יועז הנדל נגד מכתב השמיניסטים

בשב"כ לא מענים ובצה"ל לא הורגים חפים מפשע. כך מבטל יועז הנדל, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, את מכתב השמיניסטים כלא מבוסס. קצת מקוריות, הנדל. מה ביקשנו?
נתן בלנק

на русском

ב-3.3 התפרסם מכתב השמיניסטים 2014. כ-50 צעירים הכריזו שהם מתכוונים לסרב להתגייס לצה"ל מטעמי מצפון. במכתב ארוך ומפורט שנשלח לראש הממשלה, הסבירו השמיניסטים את טעמי סירובם. בשבוע שעבר פירסם יועז הנדל, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, בעיתון "ידיעות אחרונות" טור חריף נגד מכתב השמיניסטים החדש. להנדל היו שתי טענות עיקריות נגד המכתב.

הטענה הראשונה היא טענה רווחת נגד אנשי שמאל באשר הם – אנטי-ציונות. השיטה פשוטה. מוציאים כל עמדה קיצונית, מאתגרת, או לא מקובלת, מחוץ לגדר על ידי תיוגם של המחזיקים בה כ"אנטי ציונים" או "אנטי ישראלים". לכן, הביקורת הראשונה של הנדל על השמיניסטים היא שהם "השתמשו בטענות שלקוחות מתנועת החרם נגד מדינת ישראל". על פי שיטה זו, אין זה משנה אם הטענות נכונות או לא, מרגע שתנועת החרם נגד ישראל מעלה אותן, הן פסולות וטמאות.

יועז הנדל, מתוך אתר המכון לאסטרטגיה ציונית
יועז הנדל, מתוך אתר המכון לאסטרטגיה ציונית

הטענה השנייה שהעלה הנדל היא שכותבי המכתב אינם יודעים על מה הם מדברים. מדובר לכאורה בחבורה של ילדים מפונקים, תמימים ושטחיים, שלא פגשו פלסטיני מימיהם, ורק אספו כמה טענות מחיפוש בגוגל והרכיבו מכתב. המציאות, כמובן, הפוכה לחלוטין. מרבית השמיניסטים הם צעירים אכפתיים, מעורבים, שמכירים היטב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בני נוער שטחיים ומפונקים לא כותבים מכתבי שמיניסטים. הם מתגייסים לצבא בלי מחשבה, ולא מעלים על דעתם את האפשרות שצה"ל אינו הצבא המוסרי ביותר בעולם.

כראייה לטענותיו מביא הנדל את ה"טעויות" שהוא מוצא במכתב השמיניסטים 2014. הוא קובע ש"בשב"כ לא מענים פלסטינים – יש חוק שאוסר על כך" (שיאמר זא לקורבנותיהם של חוקרי השב"כ שחוויותיהם במאסר תועדו על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל). הנדל ממשיך וטוען ש"החוק הבינלאומי לא מגדיר את מעשי צה"ל פשעי מלחמה" (שיגיד את זה לחוקרי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ולגופים בינלאומיים רבים אחרים שמסבירים בבירור מדוע הקמת ההתנחלויות ומעשים אחרים של ישראל בשטחים הם פשעי מלחמה). הוא מוסיף ומסביר ש"ישראל לא הורגת חפים מפשע – בזמן לחימה יש למרבה הצער חפים מפשע שנפגעים," (אז מי פוגע באותם חפים מפשע? פינוקיו?).

הנדל רשאי כמובן לחלוק על כל אותם תחקירים ועדויות, שודאי יוגדרו על ידו כ"אנטי ישראליים". הוא אף יכול להביא במקומם מחקרים ציונים ופטריוטים שיראו שישראל מעולם לא פגעה בזבוב, שהשב"כ הוא סוג של לונה-פארק ממשלתי, ושהפלסטינים ממש מתחננים שחיילי צה"ל יעמדו במחסומים. אבל הטענה שהשמיניסטים אינם מבססים את טיעוניהם היא מקוממת ושגויה.

ושאלת תם – אם אותם שמיניסטים צעירים אינם בוגרים דים או אינם "שולטים בחומר מספיק" כדי לסרב להתגייס לצה"ל, האם הם בוגרים מספיק כדי לעמוד במחסום? לירות באנשים? לבצע מעצר של מבוקש לנגד עיניהם של ילדיו? האם החיילים שכן מתגייסים בוגרים מספיק לשם כך? האם מישהו בוגר מספיק?

בטורו משווה הנדל בין כותבי מכתב השמיניסטים לבין צעירי "שבועת אוקספורד", שסירבו להתגייס לצבא הבריטי ימים ספורים לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. ההקבלה בין סיטואציות כאן בארץ לבין סיטואציות באירופה של המאה ה-20 כבר הפכה לקלישאה שחוקה ומעייפת. ובכל זאת, כמו לגבי שבועת אוקספורד, ההיסטוריה תשפוט האם הסרבנים היו ילדים מפונקים והזויים, ש"לא עשו את שיעורי הבית שלהם", או שהם היו קול שפוי בלב הגל המיליטריסטי והגזעני ששטף את המדינה.

