פנטזיה של עליונות: בעקבות הכתבה על מאי גולן במוסף הארץ

סיבוב נוסף שבו העיתונות הישראלית הנועזת נלחמת בגזענות נגד הפליטים מאפריקה על ידי חשיפת שורשיהם האתניים של ה"מסיתים", כלומר יהודים מזרחים. חבל שעיתונאים לא מנהלים במקום זה מצור על משרדי הממשלה עד לקבלת תשובות למצב
שושנה גבאישושנה גבאי

עיתונאית, עורכת תוכניות בטלוויזיה, תסריטאית ויוצרת הסדרה הדוקומנטרית "ים של דמעות". ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית

English

מאי גולן, תושבת דרום תל אביב ופעילה בתנועה הפאשיסטית עוצמה לישראל, עוררה סערה באישיותה ובדברי הבלע שלה נגד הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה המתגוררים בשכונה בקרב קוראי מוסף "הארץ" (שעדיין מגיבים לכתבה שהתפרסמה בסוף השבוע שעבר בטוקבקים רבים). הפרופיל שכתב על גולן ועלילותיה העיתונאי הילו גלזר, הוא סיבוב נוסף בעיתונות הישראלית שבו נלחמים בגזענות נגד הפליטים על ידי חשיפת שורשיהם האתניים הכהים של ה"מסיתים", דהיינו היהודים המזרחים, במקביל להצגת שכבת ההגמוניה בישראל כיפת נפש התורמת נעלי התעמלות משומשות לפליטים (כמו שעשה אורי משגב).

גם בסיבוב הקודם בשנה שעברה, הייתה אכזבה מהיהודים המזרחים כפויי הטובה, כמו שכתב מיכאל הנדלזלץ ב"הארץ" למחרת המהומות בדרום תל אביב במאמר שבו התלונן :"קלטנו עליות מארצות מצוקה ועזרנו להם להתרגל לקדמה שאנחנו בונים כאן, לטובתם" וסיכם ב"אבותינו השקו עשבים שוטים, ואנחנו מוכים בעקרבים". העיתונאי המאוכזב מערער למעשה על אזרחותם הישראלית של היהודים המזרחים, המקנה להם זכויות יסוד במדינה ללא שום התניה. הנדלזלץ, שהיגר ממזרח אירופה בשנת 1957, שנים אחרי שהמזרחים כבר היגרו לישראל, אפילו לא נולד בארץ כמו מרבית תושבי דרום תל אביב, אבל עדיין משייך את עצמו ל"אנחנו בונים כאן" מדומיין ואקטיבי המאופיין בקידמה ושאינו כולל את היהודים המזרחים הפאסיבים והמקבלים. פנטזיה זאת של עליונות, המקובלת למדי על השכבה ההגמונית בישראל ומרוקנת למעשה את תוכנה של האזרחות הישראלית, נקלטה היטב גם על ידי מאי גולן הצעירה, ומי שמקשיב לתגרות הרחוב שלה ביוטיוב, אכן שומע אותה אומרת "אני יהודייה" (דקה 1:28). כלומר, יהדותה של גולן היא תעודת הביטוח שלה ולא אזרחותה הישראלית. גם הפליט ששואל אותה "מאיפה את?", יודע משהו על המשטר האתני בישראל. הוא יודע שאזרחות ישראלית לא מספיקה כדי לבוא ולהתנשא עליו, צריך גם מוצא אתני נכון.

אם נסכם את עמדות הצדדים, נמצא כי להנדלזלץ יש הגדרה מצומצמת ביותר לזכויות אזרח בישראל, האומרת: אני יהודי ממזרח אירופה, ולכן אני נמנה אתנית על השכבה החברתית הקובעת מי יקבל כאן זכויות אזרח ומי יהגר לפה, גם אם לא נולדתי כאן. למאי גולן וחבריה לעוצמה לישראל, לעומת זאת, יש הגדרה קצת יותר רחבה הקובעת כי לכלל היהודים לא חשוב מאין הגיעו ואיפה נולדו יש זכויות אזרח בישראל וזכות לקבוע מי יהגר אליה. עמדות שני הצדדים אינן מצייתות להגדרה המקובלת של זכויות אזרח בדמוקרטיות המערביות.

אפשר לראות גם פער בין הקולניות של התקשורת הישראלית בהאשמת הקורבנות תושבי דרום תל אביב לבין הכתמים העיוורים בתודעתה, כשמתבוננים בקשר הישיר של ישראלים רבים, יוצאי מערכת הביטחון ואנשי עסקים מהעשירונים העליונים למנוסת האפריקאים לישראל. ישראלים משכבת ההגמוניה הצטרפו לאירופאים, וביחד הם מחוללים את הפליטות באפריקה, משתתפים בביזה הגדולה שלה, בסחר הנשק אליה, בייבוש מקורות הטבע שלה וגניבת אוצרותיה. ייתכן אפילו שאותם סוחרי המוות והגזל הם שכניו לתא התיאטרון של המבקר הנדלזלץ, ואולי גם הם כועסים כמוהו על הדלפונים מדרום תל אביב המתנהגים בברבריות כלפי הפליטים.

כיצד קרה בכלל שהתקשורת הישראלית ואיתה אנשי ציבור ופוליטיקאים מנהלים מו"מ על גורלם של הפליטים עם מאי גולן ותושבי דרום תל אביב, ומתקשים להבין שמדובר באשמתה הבלעדית של ממשלת ישראל? וכיצד עיתונאים לא מנהלים במקום זה מצור על משרדי הממשלה לקבלת תשובות?

בסוף השבוע האחרון התפרסמה ב"הארץ" גם סקירה אינפורמטיבית על איך מטפלות ארצות אירופה בפליטים המהגרים מאפריקה ומאסיה. מה שהיה חסר בסקירה הזאת היא התובנה החשובה ביותר ש"מדינות מתוקנות", כמאמר הביטוי החביב בעיתונות הישראלית, לא פותחות את הגבול לעשרות-אלפי מזי רעב נואשים בלי ליווי ותמיכה ממשלתית צמודה. כל מי שהתגורר במדינה צפון-אירופאית יודע ששם לא מטילים את המשא הכבד הזה על העניים. בהולנד, לדוגמה, מי שמגיש בקשה להיות מוכר כפליט עובר למרכזי קליטה המפוזרים בכל הולנד, ולא בפרברים עניים של הערים. השגרירויות ההולנדיות בעולם בודקות את עברו של הפליט, ובינתיים הוא שוהה במרכז הקליטה שם הוא מקבל קצבה מזון, דיור, ביטוח בריאות כולל טיפול נפשי, וילדיו הולכים מיד לבית הספר. הוא לא מורשה לעבוד עד תום הדיון בענייניו. אם בקשתו לא מוצדקת, הוא יישלח בחזרה לארצו; אם בקשתו מוצדקת, הוא יוכל לעבוד בהולנד ולהתחיל תהליך אזרוח.

הישראלים אוהבים את הפוליטיקאים שלהם "עבדאים", כאלה שאוהבים לאיים על הערבים או כאלה ההורגים אותם במו ידיהם כמו אריאל שרון הנערץ. באופן משונה אין לישראלים תודעה שתפקידו של השלטון הוא בראש ובראשונה להסדיר ולארגן את חיי האזרחים ולהבטיח את רווחתם ושלומם. מאחר והתודעה על האחריות השלטונית בישראל רופפת למדי, מקובל שהאזרחים סוגרים חשבון אחד עם השני, אם זה בריב על תור למשרדים שונים או בדרום תל אביב, שם התושבים מרגישים כי אזרחותם היא שברירית ומתעמתים עם הפליטים במקום עם הממשלה. האבסורד מגיע לכך שאפילו פוליטיקאים באים לשכונות כדי להפגין בעצמם נגד הפליטים למרות שלמעשה הם הכתובת לתלונות התושבים. גם העיתונות הישראלית רואה את עצמה כאמור כסוגרת חשבונות עם קבוצת אזרחים זאת או אחרת במקום לחקור את נציגי ממשלה. בדיון על המתרחש בדרום תל אביב, עיתונאי בטלוויזיה מפלבל את עיניו בפליאה על האשמת הממשלה במצבם של הפליטים (דקה 7:58) ואומר: "מה זה קשור לממשלה מצבם של הפליטים!?" כשמישהו מנסה להטיל אחריות על הממשלה בדיון הציבורי בישראל משמע לא אמר כלום. זה נשמע כמו אמירת חסרת שחר, לא מחייבת כמו "ככה זה בחיים" או "זה הגורל".

golanאין טעם להתווכח עם נתוני פשיעה כאלה או אחרים של הפליטים המוצגים על ידי תושבי דרום תל אביב. עשרות-אלפי אנשים מוכי גורל המגיעים לגבול הישראלי ומושלכים לרחובות בשכונות עוני, חסרי כל, יהפכו במצב קיצוני כזה לאיום חמור ומעמסה כבדה על תושבי המקום, גם אם צבע עורם היה לבן כשלג ושפת אמם אנגלית או צרפתית. הפליטים החלשים תרים אחרי החלשים מהם כדי לשרוד. ולכן מטפלות סיעוד פיליפיניות שהיו בעבר מגיעות ביום החופשי שלהן לבלות בתל אביב, כבר לא מגיעות לשם יותר. ואם הן ממש חייבות הן מסתובבת בחבורות גדולות. האם אפשר לשכב בעצימת עיניים בחוף הים בתל אביב לחמש דקות בלי להרגיש שחסר כל אפריקאי יחוג סביבך במעגלים גדולים כדי לראות אם אפשר לקחת ממך משהו? האם תוכל לאכול ברחוב שעיניו של הרעב נעוצות בך? או לישון בביתך כשהוא ישן ממש ממולך ברחוב? זה כל כך מובן מאליו, שכדי להתגונן על נפשם נאלצים תושבי הדרום לסגור עצמם בבתים. ולכן מה יותר חשוב? לראיין בהרחבה ולחשוף את דעותיה של תושבת המקום או לדרוש ועדת חקירה על אחריותה של הממשלה ביצירת ג'ונגל אנושי זה?

