הביקורתיות המדומה: חרב הפיפיות של הלובן

בואו נדבר רגע על הלובן. זה שמעלים את עצמו בתוך שיח זכויות האדם. שיח הלובן בא להפוך את המצב הזה באמצעות הפיכת הגזען לאובייקט, למסומן, למי שהמאבק הוא בו ולא שלו
יוסי דוד

כפי שלימדונו חוקרים וחוקרות ביקורתיות וביחוד שחורות ושחורים, את השקיפות של הלובן נוכל לגלות במקומות קטנים, בפינות מוזרות, באיזורי גבול, במרחבים וזמנים קוויריים.

באחרונה, בדרך זו נחשפתי לצורה משודרגת של תופעת "הביקורתיות המדומיינת של הלובן". נמצא כי לבנים הטוענים להיותם ביקורתיים מצאו את עצמם מבקרים בצורה ברורה תמיכה באישה "לא-לבנה" מסיבות שונות ומשונות, אך הביקורת התקיימה וקויימה, כמו שהיא ובצורה ברורה. בעוד על אירועים אחרים דומים, זהים ועם סיבות דומות לא רק שלא התקיימה ביקורת, אלא אף כאשר הועלתה ביקורת אותם א.נשים ממש טענו שהביקורת "מסרסת" פעילות ומונעת את היכולת והאפשרות של א.נשים להעלות בהצעות לפעילות מחשש מביקורת. כך הביקורת הופכת להיות "חרב פיפיות" בידיו של הלובן, הוא משתמש בביקורת ככלי למנוע סולידריות עם מי שאינו לבן מספיק לטעמו ולמנוע עשייה שאינה המשך שימור ההגמוניה שלו כלובן, ובו זמנית, הלובן פוסל כל מה שנראה או נשמע כביקורת על שימור עליונותו במרחב, באמצעות הטענה כי הביקורת מסרסת כל יכולת לפעולה ומונעת עשייה.

לפרק את המסיבה. מתוך האתר no borders
לפרק את המסיבה. מתוך האתר no borders

אנחנו כאן כדי לפרק להם את המסיבה.

לובן. דיברנו עליו די הרבה פה בהעוקץ, בטיפול שורש ובאתרים נוספים, ובמיוחד אני דיברתי עליו המון, יש שיאמרו הרבה יותר מדי.

לובן. היא תופעה שצריך לדבר עליה, בגלל היותה חשוכה, נסתרת באמצעות היטמעות כמו זיקית על רקע לבן בין מאות ואלפי שנים המאפשר לו ללובן להיות "נעלם", מעין חור שחור-שקוף. חור שחור לעצמו, למבצעיו, למכונניו ולנו המתקרבים אליו או החווים אותו. החור המכונה על ידי הלובן שחור, הוא למעשה חור שקוף, הוא העדר. הוא חוסר קיום. הוא מולבן. אך בשל הייצור של השפה, הידע והכוח על ידי חברת הלובן, הוא נותר שקוף על רקע זה ובכך קשה לביטוי, להתנגדות ולהבלטת צבעו.

ברור כי ביטויים רבים לו ללובן, שמתחזים לכל מיני אופנים וצורות אחרות, נאורות, אחרי הכל מהותו של הלובן כשמו כן הוא להלבין את פשעיו וחטאיו. והמטרה לחשוף את הבעייתיות שבו ובקיומו היא מטרה קשה, על גבול הבלתי אפשרית, בטח שלא בכלים "פשוטים" כאלו שמקובלים על ידי הלובן, כאלו שמוסכמים על ידו. מתונים הם קוראים לזה או נחמדים בשפתה של אחת מראשות משטר האופל הלבן במזרח התיכון – גולדה.

הביקורתיות המדומה של הלובן היא תופעה מרתקת ומוזרה כאחת. היא מבוססת על מאפיינים נוספים של הלובן שעסקנו בהם בעבר, דוגמת יצירת המוסריות סביב הקיום של הלבן, ויצירת שיח הביקורתיות כחילוני-לבן בהכרח ועוד.

Making Whiteness visibleהביקורתיות המדומה באה לידי ביטוי בביקורת מייצגי הלובן על אוהדי בית"ר שהם קוראים קריאות "מוות לערבים" בעוד אותם מבקרים מייצרים את המוות הממשי של הערבים, באמצעות הקיבוצים שהם התיישבות, בעוד הדתיים והמזרחים הם מתנחלים. הכיבוש הוא בשטחי 67, שם "לא-אשכנזים-חילונים" מחזיקים בקרקעות ומעמד מידי הקולוניה הציונית ולא בשטחי 48 בהם האשכנזים מחזיקים בנדל"ן ומעמד רב. ביקורתיות זו באה לידי ביטוי בביקורת על תושבי דרום תל אביב שמעזים להפגין נגד נוכחות של פליטים בשכונתם, בו בזמן שחלילה וחס מקבלתם בשכונות האדם הלבן אין שם בצפונה של תל אביב. הביקורת המדומה באה לידי ביטוי גם בביקורת של "החילונים-אשכנזים" על אפליית מזרחים בחברה החרדית, בעוד שהם מפלים לא פחות ופעמים רבות יותר, אך תחת תירוצים וכסות "לבנה" או "מולבנת".

