יצוא רווחי או הקטנת העוני, זו השאלה

היה היה פעם לפיד אחד שחרט על דגלו את הקטנת יוקר המחיה והעלאת רמת החיים כמשימתו הלאומית. היום צץ לו פתאום לפיד שני חדש שמצהיר כי דווקא החלשת השקל היא משימתו הלאומית. האם לפיד אחד או לפיד שניים מבינים שפירושה היחיד של החלשה יזומה של השקל משמעותה השתת עוני יזומה? או שהוא מצטט כלכלנים בלא לנסות כלל להבין למה באמת הם מתכוונים?

כשלפיד דיבר על הכלכלנים כחבורה פרועה וצבעונית הוא כנראה לא התכוון לתומס מלתוס. מלתוס זה, בן דורו של נפוליאון, היה כומר פוריטני סגפן שחי חיים הקרובים לנזירות, וגם אחד מהאבות החשובים של תורת הכלכלה שאת שמו קנה הוא בזכות החדרת אפקט הפחד לכלכלה. כרציונל להטפותיו בזכות ההתנהגות הנזירית, הוא המציא את נוסחת מלטוס שטוענת כי בעוד שתפוקת יצור המזון עולה בקצב אריתמטי, הרי שגידול האוכלוסייה מתקדם בקצב גיאומטרי. לפיכך, אם לא נפעל לעצירת גידול האוכלוסייה, כל העולם התרבותי יחרב. בשם אפקט הפחד התנגד מלתוס בחריפות להשכלה המונית, תיעב כל תכנית לשיפור חיי העניים, והיה מזועזע מרעיון פיתוח התרופות מאריכות חיים. הוא היה משוכנע כי סופם של כל אלו להמיט שואה על האנושות.

העובדה שהאנושות שרדה כ-150 שנים, וכ-5.5 מיליארד בני אדם, מעבר לתחזיותיו הצליחה לדחוק את שמו של מלתוס מחזית התודעה הכלכלית, אולם קונספט ההפחדה טוב מכדי לוותר עליו. קונספט ההפחדה נשאר איתנו, והוא נתפר מחדש כשמיכה בכל פעם בו הכלכלנים נדרשים לכסות על הגיונם העקום. כיום, אין שימוש נרחב ואינטנסיבי לשמיכת הפחד יותר מאשר השימוש הבעייתי לכיסוי מבצע העוועים המתמשך בו נוקט בנק ישראל, ובו תומך כיום לפיד השני, להשתת עוני יזום כדרך לחיזוק כלכלת המדינה. הלוחשים לאוזן לפיד אמנם לא יקראו לילד בשמו. בבנק ישראל קוראים לתכנית בשם "התכנית לספיגת מט"ח", ומוכרים אותה לציבור כתכנית להצלת היצוא במסגרתה רוכש בנק ישראל כמה מליארדי דולרים מדי שנה, אותם הוא משקיע בתכניות אג"ח זרות.

הרציונל שעומד מאחרי התכנית הוא עידוד היצוא. רכישת המט"ח מעלה את מחירו וכך היצואנים מרוויחים יותר, כך שהיצוא הופך להיות משתלם יותר. שמיכת הפחד, בה עוטפים היועצים את לפיד, טוענת כי ללא הסיוע הזה יקטן היצוא, וישראל תיקלע לאבטלה, ולמצוקה כלכלית נוראה. אך מה שהכלכלנים מסתירים ממנו היא הדרך בה משחקי המטבע האלו מסייעים לאותם יצואנים. כסף הוא מוצר שאינו בעל ערך עצמי, אלא משמש מתווך בין מוצרים אמיתיים, ומתוך כך המערכת המוניטרית לעולם תפעל כמשחק סכום אפס. משחק האומר כי אם מישהו מרוויח, זה חייב להיות על גבו של מישהו אחר. אם דיכוי השקל מביא עושר ליצואנים, הוא מחוייב להביאו דרך השתת עוני על גב אחר, והמישהו האחר זה אנחנו.

רכישת המט"ח של בנק ישראל מייקרת לנו כל רכיב בחיינו הכולל מרכיב יבוא, ומרתיעה ממוצרי יבוא אחרים מלהגיע ולהתחרות מול תוצרת מקומית, וזו דרך יעילה ושקטה להשית עוני על כולנו. הסיבה לכך שהשתת העוני הזו עוזרת ליצואנים היא משום שעוני מייצר פועלים זולים, ובדרך זו מעניק בנק ישראל ליצואנים עובדים זולים, איתם הם יכולים להתחרות בעולם עם מוצרים נחותים ובעלי ערך מוסף נמוך. כמיטב המסורת עוטפים את לפיד יועציו בשמיכת הפחד – הפחד האבסורדי ממשבר כלכלי, אך האמת היא כי תמיכה בעוני אינה עוזרת לאף אחד. הר המט"ח הזה (כ-70 מיליארד דולר ועדיין גדל), דרך האג"חים הזרים בו הוא מוחזק, תומך דווקא בכלכלות המשבריות של אמריקה אירופה, על חשבון תמיכה בכלכלת ישראל והשיגשוג שזו יכולה היתה להביא לכולנו.

ישי גבריאלי הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית, מתמחה בהיסטוריה של הכלכלה, כתב את הספר "התיאומוניטרים-דת הכסף" על המאפיינים הדתיים של תורת הכלכלה. החל מה-6.11 הוא יעביר קורס "קיצור תולדות הכסף – מאיפה הוא הגיע וכיצד הוא השתלט על חיינו” במסגרת המכללה החברתית כלכלית והבר קיימא

לקריאה נוספת

אסף אורון | אז מה הקטע עם יתרות מטבע חוץ?!