לעומת הפליטים האפריקאים, גורלם של השוהים הבלתי-חוקיים ממזרח אירופה בישראל שונה לחלוטין. שנה אחרי שנה מוציאה הראשות לאוכלוסין והגירה נתונים על כך שלמעשה רוב של השוהים הבלתי-חוקיים בישראל הם אזרחי בריה"מ לשעבר ומדינות מזרח אירופה (הנתונים האחרונים הם מאוקטובר 2013). שוהים בלתי-חוקיים אלו מגיעים כתיירים וגם כעובדים זרים נשארים בישראל ומתפזרים לכל עבר, תוך שהם מסתייעים בבני עמם שהגיעו בהגירות הקודמות לישראל. לזרים אלו יש לובי רב עוצמה בקרב פוליטיקאים של ישראל ביתנו ומפלגות עולים הקודמות, שהפעילו לחץ מאסיבי כדי לבטל את הצורך בוויזות בכניסה לישראל לתיירים המגיעים ממזרח אירופה, למרות הסתייגויות גורמים ממשלתיים מקצועיים. ואכן יש מעבר חופשי מרוסיה לישראל החל משנת 2008 ומאוחר יותר גם מאוקראינה ועוד כמה מדינות במזרח אירופה. יש לציין שאף אחת מהמדינות המפותחות במערב אירופה ובצפון אמריקה לא פותחת את שעריה לתיירים רוסים בלי הוצאת ויזה מראש.

ענייניהם של השוהים הבלתי-חוקיים ממזרח אירופה נסגר בממשלה או בוועדות הכנסת, בלי דיון ציבורי כלשהו ובלי הפגנות מחאה של אזרחים. פוליטיקאים אלה מזמנים פקידים הממונים על ההגירה לדיונים ונוזפים בהם על כך שהשוהים הבלתי-חוקיים מזרח אירופה לא מקבלים אשרות קבע בישראל. באחד הפרוטוקולים של ועדות הכנסת משנת 95' שבו דנו בשוהים הבלתי חוקיים אף טענה ח"כ מרינה סולודוקין המנוחה: "זה מרד של ביורוקרטים נגד נבחרים". גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ביקש משר הפנים ב-2005 להשעות את מנהל מנהל האוכלוסין, בטענה שאינו מציית להחלטות ממשלה ונוהג בגזענות כלפי אותם שוהים בלתי-חוקיים. לחץ פוליטי זה עוזר ואכן רק מאות בודדות מהם מגורשים כל שנה. אותם חברי כנסת המשתדלים למען השוהים ממזרח אירופה הם חברים ב"שדולה למניעת הגירה בלתי-חוקית לישראל והסדרתה", שעניינה הוא דווקא גירוש הפליטים מאפריקה.

למרות הנתונים הגלויים של רשות האוכלוסין וההגירה המתפרסמים כבר שנים, הפעם הכמעט יחידה בה התבטאה אישיות ציבורית בראיון עיתונאי על יחס זה של איפה ואיפה כלפי הפליטים באפריקה לעומת השוהים הבלתי-חוקיים ממזרח אירופה, היתה פרופ' גליה צבר, ראש החוג ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב במאי 2013. מיד רוב הטוקבקיסטים התרעמו עליה על שהיא מעיזה להשוות בין שתי האוכלוסיות וכי אלה ממזרח אירופה רק יקדמו את ישראל (לאחרונה התבטא גם גדעון לוי מ"הארץ" על הפער בהתייחסות לזרים אבל עשה זאת באופן גזעני כלפי הרוסים).

ישראל היא מדינה שקלטה נפח עצום של מהגרים החל מתחילת שנות התשעים, כדי רבע מאוכלוסייתה, ומטבע הדברים כל הגירה דוחקת למטה את השכבות הנמוכות בתחרות על דיור, פרנסה ותקציבי רווחה ובריאות, ומגדילה את כוח המיקוח הכלכלי פוליטי של השכבות הגבוהות. הפליטים מאפריקה שהגיעו בשנים האחרונות וההתנהגות השלטונית אליהם הם בבחינת הקש ששבר את גב הגמל של העניים. הממשלה צריכה להיות נדיבה כלפי פליטים מאפריקה שחייהם בסכנה ולהעניק להם מקלט ליווי ותמיכה, לא רק כדי לא להפר אמנות בינלאומיות אלא גם כדי שלא ייפגעו חייהן של השכבות הנמוכות. בינתיים, בהעדר מדיניות מוסכמת ושקופה שתסדיר הגירה בצמצום לישראל – שלא לפי מוצא אתני אלא לפי מצוקה אנושית וקיום אמנות בינלאומיות – מנוצלת מכסת המהגרים לרעה על ידי פוליטיקאים עבור שוהים בלתי-חוקיים ממזרח אירופה שחייהם אינם כלל בסכנה, באופן אקראי, שרירותי ולא הוגן.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    נושא הפליטים מאפריקה הוא נושא לאומי ואפילו בינלאומי. למדינת ישראל לקח יותר מדי זמן, עד שהתעוררה והבינה שקיימת בעיה. היום קשה להחזיר את הגלגל ואנחנו די "תקועים" עם הבעיה.
    לאחר שבלמו את ה"שטפון" – קיים פתרון מדף לקלוט אותם כעובדים זרים לתקופה קצובה. דבר ראשון זה יקטין את העומס על דרום תל-אביב. אולי למגינת לבם, של אלו ה"נהנים" מהשכרת דירות וממכולות מזון וחנויות הבגדים.
    זה ימנע מהבאת עובדים זרים נוספים, שחלקם מפירים את תנאי השהייה ונשארים בארץ מעבר לתקופת האשרה ותנאיה.
    זה יתן פסק זמן ויאפשר מתן פתרון, בחסות בינלאומית להוצאתם מן הארץ ומקומם במקום שלא יהווה סכנה לחייהם.

  2. נועם א"ס

    תודה רבה לשושנה גבאי על מאמר מעולה, מפורט ומדויק.

    אם למישהו היה ספק למה ציונות = גזענות וקולוניאליזם.

    1. נטליה

      איפה היית? התגעגעתי.

      1. נועם א"ס

        סמיילי…
        מעדיף כרגע את עמדת הקורא הפסיבי במאמרים כמו זה, שאומרים את כל מה שצריך להגיד, ושאפשר להגיד ב-800 מילים…

        וגם בתגובות של דרור בד"ס… שאומרים דברים שצריך להגיד ושקשה לשמוע… מציק, הבד"ס הזה, אבל גאון.

  3. שלי

    הלינק לא עבד לי [עיתונאי בטלוויזיה מפלבל את עיניו בפליאה על האשמת הממשלה במצבם של הפליטים (דקה 7:58) ואומר: "מה זה קשור לממשלה מצבם של הפליטים!?"].
    מי העיתונאי?

  4. דרור BDS

    המו"מ לשלום היחידי המתנהל הוא בין המשטר הציוני – דמוקרטים בעיני עצמם – לבין השמאל בעיני עצמם, ארגוני הסיוע למסתננים – פליטים בעיני עצמם – לבין בית המשפט הגבוה לצדק בעיני עצמו. גורלם של תושבי דרום ת"א בכלל ושל תושבות שהותקפו מינית בפרט אינו מעניין איש פרט למאי גולן, המכונה כאן, ובכל מאמר אחר (כולל אלו התוקפים את הגזענות האשכנזית, למשל הגר שיזף) נציגתה של תנועה פשיסטית.

    כל אלו המתנגדים לדרכה של מאי גולן (כולל מערכת עיתון הארץ שלא מפרסמת את תגובות התמיכה במאי גולן למרות שעדיין מגיבים לכתבה) מוזמנים לדון כאן בדרכה של מאי גולן. משום מה (יש לי השערות שונות מדוע) עוסקים העוסקים במאי גולן מעל ראשה, משל הייתה נערה קלת דעת שמדברים עליה ולא איתה.

    תגובה שצונזרה ב'הארץ': "גם בשמאל ישנם התומכים במאי גולן. הם אמנם מעטים, בודדים, אבל קיימים. מאי גולן, אני תומך במאבקך". דרור BDS

    1. נטליה

      אני מבינה שבדקת את בקשות הפליטות שלהם אחת אחת ולפי זה קבעת שהם מסתננים.

      לדעתי התמיכה שלך במאי גולן היא התנשאות בשקל וחצי, ודומה לתמיכה שלך בבית היהודי, בעוצמה לישראל, או בפי אלף עוצמה לישראל. אתה פשוט רוצה שיהיה פה רע לפני שיהיה פה טוב.

      1. דרור BDS

        לא בדקתי וגם אין צורך לבדוק בדיקה פרטנית לגבי כל אחד ואחד האם הוא פליט או לא. מדובר בקבוצה מספיק גדולה שלגבי רובם תתקבל תוצאה דומה, הכל לפי הקריטריונים של הבודק.

