סבתי המנוחה נהגה לנזוף בי

סָבָתִי הַמְּנוּחָה 

אֲשֶׁר בְּבֵיתָהּ

הִתְגּוֹרַרְתִּי בִּימֵי

יַלְדוּתִי

נָהֲגָה לוֹמַר לִי בְּעַרְבֵי

שַׁבָּת,

עֵת הַזְּמִירוֹת

הַמִּסְתַּלְסְלִים עוֹלִים הָיוּ

מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

הָעִירָקִי

"רֵד יֶלֶד, רֵד,

וְאוּלַי יָטִיב הָאֵל,

וְיַחְמֹל עַל נִשְׁמָתְךָ".

אַךְ אֲנִי יֶלֶד פּוֹחֵז וְנִבְעָר

מִדַּעַת, לֹא הֶאֱזַנְתִּי

לָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה

שֶׁרַגְלֶיהָ נְשָׂאוּהָ

מִמִּדְבָּרִיּוּת בָּבֶל

לְאֶרֶץ צִיּוּן.

שֶׁבָּהּ הָיְתָה וְאוֹמֶרֶת לִי

"יֶלֶד עָנִי אַתָּה.

טִפְּשׁוֹן,

וְנִבְעָר מִדַּעַת".

מתוך ספרו החדש של המשורר שיצא לאור בימים אלו, "הערך הקיים מיילל בחשכה"