• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

שמישהו יבדוק להם את הראש

איך, למרות כל הידע הקיים, המיתוס לגבי הבדלים מהותיים בין נשים לגברים ממשיך לשגשג במחקרים על מין ומגדר בתחום מדעי המוח? והפעם: עוד מאמר פופולרי שמסקנתו היא שנשים וגברים הם יצורים מכוכבי לכת שונים
דפנה יואל

מאמר שהתפרסם באחרונה בכתב העת PNAS בנושא הקישוריות של המוח האנושי1 ואשר כתבה אודותיו התפרסמה בין היתר ב"הארץ" ("מחקר חדש מאשר את שידענו תמיד: מוחות של גברים ושל נשים מחווטים אחרת", 05.12), מציג בצורה ברורה במיוחד את ההטיות המאפיינות מחקרים על מין ומגדר. נקודת המוצא של החוקרות והחוקרים מאוניברסיטת פנסילווניה היא שגברים ונשים משלימים זה את זה, הראשונים טובים בתחומים מסוימים והאחרונות בתחומים אחרים, ושמצב זה משקף את הנטיות המולדות של זכרים ונקבות. החוקרות והחוקרים בדקו את עוצמת הקשרים בין 95 אזורים במוח, אך במאמר הם מציגים רק את הקשרים שהראו הבדלים בין גברים ונשים, ואת ההבדלים הללו הם מציגים כדיכוטומיים (כלומר, צורה אחת לגברים וצורה אחרת לנשים). כך מגיעים למסקנה שאכן המוחות של נשים וגברים שונים באופן מהותי, ושוני זה הוא האחראי להבדלים המהותיים בהתנהגותם של גברים ושל נשים. למשל, החוקרת ראג'יני וורמה אמרה ש"ההפתעה הגדולה הייתה לגלות עד כמה מאששים הממצאים החדשים את הסטריאוטיפים הישנים, לפיהם מוחם של גברים מחווט טוב יותר לתפישה וקואורדינציה, ואילו זה של הנשים למיומנויות חברתיות ולזיכרון, מה שהופך אותן לטובות יותר בביצוע מספר פעולות שונות במקביל".

ההצגה המוטה והסלקטיבית של הממצאים בולטת במיוחד באיור מס' 2 במאמר המקורי, שלא בכדי הופיע גם ברוב הפרסומים בעיתונות הפופולרית שדיווחו על המחקר המרעיש (ראו למטה). באיור מוצגים שני שרטוטים של מוח – באחד מסומנים כל הקשרים בין זוגות אזורים שנמצאו כחזקים יותר בגברים לעומת נשים, ובשני מסומנים כל הקשרים שנמצאו כחזקים יותר בנשים לעומת גברים. האיור מראה בבירור שרוב הקשרים במוח הראשון הם בתוך כל המיספירה בעוד שרוב הקשרים במוח השני הם בין המיספרות, מה שבהחלט יוצר תחושה שהמוח של נשים והמוח של גברים נלקחו לא רק מיצורים שהגיעו מכוכבי לכת שונים, אלא אולי אפילו מגלקסיות שונות. אך האם האיור הזה משקף את המציאות או רק את ההצגה הסלקטיבית של הממצאים?

Brain networks show increased connectivity from front to back and within one hemisphere in males (upper) and left to right in females (lower). Credit: Ragini Verma, PhD, Proceedings of the National Academy of Sciences
Brain networks show increased connectivity from front to back and within one hemisphere in males (upper) and left to right in females (lower). Credit: Ragini Verma, PhD, Proceedings of the National Academy of Sciences

במציאות, גם לנשים וגם לגברים יש קשרים משני הסוגים. כל מה שהחוקרים מצאו הוא הבדל בעוצמת חלק מהקשרים, כלומר הבדל כמותי – המוצג על ידם כהבדל איכותי. יתר על כן, הם לא נותנים לנו, הקוראים, שום מידע שיאפשר להעריך האם ההבדל הכמותי הזה באמת משמעותי כפי שהם טוענים. למשל, הם מספרים לנו שנבדקו 9,025 קשרים (95 x 95), אך בשום מקום לא מדווחים לנו כמה מבין הקשרים הללו היו דומים בעוצמתם וכמה שונים. האם רוב הקשרים היו דומים ורק מיעוטם שונים, או ההיפך? באופן דומה, בקשרים בהם כן נמצא הבדל בין המגדרים, האם הבדל זה היה קטן או גדול? או במילים אחרות, מה היתה מידת החפיפה בין גברים ונשים? נתונים שיכולים לאפשר לקוראים להעריך את גודל ההבדל הם ממוצעים וסטיות תקן (האחרון הוא מדד למידת הפיזור של הנתונים), שמופיעים כמעט בכל מאמר מדעי, אך אינם בנמצא במאמר זה. גם מדדים ישירים של גודל ההבדל, שמחושבים על סמך הממוצעים והפיזור (למשל, Cohen’s d), אינם מדווחים ונאמר לנו רק שהיו הבדלים מובהקים סטטיסטית. אך יש לדעת, כי עבור כל הבדל בין ממוצעים אפשר לחשב את גודל המדגם עבורו הבדל זה יימצא מובהק סטטיסטית. כלומר, גם הבדל קטן מאד בין ממוצעים עם חפיפה רבה מאד בין ההתפלגויות, יהיה מובהק אם מספר הנבדקים גדול מספיק. למשל, במאמר אחר של אותה קבוצת חוקרים,2  בה דיווחו על הבדלים ביכולות קוגניטיביות בין גברים ונשים (כולל הגברים והנשים שהשתתפו במחקר ההדמיה), גם הבדלים קטנים מאד (ההפרש בין הממוצעים 2% מסטית התקן) היו מובהקים סטטיסטית, בגלל/בזכות גודל המדגם (כ-3,500 נבדקים).

