• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

למי יש זמן וכוח להסתובב בין רופאים

מה שחולה צריכה לעבור כדי לקבל בדיקת CT שתגלה שחוליות הגב במצב קטסטרופלי ויש צורך בניתוח דחוף. אנחנו עוד נתגעגע למצב הנוכחי
ענבל קליין

יום אחד קמתי בבוקר, וכמו גרגור סמסה ("הגלגול" של קפקא), מצאתי את עצמי שוכבת במיטה בלי יכולת לזוז. הרגליים לא נשמעו לי. כל תזוזה הכאיבה לי כל כך שהעדפתי להישאר בתנוחה עוברית ולצמצם למינימום את המגע עם הסביבה. טוב, זה לא באמת קרה בוקר אחד, קדמו לכך שנתיים, כמעט שלוש של כאבי גב מסוגים שונים, הקרנות לרגל, צליעה, אנחות וסבל מתמשך. בטפשותי האמנתי שזה פשוט יעבור – וגם למי יש זמן וכח להתחיל להסתובב בין רופאים.

באותו יום, שבו הפסקתי להרגיש את הרגליים האינסטינקט הראשוני שלי היה להתקשר לקופת החולים ולנסות לראות אורתופד. התור הקרוב ביותר לאורתופד היה 20 יום מאוחר יותר. דין ודברים עם המערכת הממוחשבת לא נשא פרי. דיברתי עם הפקידה במוקד זימון התורים, היא שלחה אותי לרשימה ארוכה של רופאים פרטיים שעוברים עם הקופה – לכולם לא היה תור בחודש הקרוב. לחלקם היה תור בימים הקרובים אם הייתי באה באופן פרטי. וכך נחשפתי לראשונה למצב האבסורדי, שבו אדם (בריא באופן כללי, ששילם כל חיו דמי חבר בקופת חולים) נאלץ להתחנן בפני פקידות שיקבעו לו תור. שוב ושוב קיבלתי תשובה שלילית.

בשלב הבא אמא שלי ניגשה לרופא פרטי. שילמה לו 1300 ש"ח. אני כבר לא יכלתי לצאת מהמיטה ולהגיע לרופא, אבל בתמורה לסכום הנאה הוא סיפק לנו הפניה ל-MRI. האתגר הבא היה לקבוע תור ל-MRI. התור הקרוב ביותר היה בעוד חודש וחצי. שאלתי מה קורה במקרה חירום – אמרו לי "יש לנו ניידת בדימונה, תוכלי להגיע בעוד שבוע?"

כעבור שבוע, כשמצבי לא השתפר אלא רק הורע, הרופא הפרטי (1300 שקל) אמר לאמא לקחת אותי לחדר מיון. שני האחים שלי סחבו אותי לחדר המיון בתל השומר. שם עברתי מסע יסורים שכלל בעיקר המתנה של 4 שעות על ספסל מאוד מאוד לא נוח (בסוף מצאו לי מיטה להמתין בה). כעבור 4 שעות ניגש אלי האורתופד התורן. הסתכל עלי ושאל מה הבעיה. אמרתי לו שאני לא מרגישה את הרגליים ויש לי כאבי תופת בחלקים שאני כן מרגישה. הוא הסתכל עלי, ביקש שאזיז את הרגל ורשם משככי כאבים "תלכי לרופא בקופת חולים שישלח אותך ל-MRI". התחלתי לבכות שאני לא יכולה לחכות עוד שלושה שבועות עד שרופא בקופת חולים יראה אותי ועוד חודש בשביל הבדיקה. "אין לי מה לעשות" הוא אמר ושלח אותי לדרכי, מבלי לבזבז את כספי המערכת על בדיקה יקרה.

בתל השומר קיבלתי זריקה שהיתה אמורה להפיג את הכאבים. אלא שהמחט כנראה נגעה בעצב של הרגל, ומאותו רגע הכאבים, שגם ככה לא היו רגועים במיוחד, התגברו פי 10. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב כאב. אבל המערכת ניצחה ואת מכשיר ה-MRI לא זכיתי לפגוש.

שכבתי במיטה עוד ארבעה ימים שהיו הימים הגרועים ביותר בחיי. כאבים איומים שאף משכך כאבים לא הצליח להפיג. בסופם הגעתי לחדר המיון באיכילוב כשאני מיואשת לחלוטין. רק שם היה מישהו שחשב שכדאי לבדוק אותי ברצינות וזכיתי סוף סוף לבדיקת CT. חוליות הגב שלי היו במצב קטסטרופלי. דיסק ענק ופרוץ שלחץ על העצבים. תוך יום עברתי ניתוח שככל הנראה הציל אותי משיתוק ו/או חיים בחיתולים.

בית חולים איכילוב. סוף סוף זכיתי לבדיקת CT. מתוך אתר ויקיפיקי
בית חולים איכילוב. סוף סוף זכיתי לבדיקת CT. מתוך אתר ויקיפיקי

ועכשיו מה? כולנו מגיעים מדי פעם לקופות החולים ולרובנו השירותים שלהם נראים כמובנים מאליהם, אבל בעוד שבכל העולם מעודדים את הקשר בינינו לבין שירותי רפואה לקהילה, קרי הצוות הרפואי השכונתי שלנו איתו אנחנו נפגשים לאורך השנים, אצלנו המצב שונה. מתברר שהיכולות של הקופות להמשיך ולהעניק את שירותי סל הבריאות נפגעת כבר מספר שנים באופן משמעותי ולא ברור אם הן יוכלו להמשיך ולהעניק לנו את הטיפול הרפואי שמגיע לנו.

עיקר תקציב הקופות מגיע מהמדינה. רק חלק קטן מההכנסות הינו מהשתתפויות עצמיות ומקורות. אבל המדינה מעלה כל הזמן את מחיר השירות שבתי החולים מוכרים לקופות, למשל את מחירו של יום אישפוז. העלייה היא קיצונית ועומדת על כחמישה וחצי אחוזים לשנה. התשלום לבתי החולים הוא ההוצאה הכבדה ביותר של הקופות ומהווה למעשה כמעט מחצית מתקציבן, או במילים אחרות ההוצאות של הקופות עולות במאות מליוני שקלים בשנה, אך התקציב שלהן לא עולה בהתאמה.

עושה רושם שאנחנו עוד נתגעגע למצבה הנוכחי של מערכת הבריאות הציבורית. קופות החולים נמצאות היום בגרעון שרק הולך ומעמיק. אני עוד נחשבת בן אדם צעיר ובריא (שמעתי את המשפט הזה עשרות פעמים במהלך תקופת האישפוז) – אבל לצידי ישבו בעיקר קשישים ואנשים עם מחלות כרוניות. הציבור מזדקן התקציב מצטמצם וקופות החולים לא מסוגלות לגדול ביחס ישיר לגידול באוכלוסייה. התוצאה – בעתיד הקרוב נצטרך להמתין אפילו יותר כדי לקבל תור לרופא מומחה ולבדיקות יקרות ומצילות חיים! השירות שאנחנו מקבלים היום מקופות החולים רק ילך ויתדרדר – הגרעון יגרום למוסדות הבריאות לפטר רופאים ואנשי שירות ולא לשכור חדשים שיקלו על העומס במערכת. בינתיים – עדיף להיות צעיר ובריא ולא לחשוב על הרגע שבו באמת נזדקק לשירותי הבריאות.

ענבל קליין היא עיתונאית לשעבר ובעלת משרד יחסי ציבור ומדיה חברתית המתמחה באוכל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חנה זהר

    מקרה דומה קרה לי בראש השנה. סרבו לעשות לי קודם CT בבית חולים תל השומר ונשלחתי הביתה. לאחר יומיים חזרתי עם חום גבוה ורק אז עשו לי את הבדיקה. לאחר שראו את התוצאה הריצו אותי לחדר ניתוח,
    הטיפול והניתוח עברו בהצלחה וזה הפגיש אותי עם הרפואה הטובה. אבל כל זה היה אולי נחסך אילו עשו לי מלכתחילה CT. רופא חדר המיון היה מספיק ישר כדי להגיד לי לאחר מכן שמניעת הבדיקה נבעה גם מסיבות כלכליות.
    כל זה הביא אותי להתעניינות בנושא הדברים די מורכבים אבל מה שלי ברור הוא שתשתית הרפואה הציבורית טובה ושרופאים ובעלי אינטרסים שונים מנסים לנצל אותה לטובתם.
    משרד האוצר במקום לעדכן את התקציב בצורה ריאלית זרק לקופות החולים עצם בצורת הביטוחים המשלימים שהתפתחו למושלמים ומועדפים. ועליהם הפרטיים. זה להבנתי פתח את המירוץ לתעשיית הרווחים מהחולים.
    אנחנו צריכים לדרוש הפרדה מוחלטת בין הרפואה הפרטית לציבורית, ביטול הביטוחים המשלימים והאחרים בקופות החולים כנגד העלאה נמוכה של ביטוח הבריאות הבסיסי וכמובן, עדכון ריאלי של תקציב הבריאות על ידי משרד הבריאות.
    .

  2. רונית

    ענבל, לפני הכול – החלמה מהירה. את כמובן צודקת.
    החשש שאת מביעה בסוף דברייך מכוון לעתיד, אך ההווה כבר בלתי נסבל עבור אנשים המתמודדים עם מחלות. גם כשברור מעל לכול ספק, שיש צורך דחוף ומיידי בבדיקת MRI, גם כשאדם המתגורר בצפון הארץ מוכן להתייצב בערד בין השעות 2:00-3:00, עובר זמן רב עד שהוא מקבל זימון לבדיקה. אין מספיק מכשירי MRI. הקיימים, נודדים בין בתי החולים ועובדים 24 שעות.
    מסקנתי מנסיון אישי – משפחתי: ***כדי לקבל סיכוי להחלמה ממחלות מסוימות, צריכים החולים להיות בעלי משפחות חזקות ואוהבות***.
    הקשרים הכלכליים הסבוכים בין בתי החולים לקופות החולים הופכים את קבלת הטיפול למורכבת ביותר. כך לדוגמה, רופא אונקולוג (בבית חולים ממשלתי) רושם מרשם לתרופה עבור חולה (החבר בקופת חולים כללית). החולה אמור להעביר את המרשם לרופא המשפחה שלו. בכך לא הסתיים הטיפול במרשם. רופא המשפחה שולח את המרשם ל"ועדה מחוזית". רק לאחר קבלת אישור מהועדה המחוזית יכול החולה לרכוש את התרופה בעלות סבירה.
    האם חולים יכולים להתמודד בעצמם עם מנגנון המונע מהם לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו?
    ארגוני הבריאות לא מסונכרנים זה עם זה, למרות קיומם של מחשבים וחיבורי רשת, עדיין נדרשים חולים (=בני משפחתם) למאמצים כבירים בדרך לקבלת הבדיקה/תרופה/טיפול בעלויות סבירות.

  3. נפתלי אור-נר

    המדינה הלא החליטה, כבר לפני שנים רבות, שעליה להשקיע את "חלבה ודמה" בהתנחלויות ובמדיניות של סיפוח השטחים. כך אין מספיק כסף ל"עם היושב בגבולות הקו-הירוק"

