עדי קול, מה את תספרי?

יאיר לפיד יוכל לספר שהביא לשוויון בנטל, ליברמן יספר שהביא משילות, בנט יספר שיכריח כל ממשלה לערוך משאל עם על הסדרים מדיניים. ואת? תספרי שהיית נאמנה? מכתב פתוח לח"כ עדי קול
אלמוג בהראלמוג בהר

משורר, סופר ומבקר ספרות, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע

עדי שלום, אני לא מכיר אותך אישית, אבל מהוויקיפדיה שלך עולה שאת אדם עם כוונות טובות שעשה לא מעט לפני שהגיע לכנסת – הקמת את "מרכז ברירה", את "אוניברסיטה בעם", יצרת תוכנית לימודים בשם "דיני רחוב", היית רכזת השדולה לשלום הילד בכנסת, ועזרת לחברת הכנסת תמר גוז'נסקי שהיתה יושב ראש השדולה. את מספרת בסטטוס בפייסבוק לפני מספר שעות: "היום אצביע בעד חוק המשילות. למרות שאינני מסכימה איתו. ואני בטח לא חושבת שיוביל ליותר משילות". ביושר את מספרת את הסיבה שתצביעי בעד החוק: "חשוב לי לומר אם כן כי הבעד שלי לא יהיה בעד החוק אלא בעד יאיר לפיד. וזו למעשה תהיה הפעם השלישית שאני עושה כן".

את ודאי מבינה שאין לרובנו האזרחים ציפיות גבוהות מחברי הכנסת, ובגדול רובנו חושבים שרוב חברי הכנסת משקרים לציבור, דואגים לעצמם, מתמחים בעסקנות קטנה, מלאים באגו – וחלק לא קטן מהם אף מושחת ממש ופועל בשירות בעלי הון, ובדרך מרוויח הרבה כסף.

ח"כ עדי קול. צילום: מפלגת יש עתיד (cc by-sa)
ח"כ עדי קול. צילום: מפלגת יש עתיד, cc by-sa

דווקא בשל כך ממך יש לאנשים לכאורה ציפיות. את לא היית עסקנית פוליטית במפלגה לאורך שנים שנשחקה מן הצורך לעשות קומבינות קטנות וגדולות. החיים הפוליטיים לא השחיתו אותך בהדרגה לאורך עשרות שנים של התחככות בכוח ובעושר. לא היית צריכה לגייס מיליונרים שיתרמו לפריימריס שלך. את אישה ישרה שיום אחד יאיר לפיד, או איש מטעמו, פנה אלייך והציע לך להיות מועמדת ברשימת יש עתיד, ואת מעידה על כך ביושר: "יאיר 'הצביע' בעדי בלי שנכיר. לא הייתי בין חבריו, מקורביו, או שותפיו לאימוני הכושר (לצערי הרב). אלא סתם אחת עם חלום אמיתי לשנות את העולם".

את מוסיפה ומעידה שליאיר לפיד היו רק שתי בקשות ממך כאשר בחר בך לרשימתו: "נאמנות, ולהיות חברת הכנסת הכי טובה שאוכל". החלק השני של הבקשה הוא יפה – שתהיי חברת כנסת הכי טובה שתוכלי, ותיאבקי בשאלות של זכויות שונות שוודאי הטרידו אותך עוד קודם לכן כפעילה חברתית וכדוקטור למשפטים.