באופן פרדוקסלי, המאמר הנוסף של הקבוצה עומד בסתירה לנקודת המוצא של החוקרים עצמם. במאמר זה, כמו במאמרים רבים אחרים, הבדלים שנמצאו בין נשים וגברים היו ברובם קטנים מאד. ואכן, ההפרש הגדול ביותר שנמצא במחקר הקוגניטיבי בין ממוצע הגברים לממוצע הנשים היה 33% מסטיית התקן (כדי לקבל תחושה לגבי החפיפה הרבה של משתנים עם גודל הבדל כזה, דעו שההפרש בין ממוצע הגובה של נשים לגברים בארה"ב הוא 170% של סטיית התקן – כלומר, גם במשתנה [גובה] שמראה הבדל גדול הרבה יותר, עדין יש חפיפה ניכרת בין המגדרים). כדאי לציין שהחוקרים עצמם מתייחסים להבדלים שמצאו ביכולות קוגניטיביות כאל הבדלים בולטים בין גברים ונשים, מה שמעיד יותר מכל על ההטיה של החוקרים לתפוס כל הבדל בין המגדרים כהבדל בעל משמעות וחשיבות.

עוד טעות נפוצה שברצוני להזכיר בהקשר למאמר של וורמה ושותפיה, היא הנטייה להסיק סיבתיות ממחקרים קורלטיביים. או במילים אחרות, להניח שהבדלים שנמצאו במוח הם בלתי נמנעים, כלומר, נובעים מההבדלים הביולוגיים בין גברים לבין נשים, ולהתעלם מהאפשרות שההבדלים במוח הם תוצר של ההתייחסות השונה לגברים ולנשים בתרבות שלנו (התייחסות שגם יכולה לגרום להבדלים הקוגניטיביים הקטנים שנמצאו בין גברים לנשים). הממצאים של וורמה ושותפיה לא מאפשרים להכריע בשאלה זו, מכיוון שהם מצאו שמספר ההבדלים בין גברים לנשים הלך ועלה עם הגיל (גילם של המשתתפים הצעירים ביותר במחקר זה היה 8 שנים). מציאת הבדל במוח שמופיע רק לאחר מספר שנים מתאימה לשתי האפשרויות, גם לאפשרות שמקור ההבדל סביבתי וגם לאפשרות שההבדל מתוכנת מראש (למשל, מופיע בעקבות שינויים הורמונליים בשני המינים בגיל ההתבגרות).

התוצאות של עשרות-אלפי מחקרים בפסיכולוגיה מראות באופן ברור שגם בעולם הממוגדר והממגדר בו אנחנו חיים יש הבדלים מעטים בין היכולות והכישורים של בנים ובנות, נשים וגברים, וגם הבדלים אלו אינם איכותיים (נשים מנגה, גברים ממאדים), אלא יש חפיפה ניכרת בין היכולות של גברים ושל נשים בכל אחד מהמשתנים הללו.3מה שממשיך להפתיע בכל פעם בחדש הוא איך, למרות כל הידע הזה, המיתוס לגבי קיום הבדלים מהותיים בין נשים לגברים ממשיך לשגשג. פרסומם של מאמרים כגון המאמר של וורמה ועמיתיה חושפים חלק מהמנגנונים שמאפשרים למיתוס הזה לשרוד.

פרופ' דפנה יואל היא ראש המגמה הפסיכוביולוגית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה וחברת סגל בבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

עוד מאת דפנה יואל:

על ניתוחים בילדים אינטרסקס

————————————————————————————————————————

1. Ingalhalikar M., Smith A., Parker D., Satterthwaite T.D., Elliott M.A., Ruparel K., Hakonarson H., Gur R.E., Gur R.C., and Verma R. Sex differences in the structural connectome of the human brain. PNAS
2. Gur R.C., Richard J., Calkins M.E., Chiavacci R., Hansen J.A., Bilker W.B., Loughead J., Connolly J.J., Qiu H., Mentch F.D., Abou-Sleiman P.M., Hakonarson H. and Gur R.E. (2012) Age Group and Sex Differences in Performance on a Computerized Neurocognitive Battery in Children Age 8-21. Neuropsychology, 26, 251–265.
3. Hyde J.S. (2005) The gender similarities hypothesis. The American psychologist, Vol. 60, pp. 581-592.
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שרית

