ביבי-לפיד: כך מסתירים קיצוצים

אתמול הצביעה הממשלה על שינוי הכלל הפיסקאלי שמגדיר את העלייה בהוצאות הממשלה בתלות בעלייה בגודל האוכלוסייה. משמעות השינוי היא קיצוץ תקציבי נוסף. אטימות או חפיפניקיות?
שלמה סבירסקי וירון דישון

אתמול התבשרנו כי בנימין נתניהו ויאיר לפיד החליטו לשנות את הכלל הפיסקאלי, המשמש לצורך קביעת גבולות הגידול השנתי בתקציב המדינה. לפי חישובי האוצר, הכלל השורר כיום אמור היה לאפשר הגדלת התקציב לשנת 2015 ב-4%. אלא שהגדלת תקציב בשיעור שכזה היתה מגדילה את הגירעון ולפיכך מחייבת העלאת מסים. נתניהו ולפיד אינם אוהבים להטיל מסים, ובעיקר כאלה המושתים על שכבה צרה ומבוססת בקרב הציבור ובמגזר העסקי. זו השכבה שהשניים מחויבים לה – נתניהו בגלל אידיאולוגיה ניאו-ליברלית המאלילה את היזמים והמנהלים ולפיד בגלל שזו השכבה שעמה הוא מזדהה אלקטוראלית.

במבט ראשון, שינוי הכלל הפיסקאלי נראה כהתגלמות החפיפניקיות השלטונית: שהרי מאז שהממשלה החלה להשתמש בכלל זה, הוא מעולם לא החזיק מעמד למעלה משנה-שנתיים. תחילה דובר על גידול ההוצאה התקציבית ב-1% בשנה – פחות משיעור הגידול השנתי באוכלוסייה, העומד על כ-1.7% ולפיכך מדובר היה בכלל שבישר על צמצום תקציבי מתמשך. אחר כך העלו את השיעור ל-1.7%, אלא שזה בישר על צעידה במקום. לבסוף קבעו נוסחה מורכבת שקשרה את הגידול בהוצאה התקציבית לגובה החוב הממשלתי ולשיעור הצמיחה הממוצע בעשר השנים האחרונות. הנוסחה החדשה איפשרה להגדיל את ההוצאה התקציבית מעבר ל-1.7%. בתחילה זה עמד על 2.6%, וב-2015 הוא צפוי היה לעמוד על 4%, כאמור. יוצא שאין כלל כלל: היוצא מן הכלל הוא הכלל.

הכלל החדש שמוצע מנסח נוסחא חדשה, לפיה ייקבע שיעור הגידול בתקציב לפי ממוצע תלת שנתי של שיעור הגידול באוכלוסייה, ועוד תוצאת החלוקה בין היחס החוב/תוצר הרצוי (שהוגדר מחדש לגובה של 50%), ליחס חוב/תוצר המצוי. מדוע דווקא נוסחא זו? מדוע ממוצע של שלוש שנים ולא, נניח, 10? מדוע 50% ולא 55%? כאמור, חפיף.

במבט שני, שינוי הכלל הפיסקאלי מלמד על משהו חשוב יותר מן החפיפניקיות השלטונית: העובדה שהן נתניהו והן לפיד מחויבים פוליטית ואידיאולוגית לשכבה צרה ביותר של החברה הישראלית. זו השכבה המגלמת בעיניהם את "החלום הישראלי" – אומת הסטארט-אפ, האומה התאגידית, אומת החלליות והמזל"טים והסייבר. מן הראוי, בעיניהם, ששכבה זו תוכל לקיים בארץ אורח חיים קרוב ככל האפשר למקביליה במערב. על כן מן הראוי להמעיט ככל האפשר במיסוי. אם בעבר היה נטל המס בישראל בין הגבוהים במערב, היום הוא מן הנמוכים.

נטלי חודדה, אם חד הורית וארבעת ילדיה עומדים בימים אלה ממש בפני סכנת פינוי מביתם. ככל הנראה, הם יהיו בין הנפגעים הישירים משינוי הכלל הפיסקאלי. מתוך דף הפייסבוק של צוות הדיור הציבורי
נטלי חודדה, אם חד הורית וארבעת ילדיה עומדים בימים אלה ממש בפני סכנת פינוי מביתם. הם, ככל הנראה, יהיו בין הנפגעים הישירים משינוי הכלל הפיסקאלי. מתוך דף הפייסבוק של צוות הדיור הציבורי

התוצאה הישירה של השינוי עליו הממשלה הצביעה אתמול היא קיצוץ תקציבי. כיוון שתקציב הביטחון מוגן בשכבות עבות של רזרבות, העברות תקציביות והקצאות של עודפים, המועמדים לקיצוץ הם תקציבי השירותים הממשלתיים – חינוך, השכלה, בריאות, דיור ורווחה. החלטתם של נתניהו ולפיד מבססת שוב את התחושה שהממשלה מוותרת על האפשרות של שדרוג מעמדם של מיליוני הישראלים שאינם משלמים מס הכנסה בגלל הכנסותיהם הנמוכות. יותר קל להאשים את הישראלים הללו במצבם.

דר' שלמה סבירסקי הוא המנהל האקדמי של מרכז אדוה וירון דישון הוא מנהל ההדרכה במרכז אדוה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עו"ד אורי פרייס

    מושחתים, נמאסתם !!