אבל מה היא הנאמנות שהוא ביקש? מה פירושה הפוליטי, המוסרי והאישי? היום את מתרגמת את הנאמנות הזאת להצבעה בעד חוק שאת לא מסכימה איתו. אבל אין זה חוק צנוע ופשוט שאת לא מסכימה איתו. את היום חברה בקואליציה יהודית שמעבירה חוק שימחק את הייצוג הפוליטי המפלגתי של המיעוט הפלסטיני בישראל בבית הנבחרים.
החוק הזה יעבור בזכותך ובזכות כמה אנשים טובים, שחושבים שנאמנות לאדם (ולבריתות הפוליטיות שהוא יצר) חשובה יותר מאשר נאמנות להגיונם ולמוסר ולציבור. החוק הזה יעבור למרות שאין לו רוב בכנסת או בציבור. אבל, הוא נכרך בשני חוקים נוספים שאף להם אין רוב כל אחד בנפרד – על גיוס חרדים ועל משאל עם במקרה של הסדר שלום. כך יאיר לפיד יוכל לספר שהוא הביא שוויון בנטל, וליברמן יספר שהביא משילות, ובנט יספר שהוא יכריח כל ממשלה לערוך משאל עם על הסדרים מדיניים.

ומה את תספרי?
תספרי שהיית נאמנה ליאיר לפיד, וגם עשית הרבה דברים טובים בכנסת, בהרבה ועדות, עם הרבה מקרים אישיים, והרבה חוקים טובים שקידמת? או שתספרי שאת, ועוד כמה אנשים טובים, מהווים את עלה התאנה המכסה על האנטי-דמוקרטיות של החוק הזה ועל הקואליציה הזאת והממשלה הזאת? כמה חוקים טובים תצטרכי להעביר כדי לפצות על כך שהעברת את החוק לייהוד הכנסת? את רומזת שאם לא תצביעי עם יאיר לפיד היום בעד חוק המשילות תסולקי מסיעת "יש עתיד" וכותבת "היום [השעה] היא מחייבת, למעשה אם לא נלך יחד היום, לא נלך בכלל".

יכול להיות שיש מי שמאמין שכבר כשהקמת את "מרכז ברירה" ואת ה"אוניברסיטה בעם" היית צינית וחיפשת מקום בפוליטיקה ובכוח, וכך גם עם תוכנית "דיני רחוב" וריכוז השדולה לשלום הילד בכנסת. אני לא חושב שהיית צינית. אני מאמין לך כשאת כותבת "באמת לא קל לי", אבל אני גם נבוך כשאת כותבת "אצביע היום בעד. בעד יאיר לפיד. לא ״שר האוצר״, לא ״המנהיג״, האיש. אם הייתם מכירים אותו, הייתם עושים כמוני. שיהיה לכולנו בהצלחה". נבוך כי זה מוזר שמי שעשתה דוקטורט במשפטים בסוף היום מצביעה לאדם, גם אם לא ל"מנהיג" אלא ל"איש".

הבחירה שלך, עדי, ושל עוד מספר "אנשים טובים", לרשימת יש עתיד, הציגה את יאיר לפיד כרודן נאור, כזה שאומנם אינו נועץ בציבור, אבל בוחר בחירות טובות מן הציבור, שאם רק ינתן לו יבחר אותן בשבילנו, את אותן בחירות שלא יכולנו לבחור. אבל הטרגדיה שלך ושל שאר האנשים הטובים, שנכנסתם לכנסת מתוך טוב לבו של לפיד, ועם הבטחה שלכם לנאמנות, ללא בסיס כוח פוליטי עצמאי משלכם, היא שלמרות שהייתם אנשים מעורבים ולעיתים ביקורתיים מחוץ לכנסת, בתוכה אין לכם מקום לעמוד ממנו ולערער על סמכותו של המנהיג ועמדותיו. מצבכם, במובן הזה, גרוע ועצוב ממצבו של אחרון העסקנים.

המקרה שלך ושל עוד כמה "אנשים טובים" הוא עצוב לדור שלנו, אבל אולי גם סמלי. מרוב דה-פוליטיזציה שעברנו, מרוב רצון להיות "טובים", מרוב רצון לספר שאנחנו גם כבר בוגרים ו"מפוכחים" ומכירים את דרך העולם, אנחנו נעביר את החוקים הרעים ונספר לעצמנו איך זה עוד צעד בדרך אל הטוב, אל הרבה הצעות חוק אחרות שתקדמי שיועילו ללא מעט אנשים נגד לא מעט עוולות, איך זה קשור לערך הנאמנות הנעלה לאיש שבחר בנו והביא אותנו לכנסת והבין שיש לנו "חלום אמיתי לשנות את העולם", וכנראה הבין שאם הוא "יביא" לכנסת מספיק אנשים עם "חלומות אמיתיים" כאלו, הם יוכלו להסתיר את ערוותו.

