת תחרות גלובלית , יבוא סחורה מחו"ל , אמרת תחרות גלובלית , מה אמרת למעשה ?

          אמרת שוק חופשי , משמע – המעז, היוזם , המקדים המכה , הדינמי , הטכנולוגי , הזול , הוא זה שינצח .

          כל זה אני מסכים , עם רוח גבית ממשלתית , בהחלט , אבל , בחיל הים אומרים :

          " הרוח היא חסרת תועלת , אם אתה חסר תוחלת "

          תודה ……..

          1. עמית (אחר)

            פוקסי אם לצטט גדול ממני:
            "אנחנו אומרים בדיוק אותו דבר אבל ההיפך" רנדי ניומן.
            כל הסיסמאות של שוק חופשי גלובליזציה וכו' הם סיסמאות ריקות.
            כרגע המדינה שמממנת את כול העולם היא מדינה בעלת מדיניות כלכלית טוטליטרית (180 מעלות משוק חופשי) וקוראים לה סין.

    2. ליכודניק

      לפיו אפשר היה לקיים תעשיה מסורתית עם תמיכה ממשלתית סבירה.
      אולי שכחת, אבל מפעל שאינו רווחי ומעסיק פועלים בשכר מינימום משלם מעט מיסים (רק מע"מ על הסחורה שהוא קונה).
      אינטל זכתה לתמיכה רבה ומשלמת מעט מיסים בפועל, אך עובדיה משלמים ה-מ-ו-ן מיסים. שלא לדבר על כך שצריך לגבות ממנה מיסים, לא להעתיק את ה-"מודל" שלה לכלל המשק.

      אם הטענה היתה נכונה, אני מניח שמדינות עם פטרודולרים ואבטלה (נאמר, ערב הסעודית וונצואלה) היו שמחות ליצור כך משרות.

      1. עמית (אחר)

        אני מציע שתבדוק את הנתונים בכל המדינות המפותחות.
        נקודות ההשוואה הן:
        1946-1973 כלכלה ממשלתית
        1973-1989 תקופת מעבר.
        1989-2008 כלכלה ניאו ליברלית "חופשית"
        אתה מוזמן להשוות פרמטרים כלכלים וחברתיים כרצונך.
        בכל ההשוואות שאני עשיתי התברר כי מעורבות, תכנון וניהול המשק באופן דמוקרטי ע"י הממשלה יותר יעיל מאשר ה"שוק".