    1. אזרח

      קופות חולים כולם מוליכים שולל את כולם בסל התרופות מתברר ישנם תרופות שלא קיימות יותר אבלהקופה ממשיכה לקבל תקציב עליה יש תרופות שהמחיר ירד לפחות ב-40% בקיצור הקופות עושות על גבינו מליוני שקלים שניכנס לכיס!! משרד הבריאות מעולם לא בדק את המצב ואולי עכשיו הוא יבדוק ! יש תרופות בסל שהקופה מקציבה זמן לחולה לקבל לאחר התקופה החולה ישלם מכיסו למרות שהתרופה בסל!! לא להאשים התנחלויות להאשים את משרד הבריאות שלא עושה בדק בית איזה תרופות כבר לא בשימוש לפחות עשרים שנה!! ואיזה תרופות ניתן כבר להחליף לתרופה חדשה, את המחירים כי אם לפני עשר שנים תרופה מסויימת עלתה 100 ש"ח היום מחירה רק 50 ש"ח אבל הקופה מקבלת לפי 100 ש"ח לבדור את החישובים של התרופות ואז יתברר שניתן לבצע רכישת ציוד חדש וגם לשנות את הסל לטובת החולה !!

    2. רמי הופמן

      מה הקשר ??? יש לך משהו עינייני להגיד לנו? משהו שקשור לעובדות ולא לדעות קדומות וחשוכות?

  4. דן

    הרבה סיפורים מצערים על חולים שלא מקבלים את הטיפול, על חולים שממתינים חודשים, על חולים שמקבלים מרשמים ולא קונים את התרופה כי אין להם כסף. הרבה בעיות יש במערכת אין ספק, אבל העיקרית היא חוסר בתקציב.

    אז למה הממשלה מבטלת שנה אחר שנה בחוק ההסדרים את המס המקביל. המס אותו אמורים לשלם המעסיקים על כל עובד שלהם, מס שמשלים את כספי ביטוח הבריאות שאנחנו משלמים, ומעניק כסף צבוע למערכת הבריאות.
    כסף שהיה מעלה משמעותית את התקציב של המערכת, כסף שהמדינה דורשת מהמעסיק לשלם מתוך נקודת הנחה שהוא אחראי גם לבריאות עובדיו.

    באמת למה?

    כי כמו בכל שאר התחומים, גם בבריאות אנחנו לא מעניינים אף אחד. אנחנו נמצאים נמוך בסולם אחרי העסקים אחרי בעלי ההון, אנחנו לא מעניינים לא את לפיד ולא שטייניץ לפניו או ביבי (אותו בטוח שלא) או ברק.

    אז פעם הבאה שאתה מתקשרים למוקדנית שמרוויחה שכר מינימום +3 שקלים, וצועקים עליה על איך זה יכול להיות שכדי לעבור אקו לב אתם צריכים לחכות חודש.
    תצעקו שוב ויותר חזק ביחד עם עוד א/נשים על הנבחרים שלנו ותאמרו להם שאולי הפעם יתחשבו בכם ויעבירו את המס המקביל.

  5. חני

    לצערי הורי נפטרו לפני כ-40 שנה. אין לי אחים או אחיות וילדי עסוקים בעניינים אחרים (למשל תפילות). האם עלי לפנות לשוויץ במקרה דומה?

  6. שאול סלע

    עכשיו תשמעו את הסיפור הקפקאי שלי שבו המערכת דווקא זורקת כסף

    במאי 2012 הוברר לי שיש לי גידול ממאיר בבלוטת הערמונית.הופניתי למרכז הרפואי ע"ש שיבא והוחלט לבצע כריתה של הערמונית כולה. לאחר מספר שבועות ,שבוע לפני שהייתי אמור לעבור את הניתוח רופא זוטר שאין לו התמחות באורולוגיה תקע לי מיפוי עצמות + CT חזה ,אגן ובטן שמשמעותם דחית הניתוח בעוד מספר שבועות. לשמחתי מכבי שרותי בריאות לא אישרה ביצוע CT כך שהניתוח בוצע בתאריך המתוכנן. אחרי שהשתחררתי הביתה אחרי הניתוח, פסקה יציאת השתן לשקית והופניתי למיון בבית החולים שיבא. לאחר 4 שעות הגיע אותו רופא שניצלתי ממנו לפני הניתוח ולכאורה פתר לי את הבעיה. הבעיה חזרה אחרי 3 ימים והפעם טופלתי כהלכה.

    שנה לאחר הניתוח אמר לי האונקולוג המנתח שאין שום צורך במיפוי עצמות ובדיקות CT. היום שנה וחצי לאחר הניתוח אין עדות לחזרה של הגידול.

    לאחר הניתוח מכבי שרותי בריאות משתתפת ב 100% בעלות התרופות שאני מקבל ,אני לא מקבל אפילו תרופה אונקולוגית אחת. אני מתקיים די יפה מקיצבת נכות וכספי ירושה, לדעתי הנחה מגיעה לחולי סוכרת ולא לי.

  7. דוויד

    הסיבה:
    משאבים עצומים הולכים לאוכלוסיות שמשלמות מיסים (חרדים, ערבים, בדואים…). המדינה לא יכולה לשאת בנטל (אלא אתם סבורים כי צריך להגדיל את העומס על מעמד הביניים) והמצב ילך ויחמיר.
    צימצום חוק הבריאות יקטין את הנטל על מעמד הבניים והוא יוכל לבטח עצמו בחברות פרטיות.

  8. אליק בנשלום

    אחת הבעיות היא הקמת היכלות-חולים בכספי תרומות – עופר ואריסון בתל אביב –
    מבלי להבטיח את המשאבים להפעלתם
    אושפזתי עם דלקת ריאות קשה במסדרון איכילוב מתחת למזגן אויר סיבירי ובקשותי
    לשמיכה נוספת נענו ב"אין"…
    הפרסומים בדבר "תיירי מרפא" – אף הם סימנים למשבר חמור על כי יתכן מאד
    שבעת בה הושכבתי במסדון הקפוא תפשו "תיירים" כאלה מיטות שבאחת מהן
    אפשר היה לאשפז אותי

  9. פלוני

    אבל גם הרעת את מצבך לבד. יכולת ללכת לפני שלוש שנים לבדיקות. לפעמים שווה להיות פרנואיד והיפוכונדר.

    החלמה מהירה והרפואה הציבורית כן צריכה להתחזק, אני מסכים.

    1. שמואל ר.

      שלום לך,
      האם אתה מודע לטירטור המייגע של כול אדם שנגזר עליו להיות חולה סרטן,
      האם ידוע לך איזה טרטור הוא עובר עד לטיפולו?
      אז בכדי להביא תרופה לטיפול ,נוהגים לטרטר אותו לעשרות מקומות,
      כדי שיביא את התרופה לטיפול הבא ,כולל רופא המחוז,
      שללא אישורו לא יקבל את התרופה,וההמתנה אצל רופא המחוז נמשכת חצי יום ,
      לפני כול טיפול.
      פלוני, זה המצב העגום שיש כאן,לא רק בנושא אורתופדייה.
      לרופא עיניים פניתי באמצע ינואר, ואמרו לי אמרו לי תור בחודש מרץ .
      מה דעתך עך כך ?
      לרופא אף אוזן גרון ,התור לילד שנקבע רק לעוד 4 חודשים .
      ככה אפשר לקבל איכות חיים ,ולהישאר בריאים ?
      זה רק בישראל קורה !
      כי הממשלה מקצצת במשכורות הרופאים בתקציב למיכשור,
      וזו התוצאה.

  10. אחת מתוך המערכת

    במצב של איבוד תחושה ברגלים, הרופא היה צריך וחייב להריץ אותך ל-CT או MRI, ולא לשחרר אותך הביתה בשום פנים ואופן. אם בא לך- תתבעי אותו. לצערי, מי שלא צועק, ו/או מגובה בביטוחים פרטיים וכד- יאכל אותה. ומי שאמור לתת שירות- כמוני- רק מרגיש יותר ויותר מתוסכל שזה השירות שמאפשרים לו לתת.

  11. מני

    זה דברים ידועים מאוד לצערי וביחוד בית החולים שיבא שעסוק בעיקר בתיירות מרפא ולהאדיר את שמו (רוטשטיין מומחה בכך), במקום לטפל בחולים

  12. צחי

    1. כבר שנים שמערכת הבריאות לא חושבת על טובת החולה אלה על התקציב השנתי .