        איל גרוס: "על מנת להפסיק את מחול הצביעות הנוגע לפליטים, קוראים ארגונים שונים וגם נציבות האו"ם לפליטים, לבדוק אינדיבידואלית את בקשות המקלט של האזרחים האריתאים והסודאנים, על מנת לקבוע מי מהם הוא פליט ומי אינו כזה. […] אבל צריך להיזהר גם מיישום בעייתי של בקשה זו, שכן מנגנון קביעת מעמד פליט בישראל לוקה בפגמים רבים, ושיעור ההכרה בפליטים בישראל נמוך ביותר. נוסף על כך, העמדה הישראלית הרשמית מסרבת להכיר בעילת הפליטות של עריקות מהצבא, שרלבנטית בייחוד לאריתראים כמקנה מעמד של פליט, ועל כן דחתה את מיעוט בקשות המקלט של אריתראים שבדקה בעודם כלואים […]
        מה שנדרש הוא הגנה קבוצתית אמיתית ללא רדיפה וכליאה, או בחינה אינדבידואלית של פליטות שתעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, שתחליף את המדיניות המבישה הנוכחית של ישראל".
        http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2211093
        מאי גולן מצטרפת לביקורתו של גרוס ומוסיפה: "זה שמדינת ישראל לא בדקה בזמן את בקשות המקלט שלהם זה מחדל. זה היה צריך לקרות לפני חמש שנים, לא אחרי שארגוני זכויות האדם לחשו לאוזנם והדריכו אותם בדיוק מה להגיד. לארגונים האלה יש אינטרס ברור – לשנות את אופייה היהודי של המדינה הזאת ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה, כל מסתנניה".

        אז יבוא איזה טירקל ויבדוק אחד לאחד את בקשות המקלט ולבסוף יכריז: המצור על עזה חוקי. מה התועלת בכך? גרוס קורא להחלת סטנדרטים בינ"ל כמו שאחרים קוראים להחלת סטנדרטים בינ"ל על פשעי המלחמה של המשטר והצבא הציוני. מה הסיכוי שהמשטר הציוני יקבל את הדרישה להכיר בעריקות מהצבא הכי מוסרי באפריקה כתנאי מספיק להכרה כפליט?

        ובינתיים, במדינת כל מסתנניה היא דרום ת"א, חיים המקומיים, ביניהם מאי גולן, תחת המצור הלא חוקי שהטיל עליהם המשטר הציוני: "מאז הגעת המסתננים מאריתריאה וסודן רמת הפשיעה בדרום תל אביב הוכפלה פי ארבעה (ממשטרת מחוז תל אביב לא התקבלה תגובה בנוגע לנתון). […] באריתריאה, על פי חוק, מותר לאנוס אשה כשמדובר בבעל, מכר או שוטר, אז איך אנחנו מתפלאים על מקרי האונס שקורים פה? (שגרירות אריתראה בישראל לא התייחסה לשאלה שהופנתה אליה בנושא)".

        לקחה מאי גולן את מאמרו המכונן של רועי חסן, "רק המזרחים יצילו את המזרחים", אתר זה, והסיקה ממנו את המסקנות הבאות: העובדה שלפתע צצים להם יותר ויותר מזרחים ש… לא מחפשים אישור למאבקם או עצות מה עליהם לעשות או לא לעשות – כל זאת מאיים על ההגמוניה הלבנה יותר מהכל. שהרי אם יש מקום בו היא קורסת, זהו בדיוק המקום הזה שבו המדוכא לוקח את הכוח בידיו, בעצמו, בלי רשות ממי שכבר אינו נחשב בעיניו כבעל יכולת לתת רשות.
        אותם מגיבים אינם מסוגלים בשום פנים ואופן להפנים ולהכיל את העובדה שההגמוניה הלבנה איבדה מהרלוונטיות שלה עבור השיח המזרחי. כן, ישנו קול מזרחי, רהוט וזקוף, שמתדיין על בעיותיו ומוציא לאור את האמיתות שנקברו עמוק תחת האדמה. קול מזרחי שלא מוותר על הדרישה להסתכל למציאות בעיניים, להסיק את המסקנות המתבקשות ולהכיר באחריות של אותה קבוצה מדכאת על המצב הקיים. וזה ממש לא משנה אם ההגמון הוא בעד או נגד. אם אתה בעד – תמוך ותכיל ותבין שההבנה העיקרית בתמיכה במאבק המזרחי היא ביטול הפריבילגיה שלך לדבר בשם המזרחים. אם אתה נגד – דע שתיזכר כתומך בעוול ובגזענות בהיסטוריה המתוקנת של מדינת ישראל".

        אני כמובן בעד. בעד המאבק הפלסטיני, בעד המאבק המזרחי, בעד המאבק בכל אלו המאפשרים והתומכים בתקיפות מיניות (בעיקר הפרקליטות ומערכת בתי המשפט הציונים), בעד תושבי דרום ת"א. למה להיות שלילי לגבי מאבקים צודקים? אבל רגע, יש לי עצה: כדאי לכם, מדוכאים ומדוכאות, מותקפים ומותקפות יקרים ויקרות, לחבור לשמאל האשכנזי, למרצ ואפילו לחד"ש. בנוסף, טוב תעשו אם תצטרפו עוד היום לתנועת "פליטים ותושבי דרום ת"א מסרבים להיות אויבים כי בייחד אין עלינו".
        רועי חסן: "לפתע יותר ויותר אשכנזים שמאלנים, שכביכול מביעים תמיכה במאבק המזרחי, לא מתאפקים מלהטיח אשמה במזרחים על מצבם כי אינם חוברים לשמאל ומתריעים שרק השמאל יציל את המזרחים. מתי הפטרונות האשכנזית תכניס לעצמה לראש שאין לה את היכולת לקבוע בעבורנו מה יציל אותנו? ועל סמך מה בדיוק נתמכת קביעה זו"?

        האנלוגיה ברורה. לפחות למאי גולן. חבל שהיא ברורה קצת פחות לכל הנוזפים והלועגים והמזלזלים והמגדפים והמייעצים למיניהם. בניגוד אליהם, אני לא מתיימר לדבר בשמם של תושבי מדינת כל מסתנניה. כשם שהמתנגדים הפלסטינים בחרו לקרוא למדינה הזו המדינה הציונית, וכשם שהמתנגדים המזרחים בחרו לקרוא למדינה הזו מדינת אשכנז, וכשם שהמתנגדות לתקיפות המיניות בחרו להשוות אונס לרצח, כך בחרו תושבי דרום ת"א לכנות את שכונתם.
        מי שיפסיק לכנות את מאי גולן בתיאורים כמו מאי גולן הצעירה, או ילדה, ומי שיפסיק לכנות את מאבקה בתואר תגרות הרחוב משל הייתה חתולת אשפתות, אכן ישמע אותה אומרת "אני יהודייה" (דקה 1:28). והרי כל ציוני וציוני, לא רק מיכאל בן ארי, יבסס את זכותם של היהודים להיות במדינה הציונית על סמך יהדותם ולא על סמך אזרחותם הישראלית, שנאמר: אין יהדות, אין אזרחות (חוק השבות). גם גדול תלמידיהם של בשארה, סמי שלום שטרית, זחאלקה, מאיר עמור ומורים אחרים – אותו פליט ששואל אותה "מאיפה את?", יודע משהו על המשטר האתני בישראל. (גילוי נאות: לא בדקתי האם הוא תלמידם של הנ"ל, ייתכן כי הוא בכלל תלמידה של שרון שחף או של איילה חננאל). איני יודע מה הוא יודע ומה אינו יודע, אך קל לראות שלא גולן היא זו המתנשאת. ומי שבכל זאת מסרב לראות יכול להבין, די בקלות, מתוך תשובותיה בראיון, כי לא הגזענות והפשיזם מניעים את מאי גולן אלא ההתנגדות העיקשת למצור.

        "הסדין האדום שמניע אותי לפעול היום הוא הסכנה, הפשיעה ועזות המצח של המסתננים. הסדין האדום הוא הפיליפינית שנאנסה, הילדה שהותקפה, הקשישה שבוכה… תבין שעבור תושבי דרום תל אביב, המסתננים הם ארגון טרור לכל דבר, קבוצה של פשע מאורגן.".
        וכך נראית התנשאות בשקל וחצי של אשכנזים: "יכול להיות שהסודנים והאריתראים משלמים את מחיר הטראומה של פלורה בדרה"?

        ולגבי שאלתך הראשונה. אני טוען כי בפוליטיקת הזהויות אפשר שלאותם מהגרים תהיה זהות היברידית: פליט-מסתנן. הרי אין מחלוקת לגבי עצם צורת הכניסה למדינה הציונית, יש מחלוקת לגבי התשובה לבקשתו למקלט. המחלוקת היא לגיטימית. גם לשוללים יש שאלות שמן הראוי להתייחס אליהן: "אין אוכלוסייה חזקה מהם בדרום תל אביב. הם מאוגדים, הם ממומנים, הם מגובים על ידי ארגוני שמאל. תושבי השכונה מציצים בעינית וחושבים פעמיים אם לרדת לקנות חלב אחרי חמש וחצי, אבל הם? מי יכול עליהם בכלל? הם פותחים פה מסעדות, פאבים, שירותי לימוזינות, סלונים לשמלות כלה, צ'יינג'ים. ריבונו של עולם, אלה פליטים"?

        1. נטליה

          אתה משלב בתוך התשובה שלך כל מיני ציטוטים של מאי גולן, ואני לא מבינה אם אתה עומד מאחוריהם או שזו אירוניה, ואם כן, אני לא מבינה כמה שכבות של אירוניה. מבין השורות אצלך מבצבצת גזענות מזעזעת, ואם אני לא טועה, אתה נגד גזענות, אז אני לא מבינה. לדעתי אתה לא מסכים עם 90% ממה שהיא אומרת, או מסכים אד-הוק לרגע כדי "לנצל" אותה להשגותיך הפוליטיות רחבות ההיקף. למשל, מאי גולן היא ציונית עד לשד עצמותיה וזה יסוד מכונן בהשקפת עולמה ובפעולותיה הפוליטיות, ואתה לא. איך אתה מתגבר על זה? איך אתה "תומך בה במאבקה" הציוני לעילא? במקרה הטוב, אתה אומר לעצמך שהיא בעד ציונות אחרת, אולי, מזרחית, אולי, או שהיא מבינה בתוך תוכה שההתנגדות שלה מאיינת את הציונות כפי שהיא, אולי. במקרה הרע, אתה תתיז את ראשה בגיליוטינה הוירטואלית שלך ברגע המתאים, אחרי שהיא כמובן תמלא איזה תפקיד בפאזל הפוליטי שאתה מרכיב, אותו חדלתי מלהבין.

