• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

גם כשומר, גם כעו"ד: סיכויי ההעסקה של יהודים אשכנזים גבוהים יותר

מחקר חדש על אפליה בשוק התעסוקה הישראלי חוזר ומאשש תוצאות מחקרים קודמים: קורות החיים של יובל הרשקוביץ ועדן אלמוג עדיין יזכו להרבה יותר התייחסות מאשר אלה של יובל אמסלם ו-וואליד חורי
יוסי דהאן

ENGLISH                    на русском

יובל הרשקוביץ האשכנזי ויובל אמסלם המזרחי סיימו את לימודיהם באותו תיכון. הם השתחררו לא מזמן מהצבא, ובמהלך השירות הצבאי שניהם עברו הכשרה של לוחמה בטרור. שניהם שלחו את קורות החיים שלהם באי-מייל למעסיקים פוטנציאליים המעוניינים בגיוס עובדים לאבטחה. המכתב נשלח למעסיקים בשישה אזורים שונים בארץ: מספר הפניות שקיבל הרשקוביץ ממעסיקים הדורשים ממנו פרטים נוספים היה כפול מהמספר שקיבל אמסלם. כמו כן, הרשקוביץ קיבל פי שניים הזמנות לראיון מאמסלם.

עדן אלמוג היהודי וואליד חורי הערבי גרים ברמת גן. שניהם למדו באותו תיכון, שניהם תלמידים מצטיינים, שניהם סיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בהצטיינות וגם שימשו כעוזרי הוראה. את ההתמחות הם עשו בפרקליטות המדינה. שניהם שולטים היטב בעברית ובאנגלית, ולחורי יש גם שליטה מליאה בערבית. אלמוג וחורי היו מעורבים בפעילות חברתית התנדבותית עם אוכלוסיות מוחלשות של מבוגרים וילדים. אלמוג שירת בצבא, וחורי עשה שירות לאומי בבית חולים. 89 קורות חיים של כל אחד מהם נשלחו למשרדי עורכי דין בולטים בישראל (לא לאותם משרדים, אלא למשרדים מסדר גודל דומה שנבחרו באופן אקראי): אלמוג זכה במספר כפול של הודעות מזה של חורי המודיעות לו שקורות החיים ששלח התקבלו, וגם קיבל פי ארבע הזמנות להגיע לראיון מחורי.

jobdiscriminationהתוצאות המדכאות הללו על אפליית ערבים ומזרחים בשוק התעסוקה הישראלי הן פרי מחקרם של ברק אריאל, אילנית טובי-אלימי, אירית כהן, מזל עזרא ויפה כהן מהאוניברסיטה העברית, ששלחו את קורות החיים הפיקטיביים הללו למעסיקים ישראליים. אחד הדברים הייחודיים במחקר זה שהוא בוחן אפלייה בשני קצוות של שוק התעסוקה, הקצה העליון של עורכי הדין והקצה התחתון של שומרים בחברות אבטחה.

אחת ההצעות המעניינות של החוקרים למאבק באפליה על רקע מוצא אתני ולאומי, היא לאסור על מעסיקים לדרוש ממועמדים לציין את שמם בקורות החיים. כך למשל, בארצות הברית יש חוקים פדראליים ומדינתיים האוסרים על מעסיקים לשאול שאלות אודות גזע, מין, גיל, ארץ מוצא, מוגבלויות ומאפיינים אישיים נוספים. מדוע, אם כך, לא לאסור על ידיעה של שמו של אדם המהווה בסיס לאפליה אתנית ולאומית בשוק התעסוקה?

המחקר החדש הזה הוצג השבוע בכנס בינלאומי מעניין שארגנו עמיתיי משה כהן-אליה ועידו פורת בנושא Human Rights and Human Mind, והתקיים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. לקריאת מחקר זה ומחקרים אחרים שהוצגו בכנס לחצו כאן.

כנראה שיעניין אותך גם: