• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

נניח ששמך נעם חודדה

סדר יום מזרחי שאינו משולב בימניות ובפופוליזם, זוכה לפחות אור זרקורים. מירי רגב, מאי גולן וספיר סבח מבינות זאת היטב
מאיר עמור

סוציולוג (פרופ' בגימלאות), אקטיביסט, ממייסדי ארגון הל"ה וסרבן מצפון חברתי

הודעה בקבוצת ווטס-אפ של היחצ"נים במועדון האולטרסאונד שבקיבוץ יגור: "בדרך כלל אבוטבוליות באות עם אבוטבולים…. יאללה בואו נשנה את יגור לטובה! ההפקה של יום שישי תיתן לנו פוש עצום אם נביא את הקהל הטוב ונעשה (ונישה) סלקציה של נאצים".

נניח ששמך נעם חודדה. אתה חייל בחטיבת גולני (גדוד 12 פלוגה ג'). יצאת הביתה לסופ"ש. חברתך ליטל אבוטבול תיכננה בילוי במועדון האולטרסאונד. עם הגעתכם, התברר כי יש למועדון מדיניות הדרה. במסגרת מדיניות זו, "אבוטבוליות המביאות חודדות" לא ייכנסו בשעריו משום "הסלקציה של נאצים" שנוקטים מנהליו. מנהלי מועדון הריקודים אולטרסאונד העומד על אדמת קיבוץ יגור החליטו על מדיניות דחייה, מניעה והדרה של אבוטבוליות המביאות אבוטבולים וחודדות. "הם" לא ירקדו עם "אלה". נעם חודדה חוזר ביום ראשון לשירות בצבא ההגנה לישראל. הוא באימון חטיבתי; או אולי מחזיק קו מול עזה.

האם מירי רגב, חברת כנסת ממפלגת השלטון, חושבת שיש בהדרה של "אבוטבוליות המביאות אבוטבולים" במועדוני בילויים נושא העשוי לעניין אותה כנבחרת ציבור? היא לא הביעה את דעתה בנושא. מאי גולן, העסוקה מעל ראשה בהופעות טלוויזיה ובהגנה על תושבי שכונות דרום תל אביב מ"מסתננים" המאיימים על שלומה ושלום שכונתה, לא אמרה דבר על מדיניות הסלקציה של מועדון הריקודים ביגור. אפילו ספיר סבח, המשוקעת במאבק כנגד מורה האזרחות שלה בגלל "דעותיו השמאלניות" מדי לטעמה, לא אמרה כלום על "סינונם" הגזעני האפשרי של מי שאולי נקראים ונראים כמו נעם חודדה וליטל אבוטבול – והיא גרה בקרית טבעון, צעד אחד מקיבוץ יגור. אף אחת מהן לא אמרה מילה בנושא.

מדוע לא?

 yagur

ח"כ מירי רגב יודעת שדיון במדיניות סלקציה גזענית במקומות בילוי בישראל כנגד "אבוטבוליות המביאות אבוטבולים" לא יוביל להופעות טלויזיוניות רבות, היא הרי יודעת ורואה מה קורה לפעילים/ות מזרחים/יות. הופעות טלויזיוניות חשובות מאין כמוהן לנבחרי ציבור, הם/ן צריכים "נראות". מאי גולן יודעת שרק השתלחות פראית במסתננים-פליטים באמצעות מקרי האונס בדרום תל אביב תביא אותה לאור הזרקורים. השימוש הציני של מאי גולן בגורלם השונה של מרדכי ואנונו וענת קם הוא דוגמה להפקרה ולנקמנות של המחנה "הלאומי", המציל את "העם" אך משתתף באורח פעיל בהריגת בניו ובנותיו. אריות במקום כבשים. תקיפת "מגיני המסתננים" בשם השכונה כ"שמאלנים" בהחלט יביא את התקשורת, במיוחד כשדיבור זה מתקיים על ידי אשה צעירה, מזרחית, רהוטה שלא מפסיקה להתלהם ב"לאומנות". לעמדה הלאומנית זו של מאי גולן אפשר לקרוא: הפורנוגרפיה של אי-הצדק האשכנזי. ספיר סבח יודעת כי מנת הזלזול וההגחכה שהיא ספגה מהמורה לאזרחות אדם ורטה בשיעורים בבית הספר "אורט" בטבעון, לא היתה זוכה לתשומת לב מיניסטריאלית כלשהי. מסע צלב כנגד "עמדותיו השמאלניות" של מורה, הצגתו כעוכר ישראל וכמשחית נפשם של תלמידיו ותלמידותיו הזכים, זיכו אותה למנת פרסום וחשיפה ללא שיעור גדולות יותר.

שלושתן צדקו, שלושתן צודקות. סדר יום מזרחי לכשעצמו לא מביא את אור הזרקורים; רק מזרחיות לצד ימניות, פופוליזם ופורנוגרפיה מביאה פרסום. על כן, שלוש נשים אלה נמצאות בכל פינה בתקשורת.

רגב, גולן וסבח הן שלוש נשים המבינות יפה מאוד את מרכיבי הכוח בחברה הישראלית. הבנתן המלאה באה לידי ביטוי בבחירותיהן השקולות, בהתמקדות ביעדי הביקורת שלהן, בהדגשת מתודת ההצגה של טיעוניהן. הן יודעות כי עליהן להשתמש ברקען החברתי – מזרחיות – כמצע עליו הן יכולות ורשאיות לשטוח את מערך אמונותיהם. חוכמתן מתבטאת ביכולתן להפוך את נקודות החולשה לקלף מיקוח בעל כוח עצום במשא ומתן עם התקשורת ועם החברה הישראלית, הנמצאות תחת שליטה אשכנזית. הן מצליחות להופיע בפריים-טיים בגלל רגש האשמה והאשם של התקשורת והחברה הישראלית, אבל אין הן שולטות בדרך שבה הן נתפסות ומוצגות; אין הן מצליחות לשנות את המציאות.

450

הפוליטיקה התוך מפלגתית של הליכוד נמצאת בידיהם של אנשים מסוגו של בנימין נתניהו. רחוק מהישג ידה של ח"כ מירי רגב. אלא אם תצליח להפתיע את נתניהו בימניות ובהמוניות פופוליסטית. מדיניות מוניצפאלית ולאומית המכוונות את מבקשי המקלט לשכונות העוני בתל-אביב רחוקה מהישג ידה של מאי גולן. כל שהיא יכולה הוא לנסות ולפגוע בדימוי ה"נאור" של ממסד זה, תוך שהיא ממלאה בנאמנות את תפקיד הפראות, האטימות, הבורות והאלימות. ספיר סבח יודעת באופן מודע או אינטואיטיבי כי תלונה על הכפשה, זילזול או הגחכה של מזרחים ומזרחיות במהלך שיעורי האזרחות של המורה אדם ורטה לא היתה מזכה אותה להקשבה של אף אחד/ת, לכל היותר היו אומרים שהיא בכיינית מקצוענית. נותר לה להגן על "צור ישראל". זהו המסר "האוניברסלי" של ההמוניות הפופוליסטית. שלושתן מצליחות להפוך את חולשתן הבסיסית למנוף רב כוח שבאמצעותו הן משיגות חלק מיעדיהן האישייים ואמונותיהן הפוליטיות – ויכולת זו ראויה לשבח ולתשומת לב.

אך המחיר של מהלך חברתי זה הינו שליטל אבוטבול ונעם חודדה לא רק מודרים על ידי מנהלי האולטרסאונד הגזענים, אלא גם מופקרים גם על ידי רגב, גולן וסבח. הם מוזנחים לזדון, לניצול, לשיסוי ולאנחות. הם לא הופכים לנושא של הדיון. הם לא מופיעים כמוקד של כאב אנושי. אין חוויותיהם שוות תצפית והתייחסות. מסתבר שאפילו "צור ישראל" הפופוליסטי והמתלהם של שלוש נשים אלה ודומיהן לא מתייחס לחוויות היומיום של מזרחים ומזרחיות. במבנה הכוח הקיים בישראל לעולם לא תקום חברת כנסת כמו רגב ותעלה נסיבות חיים שכאלה כמוטיב מרכזי בפוליטיקה שלה. עמדה שכזו היא מחוץ לתסריט שנכתב, לוהק והופק בעבורה. עמדה שכזו עלולה להטיל צל על מרכיבי הפריווילגיה האשכנזית הקובעים את רתמוס החיים בישראל. לביקורת ממשית של זכות היתר האשכנזית אין סיכוי לזכות בהדים, משום שהיתרון העצום שמעניקה האשכנזיות נתפס כסדר טבעי של הדברים. כסדר הנכון של החיים בישראל.

הממסד הפוליטי והתקשורת בנוים להגן על פריווילגיה זו. נשים מזרחיות ורהוטות יזכו לחשיפה בשמש ההגמוניה האשכנזית רק אם הן משתלחות באלימות בתוצרים, אך לעולם לא בסיבות של הסדר הזה. התנהגותן חייבת לאשר את הדעות הקדומות. נשים שכאלה מבססות את השליטה ומחזקות את השולטים, אין הן מערערות את השלטון ומזעזעות את השולטים. רגב, גולן וסבח ממלאות באופן מלא ואפקטיבי את התפקיד שנועד לה. הן חלק מהדיכוי המזרחי, הן חלק מהבעיה, אין הן מציגות שום פתרון. הן המפקדים/ת ששולחים בטמטום רב את האריות למותם.

נעם חודדה יחזור לגולני. ליטל אבוטבול לא תרקוד עם אהוב לבה. אבוטבוליות המביאות אבוטבולים לא מעניינות את רגב, גולן וסבח, וגם לא את ההגמון האשכנזי. רגב, גולן וסבח עסוקות מעל לראשן בפעולת ההסחה שהועידה להן האליטה האשכנזית של ישראל. בעייתם של האריות היא זבש"ם.

כנראה שיעניין אותך גם: