ככה זה עובד

שנתיים לאחר תחילת הטיפול… למעלה משנתיים לאחר התקיפה… עשרה חודשים אחרי שביקשנו את הדו"ח הסוציאלי… – מנהלת מוקד פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח מתבוננת על התגלגלותם העגומה של שלושה מקרים בשלוש מערכות שונות
טל חסין

לזכרה של חיה גלאי, שלמעלה מעשור התנדבה באגודה לזכויות האזרח, סייעה לאלפי בני אדם במיצוי זכויותיהם והתעקשה להפוך את הארץ הזאת למקום טיפה טוב יותר

כך עובד משרד הפנים. בפברואר 2012 התחלנו לטפל בבני זוג, ישראלי ופיליפינית, הורים לילד ישראלי, שמשרד הפנים סירב לאפשר להם לפתוח בהליך רכישת מעמד לבני זוג בשל נישואים קודמים של האשה בפיליפינים ודרש שתעזוב את הארץ. הקשר עם הבעל הקודם ניתק לפני למעלה מעשור, אולם בפיליפינים, מדינה קתולית המתנגדת לגירושין, השגת המסמכים שנדרשו על ידי משרד הפנים היא פרוצדורה יקרה ובלתי אפשרית עבור בני הזוג, החיים בעוני.

התחלנו בהתכתבות ענפה ומסועפת. כתבנו, נדחינו, ערערנו, נדחינו, בין לבין תזכרנו והפצרנו ותבענו תשובות. הגשנו לוועדת ההשגות של משרד הפנים השגה על אי-ההכרה בזוגיות, ואחריה עוד תשע (!) בקשות שונות למתן החלטה בעקבות ההשגה, כי משרד הפנים המשיך להתעלם. ביוני 2013 נתבשרנו סוף סוף כי הוועדה קיבלה את ההשגה ונקבע כי האשה פטורה מהצגת ראיות פורמליות לניסיונות להתרת נישואיה בפיליפינים.

שמחה גדולה? עוד לא. כאשר בני הזוג שבו למשרד הפנים, הם הופתעו לשמוע מהפקידים שלא חל כל שינוי. לאחר מכן, נאמר להם שהחומר עבר להחלטת המטה בירושלים, אחר כך אמרו שבירושלים טרם החליטו, ולבסוף, לאחר פנייה נוספת שלנו ללשכת המנכ"ל בתביעה שרשות האוכלוסין תיישם את החלטות ועדת ההשגות – גוף מיותר שהיא עצמה ייסדה  – בני הזוג זומנו לשימוע, והשבוע, שנתיים לאחר תחילת הטיפול ושמונה חודשים לאחר החלטת ועדת ההשגה, קיבלה האשה את אשרת השהייה והעבודה שלה בישראל.

IMG_2830

כך עובדת מח"ש. באפריל 2011 ליווינו למח"ש צעיר ערבי שהותקף באישון ליל במרכז תל אביב על ידי שוטרים שגררו אותו לחצר אחורית והיכו אותו נמרצות. הצעיר אושפז, נזקק לניתוח מורכב, וסבל חודשים ארוכים מתופעות לוואי. שבועות ספורים לאחר הגשת התלונה במח"ש הוא זומן למסדר זיהוי, והצביע על אחד התוקפים כזה שנתן את האות לתקיפה וניצח עליה. שנה חלפה, ובמהלכה נענינו שוב ושוב בלקוניות, כי התלונה עדיין בטיפול. ביולי 2012 נמסר לנו שהתיק עבר להחלטת תובע שיקבע אם להגיש כתב אישום. ההחלטה לא היתה פשוטה, כי המשטרה פישלה בניהול מסדר הזיהוי. בנובמבר 2012, שנה ושמונה חודשים אחרי התקיפה, פנינו לראש מח"ש, הזכרנו את חומרת האירועים ואת העובדה שהחשוד המרכזי זוהה זה מכבר, ותבענו לקבל החלטה על הגשת כתב אישום. לקראת סוף 2013, למעלה משנתיים לאחר התקיפה, הוגשו נגד שניים מהתוקפים כתבי אישום, האחד בחשד בגרימת חבלה חמורה, שיבוש הליכי משפט ומרמה והפרת אמונים, והשני בסעיף תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

כך עובדות לשכות הרווחה. באפריל האחרון הפנה אלינו עובד סוציאלי מלשכת רווחה במרכז הארץ בני זוג חסרי כל, הורים לשלושה, המטופלים בלשכה: הוא ישראלי, בעל 100% נכות, והיא פלסטינית במקור, אשה חולה מאוד שחיה בארץ ללא מעמד כ-20 שנה. הדרך היחידה לסייע לאשה, היא באמצעות פנייה אל הוועדה ההומניטארית במשרד הפנים לצורך הסדרת שהותה בישראל. מהעובד הסוציאלי שהפנה את בני הזוג אלינו ביקשנו לפיכך דו"ח סוציאלי וסיוע בהשגת מסמכים שונים. נענינו בשמחה פעם ראשונה, נענינו בשמחה פעם שנייה, חודשים חלפו וכלום לא קרה.

בינתיים הגבר נרצח, האשה הובהלה למקלט לנשים מוכות בשל איומים, ובהמשך הפסיקה לקבל את כספי הביטוח הלאומי שמהם התקיימה. פנינו לראש הלשכה ולראש הצוות של העובד הסוציאלי, קבלנו על הסחבת ועמדנו על מצבה הקשה של האשה ועל הצורך בפעולה דחופה. שוב הובטח לנו שהדו"ח יישלח. לשווא. בדצמבר פנינו לסמנכ"ל שירותים חברתיים במשרד הרווחה בתלונה על התנהלות העובד הסוציאלי והלשכה ובבקשה להתערבותו בהמצאת המסמכים. נענינו חיש קל שהתלונה הועברה לפניות הציבור של המשרד. חלפו כמה שבועות בדממה מוחלטת, בעקבותיה התברר שפנייתו של הסמנכ"ל אבדה. שלחנו שוב. נדנדנו שוב. ושוב. עשרה חודשים אחרי שביקשנו את הדו"ח הסוציאלי, הוא נחת אצלנו סוף סוף ועמו ההסבר: "למרבה הצער חלה תקלה חמורה… נפיק לקחים".

עו"ד טל חסין היא מנהלת מוקד פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח בישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.