הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
הזמן המזרחי והחרדה האשכנזית
בוגר החוג לשפה וספרות גרמנית ומוסמך המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית
חלומות לא משקרים. הם רק צצים מתי שבא להם. חלמתי שציון אמיר, אמנון לוי ויהודה שנהב יוצאים עם לפידים מבתי המיליון דולר שלהם והולכים להצית את החדר השכור שלי. התעוררתי שטוף זיעה מול המאוורר ויצאתי לרחוב. כורש. שכב שם הומלס רוסי. אמרתי לו שאם יראה גברים מזרחיים עם לפידים אלגנטים כאלה נגד יתושים של גינות ברמת השרון שיצעק: שד עדתי ואני כבר אתעורר. שאל: מה זה רמת השרון? רוסי דפוק. חוזר לישון.
הודות ליגאל סרנה, נפתח לפנינו שוב צוהר לעולמם המסויט של אשכנזים חילונים בישראל. כן כן, מהמקום המטופח של ההגמוניה הם עדיין רדופים על ידי שדים. מרבונים. הדברים שסרנה גילה לנו קשורים לשאלת ההיתכנות של הזהות האשכנזית במרחב הישראלי והאופן בו היא פועלת בתנאי ואקום ובמשחק סכום אפס במרחב.
ההיסטוריה החברתית בישראל יצרה ועדיין מייצרת אתנו-קלאס. משמעות הדבר היא, שבישראל העוני קשור בקשר מובהק לאתניות – כלומר הוא ברובו עוני לא לבן, כי אם מזרחי, ערבי, חרדי, אתיופי, מזרח סובייטי וכו'. בחודשים האחרונים דובר רבות על האפקט שהותירה תוכניתו של אמנון לוי: התוכנית הציפה "שדים" רבים שמנהלים את הלך הרוח הישראלי והציפה תמות גזעניות, המבוססות הן על עובדות מחקריות והן על חוויות של יחידים וקבוצות, אשר נוגעות לדיכוי ולהדרה של מיעוטים לא-אשכנזיים בישראל.
בנוסף, התגובות השליליות והמבוהלות של רבים המזוהים בתור אשכנזים כלפי מוזיקה מזרחית הן עדות נוספת וברורה למדי להתנגדות היסטרית ומגויסת למציאות בה מזרחים וערבים מנכיחים, מייצגים את גופם ומשמיעים את קולם באופן חופשי במרחב שמבקש לסגור אותם בעוני ובבתי כלא מטאפוריים וממשיים.
לאור ניתוח פוליטי של המצב בישראל – כפי שמשתקף בנתונים ובביטויים מוחשיים אחרים – ראוי לעצור ולשאול במקביל למאבק של הקבוצות המוחלשות בהגמוניה, האם האליטה החילונית הלבנה בישראל בכלל יכולה להפסיק לנסות להפלות, לדכא ולהדיר מזרחים וערבים?
זהות תרבותית
קבוצת הזהות האשכנזית חילונית בישראל מבקשת להזדהות תרבותית עם המערב החילוני הלבן ומפעילה בשל כך מאמצים רבים – מאחר שמדובר במעין פרויקט – להתכונן שוב ושוב מול המערב, אירופה, החילון והלובן.
חשוב לציין כי מדובר בפרויקט זהותי אישי וקולקטיבי עצום מימדים, שכן הוא דורש הכחשה מרובה ויצירת תפאורה אירופית מלאכותית כמו למשל אירוח סיטונאי של צעירים גרמנים בישראל, עיסוק דקדנטי ושטחי בתרבות אירופית, אימוץ סגנון לבוש היפסטרי ומאולץ, עלייה לרגל לברלין, שטוקהולם ולמכון גתה, ייעור עצום ובזבזני מבחינת מים, בניית גגות רעפים (המיועדים למנוע הצטברות של שלג) בבתים שנמצאים במזרח התיכון (!), השקעה תקציבית חסרת תקדים בתרבות אירופית תוך מניעת תקציבים מתרבויות הקשורות למקום כמו תרבויות מזרחיות וערביות ועוד.
בהמשך לטכנולוגיית ה-sharing שהציעה לא מזמן לין חלוזין דברת, בפוסט בו הציעה לחשוב על פריבילגיות מעמדיות פיזיות לא דרך משחק סכום אפס אלא בתור דבר שניתן לחלוק במקום לחלק, אני מניח כאן מתוך פרגון עמוק שתיאורטית, הזהות (המעמדית) האשכנזית חילונית המבוססת כלכלית בישראל יכולה, למרות הקשיים הברורים, לחלוק כסף ומעמד. כלומר, קבוצת האשכנזים החילונית יכולה להתגמש בזהותה המעמדית ולהרחיב אותה בקרב מיעוטים לא לבנים בישראל. אך אני מעוניין להציע כי אין מדובר בשאלה מעמדית גרידא אלא בשאלה זהותית קולקטיבית ואישית עמוקה ומטרידה יותר עבור קבוצת הזהות האשכנזית.
הדרת מזרחים כתנאי לכינון זהות אשכנזית ישראלית
אני מניח שקבוצת הזהות האשכנזית-חילונית בישראל אינה חוששת באופן עקרוני או מהותי משוויון בייצוג, אלא בעיקר מההשלכות התרבותיות והזהותיות ששוויון וייצוג יביאו עימם. בכתבי השלכות, אני מתכוון למזרוח הסמלי, הזהותי התרבותי והוויזואלי של המרחב שיביא עימו שוויון בייצוג, במקרה הישראלי. באופן קונקרטי, הכוונה לאיוש מזרחי וערבי של מוקדי קבלת החלטות, עיצוב מציאות ויצירת עתידים לא לבנים, שפה ויזואלית ושפה מדוברת, היסטוריה, גוף, אמונה, זהויות ותרבות לפי צביונים לא אירופיים ולא לבנים.
הזהות האשכנזית בישראל, מאחר שהיא פועלת בתנאי אינקובטור במרחב מנוכר עבורה ומאחר שהיא מוגדרת דרך ניגוד וביחס למזרחי, יכולה לאפשר לעצמה להמשיך להיות אשכנזית כנראה רק דרך סימון, הדרה, נטרול, ניקוי והרחקה של מזרחים וערבים מנקודות מפתח משמעותיות במרחב. אנשים המזדהים בתור אשכנזים חילונים בישראל כיום יודעים/מכירים/זוכרים שהם אשכנזים בעיקר דרך פעולת הסימון, ההדרה והשלילה של המרחב ממזרחים וערבים. פעולות אלו מכשירות, שומרות ומשמישות את המרחב המאפשר להם לדמיין לובן ומערביות. במילים אחרות, הדרה של מזרחים וערבים הפכה לתנאי שמאפשר את פרויקט בימוי הזהות האשכנזית המתמערבת והמתחלנת בישראל.
"אשכנזים כועסים על אמנון לוי כאילו הוא ניסה להקים את הרייך הרביעי" – הסטנדפיסט תם אהרון (מדקה 06:40)
במשחק סכום האפס של הזהות האשכנזית בישראל, סובייקטים האוחזים ומטפחים זהות אשכנזית-מערבית, נכנה אותם אשכנזים מקצוענים, ייתכן שאינם בהכרח גזענים במהותם אלא הם יותר חוששים מעלייתו/חזרתו/הגחתו של זמן מזרחי שיחדול לאפשר אותם. בעקבות כך, הם מאמצים פרקטיקות גזעניות, המלוות בבהלה והיסטריה, פרקטיקות אשר מסייעות להם למנוע התמזרחות של המרחב, של הזמן ושל פרויקט זהותם האישי והקולקטיבי.
