להציל את הספינה מטביעה

"ולא תשא (נפש) נושאת משא (נפש) אחרת" (הקוראן, תרגם מערבית יוסף יואל ריבלין, פרשת המחנות, פסוק 7, עמ' 516)

אינטלקטואלים והוגי דעות רבים בעולם המוסלמי, ובעיקר בעולם הערבי, יוצאים לעתים תכופות נגד מעשי הטרור שמבוצעים על ידי קבוצות אסלאמיות קיצוניות ופונדמנטליסטיות. גם אנשי דת נרתמים למשימה, ומנסים להעלות על נס את ערכיה של דת האסלאם המקדשים את החיים ומתנגדים לפגיעה בחפים מפשע. בין היתר הם טוענים שלאסלאם כדת ולמוסלמים ולערבים, נגרם נזק חמור בעקבות מעשים נפשעים אלה. מאמריהם זוכים לתפוצה רחבה בתקשורת הערבית, אף שבעבר הלא רחוק חלק מהאישים הללו שילמו בחייהם על שגינו והוקיעו את מעשיהם הנתעבים של קיצוניים אלה.

אין ספק שהיחס לאסלאם ולמוסלמים נפגע קשות בעקבות מעשי הטרור המיוחסים לקבוצות אסלאמיות שונות. בארצות המערב השונות נתקלים מוסלמים לעתים ביחס עוין משום שהם מזוהים עם התרבות שמקרבה יוצאים המפגעים.

חרף זאת פעולות אלה נמשכות ומבצעיהן ממציאים תירוצים שונים כדי להצדיקן. אחת הטענות הרווחת בקרב הקיצונים היא שהמערב אחראי לתחלואי החברות הערביות והאסלאמיות, כי הוא ממשיך להכריז מלחמה על ארצות האסלאם וגורם למותם של מאות אלפים, וכי הוא תומך בשליטים ערביים הפועלים בשירותו ובניגוד לאינטרסים הלאומיים של ארצותיהם.

רוב מבקריהם של הקיצונים מבהירים שגם כאשר יש ממש בטענות אלה אין פירושו של דבר שהמענה יהיה בצורת מעשי טרור נפשעים. הכותבים שיוצאים חוצץ נגד מעשי הטרור מדגישים בכתיבתם שחובה על כל ערבי או מוסלמי לנסות ולמזער את הנזק שנגרם כתוצאה מפעולות הטרור האלה. הם סבורים שהרוב הדומם לא יכול להסתפק בהתנגדות ובגינוי, אלא שהוא מצֻווה לצאת בריש גלי נגד הקיצוניים ולנקוט פעולה כלשהי ולהוקיעם.

האינטלקטואל הפלסטיני ח'אלד אל-חרוב, שחי באנגליה ומרצה באוניברסיטת קיימברידג', כותב, בין היתר, על האסלאם הפוליטי ותנועות אסלאמיות. לפני כחודש הוא כתב מאמר ביומון "אל-איאם" היוצא לאור ברמאללה שבו נדרש לסוגיה זו וקרא לערבים ולמוסלמים לפצות את קורבנות הטרור ה"ג'יהאדיסטי". תחת הכותרת "פיצוי אסלאמי-ערבי לקורבנות הטרור הג'יהאדיסטי" תהה אל-חרוב היכן האסלאם המתון והמוסלמים המתונים אל מול מה שמבצעות קבוצות שוליות אשר נוקטות טרור מביש בשם הדת. הדימוי הכללי של הערבים והמוסלמים בעולם הוא שלילי, הזכיר, תוך שהוא לועג ל"מוג'אהידין האמיצים".

אל-חרוב קרא להוגים ולמקבלי החלטות לעמול ללא לאות כדי להציג בפני העולם את האסלאם המתון, והציע לייסד "קרן עממית אסלאמית לפיצוי קורבנות הטרור". לדבריו, "התפקיד העיקרי של הקרן הזו הוא להגיע לכל אלה שנפגעו מפעולות הטרור הנפשעות אשר נעשות בשם האסלאם, לעמוד  לצידם, לגלות סולידריות כלפיהם ולהזדהות עם כאבם, וגם להגיש להם סיוע נפשי וכספי כדי לפצותם על אובדן יקיריהם או על רכושם שאבד."

המחבר מנה שורה של פעולות טרור שהתרחשו בתקופה האחרונה בעיראק, בסוריה, בקניה, בתימן ובלוב. הוא טען כי פעולות אלה מזיקות מאד לתרבות האסלאם ותהה על תכליתן: "מהו ההישג העצום שהשיגו ה'מוג'אהידין' בהרג עשרות אזרחים ופציעתם של מאות אחרים? ההישג היחיד הוא רגשי הנקם, השנאה והמשטמה שגואים כלפי כל מה שמזוהה עם האסלאם והמוסלמים בכל מקום." אל-חרוב מודה כי דילמות מנטליות ונפשיות ימנעו מרבים להודות כי רוב מעשי הטרור המכוונים נגד אזרחים נעשים בשם האסלאם, אך התעמת עם אלה המתיימרים לפעול בשם הדת תוך שהוא מצטט את הפסוק הקוראני "ולא תשא נפש נושאת משא נפש אחרת". במילים אחרות, כל אדם אחראי למעשיו באופן אישי.

בסיכומו של דבר קורא אל-חרוב לרוב האסלאמי המתון והדומם להתקומם כדי לגונן על זהותם ועל עצמם, ולהכות ביד קשה את הקבוצות המטופשות אשר מושכות את השטיח מתחת לרגלי המוסלמים. הוא מזהיר כי אם הרוב הזה לא ינקוט פעולה כלשהי, הוא ייפגע באופן קשה. מוסלמים עלולים "לטבוע על ספינתם" ולהיעלם מדפי ההיסטוריה אם ישלימו עם מעשיהם של הקיצוניים, הוא מתרה.

המאמר פורסם לראשונה ב-6 באוקטובר באתר אפשר לחשוב

חסין אל–ע'ול, בעל תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, הוא מורה, מתרגם ומנחה באוניברסיטה הפתוחה