    לגבי המחקר, שהביאו בבלוג המצוין Neuroskeptic:
    גודל מוח- לגברים בממוצע מוח גדול משל נשים, בהדמיית הקישוריות שנעשתה -DTI- זה יכול להתבטא בכך שהקשרים במוח גברי ייראו חלשים יותר (בקורפוס קלוסום בין המיספרות לדוגמה, כפי שנמצא)
    שנית- כמות נבדקים- גודל כזה של קבוצה יכול להביא לתוצאות מובהקות גם בהבדלים מאוד מאוד קטנים, שחלקם יכולים לנבוע מנטיה בין המגדרים לתזוזות ראש בתוך מכשיר ההדמיה.
    המקור-
    http://blogs.discovermagazine.com/neuroskeptic/2013/12/03/men-women-big-pnas-papers/#.Uqn6yfQW0fg

  2. שטרודל וינאי

    עוד דבר נוסף שהטריד אותי בהצגת תוצאות המחקר הוא כי לא מתייחס לסוגיה אם עקב הסללה מגיל צעיר נשים מעודדות לפתח כישורים מסוימים וגברים כישורים אחרים, מה שיכול גורם לכמות הקשרים במוחם בכל הימספרה להתפתח בצורה שונה. הרי ידוע שהמוח הרבה יותר גמיש ממה שבעבר חשבו – מחקרים על אנשים פגועי מוח שהמוח שלהם למד לפצות על פגיעה במקום אחד כאשר חלק אחר של המוח פיתח קשרים שלקחו על עצם תפקידים שהיו ממוקמים בחלק הפגוע. כלומר יש פה תמונת מצב מסוימת אבל לא ברור אם היא הביצה או התרנגולת- האם יש הבדלים בגלל שגברים ונשים "מתוכנתים מראש" להיות שונים או שגברים ונשים לומדים להיות שונים והמוח שלהם מתפתח בהתאם?. תמהני אם בחברה "עיוורת מגדר" ושווינית לחלוטין תתקבלנה אותן תוצאות במוחות א/נשים בוגרים ואם התגברות הבדלים עם הגיל הם לא רק תולדה של התבגרות מינית והורמונים.

    1. ליכודניק

      קח קבוצות נשים וגברים בני אותו גיל, מחברה "עיוורת מגדר" (סקנדינביה?) ומחברה "ממוגדרת בקפידה" (חרדים? סעודיה?), ובדוק האם החברה משפיע על שיעור ההבדל בין גברים ונשים.

      אלא שאם יתגלה שההבדל בין גברים ונשים סקנדינבים אינו מובהק, יהיו כמובן מי שיטענו שזו בדיוק הסיבה שהחברה שם היא שיוויונית, ואין לדבר סוף…

      בכל מיקרה, העיניין סביב הנושא נובע כמובן לא מהמדע אלא מההשלכות החברתיות; לדידי, אפילו אם יוכח שלגברים יש איזשהוא יתרון טבעי בהנדסה וכו'- אין סיבה ששכר מהנדס יהיה גבוה משכר עובדת סוציאלית, למשל.

      בכל מיקרה,

  3. epk

    הסיבה היא חולשתם הארגונית והרעיונית של ארגוני העובדים, ובמיוחד ההסתדרות הכללית, וההפנמה בקרבם של התפיסות הקפיטליסטיות (והמפלות-לרעה-נשים).

  4. מירי דהאן

    ניתוח מרתק. שמחתי לקרוא את המבט הביקורתי על הכותרת המטעה. כקוראת אין לי כלים לעשות את הניתוח הזה בעצמי. תודה שעשית אותו עבורי.

    זה הזכיר לי את הפרסום הנרחב שניתן למחקר ״האם ירקות אורגניים בעלי ערך תזונתי גבוה יותר מירקות לא אורגניים״ (לא) שהיתה בו התעסקות בשאלה השולית הזו והתעלמות מוחלטת מהסוגיה החשובה הרבה יותר – האם ירקות אורגניים פחות מזיקים לצרכן, לחקלאי ולסביבה מהלא אורגניים.

  5. נעמי

    אז מה? את זה מעניין בכלל, חוץ מאשר את אנשי המחקר המגדרי, זה הרי לא אמור להשפיע כהוא זה על שוויון זכויותינו כבני אדם, שוב נקודה. אם נמשיך להתעקש שהמלחמה שלנו היא על כך שאין הבדל בין אשה לגבר ולא על המהות שהיא שוויון הזכויות וההזדמנויות, נמשיך לדשדש באותה נקודת זמן ממש, בה התחילה המהפכה הפמיניסטית ותאמינו לי, אין נוח מזה להגמוניה הגברית השולטת בצמתי החיים המרכזיים שלנו. הרבה נחת אנחנו גורמים להם ברוב סכלותינו, ראו כמה אנרגיה אנו משקיעות בהיש לומר אתם או אתן – טמטום(!), פנו אלי איך שבה לכם רק אל תעזו לפגוע בזכויותי כאדם.