"אסורלהשוות", או עוד פרק בסיינפלד

יש אנשים שכלום לא יקים אותם מרבצם – לא רעב אצל השכן, לא הרג המוני מעבר לגדר, לא עינויים, שום דבר. עד שמישהו ישווה, או-אז יקפצו כטיל מונחה ויראו לו מה זה. ואני? אני נמנית על החולירות הגרועים ביותר, אלה שעבורם ההשוואה היא נקודת אור

מכירים את אסורלהשוות? אותו ערך עליון שהוחדר לכם בילדות, יש אומרים בחדר האחות בביה"ס באמתלה של חיסון פוליו כלשהו? אסורלהשוות שהוטמן בצ'יפ ישירות למוח האחורי שלכם, אזורי התודעה, ומאז חייכם נאמנותכם, מוסריותכם נבחנים לאורו, אפילו על ידיכם עצמכם? אסורלהשוות המגוחך והנפוח, האקסיומה חסרת הפשר, שאם שנייה חושבים עליה לעומק היא נשמעת כמו שאריות סאטירה שנותרו על רצפת חדר העריכה של סדרה קומית? הצירוף הקטלני שמקים אנשים מרבצם, כמו שלא יקים אותם רעב אצל השכן, הרג המוני מעבר לגדר, הגדר, עינויים, תופת, זילות חיי אדם, שום דבר. הם אפילו לא ישימו לב לזה. עד שמישהו ישווה, או-אז יקפצו כטיל מונחה ישירות על המענה, אופס סליחה המשווה, ויראו לו מה זה.

המשווה הוא אחרי הכל יצור נתעב וחסר כבוד מינימלי, שאין לו דבר עם העם היהודי השוהה בארצו. בעיקרון חבל שלא הורגים את המשווים האלה, שלא מסוגלים להסתפק בכל הפעילויות הנלוזות שלהם להצלת חיי אדם, נגד גזענות, בעד זכויות הומניטריות, דבר שללא ספק מדרדר את מניותינו בעולם וחושף אותנו לביקורת ולהשוואה. לא זאת בלבד שהמשווים חוברים לערבים ולכושים ומציגים אותם משל היו בני אדם כמונו, והכל כדי לבייש אותנו, הרי הם מעזים בין עשייה אחת למשנהה עוד להשוות מילולית (!) וזה דבר שמקומו לא יכירנו בין בני תרבות. למה? כי אסורלהשוות. בדיוק כמו שאסור לאשר בחוק שימוש בקנאביס, כפי שהתבטא בשעתו שר האוצר האורייני שלנו. כשנשאל מדוע, הוא ענה את המובן מאליו: כי זה לא חוקי. מילא היו מצילים את הכושונים וסותמים, אבל להשוות?! הרי אותנו רדפו בלי כל סיבה, בשל גזענו, באנטישמיות. אנחנו לא היינו חבורת אנסים ומרצחים כמו הערבושים והשחורים. גם אם ההם ועוזריהם טענו שכן.

מותר להשוות 1: מתקן "חולות" (צילום: אסף וייצן)
מותר להשוות 1: מתקן "חולות" (צילום: אסף וייצן)

למה הדבר דומה? מבחינת אורך היריעה זה הכי דומה לפרק בן 65 שנה של סיינפלד. מן פראזה ריקה שאפשר להריץ עליה חיים שלמים, מרגע שמתפתחת האובססיה. פרק סיינפלדי בסיסי ובלתי ניתן לעצירה שבו צפות לאור משפט עלוב, החולשות הכי גסות ומתועבות של כולם. זה יכול להיות משהו חסר משמעות לחלוטין, כמו: "Maybe the Dingo ate your Baby" או כמו "אסורלהשוות", ובינתיים ג'רי, איליין, קרמר וג'ורג' לא יכולים לקיים חיים תקינים, או חיים בכלל, הם נתקעו על משפט.

