תמונה קבוצתית עם שכונה

תערוכה חדשה של בית הספר לאמנות מוסררה מציגה צילומים וחומרי ארכיון מחייהם של העולים מצפון אפריקה בשכונה, המרחיבים את הידע ואת נקודת המבט שלנו על ההיסטוריה החברתית של ישראל. למשל, למה מה חשבו המורים על ילדי השכונה?
אבי דבאח

לפני עידן האינסטגרם וה-selfie, כשצילומים עוד היו נדירים, הייתה להם משמעות חשובה בהנצחת הקבוצה. הצילום הקפיא את הרגע בו כולם חגגו יחד, טיילו יחד, או פשוט נעמדו יחד בחצר לצילום. ככל שהשנים עוברות, הצילומים הופכים משמעותיים יותר ונטענים בכל מה שעברו המצולמים בתקופת הצילום ומאז. כך בכל צילום קבוצתי. הצילומים הקבוצתיים של שכונת מוסררה – שיוצגו מיום חמישי הקרוב בתערוכה "פורטרט קבוצתי" – טעונים בעוד משמעות: היסטורית וחברתית.

למשל, בתמונת מחזור 1969 מבית הספר "יסודי התורה" במוסררה: שורת המורים ממאה שערים ומתחת תמונותיהם של הילדים ממשפחות צפון-אפריקאיות. את מה שלא נאמר בתמונה משלימים המסמכים המתארים את ישיבות המורים בבית הספר, ומביאים את נקודת מבטם של המורים על הילדים בשכונה: "עקב ריבוי הילדים שנראים זקוקים לבדיקה שכלית… עושה רושם אטום מפגר…. ההורים נראים מפגרים".

musrara1

musrara2

בסרטי 8 מ"מ נדירים שצילם מיכאל נידם, שגדל בשכונה, נראית בתחילה משפחתו במרוקו: סדר פסח, המשפחה והחברים בטיולים, נערות בחצר בית הספר אליאנס. אחר כך משתנה הנוף, המשפחה עוברת למוסררה והנערים גדלים ומצטלמים יחד באתרי הטיול הארץ-ישראליים: במדבר, במפרץ אילת. בתערוכה ייחשף הפער שבין הצילומים והזכרונות הפרטיים, לבין התמונה הממסדית על הקבוצה בה גדלו והתחנכו.

אוסף מוסררה – ארכיון חזותי אלטרנטיבי של שכונת מוסררה, הוא מיזם של בית הספר לאמנות מוסררה. המיזם מתמקד בשנים שלאחר קום המדינה, ימי ההגירה וההתיישבות ההמונית בשכונה של עולים, בעיקר מארצות צפון אפריקה, עד לתקופת שנות השבעים ולהתפרצות המחאה החברתית של הפנתרים השחורים. האוסף מאגד תחת קורת גג אחת סיפורי חיים אישיים, עדויות, הקלטות, צילומים ומסמכים, היוצרים יחד פסיפס של השכונה: מנהגים, זכרונות מסע, ייסורי קליטה, התבגרות והתפתחות לצד איום בטחוני ומצוקה חברתית. האוסף אינו מסתפק באיסוף והצגה של החומרים, אלא משלב, כדרכו של בית הספר, עבודה ועיבוד אומנותיים, המפרשים את החומרים ומתייחסים אליהם, מעניקים להם נקודות מבט נוספות, עכשוויות ואישיות.

המבקרים שיגיעו לתערוכה יתבקשו לכתוב על הצילומים עצמם את שמות האנשים שהם מזהים. כך נוכל להרחיב את הידע ונקודות המבט שלנו על סיפורה של מוסררה, ועל ההיסטוריה החברתית של ישראל.

בערב הפתיחה יופיעו המוסיקאים אורי ומשה רווח, שני אחים שנולדו בשכונה.

פורטרט קבוצתי

הגלריה החברתית – מתנ"ס מוסררה, רח' שבטי ישראל 22, ירושלים

פתיחה: חמישי 20 במרץ בשעה 20:00

אבי דבאח הוא אוצר התערוכה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. tkv

    אין לכם מושג בסוציולגיה חרדית. אבל זה לא מפריע לכם לגזור מסקנות