שמישהו יבדוק להם את הראש

מאמר שהתפרסם באחרונה בכתב העת PNAS בנושא הקישוריות של המוח האנושי¹ ואשר כתבה אודותיו התפרסמה בין היתר ב"הארץ" ("מחקר חדש מאשר את שידענו תמיד: מוחות של גברים ושל נשים מחווטים אחרת", 05.12), מציג בצורה ברורה במיוחד את ההטיות המאפיינות מחקרים על מין ומגדר. נקודת המוצא של החוקרות והחוקרים מאוניברסיטת פנסילווניה היא שגברים ונשים משלימים זה את זה, הראשונים טובים בתחומים מסוימים והאחרונות בתחומים אחרים, ושמצב זה משקף את הנטיות המולדות של זכרים ונקבות. החוקרות והחוקרים בדקו את עוצמת הקשרים בין 95 אזורים במוח, אך במאמר הם מציגים רק את הקשרים שהראו הבדלים בין גברים ונשים, ואת ההבדלים הללו הם מציגים כדיכוטומיים (כלומר, צורה אחת לגברים וצורה אחרת לנשים). כך מגיעים למסקנה שאכן המוחות של נשים וגברים שונים באופן מהותי, ושוני זה הוא האחראי להבדלים המהותיים בהתנהגותם של גברים ושל נשים. למשל, החוקרת ראג'יני וורמה אמרה ש"ההפתעה הגדולה הייתה לגלות עד כמה מאששים הממצאים החדשים את הסטריאוטיפים הישנים, לפיהם מוחם של גברים מחווט טוב יותר לתפישה וקואורדינציה, ואילו זה של הנשים למיומנויות חברתיות ולזיכרון, מה שהופך אותן לטובות יותר בביצוע מספר פעולות שונות במקביל".

ההצגה המוטה והסלקטיבית של הממצאים בולטת במיוחד באיור מס' 2 במאמר המקורי, שלא בכדי הופיע גם ברוב הפרסומים בעיתונות הפופולרית שדיווחו על המחקר המרעיש (ראו למטה). באיור מוצגים שני שרטוטים של מוח – באחד מסומנים כל הקשרים בין זוגות אזורים שנמצאו כחזקים יותר בגברים לעומת נשים, ובשני מסומנים כל הקשרים שנמצאו כחזקים יותר בנשים לעומת גברים. האיור מראה בבירור שרוב הקשרים במוח הראשון הם בתוך כל המיספירה בעוד שרוב הקשרים במוח השני הם בין המיספרות, מה שבהחלט יוצר תחושה שהמוח של נשים והמוח של גברים נלקחו לא רק מיצורים שהגיעו מכוכבי לכת שונים, אלא אולי אפילו מגלקסיות שונות. אך האם האיור הזה משקף את המציאות או רק את ההצגה הסלקטיבית של הממצאים?

במציאות, גם לנשים וגם לגברים יש קשרים משני הסוגים. כל מה שהחוקרים מצאו הוא הבדל בעוצמת חלק מהקשרים, כלומר הבדל כמותי – המוצג על ידם כהבדל איכותי. יתר על כן, הם לא נותנים לנו, הקוראים, שום מידע שיאפשר להעריך האם ההבדל הכמותי הזה באמת משמעותי כפי שהם טוענים. למשל, הם מספרים לנו שנבדקו 9,025 קשרים (95 x 95), אך בשום מקום לא מדווחים לנו כמה מבין הקשרים הללו היו דומים בעוצמתם וכמה שונים. האם רוב הקשרים היו דומים ורק מיעוטם שונים, או ההיפך? באופן דומה, בקשרים בהם כן נמצא הבדל בין המגדרים, האם הבדל זה היה קטן או גדול? או במילים אחרות, מה היתה מידת החפיפה בין גברים ונשים? נתונים שיכולים לאפשר לקוראים להעריך את גודל ההבדל הם ממוצעים וסטיות תקן (האחרון הוא מדד למידת הפיזור של הנתונים), שמופיעים כמעט בכל מאמר מדעי, אך אינם בנמצא במאמר זה. גם מדדים ישירים של גודל ההבדל, שמחושבים על סמך הממוצעים והפיזור (למשל, Cohen’s d), אינם מדווחים ונאמר לנו רק שהיו הבדלים מובהקים סטטיסטית. אך יש לדעת, כי עבור כל הבדל בין ממוצעים אפשר לחשב את גודל המדגם עבורו הבדל זה יימצא מובהק סטטיסטית. כלומר, גם הבדל קטן מאד בין ממוצעים עם חפיפה רבה מאד בין ההתפלגויות, יהיה מובהק אם מספר הנבדקים גדול מספיק. למשל, במאמר אחר של אותה קבוצת חוקרים,²  בה דיווחו על הבדלים ביכולות קוגניטיביות בין גברים ונשים (כולל הגברים והנשים שהשתתפו במחקר ההדמיה), גם הבדלים קטנים מאד (ההפרש בין הממוצעים 2% מסטית התקן) היו מובהקים סטטיסטית, בגלל/בזכות גודל המדגם (כ-3,500 נבדקים).

באופן פרדוקסלי, המאמר הנוסף של הקבוצה עומד בסתירה לנקודת המוצא של החוקרים עצמם. במאמר זה, כמו במאמרים רבים אחרים, הבדלים שנמצאו בין נשים וגברים היו ברובם קטנים מאד. ואכן, ההפרש הגדול ביותר שנמצא במחקר הקוגניטיבי בין ממוצע הגברים לממוצע הנשים היה 33% מסטיית התקן (כדי לקבל תחושה לגבי החפיפה הרבה של משתנים עם גודל הבדל כזה, דעו שההפרש בין ממוצע הגובה של נשים לגברים בארה"ב הוא 170% של סטיית התקן – כלומר, גם במשתנה [גובה] שמראה הבדל גדול הרבה יותר, עדין יש חפיפה ניכרת בין המגדרים). כדאי לציין שהחוקרים עצמם מתייחסים להבדלים שמצאו ביכולות קוגניטיביות כאל הבדלים בולטים בין גברים ונשים, מה שמעיד יותר מכל על ההטיה של החוקרים לתפוס כל הבדל בין המגדרים כהבדל בעל משמעות וחשיבות.

עוד טעות נפוצה שברצוני להזכיר בהקשר למאמר של וורמה ושותפיה, היא הנטייה להסיק סיבתיות ממחקרים קורלטיביים. או במילים אחרות, להניח שהבדלים שנמצאו במוח הם בלתי נמנעים, כלומר, נובעים מההבדלים הביולוגיים בין גברים לבין נשים, ולהתעלם מהאפשרות שההבדלים במוח הם תוצר של ההתייחסות השונה לגברים ולנשים בתרבות שלנו (התייחסות שגם יכולה לגרום להבדלים הקוגניטיביים הקטנים שנמצאו בין גברים לנשים). הממצאים של וורמה ושותפיה לא מאפשרים להכריע בשאלה זו, מכיוון שהם מצאו שמספר ההבדלים בין גברים לנשים הלך ועלה עם הגיל (גילם של המשתתפים הצעירים ביותר במחקר זה היה 8 שנים). מציאת הבדל במוח שמופיע רק לאחר מספר שנים מתאימה לשתי האפשרויות, גם לאפשרות שמקור ההבדל סביבתי וגם לאפשרות שההבדל מתוכנת מראש (למשל, מופיע בעקבות שינויים הורמונליים בשני המינים בגיל ההתבגרות).

התוצאות של עשרות-אלפי מחקרים בפסיכולוגיה מראות באופן ברור שגם בעולם הממוגדר והממגדר בו אנחנו חיים יש הבדלים מעטים בין היכולות והכישורים של בנים ובנות, נשים וגברים, וגם הבדלים אלו אינם איכותיים (נשים מנגה, גברים ממאדים), אלא יש חפיפה ניכרת בין היכולות של גברים ושל נשים בכל אחד מהמשתנים הללו.³מה שממשיך להפתיע בכל פעם בחדש הוא איך, למרות כל הידע הזה, המיתוס לגבי קיום הבדלים מהותיים בין נשים לגברים ממשיך לשגשג. פרסומם של מאמרים כגון המאמר של וורמה ועמיתיה חושפים חלק מהמנגנונים שמאפשרים למיתוס הזה לשרוד.

פרופ' דפנה יואל היא ראש המגמה הפסיכוביולוגית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה וחברת סגל בבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

עוד מאת דפנה יואל:

על ניתוחים בילדים אינטרסקס

————————————————————————————————————————

1. Ingalhalikar M., Smith A., Parker D., Satterthwaite T.D., Elliott M.A., Ruparel K., Hakonarson H., Gur R.E., Gur R.C., and Verma R. Sex differences in the structural connectome of the human brain. PNAS

2. Gur R.C., Richard J., Calkins M.E., Chiavacci R., Hansen J.A., Bilker W.B., Loughead J., Connolly J.J., Qiu H., Mentch F.D., Abou-Sleiman P.M., Hakonarson H. and Gur R.E. (2012) Age Group and Sex Differences in Performance on a Computerized Neurocognitive Battery in Children Age 8-21. Neuropsychology, 26, 251–265.

3. Hyde J.S. (2005) The gender similarities hypothesis. The American psychologist, Vol. 60, pp. 581-592.