מכיוון שאני נמנית על החולירות הגרועים ביותר, אלה שמשווים כלאחר יד דבר אחד לשני, למשל בננה לניתוח לב פתוח, או את אייל גולן למוטי אלון, ודאי שאין לי שום בעיה להשוות מחנה למחנה, דמוניזציה לדמוניזציה, דה-הומניזציה לדה-הומניזציה, חיסול שיטתי לחיסול שיטתי. ביום טוב אני מסוגלת אפילו להשוות שואה לשואה. זה מעצבן אתכם? זה מחליש את הטיעון שלי כי אסורלהשוות? תחדלו לנהל איתי את הדיון בו במקום? אין בעיה, רק שהמראה עלול להצחיק אותי. כי כמו הווריד שמתפוצץ לכם בצוואר, כך גם בולט לכם הצ'יפ בראש, רוטט עד שיגעון בכל הזדמנות בה אתם נזעקים על ידי ההפעלה האוטומטית של התוכנה הישנה והמקרטעת – האסורלהשוות, וזה גורם לכם להיראות משונים.

מותר להשוות 2: בקשה של מדינת ישראל מבית הדין לביקורת משמורת בדרישה לשלוח 153 מהצועדים ב"צעדות החופש" לשלושה חודשים בכלא, במקום שמות - מספרים. צילום: יובל גורן
מותר להשוות 2: מספרים במקום שמות בבקשה של המדינה מבית הדין לביקורת משמורת, בדרישה לשלוח 153 מהצועדים ב"צעדות החופש" לשלושה חודשים בכלא (צילום: יובל גורן)

למען האמת, עבורי ההשוואה היא נקודת אור, ההזדמנות היחידה בה אני מבינה כי סתם מלכלכים על מערכת החינוך בישראל. היא בסדר גמור מסתבר, ולגמרי מצליחה להעביר את החומר, כשהוא חשוב לה. הרי הנושא שלמדנו הכי לעומק, הכי מושקע, עם הכי הרבה מידע, אמוציות ואכפתיות של המורות, הכי כולל חומרים אורקוליים, פעולות חוץ-בית-ספריות, כולל סיורים מעבר לים – הוא שואה. ואותו אנחנו מיישמים הכי טוב.

נותרת רק השאלה המנקרת, כשמשווים, למה ניתן להשוות את כל מי שישבו השבוע מדושנים בבתיהם, צפו בזחיחות בדיווחים על חיות האדם הבורחות מן המחנה, ורק כשמישהו אמר יהודונאצים, או ציונאצים, רתחו ורשפו ועמדו וצרחו וצווחו? מי הם היו בשואה? כלומר מי היו בני דמותם אז ומה הם זעקו? האם קראו לא להשוות למלחמת העולם הראשונה, שאז התחולל טבח אמיתי? האם תבעו שלא ישוו למסעות הצלב? איפה הם גרו אותם גרמנים ליטראליים שלא האמינו בהשוואות? מה הם אכלו? איך קראו להם? איך הם נתנו לנאצים הרעים האלה לקחת מאיתנו את אנושיותנו, את זהותנו, להפוך אותנו ללא קיימים, לא נחשבים, אבק אדם שאפשר פשוט להיפטר ממנו במחי מטלית? והאם אחרי שנגמרה השואה הם רחצו בניקיון כפיהם, מרוצים שלפחות שמרו על עיקרון אי-ההשוואה, בעולם חולה ורצחני?

נעמית מור חיים היא בימאית ופעילה פוליטית

עוד מאת נעמית מור חיים

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שמי

    כתוב מצויין. רהוט. שנון. כמו שמצופה מבימאית ופעילה פוליטית מהצד הנכון. אבל מה את רוצה להגיד בעצם? רוצה להשוות? תשווי. בואי ותכנסי לפרטים. ברחל ביתך הקטנה. מספרים על היד מול מספרי מוחזק? גדול. אוטובוסים מול משאיות גז? מצויין. לשכת תעסוקה חולות מול מחנות כפייה? פגעת בול. צעדה לירושליים (חצי ברגל, חצי באוטובוס עם עצירת לילה מפנקת בקיבוץ) מול צעדות המוות? וואו. איך לא חשבו על זה קודם. מציע שתמשיכי לבד ותגיעי למקבילות של קבר אחים, משרפות, מוזלמנים. יש לי תחושה שלמרד גטו וורשה יהיה השוואה סוף. בהצלחה.

  2. GUY

    שמי – אם הסכמת שמה שקורה שם לא מוסרי אז אנחנו באותו צד .

  3. אלי אמינוב

    היום בכתבה בטלוויזיה על שחרור פלסטינים הכלואים בישראל על מאבק מזוין בכיבוש הישראלי, בדרכים שלנו אולי לא נראות אך הם החליטו עליה, ערכו המומחים לעניני ערבים גם סיכום של התגמולים שיקבל כל אחד מהאסירים מהרשות הפלסטינית. דובר על מענקים ומשכורת חודשית לכל שבוי שחוזר מן הכלא, בסכומים של עשרות אלפי דולרים. הסקירה החשבונאית נראית לי מופרכת אך יתכן שהיא נכונה. נו אז רוצחים שדם על ידיהם זכאים לכאלה תמלוגים – פויה! לעומת זאת טיסינו החביבים ששנים מוציאים לפועל גזרי דין מוות, בלתי חוקיים -בפומבי – מה שנקרא אצלנו "סיכול ממוקד", משתחררים עם פנסיה העולה בהרבה על התמלוגים לפלסטינים.. כנראה שליהודים עם דם על הידיים מותר לתת מה שאסור לתת לפלסטינים עם דם על הידיים. הן אלה והן אלה קפחו חייהם של אזרחים והפכו לתליינים שנקראים בפי האוכלוסייה ממנה באו פטריוטיים,. אז למרות שאסור להשוות הייתי רוצה לדעת למה תלין שאמו יהודיה זכאי לפיצוי גבוה יותר מתלין שאמו איננה יהודיה.

  4. שמי

    זה נכון שבתור קורבנות תמידיים, אנחנו צריכים להיות יותר רגישים. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לראות צל הרים כהרים. להשוות מותר ושכל אחד יעשה זאת כרצונו ועל אחריותו. מטרידה אותי העליצות. זה לא שאסור להשוות. אבל כל זב חוטם עם מקלדת כותב על פלנטה אחרת. וחושב שיצא שנון ומהפכן. כל בעל רכב וצידנית רץ לחלק מזון מחוץ למחנה הפליטים חולות ומרגיש כמו משלחת חילוץ בהאיטי. קצת פרופורציות.

  5. י.א

    ההשוואה ממוקדת בשני מישורים: החזרת פליטים לרדיפות ועינויים (למעשה מי שסירבו לקבל פליטים יהודים בטח בסוף שנות ה-30 ידעו פחות על הצפוי להם מכפי שאנו יודעים על הצפוי למאומללים שאנחנו מגרשים) , וההתייחסות לזולת שלא סופרת אותו בכלל. כאילו מה שיקרה להם זה כלום.

  6. ראובן

    אני די בטוח שאם נעשה סטטיסטיקה על שימוש ב"אסור להשוות" אז 99% מהמופעים האחרונים יהיה בקונטקסט של הטור הנוכחי – כלומר הצבת הטענה רק כדי להגחיך אותה ולרסק אותה.

    יש הבדל בין איסור קטגורי להשוות שום דבר לשואה (איסור שממילא כבר מזמן לא בתוקף) ובין פרץ בלתי פוסק של השוואות, שהתוצאה העיקרית שלו הפיכת איזכור השואה לבדיחה והפיכת המשווה לטרחן שכבר אין טעם להקשיב לדברים שלו.

    אז נכון שהפיתוי אל מול שלט שמופיעה בו המילה "עבודה" גדול מאוד, אבל עוד דבר שרצוי היה שילמדו בבית ספר ומן הסתם נכשלים בכך זה את היכולת לעמוד בפיתוי, חזק ככל שיהיה.