• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

אֵין לוֹ לֵב, אֲחוֹתִי, יֵשׁ לוֹ רַק אוֹתִי

שלושה שירים שהוקראו באירוע הפועם של הערסיות הפואטיות השבוע
אינס אליאס, לורן מילק, נעמה ארלקי

 

ואני קוראת לך
אל תלכי לי | אינס אליאס

לבשתי את הגלביה הצהובה של סבתא
זאת שהיא קנתה לעצמה ללבוש באירועים
אבל אף פעם לא הגיעה אליה.
היא אף פעם לא היתה במודה
אז היא קיפלה אותה יפה יפה בארון
וחיכתה.
והיום היא במודה הגלביה הצהובה של סבתא
הכי במודה
זאת המחתרתית הבועטת שלנו
כשאני לובשת אותה אני מרגישה את סבתא שלי
את הדמעות שהיא שפכה
החלומות שלא חלמה
וכל מקום שלא היתה
ואני הגעתי.
אבל זה לא שלי.
וכמו שסבתא שלי סיקרנה את סבא שלכם
כך גם אני סקרנתי אתכם
ונתתי לכן את הגלביה של סבתא שלי
רק למדוד
ואתן לבשתן והשטחתן ולכלכתן
אחרי שסבתא שלי שמרה עליה יפה יפה בארון
כדי להיות כמוכן
עם חלומות ותקוות ועתיד

 

מָרוֹקָאִי אֵשׁ | לורן מילק

מָרוֹקָאִי אֵשׁ
בָּחוּר זָהָב עַל לַהַב סַכִּינִים,
עוֹבֵר בְּאָדֹם דֹּם
בְּאוֹטוֹ שֶׁל חַבְּלַן מִשְׁטָרָה.

אֲנִי נוֹתֶנֶת לוֹ אוֹר יָרֹק רֹק,
רֹק בָּעֵינַיִם,
מַפְשִׁיטָה אוֹתוֹ וְשׂוֹרֶטֶת
כְּפָפוֹת בְּצִפָּרְנַיִם.

יֵשׁ לוֹ סַחְלָב שָׁחֹר בְּתוֹךְ הַגִּ'ינְס
נְשִׁיקוֹת חֲרִיפוֹת
וְאֶצְבָּעוֹת שֶׁל כֶּלֶב.
תּוֹךְ שְׁנִיָּה יִתְפּוֹצֵץ לוֹ
הַמָּנוֹעַ בְּתוֹכִי,
מָרוֹקָאִי אֵשׁ מְלַטֵּשׁ סַכִּין
וְרוֹצֶה
לִגְמֹר אוֹתִי.

אֵין לוֹ חַיִּים
אֵין לוֹ אֱלֹהִים
אֵין לוֹ לֵב, אֲחוֹתִי,
יֵשׁ לוֹ רַק אוֹתִי.

צילום: גנדי שקולניק
ערספואטיקה 11 בפסאז', אלנבי תל אביב. צילום: גנדי שקולניק

בקלבוש | נעמה ארלקי

האם סיפרת לו, בתי
שאבא שלך בקלבוש?
אני לא שומעת אותך מגמגם לעיתים קרובות
ואף על פי כן
אתה מגומגם.
ברגעים הבודדים בהם אתה מתיר למציאות
לתת בך את אותותיה.
אמרתי. אני מגמגמת בחזרה,
אבל רק לפני כמה ימים.
אני משיבה לך מהקלבוש הפרטי שלי
המכונה בפי 'האהבה לאבא'.
אני מוכרת את כבודו של אהובי החדש
בפרוטה עבורך,
מתנצלת שהוא סטודנט לפסיכולוגיה,
קשקשנים. תמיד טענת.. נכון אבי, הכול שטות.
מישהו פגש בו? לא. אני ממתינה. לוקחת לאט.
כן זה טוב, המתיני לזמן הנכון עבורו.
אני מעמיקה את הנשימות מהעבר השני של הקו
מסדירה את הלמות הלב.
אני פרא בת פרא
ומישהו משנינו ימות בסוף, אני יודעת.
יימח שמך על הקצבים האיטיים
שאילצת אותי אליהם.
דורש ממני להניח לאנשים סביבי להסתגל אל אות הקלון שקעקעת בי.
אני אחנוק אותך בסוף בשתי הידיים שלי,
מרב אהבה ושנאה.
נשארת ילד והפכת אותי לאמא שלך
לקחת ממני את נעוריי בעל כורחי!
יימח שמך.

אני חושב עליך הרבה
יותר מהאחרים.
אני
מתחילה
ללקק את הפצעים שלי
ואומרת לעצמי שאולי הפעם תיתן לי נחמה
את צריכה לשדר ברדיו,
זו פרנסה טובה ילדה שלי,
תבדקי אם מחפשים.
דקות מעטות אחרי כן
אני כורעת בתחנת הרכבת
לרגליו של הסדרן הזקן
דמעות רבות מכסות את פניי
ואני מתייפחת
על רכבת שהחמצתי לעד.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. איציק

    שהשתלטו על העם היהודי באמצעות מדינת השב"כ שלהם על שלל המשת"פים שלהם.