בשונה אולי מזהויות של יחידים אשכנזים אמריקאים או ארגנטינאים, הזהות של אשכנזים חילונים בישראל מוכרחת לאמץ פרקטיקות משמעותיות של הדרה והרחקה כלפי לא אירופאים/לא לבנים כי זו כנראה הדרך היחידה עבורם לשמור על תנאי הייצור של זהותם הקולקטיבית והמדומיינת כמערבית וחילונית. מדובר בחרדה קולקטיבית של מזרוח פרויקט הזהות האשכנזי העומד כנראה על כרעי תרנגולת, דבר המפורש על ידי מי שמזדהים כאשכנזים כעלייתו של מעין רייך רביעי. כפי שראינו אצל יגאל סרנה, הדבר גם נחווה על ידם כחלום בלהות וכפרעות מלוות בלפידים בוערים. הדרישה שלנו ליותר שוויון, ביטוי, דמוקרטיה וייצוג מהווה עבורם "חורבן" ולמעשה חושפת את השד האשכנזי שמגלם את ההיסטריה שלהם מהנוכחות החופשית שלנו.
חשוב שנדע עם מי יש לנו עסק.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
"הזהות המזרחית, בישראל, מאחר שהיא פועלת בתנאי אינקובטור במרחב מנוכר עבורה ומאחר שהיא מוגדרת דרך ניגוד וביחס לאשכנזי יכולה לאפשר לעצמה להמשיך להיות מזרחית כנראה רק דרך סימון, הדרה, נטרול, ניקוי והרחקה של אשכנזים וערבים מנקודות מפתח משמעותיות במרחב."
שיניתי רק מילה אחת וזה עובד!!!!!
זה עובד בשני הכיוונים צריך להחליט לדבר אחרת.
ממש קאלה לאסן ג'וניור
האשכנזים הציוניים אימצו תרבות מערבית כבר מזמן. כמוהם גם הצרפתים היהודים ממוצא מוגרבי. זה טבעי ומתבקש. אם לזה התכוונת, אני מסכים. אבל נדמה לי שאתה מנסה להציג באור שלילי את השאיפה להתקרב לתרבות אירו-אמריקאית, ולא כל כך הבנתי מה הסיבה.
אגב, שכחתי לציין בתגובה הקודמת שגגות הרעפים הפכו בעשור האחרון לחביבים מאוד גם על הערבים הישראלים – אולי גם להם נמאס להיטמע במרחב המזרח תיכוני?
כמעט נכון, פרט לעובדה שהמזרחים אינם יכולים להדיר אשכנזים, כי עמדות הכוח והסמכות להכליל או להדיר נמצאות ברובן בידי האליטה האשכנזית.
התגובה הבאה – ששואלת האם מצופה מאיתנו להידמות לתרבויות הערביות הנחשלות מוכיחה בדיוק את דברי טובי: ההתנשאות האשכנזית הגסה והבוטה שרומסת ברגל גסה את התרבויות המזרחיות, שאינה מעלה על דעתה כלל שבתרבויות המזרחיות יש הרבה אלמנטים ראויים לחיקוי (ספרות, מוזיקה, פילוסופיה) כמו שבתרבויות המערביות יש הרבה אלמנטים ראויים לגינוי, שאנחנו מאמצים בעיניים עצומות (התנשאות אירוצנטרית, חומרנות ריקה מערכים ומתוכן, שלא לדבר על פאשיזם ונאציזם שצמחו בערש התרבות המערבית). אבל חמור מכך, אין כל התייחסות לרגשות המזרחיים. מותר להשפיל אותם ואת תרבותם, כי מה הם מבינים בכלל…
דרך אגב, אני אשכנזייה למהדרין, אבל לשמחתי יכולה לראות מעבר לחוטמי (אולי מכיוון שהוא סולד? :-)).
למי עלינו להידמות? למצרים? למרוקו? לסוריה? לעיראק? האם אתה מציע שנפתח כאן מכוני תרבות תימניים או שלוחות של אוניברסיטאות קהיר ורבאט?
האם עלינו להיטמע במרחב המוסלמי? לאמץ תרבות סאלאפית? או שמא ערבית-חילונית? הבעיה היא שהערבים החילוניים, כמו גם רוב ה"מזרחים" הישראלים, מאמצים מודע או שלא במודע דווקא תרבות אמריקאית.
ההיסטוריה טרם ראתה מקרה שבו בני תרבות משגשגת אימצו מרצון תרבות נחשלת.
וגם אתה, מר טובי (טהרלב), מנסח את מחשבותיך באמצעות נוסחאות סוציו-פילוסופיות פריזאיות ודומותיהן מן הצד השני של האוקייאנוס, ולא באמצעות סגנון החדית' או המורה נבוכים.
להזכירך שהקהילה היהודית אירופאית הגדולה ביותר כיום היא בצרפת והיא ממש לא מורכבת מרוב אשכנזי אלא מרוב מוגרבי.
דבר נוסף, רוב הדוברים של הצרפתית, האנגלית והספרדית אינם בני אירופה.
ועדיין, לאקאן לא לימד בהאיטי וז'יז'ק לא בתוניסיה.
ומה הקשר שלך ללקאן?
אין קשר. אבל כשמדברים על הגות צרפתית מדברים על הגות שהתפתחה בפאריז ולא במרטיניק.
הן למעשה כשל מסוג "שאלה מדומה".
הדבר דומה לאדם ששואל "האם הכית את אשתך" בשעה שכל תשובה מניחה בתוכה קבלה של הטענה שהעונה לשאלה אכן מכה את אשתו או מניח שפעולה כזאת.
אז נדב, תרבות סאלאפית היא לא הכרחית בשום מקרה והמניפוליטיביות הזאת לא תעבור.
לא ממש דומה. אולי בשאלה:"האם נהנית להכות את אישתך?" יש הנחה מובלעת שאדם מכה את אישתו.
בהחלט לא הייתה מתנגד לקצת יותר אוניברסיטת אל-קרוויין ומורה נבוכים וקצת פחות תרבות טראש אמריקאית.
המחשבה שיש תרבויות מתקדמות ותרבויות נחשלות ושיש לחקות את המתקדמות היא מחשבה נחשלת, ונוגדת את הרעיונות העכשוויים המקובלים בקרב התרבויות שאתה רוצה לחקות.
"המחשבה שיש תרבויות מתקדמות ותרבויות נחשלות ושיש לחקות את המתקדמות היא מחשבה נחשלת, ונוגדת את הרעיונות העכשוויים המקובלים בקרב התרבויות שאתה רוצה לחקות."
בוא נעזוב לרגע את המילים העבות "מתקדם" (בתגובתי השתמשתי ב"משגשג") ו"נחשל" ונעבור למילים הרזות "טוב" ו"רע". אם אתה קונסיסטנטי עם הטענה שאין תרבויות טובות יותר מתרבויות אחרות, מה גורם לך לרצות להשתייך לתרבות כזאת או אחרת? האם זה רק בגלל שנולדת לתוכה? זה שקול להגרלת בינגו? ולמה שנרצה לשנות או לתקן משהו בתרבות שלנו, אם אין טוב יותר וטוב פחות?
בוא נסכים שיש תפיסות עולם טובות יותר מאחרות. למעט אולי ניהיליסטים, איש לא סבור ששתי תפיסות עולם מנוגדות הן שוות בערכן ובטיבן. אין אדם שבעיניו התפיסה לפיה יש לתלות אתאיסטים בכיכר העיר, והתפיסה לפיה אל לחוק להתערב באמונותיו של אדם שוות בערכן ובטיבן.
כשלעצמי, אני סבור שתפיסות של הפרדת דת ממדינה, שלטון החוק ושוויון בפני החוק, חשיבות המדעים והחקירה העצמאית והביקורתית, חירויות פוליטיות ואישיות וכו', הן טובות יותר מהתפיסות ההפוכות להן. תפיסות העולם הללו מקורן ברובן הגדול בתרבות המערבית. לחלקן יש מקבילות בתרבויות אחרות אך לא בתור חבילה אחת. בתרבות הערבית-מוסלמית למשל, לא מושרשות הפרדת דת ממדינה, ביקורתיות, חירויות הפרט, דמוקרטיה וכן הלאה.