        2. נטליה

          ודבר אחרון – החלטת, אני לא יודעת מתי, שמאי גולן היא היא הפנים של כל המאבק של דרום תל אביב, אבל זה פשוט לא נכון. לא כולם תומכים בה, הרשימה שלה נחלה כישלון חרוץ, ויש הרבה מאוד קולות אחרים, כמו זה של אורטל בן דיין, אהרן מדואל, ועוד רבים וטובים. מאי גולן היא אופציה של מאבק מזרחי, לא היחידה.

          1. דרור BDS

            אתה משלב בתוך התשובה שלך כל מיני ציטוטים של מאי גולן, ואני לא מבינה אם אתה עומד מאחוריהם או שזו אירוניה.
            -כשלא מבינים אז שואלים. זה מה שאת עושה וטוב שכך. כך ראוי לדעתי לעשות וזה גם הדבר היחיד האפקטיווי.
            כשמונח לפניי טקסט, של מאי גולן למשל, או של ספיר סבח או של אחרים, אני לא נדרש לשאלה אם אני מסכים עימם או לא, אלא מנתח את הטקסט הזה ע"פ הידע המוקדם שצברתי. הידע המוקדם שצברתי הוא התבוננות בטקסטים דומים של מה שמכונה גזענים בשיח האשכנזי ובהתייחסות של אנשים אחרים, שגם אותם אני נוהג לצטט מדי פעם, אל אותם טקסטים. לאחר שלמדתי מסמי שלום שטרית, איריס חפץ, אורלי נוי, צבי בן דור ושאר הכותבים על הדיכוי המזרחי לדורותיו (להלן שנה א'), המשכתי ללמוד מהם איך להתייחס לטקסטים של "פשוטי העם", קרבנות הדיכוי (להלן שנה ב'). בשנה ג' למדתי, בעיקר מעמוס נוי, איך לנתח טקסטים של אשכנזים המכחישים את הדיכוי ואת שיטות הכחש, הרמייה, ההשתקה, הסטת הנושא מהדיכוי אל האני האשכנזי ("עומדים וצועקים אני אני אני" באחת מתגובות המופת של עמוס נוי), והפיכת הקערה על פיה כך שלבסוף דווקא אורטל בן דיין, רועי חסן ואחרים הופכים לגזענים ע"פ אותו שיח אשכנזי. לאחר שנאמר כבר הכל לא נותר לי אלא להוסיף את תרומתי הצנועה לדיון: לכו ושתו ממימי ים המלח. (לא אפקטיווי אבל אני טוקבקיסט, מותר לי).
            ***
            מבין השורות אצלך מבצבצת גזענות מזעזעת, ואם אני לא טועה, אתה נגד גזענות, אז אני לא מבינה.
            -אם את לא מבינה טוב תעשי אם תשאלי ולא תפזרי האשמות חסרות שחר כמו אחרון האשכנזים תומכי אסד וחד"ש. אני כמובן מכחיש כל קשר לגזענות ומאיים, כאחרון האשכנזים תומכי חד"ש ואסד, בתביעת דיבה.
            ***
            לדעתי אתה לא מסכים עם 90% ממה שהיא אומרת, או מסכים אד-הוק לרגע כדי "לנצל" אותה להשגותיך הפוליטיות רחבות ההיקף. למשל, מאי גולן היא ציונית עד לשד עצמותיה וזה יסוד מכונן בהשקפת עולמה ובפעולותיה הפוליטיות, ואתה לא. איך אתה מתגבר על זה? איך אתה "תומך בה במאבקה" הציוני לעילא?
            -גם מפלסטינים, אינטלקטואלים ו"פשוטי עם" כאחד, ומהדיונים ביניהם, אני משתדל להסיק את המסקנות הרלוונטיות. בדיון מעניין מאד שהתנהל בין תומכי בל"ד לבין המחרימים את מה שמכונה בחירות העלו פשוטי העם טענה כי המפלגה הדמוקרטית היחידה בין הים לנהר, כמו גם שתי המפלגות האחרות שאינן ציוניות, עוסקות אך ורק בסכסוך הציוני-פלסטיני ואינן עוסקות כלל בבעיות היום יום של הפלסטינים אזרחי המדינה הציונית. טיעון דומה העלתה גם אסמא אגברייה. גם אם הטיעון הזה נכון (ולדעתי, היהודי ששייך בעל כורחו לקולקטיב המדכא, הוא נכון במידה רבה), יש לתופעה זו כמה וכמה הסברים שונים אותם סיפקו אינטלקטואלים פלסטינים שונים בעלי דעות שונות. (דעתי, כפי שהראה רועי חסן, אינה רלוונטית). אחד מהטיעונים הנראים לי רלוונטים גם בנוגע לשאלתך לגבי תמיכתי במאי גולן הוא שהפורעים הציונים אינם מאפשרים לנציגי הדמוקרטים לעסוק בבעיות היום יום ולא נותר להם ברירה אלא לעסוק בפורענויות ציוניות אחרות. טיעון אחר, המשלים את הראשון, גורס כי התקשורת עוסקת אך ורק בהתבטאויות ה"לאומניות" של הדמוקרטים ואינה מסקרת כלל את שאר פעולותיהם.
            עדי אופיר שאל בשנת 2001 את הציונים איזו ברירה נשארה להם [לפלסטינים] פרט להתנגדות ואני שואל אותך ולהבדיל, את האשכנזים תומכי מרצ וחד"ש, איזו ברירה הייתה למאי גולן פרט מלחבור לבן ארי וחבורתו? הרי אילן ליאור וחבורתו אינם מסקרים את הבעיות החברתיות במדינה הציונית. מי שמע על הפינויים מהבתים של פורעי עמידר וחלמיש? מי שמע על העריקים החברתיים הנאלצים לעבוד למחיית משפחתם? מי שמע על הניצול המחפיר של נערים ונערות בדרום ת"א המתדרדרים לזנות? מי שמע על קרבנות אונס בדרום ת"א אשר בעוונותיהם לא טרחו ודיווחו למשטרה? על פורענויות אלו אפשר לקרוא אך ורק בפייסבוק, לא בעיתון הארץ המקדיש חלק לא פרופורציונלי למה שמכונה בעיית הפליטים ומתעלם – טרור תקשורתי ע"פ כל הגדרה – משאר תושבי דרום ת"א.

            לבוא ולהטפל למיכאל הנדלזלץ או ליגאל שתיים או ליוסי גורביץ או לאורי משגב או לכל ציוני אחר זה קל. לא שזה לא חשוב, זה חשוב מאד, אבל זה החלק הקל. יותר קשה, גם מבחינה רגשית, זה להציע אלטרנטיבה לאותם התושבים. את זה לא עושים כל המבקרים למיניהם (פרט להצעות הפופוליסטיות למאבק משותף או תנו להם לעבוד או לבדוק את בקשות הפליט). ההצעות האלו רלוונטיות לכל ארגוני זכויות האדם בעיני עצמם, לתומכי אסד, לציונים אשכנזים שמעולם לא נאלצו להתחרות על עבודות בשכר זעום ובתנאים מחפירים, ולחברי תראבוט, – ההוגנים והקרובים ביותר לדעותיי (יעל בן יפת, ראובן אברג'יל, המתנגדת ספיר סלוצקר-עמרן), שגם הם לא מבינים כי ההצעה לשיתוף פעולה עם המסתננים אכן יפה ואולי אפילו נכונה בתנאים אידיאליים, אך בהינתן 1.יוסי 2.יגאל 3.שרון שחף 4.איילה א.ס.פ ומעלליהם, ההצעה הזו אינה רלוונטית יותר עבור תושבי דרום ת"א. תוכלי להשוות זאת למתנגדי הנורמליזציה – התנגדות לשיתוף הפעולה עם היהודים, כל יהודי שהוא, במאבק נגד הפורעים הציונים. (למותר לציין כי גם על מתנגדי הנורמליזציה מעיזים בחוצפתם הרבה תומכיהם האשכנזים של אסד וחד"ש להעביר ביקורת).
            ***
            במקרה הטוב, אתה אומר לעצמך שהיא בעד ציונות אחרת… "
            -אותי לא מעניין אם היא ציונית או לא, אם היא תומכת בכהנא או לא, אם היא גזענית ופשיסטית או לא. לא רלוונטי. אותי מעניין אם מאבקה צודק או לא. זהו. ברגע שהחלטתי שמאבקה צודק, וברגע שנוכחתי לדעת כי אין ולו אחד מהמתנגדים לה שמציע אלטרנטיבה ריאלית – לא סיפורים ואגדות שתומכי חד"ש ואסד אוהבים כל כך לספר ולא משאלות לב המערבבות אוטופיה עם מציאות מדומיינת – הפכתי לתומך של מאי גולן. בדיוק כמו שאני אומר לפורעים הציונים שלא מתפקידם של הפלסטינים להציע פתרון לבעיה הפלסטינית אלא שמתפקידם של הציונים להציע פתרון לבעיה הציונית (ואם אין פתרון מצידי שייזרקו לים – מחובתם להציע פתרון) כך באה מאי גולן ודורשת פתרון לבעיית התושבים, ואם אין כזה, מצידה שהסודנים יחזרו לסודן. "לא מעניין אותי אותי אם הם פליטים או מסתננים או כל הגדרה אחרת, מעניין אותי שהם לא יהיו כאן" – כך מאי גולן.
            ***
            לא כולם תומכים בה, הרשימה שלה נחלה כישלון חרוץ, ויש הרבה מאוד קולות אחרים, כמו זה של אורטל בן דיין, אהרן מדואל, ועוד.
            -הרשימה שלה לא הורשתה להתמודד. את הטיעונים לפסילה תוכלי לשמוע מטליה ששון, נציגת מדינת כל מסתנניה ולימים פעילה בתנועת מרצ, לאחר שייצגה בהצלחה לא כל כך מוצלחת את המדינה הציונית היא מדינת אשכנז בעתירה לפסילת בל"ד ב2003