אבל הערווה גלויה היום.

לקריאה נוספת

העתיד הוא עבר מוכר וחשוך | יוסי דהאן

בשורת האדמו"ר | יוסי דהאן

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אילן ארד

    מה יכאב ליאיר לפיד אם התוצאה תהיה 18-1 במקום 19-0?

  2. גל לוי

    ואולי עדי קול כבר שמטה את השטיח תחת רגליה והיא כבר לא יכולה להמשיך לשתף אותנו בהתלבטויות המעין-מוסריות האלה. כפי שאלמוג כותב יפה, לפיד הקיף את עצמו באנשים שהם אמיתיים על מנת להסתיר את שקריותו. אבל מרגע שאנשים אמיתיים נהיו לחלק מהפסאדה, ניטלה מהם הזכות להתלבט בנוכחותנו.
    עדי מוזמנת לעשות לה את חשבונותיה בלב ולא להשלות את עצמה או אותנו שהיא עדיין מתלבטת.

  3. דרור BDS

    זחאלקה: “למהלך כזה, של איחוד הרשימות להתמודדות משותפת, יש תמיכה ציבורית מרשימה. הוא גם יעודד מצביעים להגיע לקלפיות. בסופו של דבר ליברמן ייזכר כ'מאחד הערבים', בעקבות העברת חוק המשילות". (יעל גרמן (יש עתיד) אוהבת את התגובה).

    מנהיג רע"מ־תע"ל, ח"כ אחמד טיבי: "גברו הסיכויים להקמת רשימה ערבית משותפת. אין ספק שההתמודדות של הערבים בבחירות הבאות תהיה באופן שונה: לא יהיו בכנסת שלוש מפלגות ערביות אלא רשימה אחת או שתיים”. לדברי טיבי, “העלאת אחוז החסימה תחייב התנהלות אחרת של כולנו. רשימה משותפת תגדיל את שיעור המשתתפים בבחירות ואת מספר הח"כים הערבים בכנסת הבאה. רע"מ־תע"ל ניסתה לדחוף להקמת רשימה משותפת כבר בבחירות הקודמות". (יעל גרמן (יש עתיד) אוהבת את התגובה).
    http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2264977

    מי שלא אוהבים את התגובה הם אנשי חד"ש. הם מעולם לא אהבו את התגובה, כפי שמספר אמנון רז קרקוצקין, מרץ 2009: "חד"ש לא מהססת לשלול ולמחוק לחלוטין את המפלגות הערביות האחרות…ללא בושה ובעזות מצח מבססים גם כאן אנשי חד"ש את הקו של ליברמן, ושוללים את הלגיטימיות ממפלגות ערביות אחרות. כאן נמצא הקו שמסביר למה שלילת האיחוד [בין חד"ש לבל"ד, בחירות 2009] משקפת בדיוק את עמדתו של ליברמן: דה-לגיטימציה של התנועות האחרות. ובאמת גם ליברמן לא ביקש לפסול את חד"ש.
    מתוך: "הפנקס של חד"ש" – אמנון רז-קרקוצקין (קדמה)

    דבר לא השתנה.
    Tom Mehager : "דב חנין מכנה בסעיף 10 את בל"ד לאומנים ואת רע"מ איסלמיסטים… חוצפה שהוא כיהודי מגדיר פלסטינים, ולא מכבד את האופן שבו הם מגדירים את עצמם".
    נדב פרנקוביץ מוסיף: "… חבר כנסת מסויים ממשיך במנהגו ומנצל את הדיון על חוק המשילות כדי לתאר את מפלגתו באור זוהר ולהציג את מפלגתה של זועבי ומפלגות ערביות אחרות באור שלילי ומעוות, תוך ניצול של דעות קדומות כלפי ערבים בציבור היהודי.
    אין על מינימום של סולידאריות פרלמנטרית אופוזיציונית אצילה ברגעי המשבר בכנסת"!

    מה לנו כי נלין על עדי קול.

    1. דן

      מבלי לדבר בשם…
      אבל בתוך הפלסטינים כמו החרדים או לא משנה מי יש בעלי דעות שונות – ויש כאלה שהם קפיטליסטים ויש קומוניסטים ויש …

      בדיוק בגלל זה החוק הזה הוא דפוק והרסני (גם אם הוא יגרום "לאיחוד" הפלסטינים) כי הוא מבטל את היכולת של ציבורים שונים בתוך הפלסטינים להשמיע את דעתם ובעצם מחייב! את הפלסטינים להפוך לאחד – משטח אותם. גם אם יש הסכמה על המאבק לשחרור פלסטין זה לא אומר שחייבת להיות הסכמה בנושאים אחרים (גם לשמאל בארץ יש נטייה לעשות את ההשטחה הזו – לכן התגובה לא מפתיעה)

      מה גם שחשוב לזכור שהציור של הפלסטינים כגוש אחד משחק לטובתם של הלברמנים והלפידים – לא לחינם גרמן אהבה את התגובה – כי הוא יעזור להפוך כל דיון על הפלסטינים לשטוח – להם ("האויב") ואנחנו ("המסכנים הרדופים") באופן עוד יותר ברור ממה שהוא היום.

      גם בפלסטין הכבושה יש את החמאס ויש את הפתח ויש ארגוני שמאל ואחרים, העובדה שבתוך ישראל ההבדל הזה לא יהיה קיים, הוא מסוכן!

      1. דרור BDS

        תודה על התגובה הזו. אתה לא צריך לשכנע אותי כי לפלסטינים שונים יש דעות שונות ו\או שהחוק הזה, כמו הממשלה הזו, כמו המשטר הזה, זה לא דבר כל כך טוב. אני עם הרב שטיינמן
        http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/566/959.html?hp=11&cat=1102&loc=120

        התגובה שלי הייתה מיועדת למשפט של אלמוג בהר: "דווקא בשל כך ממך יש לאנשים לכאורה ציפיות". לדעתי זהו משפט שמשחק לטובתם של הלברמנים והלפידים (אמור מעתה: העמלק הציוני). מעמלק אין ציפיות. אם חם באוגוסט מפעילים מזגן, לא כותבים עצומה נגד החום. לעומת זאת, ממפלגה שראשיה מתהדרים בתואר מפלגת שמאל יש ציפיות (לא לי, לאחרים אליהם מופנית תגובתי).

        לשם השוואה, ראה את דבריה של איילת שקד.
        "אני חושבת שחוק המשילות מיותר ופוגע במיעוטים, ושאין בינו לבין משילות מאום.
        בעיית המשילות במדינה שלנו נובעת מעודף משפטיזציה ובירוקרטיה ולא מאחוז החסימה הנוכחי.
        למרות הנאמר, אכבד את ההסכם הקואליציוני ואצביע בעד החוק, כי הוא חשוב לשותפה אחרת שלנו לקואליציה.
        ככה עובד משטר פרלמנטרי דמוקרטי- כל אחד מצביע גם על דברים שהוא לא בהכרח מסכים איתם במאה אחוז, אלא אם כן מדובר בעניין אידיאולוגי- ערכי שהוא בבחינת "יהרג ובל יעבור.
        העלאת אחוז החסימה באחוז ורבע הוא לא כזה. הוא פשוט מיותר ולא נכון לדמוקרטיה הישראלית".
        https://www.facebook.com/ayelet.benshaul.shaked/photos/a.237706393014461.50101.237683826350051/535628049888959/?type=1&stream_ref=10

        עם הימין שיש לו מה להגיד, ושאפשר (ולדעתי צריך) לדון איתו על פתרונות בהתחשב ביחסי הכוחות הלא מאוזנים, נמנעים השב"ע מלהידבר. מה יהיה המאמר הבא? "ארי שביט, מה אתה תספר"?