לכן אני סבור שהתרבות המערבית טובה יותר מהתרבות הערבית-מוסלמית. למען האמת, מבלי להכיר אותך אני מנחש שגם אתה סבור כך.
תקן אותי אם אני טועה, אבל אני מניח שלא היית רוצה לקיים כאן חברה דוגמת החברה המצרית, שבה מיעוטים דתיים נרדפים ונרצחים, נשים סובלות מאלימות מינית קשה, מי שמתבטא נגד הדת מסתכן בחייו, האלטרנטיבות השלטוניות הן דיקטטורה צבאית או עריצות איסלאמיסטית ורק 2% מהאוכלוסיה סבורים שהחברה צריכה לקבל הומוסקסואלים (לעומת 70%-90% במדינות מערב אירופה ו-40% בישראל). ואני מניח שאתה גם לא רואה בחברה המרוקאית, הסעודית או האיראנית ובמוסדות שלהן מודל לחיקוי.
בוא נחזור לדבר על "משגשג ו"נחשל". כשאני אומר על תרבות שהיא משגשגת, אני מתכוון לכך שמתקיימים בה מוסדות מוצלחים, כלכלה משגשגת, רווחה חומרית, הישגים בתחומי המדע והאמנות השונים, תוחלת חיים גבוהה וכו'. הדברים הללו תלויים, במידה משתנה, באותן תפיסות עולם עליהן דיברנו קודם, והם הגיעו לשיא (בינתיים) בתרבות המערבית. התרבות המערבית אגב, אינה מוגבלת לאזור הצפון אטלנטי. גם יפן, קוריאה, טיוואן, ובמידה מסוימת סין, הן מערביות מבחינה זו, והן אימצו במידה רבה את המוסדות המערביים המוצלחים.
לצערנו, בקרב חלקים גדולים מדי מהציבור במדינות ערב יש ריאקציה נגד מוסדות התרבות המערבית ותפיסות העולם המאפשרות את תפקודם של אותם מוסדות. זו בוודאי אחת הסיבות לכך שמדינות ערב הן עניות, מוכות משטרים עריצים וקנאות דתית ודלות בהישגים מדעיים. או במילים אחרות, נחשלות.
לפיכך, אני עדיין עומד מאחורי האמירה שבני תרבות משגשגת לא מאמצים תרבות נחשלת מרצונם החופשי. הרומאים אימצו תרבות יוונית, והגרמאנים אימצו תרבות רומאית. יהודי המאגרב (בחלקם לפחות) אימצו תרבות מערבית-צרפתית, אך הצרפתים לא אימצו את תרבות המאגרב.
אחזור ואומר שמשעשעת אותי ההתרעמות של איתמר טובי (טהרלב) על האשכנזים שמזדהים עם תרבות המערב החילונית או "עולים לרגל" לברלין ושטוקהולם. האם מי מהגיבים כאן באמת מזדהה עם קהיר יותר מאשר עם ברלין? עם בגדד יותר מאשר עם שטוקהולם? ישראל צריכה לשאוף להידמות למדינות המערב, ולא למדינות ערב. ואין אדם שפוי בדעתו שחושב הפוך מכך, אפילו לא מר טובי, אני מקווה.
ונחשו מה, גם ערבים (דהיינו מזרחים אותנטיים!) עולים לרגל, או יותר נכון, מהגרים בהמוניהם לבירות העולם המערבי. הגירה הפוכה לא קיימת.
אהלן חבר, אתה חזרת בביטחון רב על אותה נקודה שעשית קודם, בעוד שאני ניסתי להראות שעצם ההשוואה שאתה עורך בין תרבויות כמכלול היא בלתי אפשרית.
כך למשל אני באמת רואה כמה מהעקרונות ומערכות הערכים של הפילוסופיה והממשל המערביים של העת החדישה כעקרונות נשגבים וראויים לאימוץ. לעומת זאת תרבות הטראש המערבית-אמריקאית, שרלוונטית לחיי היום-יום של רוב האנשים לא פחות וכנראה הרבה יותר ממערכות הערכים הנשגבות, היא זבל שספק אם היה כמוהו זבל בתולדות עולמנו. כמה שנרבה להיאבק בה (בניגוד ללחקות אותה) כך ייטב.
תרבות, פילוסופיות ואקדמיות המזרח יצרו גם הן אידיאות, מערכות ערכים וידע ראויים לאימוץ לא פחות מאותם רעיונות מערביים נשגבים (ואכן, רבים מאותם רעיונות מערביים בנויים גם על אידיאות, ערכים וידע שייובאו קודם מהמזרח). באותה נשימה אפשר להגיד שגם תרבות המזרח העכשווית, כפי שהרבת לציין, רוויה בזבל שראוי למלחמה שערה בו ולא לחיקוי.
הנקודה היא שאכן אין תרבות טובה יותר או טובה פחות, מתקדמת יותר או פחות (מה זה מתקדם ומי אמר שזה טוב?). לכל תרבות יש צדדים שונים ורבים, ולחשוב שיש תרבות אחת שראוי לחקות זה להותיר את עצמך בור מרצון. הגישה הנפוצה כיום דווקא בתרבות שאתה רוצה לחקות היא הגישה הנכונה, והיא שתרבות משגשגת היא זו מקיימת הפרייה הדדית עם הטוב שבתרבויות אחרות, וכמה שיותר יותר טוב.
חסמבה תקרא,
חסמבה מוציאים ויזות לאירופה!
סרנה לא מפתיע. כבר מראשית כתבותיו העיתונאיות אפשר היה "ללמוד" ממנו, שהחיילים השפלים והמרצחים נקראים בשמות כמו 'שרעבי' או 'בוסקילה', והחיילים בעלי המצפון והאומץ נקראים 'צדרבאום' או 'שוורצמן'.
לא רק שהוא לא מפתיע, חלום הסיוטים הנוכחי שלו מזכיר לי משהו. הוא מזכיר לי ציטוטים בשבועון אחד, לפני שנים רבות, שעסקו במיין-קאמף. בין השאר, מחבר המיין-קאמף א.שיקלגרובר (שהתפרסם דווקא בשם אחר), ע"פ הציטוטים, מתאר מפגש שלו עם יהודים. הוא לא חוסך בהבעת הגועל והאימה מקיומם, מהאפשרות שהללו ימשיכו להתהלך חופשי ואולי אף ישתלטו לו על המולדת (באותה תקופה ליהודים היו זכויות אזרח בגרמניה). שיקלגרוברים – כפי שמלמדת ההיסטוריה – לפעמים גם משפיעים על המונים ומגשימים את חלומות הזוועה שלהם.
המסקנה של המאמר היא נכונה, חשוב שנדע עם מי יש לנו עסק. סרנה עם פחדיו החולניים מכל מזרחי שמדבר על שוויון מייצג את רוב העיתונאים הישראלים.
נ.ב. שווה לקרא את הניתוח של אורטל בן דיין על פחדיו של הגזען סרנה.
איתמר טהרלב תותח כרגיל.
כמו שאדוארד סעיד טען, ועזיזה כזום בהקשר הישראלי, קיומו של הסובייקט המערבי הלבן תלוי בהגדרה בקיומו של אחר מערבי שחור. כלומר, גזענות היא סימפטום של כלל בסיסי ומהותי באפשרות של המערב לסמן את עצמו.
מנגנוני הדרה ובעיקבותיהם השתלטות על מרחב תרבותי ופיזי כך עבדו וכך יעבדו תמיד. ההתחסדות היא פרקטיקה נפוצה בתחום זה וככל שירבו לחושפו תפחת האפקטיביות שלו. אסור לשקוע בשאננות!
"הזהות של אשכנזים חילונים בישראל מוכרחת לאמץ פרקטיקות משמעותיות של הדרה והרחקה כלפי לא אירופאים/לא לבנים כי זו כנראה הדרך היחידה עבורם לשמור על תנאי הייצור של זהותם הקולקטיבית והמדומיינת כמערבית וחילונית."
באמת? תודה על המידע, מיד אתקן את דרכי.
הוא על חשבון מזרחים בישראל. טראגי
תפסיקו לזבל/ ל-ן לי את השכל. אין כאן גזענות ממוסדת יש המון גזענים אישית, יש הפליה ודכוי של אוכלוסיות חלשות שמנוצלות ע"י בעלי כוח מאיזה עדה שלא תהיה. יש ותיקים.יש חבר מביא חבר .יש אידאולוגיה ציונית מדינית של מיזוג גלויות וביסוס תרבות של טכנולוגיה, מדע וכלכלה של עולם תעשיתי טכנולוגי שיאפשר עוצמה צכאית כלכלית שתבטיח רמת חיים של כלכלת שפע ועוצמה צבאית להבטיח את קיום מדינה מוקפת מדינות עוינות. יש מזרחיים שהיו להם הכישורים , חינוך והשכלה שיכלו לעלות במידרג החברתי. שלמה אליהו בא מגליציה.? יצחק תשובה שגדל פה במעברה בא מליטא? יצחק מרדכי בא מתחום המושב ברוסיה או מכורדסטאן העירקית? סילבן שלום בא ממרוקו או מפולין? גם היקס ששבאו לארץ אחרי תפיסת השלטון ע"י הנאצים, סבלו אפליה וקיפוח למרות שהיו הרבה אינטלקטואלים,אמנים יזמים עיתונאים, ובעלי מקצועות חפשיים. למה כל יוצאי צפון אפריקה שהיגרו לצרפת מיהרו להשתלב בציויליזציה הצרפתית ולא יצאו למאבקים נגד הממסד השלטוני הצרפתי על זכותם לשימור תרבותם ואורח חייהם המסורתי? נא לענות לי.
הנה ההוכחה שרק בגלל האפלייה,והגזענות של תרבות המזרח אירופית(לא היקית,וחבל,ולא המערב)עובדה שהמרוקאים השהיגרו לצרפת הצליחו,ואחיהם שלו לארץ נכשלו,חובת ההוכחה עליך
"אין כאן גזענות ממוסדת יש המון גזענים אישית, יש הפליה ודיכוי של אוכלוסיות חלשות שמנוצלות ע"י בעלי כוח מאיזה עדה שלא תהיה" – פרשנות שקרית ולא חכמה.
מה לעשות שהמוני הגזענים 'באופן אישי' הם אלה שיושבים בכל הצמתים החשובים במדינה – ממערכת בתי המשפט דרך משרדי הממשלה והגופים הכלכליים החשובים ועד הממשלה והכנסת? מה לעשות שהמוני הגזענים באופן אישי מונעים מרוב הציבור המזרחי והפלסטיני להתקדם? (ראה אפליות במקומות עבודה כמו בצמרת הממסדים). מה לעשות שרוב הגזענים 'באופן אישי' הם אשכנזים מהאליטה (בעיקר בעיני עצמם) השולטת בכל הממסדים?
אם לגזענות "הלא ממוסדת הזאת" היה חלק מכריע במדיניות האכלוס והניחשול של המוני המזרחים, מה כאן לא ממוסד? אם אלפי הפושעים חטפו מאות ואולי אלפי תינוקות מזרחים וסחרו בהם לרווחתם כשהממסד האשכנזי ידע ושתק – מה בגזענות הזאת לא ממוסד? אם עשרות אלפי ילדים מזרחים הוקרנו ברמות קטלניות ע"י זרועות הממסד ולרווחת הממסד – מה לא ממוסד בגזענות הזאת?
"שלמה אליהו בא מגליציה? יצחק תשובה…יצחק מרדכי…סילבן שלום…" –
ראשית, מדובר במעטים מאוד, גם אם תמשיך לשרשר לנו כל מיני שמות ולחזור עליהם בפתטיות. על כל אחד שתזכיר יש 10 אשכנזים שהצליחו והתעשרו כמוהו או יותר. מדיניות האפליה הגזענית עובדת כאן בתור נשק סטטיסטי. הנשק הזה מתחיל במדיניות האיכלוס והפניית המשאבים, שגרם לכך שמלכתחילה המזרחים כציבור התחילו כאן מרמה נמוכה בהרבה מהאשכנזים (לא ביכולות ובשכל). זאת, לטובת הגדלת סכויי ההצלחה של ציבור האשכנזים, כפרטים וכקבוצה. צריך להיות "תמים" באופן קיצוני בשביל לא להבין את המכניזם הזה ולחזור כאן על "הסברים" הילדותים, האולטרה-ציוניים ובעיקר בלתי רלוונטיים בנוסח "…קיום מדינה מוקפת מדינות עוינות…קיבוץ גלויות…".
"גם היקס שבאו….סבלו אפליה…" – האם הכניסו אותם כאן למחנות הסגר ("מעברות") ע"מ להרחיקם משאר האוכלוסיה הלבנה? האם לאינטלקטואלים היקיים (ראה רופין, שיבר, מאיר וכו') לא הייתה השפעה מיידית עם הגעתם לכאן? האם שמעת על התוצאות ההרסניות של השפעתם, לגבי המזרחים בעיקר (אבל גם כלפי אשכנזים שלא הראו תכונות "אריות")?
" יוצאי צפון אפריקה שהיגרו לצרפת מיהרו להשתלב בציויליזציה הצרפתית ולא יצאו למאבקים נגד הממסד השלטוני הצרפתי על זכותם לשימור תרבותם ואורח חייהם המסורתי" – עוד שקר.
יהודי צפון אפריקה (והמזרחים בכלל) שהגרו לישראל ניסו להשתלב כאן בחברה, ממש כמו אחיהם שהגרו לצרפת. בצרפת היהודים ממשיכים (מי שרוצה) להיות מרוקאים גאים בבתיהם ובבתי החינוך שלהם וזה לא מפריע לאיש מהם להשתלב בחברה הכללית. עם קצת שכל היית צריך לשאול, איך זה ששם בצרפת הם השתלבו כל כך יפה כולל בצמרת החברה ובאליטות האינטלקטואליות, כאשר במדינה נחותה בהרבה מצרפת (בכל המובנים) הם לא השתלבו באליטות ובמרכז אלא דוקא בתחתית? האם תיתכן תופעה כזאת ללא אפליה גזעית ממוסדת? רק "גאון" יכול לטעון שהמרוקאים אשמים ולא הממסד האשכנזי. רק קרימינל אידיאולוגי יכול להאשים את קורבן הפשע ולהצדיק את הפושע.
היא מכונת כלפי הפלסטינים כשהרבה יהודים יוצאי ארצות אסלמיות בעקר דור שני/שלישי מצטרפים לחגיגה . מי צועק ,,מות לערבים "באצטדיון תדי, פרופסורים מברלין? נגד מי מאזרחי ישראל ממשלת ישראל הכריזה מלחמה. לא נגד הבדואים? האם המזרחיים נאבקים נגד הגזענות כשזה מגיע למבקשי מקלט ומהגרי עבודה? די לצביעות!
תוצאה של סכסוך ופילוג בין המזרחים לעצמם באמצעות השב"כ
זה הכל, לא ציונות, לא אמונות בצדקת הדרך, לא מיתוסים ואתוסים, לא צדק היסטורי, לא דמוקרטיה ולא נעליים.