כך במבט לדוגמאות שלמעלה אנו רואים כי המוות של הערבי שנרצח על ידי הלבן מולבן ל"סיכול ממוקד", הכיבוש של הלבן הוא הגנה, העדר קיומם של פליטים במרחבים לבנים הוא מקרי/תוצר של נסיבות, ונפקדותם של "לא-אשכנזים" באקדמיה, במוסדות המשפט ובראשות משרדים ממשלתיים ופרטיים היא מקרית ותוצר של נסיבות ולא מכוונת וחלק ממדיניות של דיכוי כל מי שאינו לבן.

ההבדל בין לימודי לובן לבין שיח זכויות אדם-לבן בדבר זכויותיהם של אחרים הוא ששיח הלובן בא לשנות את הפוקוס וכיוון המבט של הדובר. בעוד שיח זכויות האדם יוצר את בעל הצבע לאובייקט בנוסף ליצירתו כאובייקט על ידי הגזען ובכך יוצר 'גזעון' שני ויוצר גזענות כפולה אחת על ידי 'הגזען המזוהה' והשניה על ידי הגזען הנסתר, השקוף, הלבן. שיח הלובן בא להפוך את המצב האווילי הזה באמצעות הפיכת הגזען לאובייקט, למסומן, למי שהמאבק הוא בו ולא שלו. הסירוב לקחת חלק בשימור הדיכוי באמצעות שיח ההתנגדות לו היא כנראה אחת הסיבות המרכזיות ששיח הלובן כל כך מפחיד ומאיים.

לקריאה נוספת:

הזמן המזרחי והחרדה האשכנזית | איתמר (טובי) טהרלב

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. בגדדי

    מסיבה זו חשוב להשתמש במושג "פריבלגיות אשכנזיות" ולא "אפליה" או "קיפוח" בשיח על הגזענות האשכנזית.

  2. שי

    "…אותם מבקרים מייצרים את המוות הממשי של הערבים, באמצעות הקיבוצים שהם התיישבות,…"

    אם עורכי "העוקץ" מתירים לפרסם את המשפט הזה שהוא גם עלילת דם – קיבוצים מביאים מות לערבים – וגם דבר מטומטם וחסר שחר לחלוטין, נראה שאצל עורכי "העוקץ", הגבול בין ביקורתיות לוחמת מוצדקת לבין דברים אחראיים שראויים לדפוס היטשטש לחלוטין.

    חבל! "העוקץ" יכול היה לשמש במה לדיון אחראי, שבא ממקום של רצון טוב.

    1. ליכודניק

      הביקורתיות המדומה באה לידי ביטוי:
      א. בביקורת מייצגי הלובן על אוהדי בית"ר שהם קוראים קריאות "מוות לערבים" בעוד אותם מבקרים מייצרים את המוות הממשי של הערבים
      ב. באמצעות הקיבוצים שהם "התיישבות", בעוד הדתיים והמזרחים הם "מתנחלים".
      ג. הכיבוש הוא בשטחי 67, שם "לא-אשכנזים-חילונים" מחזיקים בקרקעות ומעמד מידי הקולוניה הציונית ולא בשטחי 48 בהם האשכנזים מחזיקים בנדל"ן ומעמד רב.
      ד. ביקורתיות זו באה לידי ביטוי בביקורת על תושבי דרום תל אביב שמעזים להפגין נגד נוכחות של פליטים בשכונתם, בו בזמן שחלילה וחס מקבלתם בשכונות האדם הלבן אין שם בצפונה של תל אביב.
      ה. הביקורת המדומה באה לידי ביטוי גם בביקורת של "החילונים-אשכנזים" על אפליית מזרחים בחברה החרדית, בעוד שהם מפלים לא פחות ופעמים רבות יותר, אך תחת תירוצים וכסות "לבנה" או "מולבנת".

  3. ילי

    הטקסט הזה איום ונורא, אולי הוא מנסה להגיד משהו נכון אבל הוא בלתי קריא לחלוטין. קצת עריכה הייתה מסייעת לו להיות טיפה יותר קומוניקטיבי.

    1. צ'יקי

      ככה כותבת חבורת "עיתון שחור". אולי זה מתוך אידיאולוגיה. בכל מקרה ראוי להשאיר את זה בבלוג שלהם ולא לתת לזה לטפטף לאתרים אחרים.

  4. מיקי

    שי, זו אחת הדוגמאות היפות שראיתי לסילוף משמעותו של משפט על ידי ציטוט חלקי. אני באמת לא מבין אם לא הצלחת לקרוא את המשפט כולו או שזו בדיחה.

    1. דרור BDS

      תעלול ידוע של הליגה נגד השמצה. מטרתו להראות שהמתנגדים מונעים מאנטישמיות ולכן הביקורת לא לגיטימית. גם כאן הודגשה עלילת הדם – משל מעולם לא נרצחו ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית – בצוותא עם ההבדלה בין ביקורת לגיטימית, כפי שמצופה מעורכי העוקץ, לבין ביקורת לא לגיטימית שראוי היה – כך הציוני – שאתרים כמו העוקץ לא יפרסמו.

      "חבל! "הלובי הציוני האמריקני יכול היה לשמש במה לדיון אחראי, שבא ממקום של רצון טוב".
      הדברים האלו, שנערכו ושהוצאו מהקשרם, לא נאמרו ע"י מסביר ציוני עילג באתר העוקץ. הדובר, המשמש לעיתים גם כמסביר, הוא סמנכ"ל בחברה לייעוץ ותקשורת אסטרטגיים, היה הראשון להבין את גודל האירוע, רתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה ומאז דואג בלא ליאות לאינטרסים הבטחוניים של ישראל, הוביל את הטיפול בנושא החרם על ישראל במכון "ראות לתכנון מדיניות", אחד שלא מאמין ומפחד את המדינה הציונית לאבד.
      הנה הציטוט במלואו: "הדרך המרכזית להתמודד עם מדיניות החרם האירופי המתגבשת קשורה בראש ובראשונה למדיניות של ממשלת ישראל בנוגע להתנחלויות ולדימויה כחותרת לשלום. הניסיונות להתמודד עם החרם האירופי באמצעות תיאורו כאנטישמי רק ייתנו רוח גבית לתנועת BDS".
      
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2271136

  5. ראובן גרבר

    שלושת רבעי מאמר הם דיון מופשט על ה'לובן' , וכאשר הוא מגיע לדוגמאות הן לא מציאותיות. כבר נכתב בצדק על האשמת הקיבוצים. בכל זאת יש הבדל רב בין הציונות הקלאסית לבין ההתנחלויות. בהמשך טעות היא לציין כי "בעוד הדתיים והמזרחים הם מתנחלים", שהרי ההתנחלויות הוקמו על ידי המנהיגות הדתית-אשכנזית של בוגרי מרכז הרב. כך גם לגבי הסיבות הכלכליות-ריאליות שהביאו את הפליטים דווקא לדרום ולא לצפון, ולא מזימה אפלולית- לבנבנה.

    1. שואן

      שלא לדבר על זה שההתנחלויות הוקמו בהתחלה על ידי מפא"י האשכנזית

      1. יוסי דוד

        שאת ההתנחלויות כולן בנו מפא"יניקים אשכנזים, רק שיש כאלוש מכונים התנחלויות, אלו שחיים בהם לא אשכנזים-חילונים-ותיקים-סמאלנים. ואילו מה שחיים בו אותה חבורת מפא"י מישום מה מכונה בשם.ות אחר.ים

        1. שואן

          אבל הן היו פרויקט אשכנזי מהמסד ועד הטפחות. ועדיין האשכנזים שונאים אותן. מה זה אומר?

          שם בעברית זה זכר

          1. יוסי דוד

            האשכנזים ייצרו אותם כדי לשנוא אחרים במקום להביט במראה על איפה שהם חיים, קיבוצים ובתים נטושים.

            נ.ב. אני מסרב לדבר עברית תקנית, במיוחד בסוגיות מגדריות. וביחוד כשמנסים לתקן אותי

  6. צ'יקי

    שאלה ממי שלא עוקב: המזרחיסטים כבר הגיעו להכחשת שואה (זאת מ-1942) פרופר, או שהם עדיין מרקדים סביב העניין הזה בעדינות?

    1. יוסי דוד

      לדעת שהשואה התרחשה גם בצפון אפריקה. לוב, אלג'יריה, תוניסיה.
      ידע היסטורי לא יזיק לך

      1. צ'יקי

        לא אמרתי שלא.
        אבל אני תוהה אם הנסיונות להכחיד את "הנראטיב האשכנזי" הגיעו סוף כל סוף להכחשת השואה האירופאית. זאת אחרי הכל המסקנה המתבקשת שלהם.

          1. צ'יקי

            בסך הכל שאלתי שאלה יוסקה

        1. DoNotCensor

          אני שמח תמיד לעזור ואשמח להיות "מכחיש השואה" שלך, ולו באופן רעיוני לצורך הדיון, במידה ואתה באמת כל כך זקוק לפחות לאחד 🙂 רק אנא עשה זאת לאפשרי והגדר בטובך "הכחשת שואה". ההגיון מורה שיש להגדיר ראשית מהי "שואה" ומה זה "השואה" כדי להבין מהי הגדרת ההכחשה של הדבר הזה (כמו כל דבר אחר שהוא).
          שאלות: האם לאשכנזיסטים נשאר איזשהו בדל פנטזיה שיש להם בכלל פיתחון פה, או קורט אמינות, או שארית של כבוד עצמי או יכולת ביקורת עצמית מינימלית, לתקוף ברשעות – ולהאשים בהאשמות פרועות ללא דעת אנשים הגונים כשהם מהססים לתת הכרה גורפת לסיפורי גזענות כלפיהם מאירופה – לאחר שהוכח ומוכח פעם אחר פעם שהם הגזענים המובילים את מחנה הגזענות העולמי כבר מעל למאה שנים לפחות? וכמו כן הרמאים הגדולים ביותר, שאני מכיר, בכל הנוגע לשכתוב ההסטוריה (ועל כן, אגב, "הנראטיב האשכנזי" מכחיד את עצמו משום שלשקר אין רגליים)? ואם האשכנזיסטים נמצאו ונמצאים משקרים ומרמים אותי בכל דבר ועניין מדוע שאאמין לכל סיפור נוסף שלהם? ומדוע שאאמין לכל סיפור נוסף שלהם אם הם גם דורשים ממני "אמונה" עיוורת, כשכל ההוכחות מצביעות לכיוון שונה, שתובעת את ממוני ודמי וכן את אלו של ילדיי ונכדיי? כיצד אשכנזיסט מסביר את שיא הטומאה הזו, ולו לעצמו, כשהוא תובע, אף בכפייה ואלימות, על דרך לשונך רוויית התוקפנות והאיום, הכרה בו כקורבן הגזענות האולטימטיבית ובעצם הוא מתגזען יום ולילה ללא הפסקה וללא חרטה במשך עשורים רבים בגלוי בבוטות ובאופן משתלח, לנגד עינינו הפקוחות, על מזרחים וערבים ונוצרים ומוסלמים ולמעשה על כל מה שזז חי ונושם?

          הצבת אתגר לדיון, ואני נענה לו ואשמח ללבן את העניין איתך, הכדור בידיים שלך. אם יש בך את ההגינות, התעוזה והיכולת לראות את עצמך במראה.

  7. רונה

    שנאת אשכנזים לא תרבה חוכמה

  8. אשכנזייה לבנה קטנה

    לא הבנתי את כל מה שכתבת, כי אין לי מי יודע מה ידע היסטורי אבל מבין השורות עלו קולות שטענו שקיימת גזענות מודרנית, שקטה, לבנה.
    אתה צודק.
    הלובן המודרני כל כך שקוף שהחבר'ה האשכנזים הלבנים אינם מבחינים בו במקרים רבים – כי הוא הם. מה שהם רואים מול המראה זאת השתקפות שלהם – השתקפות לבנה. כנ"ל לגבי כל מי ש"שחור" לצורך העניין.
    כשמעמידים מול הלובן את השחור, ומול השחור את הלובן, דברים מקבלים צורה ומודעות שחסרה. הלובן מבין שהבדיחות שלו לא כל כך מצחיקות והשחור מבין שהלובן לא כזה נורא אלא סתם ילד מפגר שלא מודע לעצמו.
    כמובן שקיים גם לובן גזעני שמודע לעצמו ואני מאחלת לו שיפוג מהעולם בקרוב מאד, אם לא אתמול. איך אתה חושב שניתן ליצור שינוי?

    1. יוסי דוד

      שינוי יתחיל במודעות, לדיכוי ההיסטורי ולעכשווי. אחרי זה, יש עוד הרבה אלמנטים שיכולים לאפשר שינוי, למשל חלוקה סוויונית של רכוש ושליטה במשאבים, למשל חשיבה מחדש על עליונותש ל ערכים מסוימים על אחרים, שינוי של המילון ועוד. אבל אולי הכי משמעותי, הוא ייצרו של ידע חדש, כזה שמסרב לשחק בכללים הקיימים

  9. אשכנזייה לבנה קטנה

    קול.
    אתם צריכים שהתכנים יהיו יותר נגישים ולפרסם גם במיינסטרים בשביל זה.
    בכל מקרה נהנתי לקרוא תמשיך בפועלך נשמע כמו דבר ראוי למנף

    נמסטה