• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

"אסורלהשוות", או עוד פרק בסיינפלד

יש אנשים שכלום לא יקים אותם מרבצם – לא רעב אצל השכן, לא הרג המוני מעבר לגדר, לא עינויים, שום דבר. עד שמישהו ישווה, או-אז יקפצו כטיל מונחה ויראו לו מה זה. ואני? אני נמנית על החולירות הגרועים ביותר, אלה שעבורם ההשוואה היא נקודת אור
נעמית מור חייםנעמית מור חיים

בימאית ופעילה פוליטית

מכירים את אסורלהשוות? אותו ערך עליון שהוחדר לכם בילדות, יש אומרים בחדר האחות בביה"ס באמתלה של חיסון פוליו כלשהו? אסורלהשוות שהוטמן בצ'יפ ישירות למוח האחורי שלכם, אזורי התודעה, ומאז חייכם נאמנותכם, מוסריותכם נבחנים לאורו, אפילו על ידיכם עצמכם? אסורלהשוות המגוחך והנפוח, האקסיומה חסרת הפשר, שאם שנייה חושבים עליה לעומק היא נשמעת כמו שאריות סאטירה שנותרו על רצפת חדר העריכה של סדרה קומית? הצירוף הקטלני שמקים אנשים מרבצם, כמו שלא יקים אותם רעב אצל השכן, הרג המוני מעבר לגדר, הגדר, עינויים, תופת, זילות חיי אדם, שום דבר. הם אפילו לא ישימו לב לזה. עד שמישהו ישווה, או-אז יקפצו כטיל מונחה ישירות על המענה, אופס סליחה המשווה, ויראו לו מה זה.

המשווה הוא אחרי הכל יצור נתעב וחסר כבוד מינימלי, שאין לו דבר עם העם היהודי השוהה בארצו. בעיקרון חבל שלא הורגים את המשווים האלה, שלא מסוגלים להסתפק בכל הפעילויות הנלוזות שלהם להצלת חיי אדם, נגד גזענות, בעד זכויות הומניטריות, דבר שללא ספק מדרדר את מניותינו בעולם וחושף אותנו לביקורת ולהשוואה. לא זאת בלבד שהמשווים חוברים לערבים ולכושים ומציגים אותם משל היו בני אדם כמונו, והכל כדי לבייש אותנו, הרי הם מעזים בין עשייה אחת למשנהה עוד להשוות מילולית (!) וזה דבר שמקומו לא יכירנו בין בני תרבות. למה? כי אסורלהשוות. בדיוק כמו שאסור לאשר בחוק שימוש בקנאביס, כפי שהתבטא בשעתו שר האוצר האורייני שלנו. כשנשאל מדוע, הוא ענה את המובן מאליו: כי זה לא חוקי. מילא היו מצילים את הכושונים וסותמים, אבל להשוות?! הרי אותנו רדפו בלי כל סיבה, בשל גזענו, באנטישמיות. אנחנו לא היינו חבורת אנסים ומרצחים כמו הערבושים והשחורים. גם אם ההם ועוזריהם טענו שכן.

מותר להשוות 1: מתקן "חולות" (צילום: אסף וייצן)
מותר להשוות 1: מתקן "חולות" (צילום: אסף וייצן)

למה הדבר דומה? מבחינת אורך היריעה זה הכי דומה לפרק בן 65 שנה של סיינפלד. מן פראזה ריקה שאפשר להריץ עליה חיים שלמים, מרגע שמתפתחת האובססיה. פרק סיינפלדי בסיסי ובלתי ניתן לעצירה שבו צפות לאור משפט עלוב, החולשות הכי גסות ומתועבות של כולם. זה יכול להיות משהו חסר משמעות לחלוטין, כמו: "Maybe the Dingo ate your Baby" או כמו "אסורלהשוות", ובינתיים ג'רי, איליין, קרמר וג'ורג' לא יכולים לקיים חיים תקינים, או חיים בכלל, הם נתקעו על משפט.

מכיוון שאני נמנית על החולירות הגרועים ביותר, אלה שמשווים כלאחר יד דבר אחד לשני, למשל בננה לניתוח לב פתוח, או את אייל גולן למוטי אלון, ודאי שאין לי שום בעיה להשוות מחנה למחנה, דמוניזציה לדמוניזציה, דה-הומניזציה לדה-הומניזציה, חיסול שיטתי לחיסול שיטתי. ביום טוב אני מסוגלת אפילו להשוות שואה לשואה. זה מעצבן אתכם? זה מחליש את הטיעון שלי כי אסורלהשוות? תחדלו לנהל איתי את הדיון בו במקום? אין בעיה, רק שהמראה עלול להצחיק אותי. כי כמו הווריד שמתפוצץ לכם בצוואר, כך גם בולט לכם הצ'יפ בראש, רוטט עד שיגעון בכל הזדמנות בה אתם נזעקים על ידי ההפעלה האוטומטית של התוכנה הישנה והמקרטעת – האסורלהשוות, וזה גורם לכם להיראות משונים.

מותר להשוות 2: בקשה של מדינת ישראל מבית הדין לביקורת משמורת בדרישה לשלוח 153 מהצועדים ב"צעדות החופש" לשלושה חודשים בכלא, במקום שמות - מספרים. צילום: יובל גורן
מותר להשוות 2: מספרים במקום שמות בבקשה של המדינה מבית הדין לביקורת משמורת, בדרישה לשלוח 153 מהצועדים ב"צעדות החופש" לשלושה חודשים בכלא (צילום: יובל גורן)

למען האמת, עבורי ההשוואה היא נקודת אור, ההזדמנות היחידה בה אני מבינה כי סתם מלכלכים על מערכת החינוך בישראל. היא בסדר גמור מסתבר, ולגמרי מצליחה להעביר את החומר, כשהוא חשוב לה. הרי הנושא שלמדנו הכי לעומק, הכי מושקע, עם הכי הרבה מידע, אמוציות ואכפתיות של המורות, הכי כולל חומרים אורקוליים, פעולות חוץ-בית-ספריות, כולל סיורים מעבר לים – הוא שואה. ואותו אנחנו מיישמים הכי טוב.

נותרת רק השאלה המנקרת, כשמשווים, למה ניתן להשוות את כל מי שישבו השבוע מדושנים בבתיהם, צפו בזחיחות בדיווחים על חיות האדם הבורחות מן המחנה, ורק כשמישהו אמר יהודונאצים, או ציונאצים, רתחו ורשפו ועמדו וצרחו וצווחו? מי הם היו בשואה? כלומר מי היו בני דמותם אז ומה הם זעקו? האם קראו לא להשוות למלחמת העולם הראשונה, שאז התחולל טבח אמיתי? האם תבעו שלא ישוו למסעות הצלב? איפה הם גרו אותם גרמנים ליטראליים שלא האמינו בהשוואות? מה הם אכלו? איך קראו להם? איך הם נתנו לנאצים הרעים האלה לקחת מאיתנו את אנושיותנו, את זהותנו, להפוך אותנו ללא קיימים, לא נחשבים, אבק אדם שאפשר פשוט להיפטר ממנו במחי מטלית? והאם אחרי שנגמרה השואה הם רחצו בניקיון כפיהם, מרוצים שלפחות שמרו על עיקרון אי-ההשוואה, בעולם חולה ורצחני?

נעמית מור חיים היא בימאית ופעילה פוליטית

עוד מאת נעמית מור חיים

כנראה שיעניין אותך גם: