• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מדינה מייבשת אזרחיה

עשרות תאגידי המים הם הסיבה ליוקר המחייה המוגזם. הם אחראים לעלייה המטורפת של 250% במחירי המים בשנים האחרונות והם צריכים להיסגר. קריאה לפעולה ישירה ומצולמת
דורית אברמוביץ'

אין לדעת מתי יבוא הרגע בו מיכל המים יתמלא ויעלה על גדותיו. אי אפשר לדעת מתי תגיע אותה שנייה בה עוד חשבון מים מנופח, עוד הפרטה, עוד 55 תאגידי מים מפוארים עם שכר מנכ"לים מטופח ויגדישו את הסאה לכדי מאבק. אז זה הולך לקרות. למרות שתאגידי המים בעשרותיהם כבר הוקמו בעיקר בימי ההפרטה והגזל של יובל שטייניץ, שר האוצר לשעבר, ממש לפני זמן קצר תחושת המחנק הגיעה לשיא בלתי נסבל. או אולי הייתה זו דווקא ההודעה הצינית של הממשלה שנדמתה לכאורה, כל כך לכאורה, כנדיבה – הנה יוזילו קצת את תעריף המים לאזרחית ולאזרח. ככה עובדים עלינו בעיניים. מעלים ב-250 אחוזים את תעריפי המים, כולל לעסקים שחלקם, וודאי אם הם קטנים (עד 25 עובדים) מגלגלים הלאה, לעתים בלית ברירה, את העלייה המטורפת בתעריף המים לצרכנים ומעלים את מחירי המוצרים. ואנו, התושבות והתושבים, נאנקים ממחנק יוקר המחייה, או מפוטרים סדרתית כאשר בדיוק עסקים כאלה נסגרים כי הם לא עומדים בעלויות האחזקה.

כאשר בשנים 2006-2014 תעריפי המים זינקו בכ- 250%, מ- 2.23 שקלים למ"ק ל- 7.80 שקלים למ"ק, הזינוק הזה היה על ראשנו. כאשר אנחנו נכנסים למכולת לקנות גבינה; לחנות חשמל לקנות טלוויזיה; מעלים על דעתנו לקנות חולצה; או יותר בלתי מתקבל על הדעת כשאנחנו חושבים על לרכוש דירה רחמנא ליצלן; ובמוצרים רבים נוספים, אנחנו סופגים את עליית מחירי המים. אז שלא יספרו לנו בדיות על הוזלה לכאורה לאזרחית ולאזרח.

בואו נדבר לרגע על תאגידי המים עם המשרדים מפוארים. למשל, משרדי "מי אביבים" בבית אירופה המפואר, ששכירותם עולה שלושה מיליון ₪ בשנה. ומה על 140 העובדות והעובדים בתאגיד זה, שלא לדבר על שכר המנכ"ל? בואו וספרו לנו, מנכ"לי תאגידים יקרים, מה מתוך כספנו הולך במקום לשיפור תשתיות, לתחזוקה של משכורות, חלקן משכורות עתק, ומשרדים נוצצים. ספרו לנו לאן באמת הולך הכסף שמגיע מכיסנו, אם באופן ישיר ואם באמצעות יוקר המחיה. מידע זה אינו שקוף. מה שידוע לנו הוא רק חשבון המים המנופח שמגיע לבתינו או לעסקינו שבקושי שורדים. שם נקוב המחיר בצורה ברורה ואינו מוסתר חלילה כמו רווחי תאגידי המים.

סיפור תעריפי המים הוא בתמצית סיפורו של הגזל הישיר מכיסנו על חשבונות מים; סיפור הגניבה מאיתנו באמצעות יוקר מחייה שלא מאפשר לנו במקרה הטוב נשימה, ובמקרה הרע רכישת מוצרי יסוד במחירים סבירים. בסיפור תעריפי המים מגולם גם מצב התעסוקה בישראל, עם עוד ועוד מקומות עבודה שנסגרים, עוד ועוד עובדות ועובדים מפוטרים, חלקם כתוצאה מסגירה של עסקים קטנים ובינוניים שאינם יכולים לעמוד בנטל של ההוצאות השוטפות.

ואין לשכוח גם את הכזב הגדול שלווה בקמפיין שכמעט שכנע – ישראל מתייבשת אמרו לנו, והסתירו את העובדה שמייבשים אותנו. לא המים נגמרים, אלא דווקא אנחנו – האזרחיות-אזרחים – מתייבשים. כי הרי האם לא הודעת, ממשלה יקרה, על הקמת מתקני התפלה? מתקני התפלה של מי הים התיכון, שנכון להיום כנראה לא ממש עומד להתייבש, בין אם ירד גשם, הכנרת תתרוקן או תתייבש ובין אם לאו.

שקיעה בחוף הים ביפו. האם גם הים התיכון עומד להתייבש? צילום: יהודית אילני
שקיעה בחוף הים ביפו. האם גם הים התיכון עומד להתייבש? צילום: יהודית אילני

אז במאבק ציבורי משותף – של צרכניות-צרכנים, בעלי ובעלות עסקים קטנים ובינוניים, עובדות ועובדים מפוטרים, שבקושי עומדים בתשלומי המסים, יצאנו כי יש לנו מטרה – לסגור לאלתר את תאגידי המים. אנחנו דורשות ודורשים לסגות את עשרות תאגידי המים כי את מחירם אנחנו משלמים.

אז ביום רביעי, 29 בינואר, בשעה 15:00, נבוא יחדיו למשרדים המהודרים של מי אביבים, שדרות שאול המלך 37 בית אירופה, מצויידים ומצויידות במצלמות, בחדווה ובזעם, נצלם את הפאר שעליו אנחנו משלמים, ונשאל כמה שאלות את המנכ"ל שיושב שם, אם לא יהיה עסוק מדי בשיפור תשתיות. משם נמשיך לביקור מצולם גם בשאר התאגידים האחרים. עד שהם ייסגרו ויזכרו שהמים הם שלנו, ולא שלהם.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מיכל פרנקל

    ישראל לא מתיבשת. יש מים מהתפלה, ובשפע, והם גם לא אמורים לעלות לנו כל כך הרבה. תאגידי המים הם אחת החרפות הגדולות שקמו במדינה הזו.

  2. עמית

    אי אפשר להתעלם מהעובדה שהייקור במחיר המים נובע לפחות בחלקו (שלא להגיד רובו\כולו), מה לעשות, מהשימוש הגובר במים מותפלים. שהם, מה לעשות, יקרים יותר ממים טבעיים שאובים.

  3. שושנה גבאי

    תאגידי המים צריכים להיסגר עכשיו. הלוואי שתהיי הסיפתח למחאה ציבורית נרחבת.

    1. דורית אברמוביץ

      ביום רביעי הקרוב, בשעה 15:00, נתכנס למחאה, הפעם בתאגיד מי אביבים בבית אירופה בתל אביב, בשעה 15:00- לצלם יחד את משרדי הפאר (3 מיליון שח בשנה שכירות), ולהציף בשאלות את המנכ"ל- לאן הולך הכסף שלנו

  4. חובב ישראל

    אני גאה מאד בכך שהצלחנו לסלק תאגיד כזה מהישוב בו אני חי
    אחרי שבמשך תקופת זמן לא ארוכה, הצליח להוציא לחבריו מעל
    200000 ש"ח משכורת מבלי שעשה כלום….

  5. דןש

    תאגידי המים הוקמו, כתוצאה ממחדלי העיריות, בתפעול משק המים. הבזבוז ואובדן המים היו גדולים והעיריות לא השקיעו כספים המיועדים לתחזוקה בשיפור ובייעול המערכת.
    הבעיה היא בבצוע, שהוקמו עשרות איגודי מים ה"שואבים" כספים "גדולים" בעבור תחזוקת האיגוד ומינהלתו. זה די דומה לראשויות המוניציפליות הרבות, שאיחודן היה מביא ליעול והקטנת הוצאות.
    נוסף לזאת היא ה"התייבשות" של מקורות המים הטבעיים המחייבת השקעות בהתפלה – מה שמייקר עוד יותר את המים.
    18% נוספים הוספו ע"י המדינה כמע"מ, שהיה פטור עבור המים שסופקו ע"י העיריה.
    הפתרון להוזלת המים הוא הבקטנת מספרן של אגודות המים ( ל – 10 ואולי אף פחות), בייעול המערכת ובתחזוקתם של מתקני ההספקה. חלק לא מבוטל של החיובים הוא בגין ה"צריכה המשותפת" המעידים על אובדני מים, ממערכות שאינן מטופלות כראוי.

    1. ליכודניק

      כפי שצוין, העיריות גבו היטלי ים וביוב ולא דאגו לתשתיות.

      כדי להוציא את פרת המזומנים הזו מידי השלטון המקומי, האוצר היה צריך לשלם בשני תחומים:
      א. כסף- מענק תאגוד+ תשלום של התאגידים בגין התשתיות שקיבלו מהעיריות (כאילו שהעיריות עשו זאת בכסף שקטפו מהעצים, ולא מהיטלי המים והביוב שגבו).
      ב. משרות- התאגידים עדיין קרובים לעיריות, והן כר למנויים פוליטיים/נפוטיזם. אני מניח שזה מסביר את ריבוי התאגידים ואת הפאר בו הם מתנהלים: קל יותר לשכנע ראש עיר לוותר על מחלקה עירונית, כשמוצעת לו אפשרות למנות מקורבים בגוף חדש ונוצץ. במקום למנות 10 קרובים בטלנים לתפקידי פועל פשוט, אפשר למנות 3 חברים לתפקידי דירקטור מענגים.

      הממשלה היתה שמחה להוביל מהלך של צמצום מספר התאגידים; הרי הפקידים לא יחפשו משרות בתאגידי המים עצמם, אלא בחברות הקבלניות שהם שוכרים- שהן ארציות ממילא.

      ממילא, אין טעם להפגין מול התאגיד- לפי הגדרה, הציבור אינו מעניין אותו; הוא מחויב לרשויות המקומיות ולא ללקוחות; יש להפגין מול המדינה המאפשרת זאת או מול הרשות המקומית עצמה; לאזן את הלחץ של השלטון המקומי בלחץ ציבורי אמיתי.

    2. יוסי

      פשוט רואים עכשיו את רכיב המע"מ במחיר המים, כי העיריות שהן לא חברות בע"מ לא כללו אותו בנפרד כי לא ניכו אותו במקור. אבל עלות המע"מ כל כל מה שקשור לרכש ותחזוקה, שירותים שקנתה העיריה לפני שהוקמו התאגידים, כן גולגלו לתעריף גם בגרסה הישנה. בסה"כ החלת המע"מ על תעריף המים ייקרה אותם לצרכן אולי ב- 2-3%. יש נייר עמדה ברשות המים שמפרט את זה.

  6. GUY

    הנוכל ( וחבורת הגזלנים שקרנים שאיתו ) מסתיר את כספו במקלט מס בעודו מעלה מיסים וקורע את האזרחים . מסקנה ?

  7. אביטל

    והעיקר היא התערובת הרגילה של הסתה ורמייה.

  8. אסף

    "כי הם מרושעים" זה לעיתים רחוקות הסבר נכון, ואף פעם לא הסבר מלא. קשה להבין למה זה ההסבר המוביל בכל כך הרבה מאמרים באתר הזה. אתם לא רוצים שיקחו אותכם ברצינות? אין לכם שום מטרה חוץ מלשכנע את המשוכנעים?

    לתוכן הדברים:
    1. ראשית, השימוש במילה הפרטה פה הוא לא מדויק. כמעט כל תאגידי המים נמצאים בבעלות ישירה של העיריות או המועצות המקומיות. מדוע זה שונה ממחלקה בעיריה? אם בכלל, קיומו של תאגיד מים יוצר יותר שקיפות, ונותן מעט עצמאות למנהליו לעשות את מה שהעיריות באופן מסורתי הזניחו הזנחה פושעת. אולי זה טוב, אולי זה רע. למה זה הפרטה כזה לחלוטין נמצא בידיים של העיריות?

    2. מחיר המים הנוכחי יכול, וצריך להיות מעט נמוך יותר אם יעשו את הדבר הנכון ויצמצמו את מספר התאגידים. אבל זה יהיה רק מעט נמוך יותר. המחירים הישנים של המים היו מסובסדים מאד. המחירים הזולים האלו באו מכך שהעיריות הזניחו פעולות תחזוקה חיוניות, ומכך שהעיריות עשו שימוש בכספים מכל מיני מקורות כדי לאפשר מחיר מים נמוך. כלומר, קיבלנו פחות חינוך, פחות שירותים סוציאליים, פחות מעודונים לקשישים, וכו' – כדי שנוכל לסבסד את המים של עסקים. אגב, לא פחות ממדהים לקרוא את ההגנה הנלהבת במאמר על סבסוד ציבורי להוצאות של עסקים, כשברור כשהנהנים הגדולים מהסבסדו אינם, בעיקרם, עסקים קטנים (כמה מים הם כבר צורכים?), אלא תאגידי התעשייה הגדולים.

    בנוסף, כותבת המאמר שכחה לציין שתעריפי המים הם מדורגים. צריכה של מים בכמות סטנדרטית (מה שמכונה בחוק "כמות מוכרת") נמוכה משמעותית (אם זכרוני אינו מטעה אותי – מחיר נמום ב 70%) מהמחירים שמצוינים במאמר.

    זה כל כך מאכזב לקרוא מאמר כזה.

    1. דורית אברמוביץ

      שלום אסף. מקווה שהגבת בשם עצמך ולא בשם…
      אנו חלוקים כמובן על פירוש המונח הפרטה. ועדיין לא מצאתי בדבריך הסבר לעלייה של 250 אחוז בתעריפי המים. ועוד- העלייה בתעריפי המים משמעה יוקר מחיה בלתי נסבל- ישנם אינסוף מוצרים הכוללים מים (גבינה למשל? רק כדוגמא) חלק מייקור המוצרים קשור ישירות לייקור המטורף של המים. וכן- יוקר המחייה פוגע הן בעסקים (לרוב קטנים- עד 25 עובדים ועובדות), ובעיקר על הצרכניות/ים.

      1. אסף

        תגידי, בשביל מה ההאשמה בזה שאני מגיב מטעם? לא באמת. אני צריך לדעת. ניסיתי לכתוב תגובה ענייית ומנומקת. את באמת לא מסוגלת להעלות על דעתך מישהו שדעתו שונה משלך? זה כל כך בלתי סביר שמישהו יחשוב אחרת, שהרפלקס שלך הוא לחשוד שזה מגיב בתשלום? מה יהיה?

        לעניין עצמו:
        1. כן עניתי. המחיר הקודם היה מחיר מסובסד מאד מאד. העיריות גבו מהתושבים מחיר שלא כיסה את העלות האמיתית של המים. חלק מהמחיר הזול היה פשוט סבסוד. חלק אחר היה הזנחה ארוכת שנים של תשתיות. חלק אחרון, קטן יחסית, היה פטור ממע"מ. הסרת הסבסוד היא זו שהובילה לעליה במחיר שהצרכן משלם.
        אני מסכים שיוקר המחיה הוא בלתי נסבל. אבל המים לא באמת התייקרו. מה שהשתנה הוא רק מי משלם על המים, ולא כמה משלמים עליהם. בעבר, שילמנו על המים דרך שני מקורות. מקור אחד – המיסים שלנו, ששימשו לצורך סוביסידות של המים. נפלא במיוחד – שכספי המיסים סבסדו את הוצאות המים של עסקים. אני נמלא גאווה כשאני חושב על כך שמפעל נשר, צרכן מים עצום, נהנה מכספי המיסים שלי! ללא ספק – שימוש מושלם בכספי המיסים. מקור שני – על חשבון העתיד, בצורת הזנחה מתמשכת של תשתיות. שילמנו אז, ואנחנו משלמים היום. ההבדל היחיד הוא שהתשלום עכשיו הוא שקוף יותר, והוגן יותר.

        2. בקשר לאפוקליפסה שמחיר המים יביא על ראשנו: הבה לא נגזים, כן? כיום, אפילו בקרב העניים ביותר, ההוצאה על מים, גם במחירים החדשים, מהווה חלק מזערי מההוצאה החודשית. אם יש בעיה עם משקי בית שהם כל כך על הקצה, צריך לסייע להם. זה לא סיבה שכולנו, כולל הבריכות בסביון, כולל כל העסקים, נקבל סבסוד כבד של המים.

        3. מטרידה מכל היא התמיכה שלך בסבסוד לעסקים, קטנים כגדולים, רק כי זה משרת איזה אג'נדה זמנית: קשה לי לחשוב על סבסוד יותר מטופש מסבסוד המים. אני אישית חושב שלא צריך לסבסד שום עסק, בשום דבר. אם ממש רוצים לפרגן לעסקים, עדיף להפחית את המיסוי עליהם – אעפס נראה לי שלא נמצא כאן תומכים נלהבים מדי במהלך כזה.
        אבל את חושבת שטוב שכספי המיסים (שיכלו ללכת לחינוך למשל), ילכו במקום זה לסבסוד עסקים. מכל הדברים שאפשר לסבסד – דווקא מים?!?! אני לא יכול לדמיין אפילו טיעון לפיו סבסוד המים הוא צודק, ועוד פחות מזה יעיל. למים יש עלות. העסקים, ואם הם מגלגלים את העלות על הצרכנים – גם הצרכנים, צריכים לשלם את העלות הזו. אין שום סיבה בעולם שדווקא כספי המיסים שלנו ישלמו את העלות הזו.

        5. אשמח לשמוע מה הוא הפירוש שלך להפרטה. פירוש לפיו תאגיד מים שנמצא בבעלות מלאה, 100%, של העיריות, הוא הפרטה. לכל הפחות – זה מקרה מאד מאד מסוים של הפרטה. מחיר המים נקבע על ידי הממשלה – לא על ידי התאגיד. התאגיד עצמו בבעלות מלאה של העיריות. אבל, מי האשם? הפרטה. יופי.

      2. אסף

        זה ששום דבר ממה שכתבתי פה לא צריך לחדש לך כלום. רשות המים הסבירה את הדברים האלה יום ולילה. הכל נמצא באתר שלהם. שעה של סקרנות, וכל ההסברים שם.

        עכשיו, את לא חייבת לקבל את ההסברים האלו. סבבה. את מוזמנת להגיד שההסברים לא משכנעים, ואז אני אקשיב להם, אקשיב לך, ואחליט. אבל במקום זה את פשוט מתעלמת לחלוטין ממה שהם אומרים! אין שום הסבר, אין שום סיבות, הכל שחיתות ורוע. יאללה למאבק!

        כאמור, וביתר שאת – זה מאמר מאד מאכזב.

      3. איש מים

        דורית,

        אני רואה שההפגנה כבר הייתה. חבל שאת לא מחפשת באתר רשות המים ובעיתונים הכלכליים, הויכוחים האלה מתנהלים מזה זמן רב. יש בגדול כמה סיבות מרכזיות לעליית מחירי המים (אני לא בטוח שזה באמת 250% וממתי, לא בדקתי כרגע), אף אחד מהם היא לא במהות התאגוד.

        א. המחיר הקודם פשוט לא שיקף את עלות הפקת המים, הולכתם לצרכן וטיפול בהם. הוא בכלל לא שיקף את הטיפול בשפכים, אגב, גבו ממך אגרת ביוב בנפרד. מה שקרה זה מצד אחד היה בזבוז מים יחסית לעלות האמיתית שלהם, ומצד שני התשתיות התפוררו ומים נזלו מכל הצינורות.

        ב. הסיבה להתפוררות התשתיות: עיריות לקחו את הכנסותיהן ממים והשתמשו בהם לצרכים אחרים, לגיטימיים יותר ופחות. ככה התפוצץ לפני שנתיים שלוש בגני התערוכה בתל אביב צינור מים בן 50 שנה, שהיה צריך מוחלף לפי התקן 25 שנה קודם לכן. הכביש נסגר לשלושה ימים אם אני זוכר נכון. וזה בתל אביב – עירייה יחסית מסודרת ויציבה. אני לא רוצה לחשוב כמה מים בוזבזו בתשתיות רקובות של יישובים חלשים. מתישהו החליטו להוציא את הנושא מידי העיריות, ולקבוע תעריף ריאלי.

        ג. התפלה – הפקת מים מותפלים עולה כסף.

        ד. עלייה בסטנדרטים של טיפול במי שפכים (קודם לא היו כלולים בכלל בתעריף).

        ועכשיו ל"שחיתויות":
        א. התאגידים בעיקרון הופכים את המים למשק סגור ושקוף. המחיר מפוקח, הם מפרסמים דוחות כל שנה. אבל מה? העיריות לא הסכימו בהתחלה, הפעילו לחץ מטורף, וככה הגענו לעשרות תאגידים, שלכל אחד מהם הנהלה נפרדת. אגב, התקורה לא כזאת גדולה. אז שוכרים משרד ב- 3 מיליון שקל בשנה. כמה עלתה מחלקת מים שלמה עם שחיתויות שכר, קומבינות עם הגיס של כל מיני שוטה חובלים וקביעות לבטלנים שהפסיקו לעבוד כבר לפני 10 שנים? ולא לשכוח שיש עבודה לעשות בתאגיד, גם מנהלית וגם מקצועית. המים לא מגיעים סתם ככה לברז בבית מהמוביל הארצי. ומי שמטפל בזה זה התאגיד, הוא צריך להעסיק אנשים, לפעמים "אפילו" עשרות.

        ב. כחלק מהקומבינה עם מרכז השלטון המקומי, התאגידים "קנו" את תשתיות המים ומשלמים תמלוגים קבועים לעיריות, למרות שבחלק מהמקרים מדובר בתשתיות מיושנות להחריד שסיימו לשלם עליהן מזמן. אין שום סיבה לדבר הזה, והיה אפשר להפחית את העלות הזאת אלמלא הלחץ הפוליטי.

        ג. זאת כבר שאלה רצינית: בעקרון, חלק מהתאגידים החזקים והגדולים לא יכולים לעמוד בקצב פיתוח וטיפול התשתיות שהם נדרשים אליו לפי מה שמוצב לזה באחוזים מתעריף המים. פשוט אי אפשר לפתוח כל כך הרבה רחובות בו זמנית. אז בעקרון היה אפשר להפחית את התעריף במקומות מסויימים, או לאפשר לעיריות למשוך דיבידנדים מהתאגידים, אבל האוצר ורשות המים לא נותנים בינתיים כדי לשמור על שיוויון בין יישובים.

        בקיצור, אני חושב שאת נובחת על העץ הלא נכון. המעבר לתאגידים היה מוצדק. מי ששומר על מחיר מים גבוה יחסית היום לא יושב בבית אירופה, אלא לא רחוק משם, ברחוב הארבעה. לכו להפגין נגד מרכז השלטון המקומי שמנסה בכל הכוח להחזיר את משק המים העירוני לחיק החמים של לחיאני, חיים אביטן וחבריהם.

  9. אסף

    טעות שלי – המחירים המצוינים במאמר הם המחירים לכמות הסטנדרטית. עם הקוראים הסליחה.