  4. גרי רשף

    למה בדיוק אתם מצפים?
    מפלגה X (לפיד במקרה זה אך לא בהכרח) הצטרפה לממשלה של מפלגה Y (ביבי במקרה זה אך לא בהכרח), לכל אחת מהן אג'נדה משלה – עובדה שמדובר בשתי מפלגות שונות, אך מצאו כר נרחב מספיק לשיתוף פעולה – עובדה שהן חברו לקואליציה.

    מרגע שזה קרה הן מחוייבות לפשרות שעליהן הסכימו.
    מה רצית – שלפיד וחבורתו יצביעו בכנסת נגד ביבי כי בסופו של דבר הם לא ליכודניקים? שביבי לא יאפשר ללפיד לקדם את מה שבאג'נדה שלו (של לפיד) כי מה שמעניין את ביבי זו רק האג'נדה של ביבי? בקואליציה מוותרים ומתפשרים. לא על כל דבר – ועובדה שהעבודה ומרץ אינן בקואליציה, אבל על חוק המשילות כן אפשר להתפשר (אם מישהו נניח נגד).

    ואם מחר העבודה ומרץ יקימו ממשלה, אז מה: אסור לח"כי מרץ להצביע בעד חוקים שהעבודה תומכת בהם והם לא למרות שכך סוכם? הרי ההסכם הקואליציוני כולל ויתורים ופשרות משני הצדדים.

    אני משער שהכותב נגד הממשלה ללא קשר לחוקים הנ"ל בגלל מדיניות השלום והמדיניות החברתית של ביבי. זו הנקודה ולא חוק המשילות.

  5. נעמי

    המורה שלי בבית הספר היסודי היתה אומרת על זה: ײ ואם הוא היה אומר לך לקפוץ מהגג, היית קופצת? ". אדם יכול להיות נאמן ויותר מכך להתחייב לנאמנות אפילו בשבועה. אבל אם זה פוגע בערכים המקודשים שלו, מותר לו להפר אותה. עדי משתפת אותנו ומבין מילותיה נשמעת זעקת הדילמה. עדי מותר לך לומר ליאיר לפיד שאמנם הבטחת נאמנות אבל ברוח דמוקרטית ולא נגדה, יש עתיד לא חרתה על דגלה דיקטטורה ומה שהיא פועלת למענו כעת אינו אלא משילות דיקטטורית, אל תהיי שם, זה יזכר לכם לדראון עולם. גם אם תמשיכי לעשות דברים טובים, כבר לא יהיה לך סיפוק מהם, אם יאיר לא ישלים עם היותך אדם אוטונומי, רק בגלל שהציע לך מקום במפלגתו (והוא הרי לא הציע זאת בגלל עיניך הכחולות, הוא ידע שיש לך מה להציע, יאיר לא עשה זאת למען מידת החסד), תמיד תוכלי לעבור "למרץ".

  6. צ'יקי

    אפשר לחשוב. כמה חברי כנסת תמכו בהתנתקות או בתהליך אוסלו מתוך משמעת מפלגתית או קואליציונית? הדברים האלה קורים בכל מערכת דמוקרטית.

  7. גל לוי

    אבל הם לרוב לא הציגו את עצמם כמרטירים וביקשו את הבנתנו, ובטח לא בשם הנאמנות הבלתי מסוייגת לראש מפלגתם!
    אני אשמח אם עדי קול פשוט תחסוך מאיתנו את התלבטויותיה הכאילו מוסריות.

    1. נעמי

      1. מי שמצטרף למפלגה שהיו"ר שלה ממונה ל- 10 שנים בלי יכולת להחליף אותו – שלא יספר סיפורים, כי ברור לו מראש למה הוא נכנס.