    2. ישנו מאבק מתמיד בין קופות החולים לבתי החולים על משאבים ותקציבים וכמובן בשל כך כל הוצאה תמיד כרוכה בשאלה היכן ומתי היא תעשה וכל צד מנסה שהבדיקה היקרה תעשה על חשבון השני והכל על גב החולה !!!!

    3. חולים ללא קשרים והכי חשוב ללא קרוב שבא איתם לבית חולים לא יזכו לרפואה טובה ואיכותית אלה יפלו בין הכיסאות .

    4. חדרי מיון מפוצצים בחולים שעות רבות של המתנה ושעות של המתנה נוספת עד לכשמתפנה חדר במחלקות האשפוז .

    5.טופס 17 – טופס ארכאי שהרי היום הכל במחשב מדוע בכלל אתה נזקק לו ?? רק בשביל שהזכות שלך למימון לא תהיה אוטומטית!!.

    ישנם עוד עשרות בעיות במערכת הבריאות אבל העיקר הוא שזה נהפך להיות ממש ביזנס ללא חמלה ללא טוהר ללא שבועת הרופא , עסק לכל דבר וענין.

    1. מבין עניין

      אם ט. 17 יהיה אוטומטי, איך התפרנסו על גבך מאות פקידים ?
      הבנת את זה ברוך ??????

  13. טל

    כמובן שבדיקת הסיטי שמבוצעת במקום בדיקת ה-MRI תוביל למותו המוקדם של הפציינט מסרטן, מה שיחסוך למערכת הבריאות עוד המון המון כסף שיתפנה לגלידה ולמיטות במטוסים.

    1. יובל

      בדיקת הסיטי כרוכה בהרבה מאוד קרינה ביחס לצילום חזה רגיל, ואף שרצוי להמנע מכזו כמות של קרינה, עדיין היא די בטוחה, מה גם שבתלות במה שמחפשים, אפשר להפחית מאוד את הקרינה.
      הלואי שלמערכת הבריאות היה כסף לגלידה ומיטות במטוסים. כרגע מדובר במיטות בבתי החולים.

  14. זהבה

    חדרי המיון בישראל זוועתיים!!! שערוריתיים!!!!
    הגיע הזמן לצאת לרחובות ולדרוש שיפור בשרות הכל כך בסיסי
    הזה שהמדינה אמורה להעניק למי שמשלמים 10% מכל שקל שהם מרויחים
    לביטוח בריאות…

  15. דרורה

    זה מקוממם לקרוא את הכתבות לעיל , הרי מנהל בית חולים תל -השומר הופיע
    לפני שבועיים בטלויזיה והראה לעם ישראל את החדרים הרקים ומכונות ה-CT
    וה-MRI מחכות לחולים עומדות שוממות. אז מדוע לא עשו לענבל קליין את הCT כי היא אזרחית ישראלית ולא תיירת ןלא חשוב שהמכונות עומדות ללא מעש.זאת שערוריה איפא משרד הבריאות?

  16. דן

    את אכן צודקת שיש בעיות במערכת, אך לאו דווקא אלו שאת מצביעה עליהן:
    א. בדיקת MRI לא נחשבת כבדיקה דחופה ולא ניתן לבצע אותה במיון. בדיקת CT אמורה להספיק למקרים דחופים. את בעצמך אומרת שהאבחנה שלך בוצעה ב-CT
    ב. במצב שבו לא מרגישים את שתי הרגליים יש לפנות למיון, ולא להמתין לתור לאורתופד. את כמובן לא היית אמורה לדעת את זה, אבל במוקד היו אמורים לכוון אותך
    ג. בביקור הראשון בתל השומר היתה כנראה טעות של הרופא: הוא לא היה אמור להציע לך MRI כפי שאת חשבת, אלא CT (כפי שעשו באיכילוב). במקום זאת הוא פשוט שלח אותך לביתך. מה לעשות, גם רופאים טועים לפעמים בשיקול הדעת.
    ד. לא סביר שהזריקה לשיכוך כאבים פגעה בעצב. סביר יותר שהכאבים שחווית בהמשך הם התפתחות של הכאבים הראשוניים.
    ה. רק לשם הדגשה: תור לרופא מומחה לא אמור להיות למקרים דחופים.
    ו. לסיכום, שתי הבעיות העיקריות הן: 1) במוקד – שלא הפנה אותך מיידית למיון, 2) וברופא בתל השומר שלא שלח אותך ל-CT. בעיני הבעיה הראשונה יותר חמורה. למה? כי הרופא בדק אותך, וכנראה שיקול הדעת שלו היה מוטעה. זה בעייתי, אבל ׳תקין׳ מבחינה מערכתית. רופאים הם בני אדם.

  17. טלי

    ענבל, יקרה, ראשית כואב לי על כאבייך ואני מאחלת לך החלמה מהירה.
    שנית – במצב כזה יש לרשותך במרפאה הקרובה לביתך – אחים ורופאים שיכולים לסייע. העוסקים ברפואת המשפחה/ רפואה ראשונית אמונים על זיהוי מצבי חירום ועזרה בם.
    אם לא היית פונה ישר לתור לרופא מקצועי אלא לאחות במרפאה הקהילתית שהייתה מעבירה את שאלתך לרופא/ה או לרופא/ת המשפחה (אפילו טלפונית עם השאלה – לאן לפנות). הרופאה המומחית ברפואת המשפחה הייתה מתשאלת אותך ומפנה למיון, ומדריכה אותך לא לצאת משם ללא CT, ואם צריך שאורתופד/נוירולוג ישוחח עימה.

    1. שמואל ר.

      אונקלוגיה כמובן

  18. נעמי

    זה דווקא מקרה קל – תמורת סכום סביר אפשר להגיע למורה טוב שזה ממילא מה שקורה לאנשים עם פריצת דיסק ענקית (גם אחרי הניתוח).
    אבל מה קורה כשמדובר בכאב ראש, שאחר כך מסתבר – אללה יוסטור?

    ולמה המערכת פשוט לא יודעת לזהות מקרים שניתן לטפל בהם ביעילות (ולו לצורך הקלה) בלי לטרטר את החולה ולהחמיר את מצבו (תנועה עוברית ועוד מצב או שניים במיטה הם התחלה טובה להקלה במקרה של פריצת דיסק. תרופות במחט או דרך התחת לא בהכרח יעזרו)?.

  19. נעמי

    לא בכל הקופות יש מרפאת אם.
    בכללית יש.
    טלפון לאחות או לרופא המשפחה מאפשר בירור ראשוני בטלפון
    – האם התנוחה העוברית מקלה?
    – האם יש נפיחות?
    – האם שינויי טמפרטורה? (הרגליים קרות באופן מיוחד)
    האם העדר התחושה נובע מהכאב ? (בדיקה במישוש לוודא תחושה/העדר תחושה.

    במקרים מסוימים הרופא יכול להחליט על ביקור בית או שהאחות מגיעה. הם גם יכולים לשלוח כונן ממד"א שיבדוק סממנים נוספים.

    כי אם מדובר בפריצת דיסק – אז כל טלטול וכל פריקה של הסובל ל-4 שעות על כיסא בחדר מיון יכולים להחמיר את המצב.

    חבל שהמרפאות לא קשורות עם מורי פלדנקרייז שנבדקו ונמצאו מתאימים. לעיתים קרובות הם זמינים די מהר, והמצב הזה שאנשים נתקעים עם הגב הוא שכיח עד כדי כאב.

    בכל מקרה אירוע כזה גם אם נרגע – מחייב סי.טי. אבל כשפועלים בפאניקה זה לא עוזר אלא מחמיר (באחריות) את המצב.

    אבל מה שבאמת מדהים מכל הסיפור פה זה הפער בין ההתחדשות הטכנולוגית, תקשורת מחשבים – ובסוף המערכת בכלל והתקשורת בפרט נהיית פחות אפקטיבית ופחות יעילה.

  20. דורה

    מנכל מכבי אולי..?