            את הטענה שלא כולם תומכים בה כבסיס לדה-לגיטימציה לטענותיה טענו רבות ואשכנזיות. ראשית, אין לדעת, היא לא הורשתה להתמודד. שנית, כמה תומכים יש לקשת הדמוקרטית המזרחית מקרב כלל המזרחים? כמה תמכו באהרון מדואל מקרב כלל תושבי דרום ת"א? כמה תמכו בחנין זועבי מקרב כלל תושבי נצרת?
            כדאי לדעת, ואם עוקבים אחרי מאי גולן אז יודעים, כי לאחר שנפסלה רשימתה קראה מאי גולן לא לתמוך במדואל לא בגלל מדואל עצמו (גם הוא גזען ופשיסט וציוני ר"ל – זה היה הקלף המנצח של אשכנזים תומכי חד"ש ואסד עד שהצליחו במשימתם לחבל במאבק המזרחי ולהשיג את מבוקשתם ולהשחיל "ערבי" לרשימה, במקרה אפילו תומך אסד בעצמו) אלא בגלל שהוא "חבר" של דב חנין. האשכנזי ותומך המסתננים דב חנין בשבילה.
            כשאורטל בן דיין תתמודד אעביר את תמיכתי ממאי גולן אל בן דיין כשם שהעברתי את תמיכתי ב99 מחד"ש לבל"ד.

            ולסיום. אם את מתגעגעת לנועם א"ס מומלץ מאד מאד לחזור ולקרוא את תגובותיו למאמרה (המומלץ אף הוא מאד מאד)של אורטל בן דיין – המבחן המוסרי האמיתי, ארץ האמורי. http://haemori.wordpress.com/2012/06/04/test/

          2. נטליה

            דרור, שוב, אני מסכימה עם מרבית הדברים, בעיקר עם הביקורת על שב"ע, אבל עדיין לא מבינה איך אתה, בסופו של דבר, למרות שתכחיש זאת אולי, איש זכויות אדם, תומך בדמוקרטיה, לא במובנים החד"שיים, אלא במובנים האמיתיים, מסוגל לתמוך בהלך רוח של גזענות, רק מפני שאף אחד לא מציע פיתרון ישים אחר. אז תציע אתה פיתרון.

            חלק מהקושי למצוא פיתרון, הוא סוגייה אליה אתה לא נדרש כשאתה פונה לפיתרון של מאי גולן: ההשלכות של הפיתרון שלה על החיים של האפריקאים. הפיתרון של מאי גולן הוא פיתרון אך ורק למזרחים. האם רק מפני שמי שמעלה את הענין הזה של היחס לאפריקאים הוא אשכנזי/פריבילגי/ליברל-פרוגרסיב-עומד-לקבל-ירושה אין לטענות האלו שום קיום? האם הטענות מקבלות ערך אמת רק לפי זהותו החברתית-תרבותית של מי שאומר אותן? האם כל מה שאומרים מזרחים הוא נכון בהכרח? ואם אתה כבר נלך בדרך המפוקפקת הזאת, שבה הלך גם נועם א"ס באותו שרשור אליו הפנית אותי ("**מבחינתם***, ראסול – *לא* מבחינתי – בפעם המאה: אני לא חשוב כאן, גם אם זה נורא קשה לנרקיסיסט הליברלי להבין – *מבחינתם*"), כאמור, גם אם נלך באותה דרך, לפיה עכשיו מקשיבים לקרבן שמדבר, למה דווקא הקרבן הזה? למה לא הקרבן האפריקאי? למה דווקא המזרחי? את זה אני לא מצליחה להבין.

          3. דרור BDS

            " …מסוגל לתמוך בהלך רוח של גזענות, רק מפני שאף אחד לא מציע פיתרון ישים אחר".
            אני חוזר שוב ואומר שוב ומדגיש שוב למרות שכבר אמרתי וכבר חזרתי ואמרתי וכבר הדגשתי זאת בכל תגובותיי באתר זה ובמקומות אחרים: הדרישה להעיף/לגרש/להעלות על רכבת ארלוזורוב כמו בימים אפלים בהיסטוריה את האורחים הלא קרואים שנטו ללון – לימים דורשי-מקלט ותביעות נוספות שלטענתם מגיעות להם וללילות מטילי מצור – מדרום ת"א לכל מקום אחר (רדיוס מ15 ק"מ ועד 15 שנות אור) אינה דרישה גזענית.
            ייתכן כי מבין אלו הדורשים את הדרישה הזו תוכלי למצוא, בסיועם של ארגוני הסיוע, גם אנשים אשר מנשב בהם מה שמכונה הלך רוח של גזענות. בנוסף, ייתכן גם כי מבין אלו שמנשב בהם וגו' , להלן תת-קבוצה, יהיו גם אנשים ממוצא מזרחי ו/או בעלי חזות מזרחית ו/או מזרחים במובן הפוליטי-חברתי של המונח ע"פ הגדרתו של מאיר עמור ו/או מצביעי ש"ס או תומכי מיכאל בן-ארי. וגם זאת ייתכן – אם כי יש לבדוק לפני כן את תוצאות מבחן הגזענות האוניברסלי שערכו להם ארגוני הסיוע האוניברסלים. ייתכן, וגם זאת יש לבדוק, כי בין הבודקים האוניברסלים היו גם כאלה שהשוו לנאצים, לליל הבדולח, שהאשימו בגזענות, ואולי גם סתם אשכנציונים – כי קיימת תת קבוצה נוספת שהם סתם שונאי ערבים ו/או אשכנזים.

            אני חוזר שוב ואומר שוב ומדגיש שוב למרות שכבר אמרתי וכבר חזרתי ואמרתי וכבר הדגשתי זאת בכל תגובותיי באתר זה ובמקומות אחרים: החלק השני של הפסקה הראשונה (ייתכן ואילך) אינו רלוונטי. האובססיויות של ארגוני הסיוע להראות באותות ובמופתים, "להוכיח", להעקש על הדיון בסוגייה, להתעקש ולדון רק בסוגייה זו ולא באחרות רק על מנת לשוב ולומר ולחזור ולומר ולהדגיש כי כולנו גזענים, אינה לשם שמיים. מטרתה היא להסיט את הדיון מהמצור על דרום ת"א.
            יונתן ברמן נזף בכולנו (מאמר בהארץ) על גזענותינו בגלל שטעינו לכאורה לחשוב כי יד נעלמה עזרה בארגון ההפגנה. ננזפנו קשות על הזלזול ביכולותיהם של דורשי המקלט לארגן את ההפגנה בעצמם. נניח לעובדות הלא מדוייקות בלשון המעטה, הן אינן רלוונטיות. הדבר החשוב הוא כי מערכת הHASBARA שלהם מסתמכת כל כולה על מחדלי ופשעי ממשלת הזדון. מלחמותיהם הצודקות, מבחינה אוניברסלית, נגד ממשלת הזדון מעכבות את הדיון בכל פתרון אחר, שאינו גזעני אך מוצג ככזה, עד שלא נותרה ברירה מוסרית אלא להלחם בהם, באותם ארגוני הסיוע לדורשי המקלט. ארגוני הסיוע הם אלו שגרמו לתושבי דרום ת"א לסרב לשתף פעולה עם דורשי המקלט. הם אלו שהכניסו לפי הדורשים את התוכחה כי כל מי שלא רוצה אותם בדרום ת"א שונא אותם כי הם כושים/שחורים. כל מי שמקשיב לתגרות הרחוב של פעילי ארגוני הסיוע עם הציבור הרחב ישמע את הטיעון המטופש הזה (הטיעון הכי מטופש ששמעתי בחיים שלי – כך מאי גולן בראיון לארי שביט, הארץ). האם אותם דורשי מקלט באמת לא מבינים מדוע הם אינם רצויים בדרום ת"א? אני לא מאמין להם שהם עד כדי כך טפשים. הרבה יותר סביר להניח כי נוצרה כאן ברית אשכנזו-אפריקאית (מושג מושאל מאיתמר טובי טהרלב, ארץ האמורי), בה דורשי המקלט נאלצו לשתף פעולה עם היחידים שדרשו את טובתם, בדומה לפלסטינים בשטחים המשתפים פעולה עם מי שיש, ולא עם מי שרצוי שיהיה ואין, ובניגוד לפלסטינים שבחרו לא לשתף פעולה ולהתנגד בדרכים אחרות. הטיעונים ששמו בפיהם אותם הסייענים העלו, ובצדק רב, את חמתו של הציבור הרחב. הציבור הרחב אולץ לבחור – שימי לב, זו האשמה קשה – בין תמיכה בדורשי הסיוע לבין תמיכה בתושבי דרום ת"א. ואם צריך לבחור, ברור מה תהיה הבחירה של כל אדם נורמלי, ללא כל קשר לדעותיו הפוליטיות.

            נשאלת השאלה מי אילץ? מי נתן את ההוראה לבחור? יגידו, בצדק, ממשלות הזדון מ2006 ואילך. אני מוסיף ואומר כי גם לארגוני הסיוע יד בדבר. הם היו הראשונים שהיו צריכים להצטרף לדרישתו של בן ארי להוציא את האורחים הלא קרואים מדרום ת"א עוד לפני שנטו ללון, ובוודאי לפני שהחלו לדרוש דרישות. רוצים מסתננים ותושבים מסרבים להיות אויבים? זו הייתה הזדמנות נדירה לממש את הסיסמה המטופשת הזו (הסיסמה הכי מטופשת ששמעתי בחיים שלי, כך אמנון רז-קרקוצקין בראיון לארי שביט, הארץ).

            ***
            "אז תציע אתה פיתרון".
            פתרונות הציעו רבים וטובים ממני, כולם טורפדו ע"י ארגוני הסיוע. כדי לפתור את בעיית ארגוני הסיוע על ארגוני הסיוע להכיר בדרום ת"א כשכונה יהודית ודמוקרטית, לוותר על זכות השיבה של הפליטים לדרום ת"א (אף פליט לא יחזור – כך פושעת המלחמה לבני), ולהפסיק את ההסתה בתקשורת נגד מאי גולן.
            פתרון את רוצה? בבקשה. לשאול את עו"ד ברמן, עו"ד וויצן, עו"ד עודד פלר. מדוע לא סייעתם לתושבי ת"א שעתרו לבגצ בדרישה לא לאפשר את זכות השיבה? http://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-66b934221990241004.htm
            לשאול את אילן ליאור: איפה היית אתה כשהוגשה העתירה? מדוע אני צריך להתבזות ולקרוא על כך בערוץ2? לשאול את פורעי בגצ מה הם מתכוונים לעשות פרט למילים הגבוהות שנאמרו לצלילי מוסיקה קלאסית.
            לא בטוח שזה יעזור, אך אלו בוודאי הצעות טובות יותר (ובוודאי ובוודאי הזויות פחות) מההצעות שהציעו כל מיני מסייעים בעיני עצמם בתגובה לשאלה של אורטל בן דיין כאן.
            https://www.facebook.com/ortalbendayan/posts/10152263832088277?stream_ref=10

            ***
            לגבי החלק השני בתגובתך, אתייחס רק לשאלה היחידה הרלוונטית (למרות שהוצגה כעובדה ולא כשאלה): המאבק של מאי גולן אינו מאבק מזרחי. הוא מאבק אזרחי.

    2. מישהו

      BDS אבל כהנה צדק? תסביר לי

      1. דרור BDS

        החלק הראשון נכון. כהנא צדק, בוודאי.
        בזמנו, תחילת שנות ה80, אמר כהנא כי ללא טרנספר נוסף לא תוכל המדינה היהודית לשמור על רוב יהודי. גם אם מישהו ייקלע לאובדן עשתונות ערכי, יחזור לגבולות 67, ייחלק את ירושלים וישאיר כמה התנחלויות תחת שליטה פלסטינית (מעשה לא ציוני – כך איילת שקד), גם במקרה קיצוני זה הרוב היהודי ייעלם.

        הציונים המבוהלים לא רצו ולא יכלו להתעמת עם האמת הזו. היחיד שהסכים עם דבריו של כהנא היה עזמי בשארה. "לא חייבים להסכים עם דרכו, אבל בדיוק כמו גנדי או רבין, דמויות פוליטיות שנרצחו בגלל דעותיהם, גם הוא [שבניגוד אליהם לא היה פושע מלחמה – דרור] פעל למען ביטחון עם ישראל לפי השקפתו".

        אבל כל זה לא רלוונטי. הדיון בדעותיה הפוליטיות של גולן מטרתו היחידה להסיט את הדיון מהמצב הבלתי נסבל בדרום ת"א. את זה מנסה עיתונאי החצר, להלן המראיין ארי שביט, לעשות בכל אחת ואחת משאלותיו. עוד סיבוב שבו העיתונות הישראלית הנועזת נלחמת בגזענות נגד הפליטים מאפריקה על ידי "חשיפת" דעותיהם הפוליטיות של ה"מסיתים", כלומר יהודים מזרחים.
        מאי גולן: "ארבע שנים היה לו [ליגאל שתיים, ליוסי גורביץ, לא.ס.ף, לח"כי מרצ וחד"ש, לאלו שבאו והשוו את המפגינים לסרטן, סליחה, לנאצים] משרד בשכונת התקוה והוא עשה דברים מדהימים למען האנשים. אני לא מתביישת בחיבור הזה, להפך, והוא היה טבעי לאור העובדה שיגאל שתיים והחבר'ה המקסימים שלו נלחמים עבור אותן המטרות, בדיוק כמו שהתחברתי לאנשי שמאל ומרכז שהצטרפו. להגיד שזה בעוכרַי זה מגוחך, אלה אנשים שכל חטאם הוא מחויבות לביטחון ישראל".

        את החיבור בין בן ארי למאי גולן יש לזקוף לגנותם של כל אלו שמחקו את הסבל של תושבי דרום ת"א, שחילקו מרק, שהשוו לליל הבדולח, שזלזלו בתקיפות המיניות ובמקרי האונס, שהפנו את כל ביקורתם אך ורק לאלי ישי, שלא ספרו את התושבים המקומיים [הכל הכל הכל מפורט באתר זה בהרחבה] עד שהבינו, באיחור של שלוש ארבע שנים, שכדאי להזכיר – מס שפתיים ותו לא – גם את המצב הבלתי נסבל בו אליו נקלעו התושבים: "ראשית אני רוצה להשתתף בצערם של המשפחות השכולות", כך כל פושע מלחמה בכל ראיון לכל עיתונאי חצר.

        החלק השני יהיה גם יהיה. בניגוד לנתניהו שייחלק את ירושלים, ובניגוד למצביעיו שהצביעו ביבי וקיבלו אבו-מאזן, בן ארי, כמו כהנא לפניו, כמו בשארה וזחאלקה אחריו, מחוייבים לבטחון ישראל ולתושבים שיישארו כאן לאחר חורבנו של המשטר הציוני. לכן היום נצטרף כולנו לכל המרוקאים והפרימיטיווים, הפשיסטים והגזענים, תומכי בן ארי ותומכי בשארה, להפגנה מול כל השמאל בעיני עצמו – תומכי מה שמכונה המו"מ לשלום – בקריאה הנרגשת: ‏"אוהבים את בנט – המשך להלחם על ישראל‏".
        https://www.facebook.com/ohavimbenet

        1. נטליה

          "לכן היום נצטרף כולנו לכל המרוקאים והפרימיטיווים, הפשיסטים והגזענים, תומכי בן ארי ותומכי בשארה, להפגנה מול כל השמאל בעיני עצמו".

          זאת תמצית הטיעון המתנשא שלך, אליו התייחסתי בתגובה למעלה, אליה לא הגבת. פוליטיקה של התחבאות, התנשאות, סילוף, שקר, טרמפיזם, ניצול ציני של להט אמיתי (של בן ארי, למשל, שאני בטוחה שאתה לא מסכים עד דעותיו). אולי תגיד מה הערכים שלך? מה אתה חושב שצריך לעשות? אם בל"ד, אז בל"ד, אם אסמה אגברייה, אז אסמה אגברייה, אבל למה להיטפל לאחרים מתוך התנשאות?

          1. דרור BDS

            עזבי הכל, קבלי ביטול, לא צבי בן דור, לא בן-ארי, לא עמוס נוי ולא נועם א"ס, לא בשארה ולא מאי גולן, לא אורטל בן דיין ולא רועי חסן (מי זה?). מעתה ואילך יש להקשיב אך ורק לדברי ארי שביט, ומי שיתנגד לדבריו יישלח לאכול דגים מלוחים שנכבשו במימי ים המלח במוקטעה בראמאללה יחד עם אבו מאזן, פושעת המלחמה ציפי לבני, וחברות מרצ זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג.

            כך כותב העילוי היחיד בדורו: "לא הלאומיות הערבית מאיימת היום על הציונות ולא המאבק הפלסטיני, אלא התוצאות הרות האסון של המשיחיות [והאובססיוויות] היהודית. זרעי הפורענות [הציונית] שנזרעו ביהודה ושומרון היו לסופה [הרסנית שעושה דרכה לעקור את בסיס הציונות], המסכנת את החלום הציוני יותר מכל סופות ערב. סכנת הבידוד המדיני ידועה [הודות לפעילי BDS המסורים], והימין מתעלם ממנה בעקשנות מתמשכת, אך הסכנה הגלומה בהצעה המבריקה והקשה של ביילין [מי זה?] היא סכנה חדשה, האמורה לפקוח עיניים סוף סוף בימין הנבון. משמעותה פשוטה: ההתנחלות תאלץ את ישראל לקבל את זכות השיבה. כדי לקיים את איתמר ויצהר ניאלץ לקבל פליטים פלסטינים בחיפה, יפו ולוד.

            האם זה היה החזון הציוני של גוש אמונים? לא [!!!, זה בל"ד!!!]. אבל זה יהיה המחיר שנשלם כולנו [אני ועמיתי אורי משגב] על הטעות ההיסטורית שלו. תפסת מרובה לא תפסת. ניסית לרשת את הארץ כולה – הפסדת את כולה. כשנפתלי בנט מנהל כעת קטטת רחוב [הכוונה לתגרות רחוב – דרור] עם ראש הממשלה הנבחר [בחרתם ביבי, קיבלתם אבו-מאזן – הפגנה הערב בכיכר אנטי-ציון בהשתתפות בן ארי ובשארה] עליו לזכור, שאת מה שאש"ף לא הצליח לעולל למדינת ישראל [הכוונה למדינה הציונית היא מדינת אשכנז] עומדים לעולל לה הציונים המסורים והקנאים שהוא מייצג. [ + כל אלו מהשמאל שיקשיבו לדרור בל"ד, לימים דרור BDS, המייצג פוליטיקה של התחבאות, התנשאות, סילוף, שקר, טרמפיזם וניצול ציני של להט אמיתי, למרות דברי הבלע (שאינם מדוייקים בלשון המעטה) של נועם א"ס].
            מתוך: "התנחלות־ציונות 0:1 " – ארי שביט, [מה שמכונה ע"י מערכת הארץ בכינוי] דעות, הארץ. http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2230249

            אני לא בעד שום דבר. אני נגד ארי שביט. כל מי שבעד ארי שביט אני נגדו. כל מי שנגד ארי שביט אני בעדו. האויב של ארי שביט הוא החבר שלי והחבר של ארי שביט – למשל אורי משגב הכותב דברים זהים – הוא האויב שלי. זהו, חשפת את פניי האמיתיים. קוראי העוקץ מודים לך. אה, כן, ואני לא מסתפק ב0:1 קטן, אני רוצה תבוסה מוחצת, לפחות חמישייה.