      2. והנה מוצגים הבוסים האמיתיים:
      הנה חוויות ממסיבה של האלפיון העליון שבה אמר לפיד:
      "שנה וחצי לפני כן, כשעוד הגיש את אולפן שישי בערוץ 2, פנה אליו קוברינסקי לראשונה וניסה לשכנע אותו לרוץ לכנסת במפלגה בראשותו. ללא קוברינסקי, סיפר לפיד, הוא לא היה נכנס לפוליטיקה".
      http://www.themarker.com/news/politics/1.1925293

      3. והנה מוסתרים המממנים
      http://www.blacklabor.org/?p=51759#comment-392591

      אז אם הח"כ הטרייה לא צינית, הרי שהיא תמימה באופן מדאיג מה שבמקורותינו נקרא "תינוק שנשבה".

      ודרך אגב, ההינתקות לא דוגמה כל כך טובה, כי היא גרמה לשינויים במפה הפוליטית.

  8. יוסף למפל

    המיבחן האמיתי של אדם הוא הנאמנות לצו מצפונו. לפי עדותה-שלה, עדי קול תיכשל היום במיבחן הזה: בפעם השלישית כחברת כנסת היא תעדיף "נאמנות" לדוצ'ה המגוחך של מפלגת הלא-כלום "אין עתיד עם יהיר לפיד" מאשר הצבעה בהתאם לאמונתה. אילו הייתה בעלת יושרה המתחבטת באמת בשל ההתחייבות ל"נאמנות," המינימום שהיה עליה לעשות הוא להימנע — ולהתפטר מהכנסת. הואיל ואינה עושה זאת, היא אינה אלא רודפת שררה צבועה, הראויה ללפיד כפי שהוא ראוי לה.

    1. גרי רשף

      ממש ככה- זה כמו בשואה,
      והעולם לא למד לקח:
      אם בעלות הברית לא יתערבו ויעצרו את הפיהרר לפיד – שאיש לא יתפלא כשיקומו כאן מחנות ריכוז עם תאי גזים!

      תודה יוסף למפל שהארת את עיננו!

  9. יעל ברדה

    אלמוג, ציקי, גל וכולם
    אני מכירה את עדי קול היטב. שתינו למדנו משפטים בירושלים, שתינו היינו פעילות – עדי במישור "החברתי" ואני במישור "הפוליטי" – למרות שהתעסקנו בדברים דומים מזוויות שונות ההבדל שהיום איננו ברור בין שני הדברים בעקבות במחאה (לא מביעה עמדה כרגע אם זה טוב או רע) היה הבדל ברור אחד – עדי עבדה יחד עם הממסד, על תכניות שהממסד הסכים להן, במסגרות ברורות ומדודות כשהתפקידים של כולם היו ברורים. אף פעם לא ידעתי למי הצביעה, לא פגשתי אותה בשום הפגנה אבל ידעתי, ואני יודעת שצמצום פערים זה חשוב לה וגם צדק חלוקתי מסויים.
    זה דבר מצחיק בעיני פתאום לדרוש ממי שכל חייה נמצאת בתוך גבולות המיינסטרים, בתוך גבולות המותר, בתוך גבולות הבסדר, ובטוח שבגבולות הציונות פתאום לתפוס אומץ מטורף ולהגיד – יש לי עמדה ובמקרה הזה היא אמיצה ומהפכנית.
    כדי לעשות שינוי במשטר, צריך כח, קהילה, סולידריות ואורך רוח, וגם שנשים אמיצות ופעילות (ויש הרבה מאוד בכל מקום בארץ – יש מנהיגות יש בכל מקום) (וגם גברים כמובן ) שכל חייהם עומדים באומץ ובאמונה ועושים עבודה של שינוי חברתי מתוך עמדה פוליטית יכנסו לעמדות מפתח בשירות הציבורי ובשורות הראשונות של הכוח. אז, לא רק שאפשר יהיה לדרוש את האומץ הזה – אפשר יהיה לגבות אותו עם סולידריות ורשת ליפול אליה כשלאומץ ולאמונה יהיה מחיר. עד אז, לדרוש מאנשי המעשים הטובים שעוד לא החליטו במה הם מאמינים דרישות, זה בזבוז של זמן וכוח. עדיף לנו לעשות עבודה קהילתית איפה שאנחנו, ולהתאגד.

    1. סמולן

      את חושבת שעם אימונים ומאמץ, היא תוכל לנתר גבוה מספיק כדי לגעת בברכיך?

      ובמילים אחרות: חוק המשילות לא יפגע בייצוג הערבים, אבל אנשים כמוך כן. כיום אין לערבים ייצוג כלל. יצוגם נחטף, בוזה והושמש על ידי קבוצה אינטלקטואלית נחושה, קטנה ומבולבלת כאחד, כלומר אתם. פעם היה פוסט קולוניאליזם: עם הזמן נולדו פוסט דוקטורטים ופוסטים בהעוקץ. בין לבין, ייצוג המזרחים נפגם באופן קיצוני דרך שיוכו לשנאת ישראל. בכך, המגרש הושאר ברשותה של ש"ס בלבד: ברכותי על מה שעשיתם למזרחיות החילונית. לא נורא, הם הצביעו ליאיר בהמוניהם. במו ידיך הבאת קולות מצביעים לקול. הערבים נפגעו פי מאה. אי-ההצבעה שלהם, גם היא, מה שתרם לעליית המשיח המושחת והמשוח. משוח בג'ל. שימי לב שמדובר בראשי תיבות: ה"מ ה"מ וה"מ. ובסוף, את יודעת, יהיה רוה"מ. שוב תודות.

      1. שאול סלע

        ואת זה גם אומר מי שהתפלא על כף ששריפת ספרי הברית החדשה באור יהודה עוררה זעם

  10. נעמי

    תודה יוסי. ומעתה אמור מועצת גדולי התורה של יש עתיד, אין שום הבדל ביניהם, כל אחד והמרן שלו.

    1. יוסי לוס

      יש הבדל והוא חשוב וקריטי.
      בעוד שחרדים מקבלים על עצמם את מרותם של אחרים מתוך כבוד והערכה לאנשי ספר וחוכמה. במקרה של יש עתיד זה נעשה בקלות ראש, בחופזה, על בסיס דימויים מופרכים וריקים, מתוך ייאוש ותסכול מהקיים על בסיס דימוי עצמי של אנשים רציונאלים, חופשיים ומעשיים. כמו כן, במקרה של יש עתיד מדובר בקבלת מרותו של איש תקשורת שרובו ככולו דימוי נפוח.

      1. דרור BDS

        אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מספרת את סיפור חיי. אולי עכשיו אנשים יבינו.
        אולי עכשיו בהרצאה הזאת אנשים באמת יבינו.
        אבל איך? איך אני יכולה לבקש שאנשים יבינו אם אני עדין לא מבינה….

        חשבתי שעם הזמן הדברים יהיו לי ברורים יותר, חשבתי שהמוח האנושי ישלים את התמונה.
        אבל לא, זה לא מה שקרה. אני יותר ויותר לא מבינה.

        תמיד יש את אלו שבסוף ההרצאה שאולים "אבל איך??? איך בחורה אינטליגנטית כמוך נפלה לזה? איך?"
        ואני מבינה שמוחם וליבם לא מוכן לקבל את זה. וזה בסדר בעיני, ככה הם שומרים על עצמם, על השפיות, על השכל הישר.
        […]
        כת, קבוצה סגורה, מאמינים באדם אחד. לו מותר הכל, לך? כלום. את עוד צריכה להתחנך, את לא בדרגה שמגיע לך לחשוב בעצמך על חייך. אמונה עיוורות .
        והמוח? המוח מתרץ ללא הרף, שזה נכון ורואה רק את מה שצריך- אוטוסוגסטיה, אמרנו כבר.
        המוח, הכלי הכי מדהים שקיים בגוף האדם, בוגד בך.
        והלב? הלב נשאר נאמן, הוא יודע מה נכון ומה לא. רק כנראה שהמוח הוא כלי יותר חזק.

        כן מעל עשור הייתי אסירה מרצון- בכת של גואל רצון. אני ועוד נשים.
        מתוך: אסירה מרצון – (פרק ראשון) כתבה : שרי הורביץ
        http://dones7.wordpress.com/2013/08/13/%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F/
        [זה מה שקורה כשמחפשים באינטרנט את מאמרה של פרופ' סמדר לביא – פמיניזם מזרחי ושאלת פלסטין (מומלץ מאד לקרוא), לפעמים מוצאים דברים מעניינים נוספים]

        במקום להכפיש ולהתעסק בחרדים ובמועצת גדולי התורה (שם, למי שמתעניין, נחשף עולם ומלואו של דעות שונות ואפילו מנוגדות, וראו למשל את הפולמוס בין הרב אויערבך לבין הרב שטיינמן) אפשר להתבונן גם במקרה אחר, זה של אורלי לוי. למען הסר ספק, אורלי לוי – אחת מחברות הכנסת היחידות הממלאות את חובתן האזרחית – לא חברה בכת. אורלי לוי לא מדברת ולא מתפייטת ולא מפטפטת, היא בעיקר עושה. פעם יצא לי להיפגש איתה. לאחר שיחה קצרה אמרתי לה אורלי לוי, מקומך בבל"ד (למען הסר ספק: בל"ד אינה מפלגת מרצ). אמרה לי במפלגה שבה אני נמצאת אני מקבלת הכי הרבה חופש פעולה לקדם את העניינים החשובים בעיני. גם החרדים, להבדיל, מקדמים את העניינים החשובים בעיניהם. עדי קול לא מקדמת שום עניין פרט לענייניו של העמלק הציוני.

  11. אלי קליר

    אני רואה מהרשימה והתגובות שעמדתי היא נגד "דעת הרוב" פה, ב- "העוקץ",
    אך אין אנו מבינים שלפיד, בחוק הגיוס, יצר מסלול חדש של שינוי הסטטוס קוו
    האומלל ששלט בארץ הזאת מאז היווסדה ביחסיי שלטון ודת? מגיע ללפיד יישר כח!!! עם שלושה סימניי קריאה, על דרך החתחתים שהוא לקח על עצמו כדי להתחיל (אכו זו רק ההתחלה) במדיניות שפויה, צודקת, של הרוב החילוני מול,מיעוט צעקני, החי במושגים אנכרוניסטיים נבערים מדעת- המיעוט החרדי.
    ברוך תהיה לנו, יאיר לפיד!

  12. עמית ל.

    ברגע שהנבחר, כפי שנאמר, נאמן למנהיג מפלגתו – חצינו את הקו האדום בין דמוקרטיה לדיקטטורה.
    את זה דוקטור למשפטים עם רקורד של עשייה, אמורה הייתה להבין.

  13. פריץ היקה הצפונבוני

    איך גם אנשים רציניים הולכים עם היפיוף החלול הזה אבל ההימור שלהם הצליח בזכות כל מעריציו של כוכב הטלויזיה והעשירים שהצביעו בעדו. הם לפחות יודעים למה.כי הכסף אצלם וגם אצלו העשיר שרכב על גב תנועת המחאה.
    גב. קול לא יכולה להכחיש שבזכותה וזכות חבריה ( ו,,התנועה " גם) יש לנו ממשלה ימנית קיצונית .ריאקציונית כלכלית וחברתית וסרבנית שלום. העקר לא ללכת עם ,,כל הזועביז " האלה .תתבישי לך. צבועה.

  14. עלי

    אם מותר גם לזועבים לדבר, אז תזכרו גם שהיא לא יצאה נגד האדמור שלה גם כשלעג לזועבים וגם כשלעג לפרנקים

  15. תמר

    לצערי היא בבואה לעדי קול שהכרתי באוניברסיטה בעם. הפכה לאדם מרושע וחסר מצפון.