אותן שיטות שליטה ישנות ורגילות של קולוניאליסטים ומשטרי אפרטהייד למינהם.
חשוב שנבין עם מי יש לנו עסק ואיך הוא פועל.
מה שסרנה כותב זאת פארודיה ולא סיוט, על שלושה מיליונרים מדושני עונג השוחים להם בסיר הבשר, שמתחזים למזרחיים קשיי יום זועמיים ויוצאים עם לפידים לחפש אשכנזים , אלה שלמרבה הפתטיות הלפידים שלהם הם אותם לפידי-אש שהנובורישים נוהגים להדליק ליד המדשאה של הוילה הביתית כדי לגרש מזיקים ולהפיץ ריח.
ועוד בקטנה – יעור הארץ אינו בזבזני כלל במיים מאחר שהוא מבוסס על מי גשמים, גגות רעפים אדומים הם לא חלום אשכנזי כמו שיודע כל מי שביקר בקירית שמונה, מגדל העמק או דימונה והכמיהה לברלין היא חוצה עדות כמו שניתן ללמוד מנסעיתו המתוקשרת של מתי שמואלוף לברלין,
נראה לי שיחידי שנמצא כאן בסיוט הסטרי הוא כותב המאמר הרדוף שדים ורוחות הקמים עליו לכלותו.
אתה נצמד לכסף למרות שהמאמר הזה מדגיש דיכוי זהותי, שגם פוגע בעשירים מזרחים, אבל למה לך להפסיק להיות שטחי.
גם עם גגות רעפים יש השפעה הגמונית וטמטום כללי שמגיע מלמעלה והלמעלה הוא בצבע לבן. ולגביי ייעור הכוונה גם להדשאה מרובה.
הנסיון הזהותי האשכנזי להיות במזרח התיכון מגיע איך לא עם משבר (לנסות להיות מערב בזרח) ומקרבן בשל כך מזרחים וערבים, לא טענה כל כך קשה להבנה.
שאל פעם תלמיד את המורה זן שלו: "מסטר איך אני משתחרר מהכבלים"
אמר לו המורה :" מי בכלל כובל אותך?".
כותב המאמר כמו אחרים יכול לעשות להתקדם להצליח ולעשות עם חייו כל מה שהוא רוצה , אף אשכנזי לא רודף אותו, לא מדכא אותו ולא עושה לילות כימים בחשיבה איך לשמור את ה"הגמוניה" הדימיונית שלו.
אבל מה?
למה להתאמץ, להשקיע ולהזיע כשהרבה יותר קל להיכנס מתחת לשמיכה עם המנטרה הקבועה:" אני בסדר , האשכנזים אשמים במה שקורה לי".
אבל הפוסט הזה נכתב דווקא ממקום של הצלחה והצלחה מזרחית מכניסה אשכנזים לבונקר של היסטריות והתקפות כמו התגובה הפבלובית שלך, והדיי מטופשת גם אני חייב לציין. תודה שהוכחת את התזה של הכתיבה הזו- אשכנזים לא יכולים להכיל מזרחים במרחב כי זה שומט את השקר הרעוע ממילא שישראל היא אירופאית.
מה שכתבת הוא עוד נסיון לטרור פסיכולוגי "כל מי שרוצה מצליח" הוא שקר. אתה בודה קלישאות שאינן מבוססות על מחקרים המדברים על ריבוד ושכפול בין דורי של מעמד ועל ההונים שמגיעים עם זה. אבל אל תטרח לך תקרא עוד איין ראנד. ונסתדר גם בלי העצות שלך.
יהודה שנהב הוא הרבה דברים אבל מליונר הוא לא
כל אדם שראה קצת עולם ישאף לחיות כמו במקומות שהכי כיף לחיות בהם ומה לעשות שהם לא בדיוק במזרח התיכון.
גגות הרעפים הם דווקא אימוץ של בנייה עותמאנית, ליעור סיבות רבות אחרות (יוזמה של בנ"ג לתיעול כספי קק"ל ולהרחקת יוסף וייץ מפעילויות מזיקות אחרות, לחסום טנקים באזורי הגבול) ובכל מקרה היער פסק להיות "אירופאי" כבר לפני יותר מ-20 שנה כשהשוורצוולד אינו משמש יותר מודל בבחירת העצים ובעיצוב היער. וממתי היפסטריות היא גילום של המערביות? ווילאמסבורג היא יותר שטייטעל מתחום המושב מאשר עיירה בסקסוניה התיכונה.
היות והאגדה המעניינת הזו מופיעה עדיין מדי פעם, כדאי לציין את מפריכיה. קודם כל: כדי שרעפים יהיו עמידים לשלג, הם צריכים משופעים מאד. בארץ הם משופעים רק מעט, כך שיהיו עמידים נגד גשם (ושמש, ורוח). קל להבדיל בין השניים.
היסטורית, הרעפים התפתחו קודם בארצות הים התיכון התרבותיות ורק אחר כך הגיעו לאירופה, שבה כנראה קירו גגות בתים באבני צפחה ובקש עד המאה הקודמת (העשרים). כלומר, גג הרעפים היה קודם כל בשיפוע מתון, נגד גשם ושמש, ורק אחר כך הוגבר השיפוע כך שיהיה יעיל גם נגד שלג. למשל, במפת מידבא מופיעים גגות רעפים אדומים, בירושלים של המאה השישית לספירה. קצת לפני הופעת הערבים בארץ: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Madaba_map.jpg
לעניין חדירת שיטת קירוי הגג בעת החדשה למרחב, מסתבר שהיא קשורה במשהו הקרוי "מהפכה טכנולוגית" במערב, כלומר באירופה. לפי התיזה הזו, אשכנזית במקורה ללא ספק, האירופאים ביצעו אנטי-מיחלוש רב היקף בערך לפני שלוש מאות שנה, ובעקבותיו הם הפכו מפריפריה למרכז. המימדים והתהליך של המהפך המוזר הזה לא ברורים, בין היתר היות והתיאוריה הביקורתית לא יודעת כלל לטפל בסובייקט אקטיבי. אבל אם נדלג על המסתורין, מסתבר שהם אשכרה פיתחו קצת את הרעף המקורי (אותו בזזו מתרבויות הים התיכון העתיקות, ביחד עם הקשת הארכיטקטונית, הגיטרה והאיטריות). העמים הילידים הגיבו מיד למהלך המחוצף (והבזוי, המרושע, הקולוניאליסטי), והשתלטו באקטיביזם ראוי על טכנולוגיית הריעוף של אותם פריפריאלים קצרי-מוח. לפי גיל גורדון, כבר באמצע המאה התשע-עשרה הופיעו בארץ הקודש רעפים מהסוג הקרוי "רעפי מרסי". פושע המלחמה הציוני לא מושך את ידו מהטענה המוזרה כי רעפים אלו – מייצגים של השלג האירופי – שימשו בבתיהם של ערבים. מסתבר שאלו קדמו ובהרבה לציונים בהחדרת-החזרת הרעפים לאיזור. למעשה, קריאה זהירה מעלה בעיקר שאלות מדוע לעזאזל האירופאים הקדימו את העמים הילידים בשימוש ברעפים, שכן גגות רעפים שמתוכננים לעמוד בשלג הם בעלי שיפוע גבוה יותר, ולכן יקרים יותר, מגגות רעפים שמתוכננים לעמוד רק בשלג וגשם. הו, האירופאים המניאקים. הנה המאמרים של גורדון.
http://sfile.f-static.com/image/users/248519/ftp/my_files/Academy/%D7%A8%D7%A2%D7%A4%D7%99%D7%9D%20%20%D7%A9%D7%A0%D7%9C%D7%A8%20%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf?id=12368545
http://sfile.f-static.com/image/users/248519/ftp/my_files/Academy/masii.pdf?id=13340860
מכל מקום, תקציר העניינים הוא בערך ככה: רעפים הם שיטה לחסוך כסף בבניית גגות. היא חלשה יותר מגג שטוח יצוק בטון, ובוודאי מגג כיפתי יצוק או בנוי. מוחלשת ככל שתהיה (ובוודאי במקרה בו תוכננה על ידי מהנדסת אשכנזיה או גרוע מזה, אדריכלית אשכנזיה), היא יכולה לחסוך כסף. בידוע הוא שיהודים אוהבים כסף, ולכן יהודים אוהבים רעפים.
האמת שחבר היסטוריון, שקרא טרם הפרסום, הזכיר גם כן את האבולוציה של גגות רעפים בישראל. עדיין שימוש בגגות רעפים מגוחך למדיי וגם מאוד לא חסכוני כי זה פשוטו כמשמעו מטגן את הבית-הרי הרעפים מייצרים גם שכבת בידוד מחממת דבר שמצריך שימוש בשניים או שלושה מזגנים בקיץ הארוך! מאוד לא חסכוני. שים לב בהתנחלויות בבקעה הרותחת זה ממש אבסורדי ולא מקיים. היום הארכיטקטורה "חוזרת להקשיב לשטח"-לדעתי ממקום של שובע אירופאי- ותוכל לראות עיצובי בתים עם בנייה אחרת, בלי גגות רעפים כמובן.
למעשה, הרעפים מתפקדים בקיץ כארובת חום ששואבת מהבית אוויר חם כדי שהפלא יקרה צריך להכליל בגג גם רעפי אוורור, ונטה, או ארגז רוח. פעם הם היו חלק מהתקן, מאז השתלטו המזגנים.
http://bniya.com/v1/inside.php?ln=heb&item_id=139&main_id=18
המזגנים שנואים ובצדק, אבל לא יקרים. בלי אוורור ובידוד, גג רעפים אכן מחמם בקיץ. לסילוק החום צריך מזגן של 3-4 קילוואט (אני מניח שלכך כיוונת ב"שניים שלושה מזגנים"). עלות המזגן היא בערך 4000 ש"ח, וזה בערך גם מה שתעלה ההפעלה שלו במשך ארבעה חודשים בשנה, 24 שעות ביממה. אפילו אחרי עשר שנים, זה זול יותר מיציקה של תקרת בטון, ובוודאי מבניה של כיפה. גם זול אבסולוטית וגם ההוצאות פרושות באופן נוח… לכן, גם אנשים שלא יודעים כלום על אוורור גגות רעפים, לא לגמרי טועים כשהם בוחרים בהם. לפחות לא מבחינת הכיס שלהם.
סמולן, הוספת לינק לאתר שאמור להיות מומחה בתחום ועליו אתה מסתמך בטענתך שרעפים הם ארובת חום. הופתעתי מהטענה ועברתי ללינק שצירפת ובשום מקום לא מצאתי את המילה רעף או הטיה כלשהי שלה
אין בטקסט איזכור של גג רעפים, אם כי יש קצת רעפים בתמונות (כולל השרטוט למטה…). בעיקר, המשוואות (נוסחות, בעצם) תקפות גם לאוורור בגג רעפים.
( :
הבהרת את הנקודה דרך מגוון דוגמאות ושוב ברגע ששמים לשבט הלבן את המראה הוא ממציא כל מחדש מחדש התפתלות אחרת ובמקרים מסוג זה פועל רבות עפ"י דרך נגטיבית.
עגנון כתב כסופר יהודי ,בשביס זינגר גם, דוד שחר היה קרוב לספרדים ולספרדיות שהכיר בבית הספר תחכמוני. נהרות דיו נשפכו על התרגומים הנפלאים בפרוזה שיצרו ישראל זמורה,יצחק שנהר,זלמן וולפובסקי ומרדכי אבישאול שאת העברית שלהם רכשו בישיבות.
היום אין עברית יש ישראלית
פרוזה אפשר לקרוא קריאה חוזרת פעמיים שלוש, במוסיקה אין גבול. המוסיקה שקשורה לאתוס הציוני ירודה ברמתה לעומת הפיוט והמקאם המזרחי
מה רע כל-כך בישראלית? האין הגישה הקצת טהרנית שאתה מציג מדירה וחוסמת יצירה עתידית בעברית-ישראלית (שהרי חזקה על יצירה כזו, אם היא רוצה לפלס דרכה אל דוברי הישראלית שיושבים כאן, שתיכתב בשפה כזו, אלא אם אתה דוגל בדיגלוסיה)? וחוץ מזה – קשה להכחיש את מקוריותם וגאוניותם של רחל ואלתרמן בשירה מכאן, ואת הפרוזה היפה והעמוקה של יעקב שבתאי, שמעון בלס, יובל שמעוני, רונית מטלון ושמעון אדף מכאן, וכן סופרים, אולי לא רבים, נוספים, שכתבו וכותבים בישראלית מדופלמת, גם אם מוגבהת לעתים (אדף).
אתה כותב טוקבק בישראלית בו אתה מבטל יצירה בשפה הזאת. מוזר. השפה הישראלית אינה בהכרח שפה ציונית. כל טרנספומציה במצב הציוני אליו נקלענו תתהווה גם, ואולי בעיקר, בישראלית, השפה בה מדברים, כותבים, חושבים וחולמים מיליוני יהודים, מזרחים ואשכנזים, בישראל, וגם חלק מהפלסטינים ובני לאומים אחרים החיים בה.
שתי הערות
שמעון בלאס נולד לתוך השפה הערבית, נשבה בקיסמם של החידושים בערבית שיצק טהא חוסיין, גורש לישראל, למד באופן עצמאי עברית באמצעות עיון בתנך ובתלמוד, פירסם את הרומן הראשון "המעברה" בשנת 64.
באותה שנה פירסם קנז את "אחרי החגים" ,קנז צעיר מבלס ב 7 שנים ונולד בפתח תקוה. השפה של בלס עשירה יותר ויפה יותר.
ב 2008 פירסם גלעד צוקרמן את הספר "ישראלית שפה יפה" שעוסק ב"סגולותיה של הישראלית", הספר כצפוי עורר ביקורות קשות. אני פטור מלהסביר למה אני מצדד במבקרים נגד הספר של צוקרמן משום שנחשפתי גם לעגנון וגם לספרי מקור/תרגום מהעשוורים האחרונים.
לגבי מוסיקה
מוסכם ששלום חנוך ואריק איינשטיין אינם מסוגלים להעניק את החוויה הרוחנית אותה יוצרים ג'ון קולטריין ודיוק אלינגטון. המקאם העיראקי שעוצב ופותח בחלקו הגדול ע"י יהודים הוכר ע"י אונסקו כמורשת רוחנית לא מוחשית של האנושות, שום תוצר תרבותי ישראלית לא זכה לכך.
מתוך ויקיפדיה
[..]בין המתנגדים שיצאו חוצץ נגד צוקרמן בלטה התנגדותו של יוסי שריד:
"הטיעון הזה גם איננו חדש וגם ידיים ורגליים אין לו. הרי מי שיידיש היא שפתו, וייקלע לשיחה בעברית בת ימינו, לא יבין מלה, אולי חצי מלה. ואילו מי ששפת התנ"ך והחכמים נהירה לו פחות או יותר – יבין גם יבין, ואף יוכל להשתתף בשיחה. אמנם הוא עלול להישמע מליצי מדי ומיושן, אמנם כמה מלים החליפו משמעות בחלוף 1,750 שנה, ובכל זאת יהיה זה שיח של שומעים ולא שיח של חירשים. […] "עשר שקל" איננו סלנג, הוא קשקוש בתחת. […] חשוב שאנשים יבינו זה את זה, מסביר צוקרמן, וכל השאר לא חשוב. האם קוף לא יבין קוף? האם קוף לקוף לא יביע אומר? ובכל זאת, ולמרות התרבות גילויי הקופיות בג'ונגל התרבות שלנו, לא היינו רוצים שראשית האדם תהיה גם אחריתו, שמוצא האדם יהיה גם מותרו".[..]
