עדות

1. צֶ'רְנוֹבִיל

שָׁנִים אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי אוֹתוֹ מָקוֹם סָגוּר וּמֻפְרָע
שֶׁחֹם לֹא מְבֻקָּר הִצְמִיחַ מִמֶּנּוּ דְּבָרִים מְשֻׁנִּים. יַעַר הָאֳרָנִים הַיָּרֹק
הָפַךְ שָׁם אָדֹם לְגַמְרֵי, צִפֳּרִים לַבְקָנִיּוֹת מְקַנְּנוֹת שָׁם, נִשְׁעָנוֹת
עַל עַנְפֵי מַחַט בְּצוּרַת נוֹצוֹת, שֶׁנּוֹפְלִים עַד לָאֲדָמָה
וּגְדֵלִים לְעֵצִים נוֹסָפִים.  

נוֹף בְּרֵאשִׁיתִי, רֵיק מֵאָדָם, סָבוּךְ וּבִלְתִּי יַצִּיב
מְכַסֶּה עַל הַמִּבְנִים הַיְּשָׁנִים. אֶבוֹלוּצְיָה נוֹרְמָלִית
שֶׁל טָעוּת שֶׁהִתְפַּתְּחָה לְחַיִּים שְׁלֵמִים.

2. אֲנַחְנוּ

גַּם אַהֲבָה שֶׁנֶּעֶזְבָה הִיא כָּזֹאת, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת. אֵזוֹר נָטוּשׁ וְסָגוּר
שֶׁלֹּא חוֹזְרִים אֵלָיו עוֹד, אֲבָל מְקוֹם הָאַהֲבָה נִשְׁאָר עָזוּב וזוֹכֵר.

גַּם אֶצְלֵנוּ חַיּוֹת מוּזָרוֹת סוֹבְבוֹת עַכְשָׁו אֶת הַמִּבְנֶה הַיָּשָׁן
שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ אֲנַחְנוּ. רָחוֹק מִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה
יוֹנַת דֹּאַר שְׁמֵנָה מַמְשִׁיכָה בְּמַסְלוּלָהּ הַקָּבוּעַ, מַעֲבִירָה
מִכְתְּבֵי אַהֲבָה מְפֹרָטִים שֶׁנִּמְחַק מֵהֶם הַדְּיוֹ, וּמֵחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים
שֶׁכְּבָר אֵינֶנּוּ גָּרוֹת בָּהֶם מַמְשִׁיכִים לְהִתְנַגֵּן הַשִּׁירִים שֶׁאָהַבְנוּ,
רַק בְּכֵלִים וְסֻלָּמוֹת אֲחֵרִים.

פַּעַם בְּכַמָּה חֳדָשִׁים קוֹל נְהָמָה תַּקִּיף מְמַלֵּא אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה,
כְּשֶׁהַזִּכָּרוֹן מוֹסִיף וּמַחְסִיר מִמֶּנּוּ עוֹד חֵלֶק, מְשַׁנֶּה אוֹתוֹ קְצָת
מִבְּלִי שֶׁאַרְגִּישׁ כְּשֶׁאֲנִי מַלְשִׁינָה עָלֵינוּ לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת,
שׁוֹכַחַת שֶׁגַּם הַוִּדּוּי הַפְּרָטִי בְּיוֹתֵר הוּא סוּג שֶׁל עֵדוּת.

מתוך ספרה של מי-טל נדלר, "ניסויים בחשמל" (ידיעות ספרים), שראה אור בימים אלה ממש