          2. נטליה

            בהצלחה עם זה.

          3. דרור BDS

            סמי שלום שטרית, 2 בינואר 2013: "הגיע הזמן שהכל יתבהר כלפי פנים וכלפי העולם. הגיע הזמן שסדרי העדיפויות של המשטר והאידיאולוגיה שלו יתבררו ויתבהרו ולא נצטרך קורס של דרידה לפענוח צפונות ליבם. על כך שלוחה ברכה לנפתלי בנט שבסך הכל הוא ולא אחר מסמל את ישראל היהודית, מכל הבחינות. אני שוקל להצביע עבורו ואף לשכנע אחרים לעשות כן. צריך לתת להם כוח מספיק גדול וחזק לכפות על נתניהו את הגשמת כל הפנטזיות המודחקות והגלויות שלו ובעיקר, סיפוח רוב השטחים הכבושים, סירוס שלטון החוק ושיתוק התקשורת וחופש הביטוי. מי שזה מפחיד אותו ועוד ישאר כאן יצטרך אז לנקוט עמדה אקטיבית חד משמעית וגורלית, ואני לא מדבר על הקמת אוהל ברוטשילד".
            http://www.facebook.com/sami.chetrit/posts/10151313307838150

            יום לאחר מכן, 3 בינואר מפרסם גדעון לוי את מאמרו: "ממשלת אורית סטרוק"
            http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1899134
            גם היום, יום לאחר פרסום מאמרי "פוליטיקה של גן ילדים", העוקץ, מפרסם גדעון לוי מאמר ששמו: "בואי, מדינה דו-לאומית". http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2232300
            צריך לדעת להקשיב לארי שביט. כל הכבוד לשטרית וללוי שמשקיעים את מיטב זמנם ומרצם בקריאת מאמריו המכוננים של ארי שביט. אני ממליץ לך ומייעץ לך, כמו גם למזרחים ולפלסטינים הנאבקים רק אלוהים יודע על מה, לנהל אחרת את מאבקם, לעזוב הכל ולהתרכז אך ורק במאמריו של ארי שביט.

            לפני שאני ממשיך, רציתי שיהיה ברור: אל"ף, שאני מבין – אם יותר לי לומר – ללבו של ארי שביט; ובי"ת, שארי שביט, לדעתי, הוא פובליציסט מוכשר באותן שורות שבהן כשרונו שורד את מתקפת יצריו.

            קליטת השב"ע בארצנו היתה גזענית ושערורייתית. הם עברו טראומה עמוקה שהשאירה בהם צלקות צורבות, צורבות לא פחות – יש להניח – מן הצלקות שאנחנו משאירים יום־יום בבשרם של הפלסטינים (האם גם על הצלקות האלה כועס ארי שביט? לא ברור). בינתיים, נדמה לי, היו לפצעים האלה, בניגוד לפצעיהם של הפלסטינים, הרבה סיבות טובות להגליד. אותה "תת־תרבות" ו"תת־רמה" – אם לצטט את שופט בית משפט השלום אלכסנדר רון, נהפכה מזמן לנורמה התרבותית ב"מדינת אשכנז". ובכל זאת אני מבין שפצעים כאלה הם עקשניים מאוד, ואני מאמין לארי שביט שהם בוערים כאש עצורה בעצמותיו.

            אבל – וכאן בעיקר מה שנטליה מבקשת לומר – פצעים לא תמיד מולידים מאמרים טובים. שביט אמנם כתב "ממכאובַי הגדולים / אני עושה את מאמריי הקטנים", אבל להערכתי הוא התכוון למכאובי הוויתורים הכואבים הנדרשים מהמשטר הציוני במה שמכונה המו"מ לשלום. ארי שביט לא מתכוון לאהבה וגם לא מתכוון לעשות מאמרים קטנים, שיישאו כנפיים ויתעופפו לאוזני מגיבה סרבנית. הוא מתכוון לטראומות בקנה־מידה היסטורי ולחטאים בקנה־מידה לאומי. אבל מה שחל על המגיבה נטליה חל גם על אלה. גם אלה, כשהם מיתרגמים למאמר, דורשים את התובנה העמוקה שבַּניגוד "מכאובים גדולים – מאמרים קטנים". גם אלה, כשהם ערוכים בשורות קצרות ע"י אלוןן עידן, עורך עמ' הדעות, דורשים יותר מ"ארי שביט היה פובליציסט גרוע" ו"בלבולי ביצים" של המגיבה נטליה.

            שוב, כדי שלא תהיה טעות: אני לא בא לומר שאין מקום לתגובות מחאה בהעוקץ; שיש מקום רק לשירת רועי חסן. כל מה שבאתי לומר הוא שגם תגובות מחאה זקוקה לכמה עיונים במאמריו של ארי שביט. גם אורי משגב, מומחה גדול לכתיבת מאמרים, היה ועודנו אירוני, דק, ובעיקר חכם.

            יש לי חשד שגם נטליה, אילו ויתרה על הפיפי־קקה, היתה יוצאת דקה וחכמה. אני חושב שמאחורי התגובות האלה שלה יש כישרון אמיתי. ויעידו השורות האחרונות, המצוינות, של תגובתה האחרונה. http://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.2209558

  5. נמרוד

    בתחילת המאמר המעניין שמספק זוויות נוספות לדיון הער בנושא מבקשי המקלט בישראל, את מצרפת מספר קישורים שמובאים כהוכחה לקשר שיש בין פעולן של חברים באליטה הישראלית לנסיבות שהביאו את המהגרים מאפריקה לחפש מקלט בישראל (ובמקומות אחרים).
    למצוא קשר בין פועלן של חברים באליטה הישראלית למצוקה זו יכול לפתוח זווית מרתקת נוספת בדיון על הנושא ולחזק את הטענות לאחריות של החברה הישראלית – ובעיקר חלקים מאוד מסוימים ממנה – למצב הקיים. אולם, הקישורים שמובאים אינם מספקים עדות לקשר כזה. אלו הן כתבות כלליות על המעורבות הישראלית בתחוצים של סחר בנשק, ועושק אוצרות טבע של מדינות באפריקה, שאינן סודן, דרום סודן או ארתיראה. מכיוון שאני מניח שכותבת המאמר הזה לא מניחה שכל אפריקה היא מדינה אחת, אני אשמח לדעת אם יש מקורות מוצלחים יותר לבסס את הטענה לקשר כזה. אם למחברת המאמר יש קישורים רלוונטיים, הייתי מאוד שמח אם היה תוסיף אותם למאמר. זה בהחלט יוסיף עוד נדבך לדיון החשוב שהיא מקדמת כאן.

    1. דרור BDS

      "יש דברים שאנחנו לא מאושרים מכך שהם שנמכרים, ויש לקוחות שלא היינו מאושרים מעצם היותם קניינים, ויש דברים שאולי היינו צריכים להימנע מהם", אמר ל"הארץ" יפתח שפיר, ראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי. "יש סוגי נשק ויש סוגי לקוחות שהיה יותר טוב אם לא היו נפגשים". כך, למשל, מזכיר שפיר כי ישראל סחרה במשך שנים עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. לדבריו, "היום יש רודנים שמשתמשים בידע הישראלי לדיכוי ולמעשי זוועה – היה עדיף שלא היינו מוכרים להם".

      "חשיפת רישיונות השיווק והייצוא יביאו לחשיפת שמות מדינות שאינן מעוניינות לפרסם את קשריהם הביטחוניים עם ישראל בשל מצבה הבינלאומי הרגיש", טענה עו"ד לימור חלד־רון מפרקליטות מחוז תל אביב בתשובת המדינה שהוגשה בחודש יולי. "חשיפה כזו עלולה להביא לניתוק קשרים ביטחוניים אסטרטגיים בין ישראל לבין מדינות אלו, ולגרום להפעלת לחצים על מדינות נוספות לניתוק קשריהן עם ישראל".

      "הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל מתנהל על פי מדיניות סדורה, כאשר החלטות מתקבלות ומאושרות בעבודת מטה שיטתית באמצעות ועדות ייעודיות ודיונים מקצועיים, בשיתוף משרד החוץ", נמסר מהמשרד לסחר בנשק, נפשות ודמים המכונה משרד הביטחון בפרופגנדה הציונית. "החלטות בנושא הייצוא הביטחוני לוקחות בחשבון את כלל ההיבטים המדיניים, האסטרטגיים והצבאיים, ובכלל זה היבטי זכויות אדם והחלטות או"ם לגבי סנקציות בינלאומיות. מטעמים של ביטחון לאומי ואמון הדדי בין המדינות שאליהן מתבצע ייצוא ביטחוני, לא נוכל למסור ולפרסם עסקאות ייצוא ופרטים עליהן".
      http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2212358#.UwCsV3B-qhA.facebook

      בקישור להלן ישנו פירוט של מספר סוחרי נשק. מומלץ לספור כמה מתוכם אשכנזים, כמה מתוכם פושעי מלחמה וכמה מהם הם גם אשכנזים וגם פושעי מלחמה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/484/336.html?hp=1&cat=875&loc=3

      פטור בלא כלום אי אפשר. דבר ראשון, הכי חשוב, להכחיש כל קשר לפרשה הזו
      Avi Granot, head of the Africa division in Israel's foreign ministry, denies any knowledge of Eritrean arms entering Sinai, despite UN reports of an Israeli-Egyptian co-ordinated air strike on a weapons convoy in the Egyptian Sinai in 2010, in which Palestinians and Eritreans were killed.
      אינטרסים כמובן קיימים (ועל זה יש המון חומר באינטרנט, כולל חומר שמפיצים הציונים עצמם)
      Eritrea was a strategic ally, he said. It was the one friendly port on the Red Sea – the only waterway running south from Israel to Iran, Asia and beyond.
      וכמובן, הבולשיט הזה של העינויים בסיני.
      He also believed reports of human trafficking and torture in the Sinai were "grossly exaggerated".

      ולנו, מר נמרוד היקר, לא נותר אלא להפעיל את הדמיון המזרחי המפותח שלנו ולשאול את עצמנו כיצד ייתכן ש
      Eritrea – despite struggling with extreme poverty, rejects all foreign intervention including food aid, with a population of little more than 5 million – has one of the largest armies in Africa, made up of soldiers forced indefinitely into national service.
      http://www.theguardian.com/world/2012/jul/17/eritrean-regime-arms-human-trafficking

  6. איציק

    נגד מזרחים ומה יותר טוב מלהאשים את קורבנות הגזענות עצמם בגזענות בכל הזדמנות ובכך להמשיך לטייח, כהרגלם בקודש, את תורות האאוגניקה האנטי מזרחית של האבות הסלאבים המושרשת עמוק אצלם בנשמה..?!

    הם תמיד חזקים על מזרחים, הספורט הלאומי שלהם הוא להטעות, לרמות, לבזות להשפיל ולסכסך בינהם (לא מאמינים? תשאלו את הפרזיטים בשבכ).

    מה יותר קל להכנס במזרחית חלשה כלכלית ולא מקושרת ולנסות להפוך אותה בכח לפריחה גזענית.

    ציטוטים מהכתבה שפורסמה עליה ב"הארץ", מעניינים במיוחד העדויות על ההתעללות שעוברת ילדה מזרחית במוסד "חינוכי" מזרח אירופי
    http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2219437

    "בתעודת הזהות יש לי שם שני, פלורה, על שם סבתא שלי, ושם משפחה נוסף, בדרה, שהוא שם המשפחה של אמא שלי. עם השם הזה – מאי פלורה גולן בדרה – נרשמתי לבית הספר, אבל כל חיי קראו לי מאי גולן. רק בגורדון, כשהמחנכת הקריאה שמות היא אמרה 'פלורה בדרה'. לא התביישתי, אבל גם לא כל כך הבנתי למה. היא הרי ידעה שקוראים לי מאי, הציגו אותי בתור מאי. ובכל זאת – 'פלורה בדרה', 'פלורה בדרה'. להבליט את המזרחיות שלי. רק ברבות הימים הבנתי שמשהו פה לא בסדר"

    "דרך הילדים למדתי מה זה 'להיות ערסית', כי מבחינתם לגור בתחנה המרכזית וגם להיות ילדה טובה זה לא הולך ביחד. או שאת עבריינית או שנהפוך אותך לכזו. פיתחתי מודעות לסיטואציה והתחילה לקנן אצלי ההכרה שאני לא אוהבת להיות חלק מהאוכלוסייה הזאת, שאני נמצאת עם האנשים האלה בניגוד לאינטואיציה ולאמונה שלי. "

  7. ג. אביבי

    ראשית, מאמר יפה וממצה ותודה לשושנה גבאי.
    מהגרי העבודה המרוכזים בדרום ת"א הם ללא ספק קורבנות המצוקה והדיכוי בארצותיהם. למצוקה הזאת, שנגרמת במידה רבה ע"י מלחמות אזרחים וסכסוכי דמים אחרים תורמים גם לא מעט סוחרי נשק ישראלים. אלה לא מתגוררים בדרום ת"א, אלא במיגדלי אקירוב למיניהם ובעיקר בצפון העיר.
    הקורבנות היחידים מהמצב, בנוסף למהגרי העבודה כהי העור, הם תושבי דרום ת"א. הם קורבנות פעמיים: ראשית ההזנחה המכוונת של הממסדים האשכנזים של העיר הלבנה במשך עשרות שנים, וכעת יצירת המצב בו המהגרים/מסתננים יכולים לדור רק בשכונות העוני בין תושבי דרום ת"א. המצוקה של המזרחים (בעיקר) בשכונות האלה התגברה עד כדי חוסר יאפשרות לחיים נורמליים. מעשי תקיפה והטרדה של נשים וקשישים רק התגברו וחלקם של המהגרים (שהתדרדרו לפשע כאן) בכך לא מבוטל.
    ארגוני ה"שמאל" (מרצ ושות') הנתמכים ע"י התקשורת הכל-לבנה של ישראל, מאז ומתמיד התעלמו ממצוקת המזרחים באשר הם (גם תורמים להנצחת בעצמם) וכך גם בדרום ת"א. לאמיתו של דבר גם גורמי הימין – מהליכוד דרך ישראל ביתנו ועד המפלגות הציוניות דתיות – התעלמו ממצוקת המזרחים, כמיטב התפיסה האשכנזו-צנטרית שלהם.
    עד כה, בנוסף למספר פעילי ציבור מזרחים וחד"ש, רק נציגי הימין הפשיסטי החצינו יחס של אהדה (בעצם "אהדה") כלפי תושבי דרום ת"א המזרחים. לתושבי הדרום ברור שלימין הקיצוני יש הרבה יותר יכולת השפעה מאשר לחד"ש המאובנת (שלא מגלה בהירות וחד-משמעיות בפתרונות המוצעים שלה), וגם הצעתם של נציגי הימין הקיצוני – פינוי המהגרים מהדרום (לחו"ל או לשכונות הצפון) – קרובה לרצונם של תושבי הדרום הסובלים והשואפים לפתרון מיידי.
    מאי גולן היא קודם כל פטריוטית של תושבי דרום ת"א הוותיקים. היא החליטה לפעול למען אחיה בדרום. מאחר והסמול האשכנזי בז לה ולאחיה (גם ללא קשר לעמדתם הפוליטית) ואין לו כל כוונה לסייע לתושבי הדרום, נשארה למאי אפשרות מעשית אחת – להצטרף לימין הקיצוני ולפעול בתמיכתו למען תושבי הדרום. אני לא רואה בה עוד פוליטיקאית מזרחית מהסוג השימושי של רגב-חוטובלי-דנון ושות', אלא לוחמת מזרחית שתפישת עולמה עוד תשתנה ככל שתתמיד במאבקה. ימים יגידו.

  8. י.א

    "בינתיים, בהעדר מדיניות מוסכמת ושקופה שתסדיר הגירה בצמצום לישראל – שלא לפי מוצא אתני אלא לפי מצוקה אנושית וקיום אמנות בינלאומיות – מנוצלת מכסת המהגרים לרעה על ידי פוליטיקאים עבור שוהים בלתי-חוקיים ממזרח אירופה שחייהם אינם כלל בסכנה, באופן אקראי, שרירותי ולא הוגן."

    איזה פוקוס משונה. בינתיים? בינתיים כולאים חפים כולל ילדים, ומגרשים אנשים חזרה לאימה. בינתיים יש יותר מ 30 הרוגים מהמגורשים לסודן, וילדים גם ועוד ילדים "שלנו" נמלטים על נפשותיהם ברגעים אלה ממש. זה "בינתיים"

    כולל הילדה הזו – הלא מספיק ישראלית וטענות הטיפוח שלא טוב שתלך לבית ספר עם ילדינו
    https://www.youtube.com/watch?v=Qxa3zldUbYg

    1. שושנה גבאי

      קודם כל תודה רבה לך על הלינק לוידיאו הנוגע ללב של ילדי הפליטים המגורשים לאוגנדה שעדיין מדברים ביניהם בעברית.
      שנית בסוף הרשימה שמסנגרת על זכותם של פליטים לחיות כאן בכבוד ובתמיכה ממשלתית הבעתי את הרעיון הנחשב משום מה מהפכני בישראל – כי ההגירה לכאן תתבצע על סמך אמנות בינלאומיות ומצוקה אנושית ולא לפי מוצא אתני . כל מדינה חייבת במכסת הגירה ברורה מוסכמת ושקופה , כי אחרת החיים יהפכו גיהנום עבור המעמדות הנמוכים(וזה כולל בישראל גם פלסטינים) . המסקנה המעשית תהיה כי צריך באופן דחוף להפסיק למלא את הארץ בחשאי במהגרים ממזרח אירופה שחייהם אינם בסכנה. לא הבנתי למה אתה מזועזע מדברי .

      1. י.א

        שושנה,
        לגבי העברית – נוראי במיוחד שהיא להם ל"שיבולת": משום שאין להם מבטא מקומי מאף סוג, אזי מבטאם מסגירם כ"זרים" לכל צד – וזאת במציאות של טיהורים אתניים. המשמעות היא סכנת חיים ממש.

        שנית, בהחלט הבנתי, ואין לי מחלוקת משמעותית עם עמדתך. המחלוקת היא על הפוקוס או מסגור הדיון – מה שחסר אינו מיכסה, אלא להפסיק הכליאה והגירוש. אני סבור שמיצוב ומסגור הזוועות שנעשות לפליטים כאן בהקשר המצוקות (האמיתיות) ע"י כמעט כל הגופים השמאליים או חברתיים שהיתה להם נגיעה בו, הפך את הדיון לדיון בשאלה "איך נמנע פגיעה בדרום ת"א?" והמחלוקת היא בין המגרשים למפזרים (אם אי-אלו קולות אחרים ואני לא מייחס עמדה שכזו).

    2. איזה אידיוט

      צריך לשים אותם בשכונה שלך שמאלן צבוע