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%99%D7%A4%D7%94
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1369380
קראתי את הספר של צוקרמן בעיון, אגב. בלי או עם קשר, אני דוברת יידיש. גם אני מסכימה עם המקטרגים, אבל אני לא מבינה מה הקשר. אפשר לטעון שישראלית היא שפה שאפשר ליצור בה תרבות, ואפילו לאהוב את השפה הזאת, ולא להסכים עם צוקרמן הפופוליסט.
בלאס – עובדת היות שפת אמו ערבית לא משנה את העובדה שספריו, לפחות אלו שקראתי, כתובים אמנם בשפה גמישה ומקורית, אבל לא מוגבהת/תלמודית/מקראית. כל דובר ישראלית יבין אותם (בניגוד לעגנון וברנר הקשים להבנה לישראלי המצוי).
את קנז לא הוגן לשפוט בפרמטרים (המפוקפקים לדעתי) האלו. הוא הגיע לספרות הישראלית כחלק מזרם של מודרניזם מאוחר, או ריאליזם מהוסס, או מה שזה לא יהיה, של שפה יחסית חיוורת ודלה במכוון (כמו קורן, למשל). לדעתי הספרים שלו, "הדרך אל החתולים" במיוחד, מעולים, ותרגומיו מצרפתית מעידים על המנעד השפתי הרחב שלו, כשהוא לא תחת סד הסגנון שהוליד אותו כסופר. אני מניחה שזה עניין של טעם.
המקאם העיראקי כבודו במקומו מונח ומובטח לעד, זה לא מעלה ולא מוריד מטיעוניי.
איפה שחיים ונושמים אנשים יש תרבות. אם היא תרבות כתובה, היא תתפתח גם בשפה שאותה נושמים האנשים. כדאי לא לפסול א-פריורית. כדאי לא לתת לציונות להרוס גם את השפה. אפשר, ורצוי, לשחק אתה. השפה היא הדבר היחיד שלאף אחד אין שליטה מלאה עליו. היא של כולם. אף אחד לא יושב ומחליט בשום מקום מה נכון או לא נכון. כולם במשחק, כל הזמן, כל עוד הם מדברים בה. יש פה יותר מששה מליון דוברים שלה (ואני לא מכוונת לשום סמליות במספר הזה, חלילה).
ובלי שום קשר, תמיד כיף להחליף אתך תגובות.
המקאם והפיוט המזרחיים לא רלבנטיים לרוב הישראלים שנושאי אמונה ודת הם לא הנושאים שמטרידים אותם.יש איזה פיוט שמדבר על אפליית נשים בשס?
המקאם לא משמש רק את הפיוט, המקאם בשל איכותו הוגדר כמורשת תרבותית לא מוחשית של האנושות. אין תוצר תרבותי ישראלית שהגיע למעמד של המקאם העיראקי.
הרבה יהודים שומעים את המשיח של הנדל,את המתיאוס פאסיון של באך ואת סיפור חג המולד של שיץ.
"הדרה של מזרחים וערבים הפכה לתנאי שמאפשר את פרויקט בימוי הזהות האשכנזית המתמערבת והמתחלנת בישראל". לא ניתן לנסח טוב יותר.
ולמגיב יואל : " כל אדם שראה קצת עולם ישאף לחיות כמו במקומות שהכי כיף לחיות בהם ומה לעשות שהם לא בדיוק במזרח התיכון." נורא מסקרן, כי רק לפני כמה שנים, היתה נהירה אינסופית של צעירים וצעירות ישראלים לחופי סיני, אבל בסיטונאות. והיה נראה כאילו זה החיים שהם ממש שואפים אליהם. אה, אולי בעצם שואפים לנוח בהם בזול ובזלזול, כאשר רמת גן וראשון נהיות מעייפות מדי. המזרח התיכון מדולדל מכל האפשרויות לרווחה, בין השאר בגלל ניצול מערבי מתמשך ומכירת נשק אגרסיבית למנהיגיו
קרעת אותי מצחוק לפני השינה… סיני מגרש האימונים של. אל קעידה ממש מקום לבוא להירגע בו
במסגרת הדרת המזרחים ודיכוים מינינו את משה לוי, שאול מופז ודן חלוץ לרמטכ,לים ואת יוחנן דנינו למפכ"ל המשטרה. איפשרנו ליצחק תשובה, צדיק בינו ושלמה אליהו להפוך למולטי מיליונרים או אף למיליארדרים, בחרנו את משה קצב לנשיא (לא ידענו מראש מה הוא יעשה ועשה), נשתדל לבחור גם את דוד לוי לנשיא אם יציג את מועמדותו, הצבענו בעד עמיר פרץ חיו"ר מפלגת העבודה כי ידענו שהוא יחליט להיות שר ביטחון ולכן ייכשל, חילקנו בלי סוף מחמאות למשה כחלון על הרפורמה בסלולרים והצטערנו על שעזב את הפוליטיקה, צמצמנו את הפערים הכלכליים בין אשכנזים ומזרחים כפי שהראה פרופ' מומי דהן במחקרו האחרון, קנינו את ספריהם של סמי מיכאל, אלי עמיר רונית מטלון ועוד כמה כדי להבין טוב יותר את המזרחים אחינו. האישה האידאלית בעינינו אינה בר רפאלי אלא אורלי לוי-אבקסיס שעושה עבודה מצוינת בכנסת, היצבנו במקום ראשון במצעד הפזמונים את אייל גולן, בנינו התחתנו עם מזרחיות ובנותינו עם מזרחים ויצאו לנו נכדים מעורבים חמודים לאללה, ועוד ידנו נטויה. נמשיך להדיר ככה את המזרחים עד שבסוף לא יישארו כאלה וכולנו נהיה מעורבים לתפארת התיאוריות של אדוארד סעיד.
אנחנו מתכוונים לנשק לך את החת בכל יום שלישי לאות תודה על כך שמינית את כל האישים עליהם אתה מדבר.
הרי בסופו של דבר ברגע שלמזרחים ייפול האסימון האשכנזים גמורים, בדיוק ברגע שיבינו המזרחים שהם יותר ממחצית אזרחי ישראל וכמעט פי שתיים מאשר אשכנזים, ויחליטו לא להבציע יותר לאף אשכנזי ייגמר הסיפור.
כנגד זה כל המלחמה האשכנזית.
הרוב המכריע של המזרחים לא רוצים לחסל את האשכנזים או לדכא אותם. הם רוצים להשתייך לזרם המרכזי של יהודים ישראלים ורבים מאד מהם גם עשו זאת. זה מה שביקשתי להראות. הזעם האנטי אשכנזי הבוטה הוא נחלת מיעוט של אינטלקטואלים מזרחים שחיים עדיין את הטראומה של שנות החמישים או שקיבלו אותה בירושה. תהליך מיזוג העדות עובד, גם אם לאט מדי. יש מי שזה לא מוצא חן בעיניו. זכותו. הוא ישאר מאחור וימשיך לצלם את ההיסטוריה מהצד האחורי.
הם לא מחזיקים את המארזים של "שרתי לך ארצי" ו "עמוד האש"
הם לא חושבים שהציונות וההגירה לפלסטין ריפאו אותם מהשריטה במח שנגרמה בגלל הדת המפגרת שלהם
הם לא חושבים שאנשי העליה השניה והשלישית חולל את "המהפכה המשמעותית בתולדות עמנו" .
