הורות בעידן קריירה: בדרך לשוויון מגדרי

אי-שוויון מגדרי בשוק העבודה בין גברים לנשים כרוך באי-שוויון מגדרי בבית בין גבר אחד לאשה אחת. אם רוצים שוויון מגדרי מהותי, חייבים לקחת בחשבון את המכלול של חיים משותפים של גברים ונשים. עוד צעד קטן בדרך
יעל מיכאלי מור

הקמת השדולה "הורות בעידן של קריירה" של ח"כ איתן כבל והצעת החוק של ח"כ זנדברג לחופשת לידה בת שמונה ימים לאבות, מהוות צעד משמעותי והכרחי בדרך לחלוקת עבודה שוויונית יותר ופסיעה ראשונה לשינוי תמונת המצב ההורית בישראל. החקיקה, לצד העלאת המודעות, היא חשובה לנוכח העובדה שגם בעידן הנוכחי, למרות ההתפתחות הטכנולוגית והקדמה, משתמרת חלוקת עבודה מגדרית בין ההורים. על פי חלוקה זו, האישה נושאת בנטל הטיפול בילדים ובבית, הרבה יותר מאשר הגבר וכל זה ללא קשר למידת השכלתם של שני ההורים ומידת מעורבותם בעבודה בשכר.

מציאות זו גורמת נזק לנשים וגברים כאחד, כאשר הנשים נאלצות לחיות עם מעמסה עצומה על כתפיהן עקב התפקיד הכפול, ויכולתן להשתלב בשוק העבודה בשכר היא חלקית ומוגבלת. מאידך, הגברים נעדרים מחיי היום יום של ילדיהם ללא יכולת מימוש של הורות פעילה משום עמידתם בקריטריונים הלא כתובים של השארות עד שעות מאוחרות והפגנת טוטאליות למקום העבודה. גם הילדים משלמים מחיר על היעדרות אבותיהם מחייהם ועל העדר היכולת ליהנות משתי דמויות חינוכיות בסביבתם.

ח"כ תמר זנדברג. צילום: איתמר רותם (cc by-sa)
ח"כ תמר זנדברג. צילום: איתמר רותם (cc by-sa)

כמובן, שאין בהצעת החוק המדוברת ובהקמת השדולה כדי לפתור לגמרי את בעיית חלוקת העבודה המגדרית בטיפול הביתי בקרב משפחות בישראל. החוק לא יגרום לנשים להפסיק להיות המוצא הראשון והבלעדי לילד חולה, או הגורם העיקרי המתלבט אם לוותר על קריירה ולהישאר בבית, או לוותר על קידום בתפקיד הדורש שעות עבודה רבות יותר. החוק גם לא ישנה מהיסוד את העובדה שהאבות ימשיכו להיאלץ להסתפק בסופי שבוע משפחתיים כדי להיות פעילים במשהו בחיי ילדיהם.

יחד עם זאת, הן הקמת השדולה ל"הורות בעידן הקריירה" ביוזמת ח"כ איתן כבל והן החוק של ח"כ תמר זנדברג חשובים משום שהם מהווים צעד מסוים לשינוי בחשיבה על הורות ועל תפקידי האבות והאימהות. מתן אפשרות לגבר להיות בחופשת לידה בסמוך ללידה מבנה אותו כהורה שיש לו אחריות, מחויבות וצורך לטפל בילדו. כך גם עידודם של אבות להיות מעורבים יותר בחיי ילדיהם על ידי התחשבות בצרכיהם האישיים במקום העבודה. חקיקה מסוג זה משנה את הקביעה כי הילד הוא משימתה הבלעדית של האישה שחייה משתנים באופן ניכר, בעוד הגבר חוזר לעבודתו ללא כל שינוי הנובע מהמשימה ההורית החדשה.

חקיקה שתקדם הורות משותפת, אקטיבית ומעורבת תאפשר שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים הזוגיים והכרה חברתית כי טיפול בילדים היא משימה חשובה שיש להשקיע בה משאבים ציבוריים. היא גם תאפשר מתן אפשרות להשתלבות בשוק העבודה באופן שווה יותר לשני המינים, השתלבות שתתרום לרמת החיים של המשפחה.

ח"כ איתן כבל. צילום: לשכת חה"כ (cc by-sa)
ח"כ איתן כבל. צילום: לשכת חה"כ (cc by-sa)

תחילתו של השיח על חקיקה חברתית מגדרית ושוויונית יאפשר בעתיד להשיג יעדים של שוויון מגדרי בעולם הטיפול ובעולם העבודה בשכר. שמונה ימים אינם מספיקים כדי לבסס שינויי תפיסות בקרב אבות ואימהות, כמו גם הקמת שדולה. זוהי רק אבן דרך לשיח מעמיק ולהצפת הנושא כחלק מהשיח המדיני חברתי ולחקיקות נוספות שיש לשאוף אליהן בישראל. חקיקה שתגדיל את חופשת ההורות מטעם הביטוח הלאומי ותעודד אבות לקחת חלק גדול יותר בחופשה זו על ידי תמריצים מיוחדים בדומה ל"חודש האב" הנהוג במדינות רבות באירופה, היא צעד ראשוני בכך. מחקרים בעולם הראו כי מדיניות אקטיבית ששמה לה למטרה להגביר שוויון מגדרי בעולם הטיפול בילדים ובבני משפחה עם צרכים מיוחדים הובילה גם לשוויון רב יותר בעולם העבודה והשתתפות מלאה יותר של נשים במרחב הציבורי.

יעל מיכאלי מור היא סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית שמתמקדת במגדר

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    התרשמותי- ממדגם אנקדוטלי של מכריי- היא שמשרות מעניינות ומכניסות תובעות גם שעות עבודה רבות ולעיתים לא צפויות. זה נכון בהייטק, ברפואה, ובעבודה כעצמאי. זה נותן יתרון כלכלי גדול למבנה א-סימטרי: בן זוג אחד משקיע, טוחן שעות ומתקדם, והשני עובד במשרה ציבורית/חלקית ומטפל בילדים.

    בניסוח אחר- זוג ישראלי ממוצע יעדיף שהבעל (או האישה) ישתכר 10,000 ש"ח בחודש, והשני מחצית מכך, ויהיה להם סיכוי כלשהוא לרכוש דירה, מששני בני הזוג יעבדו בשירות הציבורי בשכר שיוויוני של 6,000 ש"ח וייהנו מזמן איכות עם ילדיהם, בדירה שכורה.

    ולחילופין- גם פמיניסטית לא תרצה שעורכת הדין שלה או הרופא שלה יבטלו לה פגישה כי הילד חולה בבית.

    אפשר לטעון שאם כל הגברים והנשים יסרבו לעבוד שעות נוספות, המעסיקים יוותרו על הדרישה, אך ימשיכו להציע משכורות גבוהות באותם תפקידים; קשה לי לראות איך הפריון הישראלי (הנמוך) יקפוץ פתאום באופן שיאפשר זאת.

    בהינתן האילוץ הכלכלי הזה, יש כמה דברים שאפשר לעשות:
    – תיאום ציפיות: בחירת בן/בת זוג בהתחשבות עם הציפיות הקרייריסטיות והחומריות.
    – ריצ'רץ: האישה יורדת בהיקף המשרה כשהילדים קטנים, והבעל מגבה אותה אח"כ, כשהיא לומדת/עושה הסבה כדי להתחיל קריירה מחדש
    – ימי חופש מחלה לסבים וסבתות

  2. אסתר בן חור

    אפשר לחשוב שכל הגברים שמרוויחים הרבה עובדים הרבה ובעבודה מענינת….חחחח

    הבעיה במצב כיום היא ,שכשגבר מודיע שאחרלעבודה כי לקח את הילד לרופא ייצא לו שם של אבא נפלא,אבל כשאשה תאמר זאת…..היא הרי נותנת לגידול הילדים להפריע לה בקריירה…אז מה היא מתפלאת אם מעדיפים גבר לתפקיד?

    הגיע הזמן שנשאל את עצמנו למה הגברים הקריריסטים מזניחים את משפחןתיהם, והאם בסופו של דבר לא ייטב לעסק בפרט ולחברה בכלל שיהיו לנו גם אבות המעורים בחיי ילדיהם ובנעשה בבתיהם?