עןבדיה יוסף ותנועתו גרמו ל800000 שהלכו אחריו הרבה יותר נזק מסדרת טלויזיה או שירים שאף אחד כבר לא שר או משמיע רק בערבי שירה בציבור. אנשים שהפכו אותו לסמל רלבנטי למשהו לגאווה רק גורמים נזק. לך תשאל בבית שמש
כפי שכתב משה גרנות מחבר כתב השטנה נגד מזרחים "עסקני הקיפוח".
הקרירטריון לדבר טוב הוא עד כמה הוא מערבי די ברור שכל יצירה תרבותית שאיננה מערבית היא נחותה.
לשאול סלע
ראשית, לא היו 800000 בהלוויה של הרב עבודיה יוסף. מקורות מוסמכים מדברים על 250 עד 300 אלף. גם זה הרבה מאד ולא צריך להגזים. שנית, מנין לך מה כל המשתתפים בהלוויה חושבים? ערכת סקר, או שאתה רואה מהרהורי לבך? שלישית, אני מכיר גישות אחרות של מזרחים אבל אינני מתיימר לומר שאני יכול דבר בשם מאות אלפים מזרחים או אשכנזים. בסך הכל אני מביע את דעתי. ניתן לחלוק עליה, אבל רצוי עם נימוקים רציניים ולא סברות כרס.
משה גרנות הוא זה שכתב את כתב השיטנה נגד מזרחים שנקרא "עסקני הקיפוח", משה גרנות גם פירסם שנאה ושיטנה נגד דת ישראל.
ובהמשך – אנחנו לא מינינו אף אחד. האישים שהיזכרתי הגיעו לתפקידיהם ומעמדם בכוח כישוריהם ומעשיהם. וכך זה צריך להיות. צריך להמשיך במלאכה להשגת שוויון הזדמנויות אמיתי באמצעות מדיניות כלכלית וחברתית נכונה, מה שלא קיים תחת הממשלה הזאת. המאבקים צריכים להיות מופנים למען העתיד ולא כלפי העבר.
אני מסכים איתך מאוד שלא מדובר רק בשאלה מעמדית אלא בשאלה זהותית *ותרבותית* אישית ובעיקר קולקטיבית. כמובן, הקשר בין מעמד לתרבות קיים ומסובך – הם בוודאי לא חופפים, אבל הם גם לא לחלוטין נפרדים. וזה לא מקרי ששלושת האישים שסרנה ראה בחלומו הם לא רק סיפורי-הצלחה כלכליים, יותר או פחות, אלא גם סיפורי הצלחה על-פי אמות מידה תרבותיות "מערביות" בפרופסיות (אקדמיה, עיתונות, משפטים) שמדד היוקרה שלהן גבוה, לא רק מדד היוקר. (דהיינו, אלה לא מקרים של 'הבאסטיונר שהתעשר'). סרנה בוחר את גיבוריו בקפידה.
אבל הנקודה החשובה ביותר לדעתי היא הפסקאות האחרונות שלך. כן, גם לי נדמה שברוב המקרים אין מדובר בגזענות "במהותה" (אם יש בכלל דבר כזה, גזענות במהותה), אלא בפרקטיקות גזעניות, יותר או פחות, שמאומצות ומבוצעות מתוך חרדה עמוקה לזהות, להכרה-העצמית, ולקיום באופן היחידי שבו הוא נתפס כאפשרי – קיום מערבי.
זו נקודה חשובה גם מפני שהיא מאפשרת אמפתיה לסבל הכרוך בהכרה הקולקטיבית, שבמוקדם או במאוחר תבוא – יש לה כבר סממנים, אבל ההכרה בשלמותה עוד רחוקה – שהפנטזיה הציונית-המערבית היא בדיה נוסח מינכהאוזן. מה שנקרא, דמיון מערבי מפותח.
השנאה הגזענית של הכותב כנגד אותם "אשכנזים נוראים" שאבות אבותיהם של אחוז קטן מהם דפקו את אבות אבותיו וממנה הוא מסיק מסקנות מרחיקות לכת בבחינת "אבות אכלו בוסר שיני בנים תכהינה" עושה אותי עצוב. הגיע הזמן לפיוס ולא לשנאה.
התרבות הישראלית היא שילוב ייחודי ומתפתח בין מערב ומזרח,וטוב שכך. (כמובן שאין צורך לציין שאין בה כמובן שום מאפיינים הגמוניים מתרבות האידיש או מתרבות ליטא ופולין…),, ואם ניתן לזמן לעשות את שלו ,יהיה לנו גם ראש ממשלה "מזרחי" תוך לא יותר מ10-15 שנה.
כולנו ישראלים וכולנו אחים. מזרחים ואשכנזים כבר אין. כמעט כולכם ישראלים דוברי עברית שנולדתם פה.
בקריאה באתר כמו ה"עוקץ" קשה להבין מי הם אותם אווילים רדיקלים נלהבים שאצים רצים לחורר את הסירה הציונית-יהודית בליבו של האוקיינוס המוסלמי שורץ הכרישים שמכונה המזרח התיכון, רק כי לא יפה להם הצבע של המפרש או הריפוד של הכיסאות.
כנראה מין סוג של אנשים שהופכים את כמות החריף שסבתא שלהם הייתה שמה במרק לקרדום לחפור בו.
"… אשכנזים "נוראים" שאבות אבותיהם של אחוז קטן מהם דפקו את אבות אבותיו…שיני בנים תכהינה…" – אכן מי שעסקו ישירות בנחשול המזרחים וקיפוחם השיטתי היו מעטים יחסית – בעיקר בגלל החשאיות והעורמה של מעשים אלה (ממש כמו בשואה), אבל רוב האשכנזים הפיקו מכך תועלת לטווח ארוך. "אבות אבותינו" לא היו הקרבן היחיד אלא צאצאיהם עד כה.
"השנאה הגזעית…בלה-בלה…" – אם לבקר את ההוויה האשכנזית בישראל, שניזונה ישירות מהפריווילגיות העדתיות שלהם, זאת גזענות, הרי לשיטתך התנגדות לגזענות אנטי-מזרחית היא גזענות מזרחית. אבסורד ורפיון ההיגיון של גזען אשכנזי מצוי.
" בלה-בלה…מזרחים ואשכנזים כבר אין…" – ממש כך, עד שמגיעים לסף הכניסה למועדון, למוסדות חינוך, לבתי המשפט ולסגל האוניברסיטאות, להנהלות המשרדים הכלכליים החשובים ועוד ועוד. אבל חוצמזה ממש אין הבדל…
"…רק כי לא יפה להם הצבע של המפרש…" – כלומר מיקום נחות מוכתב בחברה הישראלית הוא עניין שולי ולא מצדיק ערעור על המצב הציוני הקיים. תפישתך היא גזענית והצדקנות הנשפכת מדבריך רק מוכיחה את עומק הזלזול שלך בציבור הקוראים המזרחים ובכלל.
ממש כמו בשואה…
אתה לא מתבייש, אביבי?
אמירות כאלה לא תורמות שום דבר למאבק למען שוויון בישראל. הן רק מרחיקות אנשים שרוצים לפעול למען מטרה זו.
לא מתבייש בכלל ואין על מה. אני רק מתפלא איך לך אין בושה לנפוח כאן סדרתית בהתנשאות וטמטום של גזען מצוי:
"… מינינו את משה לוי, ….", "נשתדל לבחור גם את דוד לוי…", "הצבענו בעד עמיר פרץ (כאשר רוב המצביעים האשכנזים נטשו את המפלגה בגלל בחירתו ליו"ר)…".
"קנינו את ספריהם של סמי מיכאל… (באמת תודה לך אשכנזי יקר, הדוד תום משתחווה בפניך)", "הצבנו במקום ראשון את אייל גולן…(כלומר, האשכנזים העלו אותו לצמרת…)".
כל הציוצים שלך כאן הם מופע מביש וילדותי ללא תקנה.
ישראלי דבר ישראלית
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1257997