נתן בלנק הוא מחותמי מכתב הסרבנים 2014, ישב בשנה שעברה כחצי שנה בכלא 6 עקב סירובו לשרת בצבא

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דרור BDS

    גם אני נגד מכתב השמיניסטים.
    גם אני ישבתי חצי שנה (166 ימים סה"כ) במצטבר (3 פעמים בתקופת שירותי כחייל סדיר ופעם נוספת בקריאה הראשונה והאחרונה של הצבא לשרת במילואים) בכלא 6 ובכלא 4 עקב סירובי לירות פגז לשטח לבנון ועקב סירוב לשרת באיזורים מאוכלסים בשטחי פלסטין.

    מדוע אתה מתייחס ברצינות (מאמר בהעוקץ) ל"טענותיו" של זה ואינך מתייחס ברצינות לטענות של אנשים מהשמאל המבקרים את מה שמכונה מכתב השמינסטים? מדוע אתם חוסמים תגובות של אנשים שדעותיהם שונות מדעתכם? להתייחס להבלים ציוניים זה קל. לעומת זאת, להתמודד עם טיעונים רלוונטיים זה קצת יותר קשה. עדיין, למרות הקושי, זו חובתך האזרחית.

    אני קורא לך, ולמגיבים המעוניינים להגיב למאמרך, לא להתייחס לטיעוניו של אותו יועז הנדל אלא להתמקד בטיעונים שהופנו אליך ואל שאר החותמים והתומכים בהם מפי אנשים הרואים באקט הסירוב את המפתח למיגור הפורענות הציונית והחרדים מבזבוז האנרגיות כך שיתפרשו, שוב, כאקט של בני נוער שטחיים ומפונקים, או מדוייק יותר, של אשכנזים בעלי פריווילגיות. וכן, למרות כל המחמאות שהערפת עליהם, עדיין אותם בני נוער לא יודעים הכל. עדיין יש להם הרבה מאד מה ללמוד מאנשים אחרים, ובמיוחד מהסרבנים שבהם. קצת צניעות לא תזיק להם, ובייחוד להן.

    אודה מאד לתגובתך על תגובותיי המעבירות ביקורת עליך ועל יש גבול כאן
    http://haemori.wordpress.com/2013/05/14/%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%95/#comment-15490

    תגובותיי על המכתב ועל אלו שחסמו אותי כאן
    https://www.facebook.com/ronnie.barkan/posts/10152096276942054
    https://www.facebook.com/noa.levy.noa/posts/10152028617673697

    1. שזור אילנה

      לא מבינה מה נחוץ לשים תמונה שרק מיחצנת אותו. בכל מקרה להוריד אותה .

    2. דרור BDS

      "הסירוב שלי לא נועד לסחוף חיילים נוספים, אלא להדגיש שכאזרח ישראלי עשיתי מהלך בהתאם למצפון שלי. זה שאני רק אחד כרגע שחושב ופועל כך, זה גם בסדר".

      בראיון עם ארי שביט, סליחה, עם דליה קרפל, בלנק מגדיר את עצמו כסרבן מצפוני ומדגיש שהוא אינו סרבן מצפוני־פוליטי. “צה”ל עושה הבחנה בין סרבן מצפון סלקטיבי, שמסרב להתגייס אך ורק לצה”ל ‏(ולא לצבאות אחרים‏), לבין סרבן מצפון פציפיסט שמסרב להתגייס לכל הצבאות (אותו הצבא מוכן לשחרר, ד"ק). בצה”ל אוהבים להבדיל בין הסרבן הפוליטי, שמטרתו להתנגד למדיניותה של הממשלה, לסרבן המצפוני שמבקש להציל את עצמו מפעולות שנוגדות את מצפונו. ההפרדה הזאת אינה מתחברת למציאות. אם מסתכלים על ההגדרה המשפטית היבשה, אני יותר קרוב לסירוב המצפוני מאשר למה שמוגדר כסרבנות פוליטית”.
      http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2033798

      מעניינת במיוחד תגובת עורך מדור הדעות של הארץ אלון עידן. עידן תוהה על "ההתעקשות של צה”ל לא לפטור את בלנק משירות צבאי מטעמי מצפון. השבוע, כאמור, היתה זו הפעם העשירית שבלנק נשלח לכלא בשל סירובו לשרת בצה”ל ובסך הכל בחור בן 19 יושב כבר יותר מ–150 יום בכלא. מאחר שצה”ל כן מאפשר פטור מטעמי מצפון במקרים מסוימים, נשאלת השאלה מדוע בלנק לא זוכה לפטור…. מעניינת במיוחד תגובת דובר צה”ל:…" [לא מעניין בעליל! למעוניינים בכל זאת, דעתו ממש כמו דעתו של יועז הנדל].
      http://www.haaretz.co.il/magazine/theword/.premium-1.2021645

      בעקבות דליה קרפל, גם אורי משגב (תומך מרצ) מתאר את האקלים המשפחתי של בלנק: "עד מתי מתכוון הצבא להתעלל בנער יפה הבלורית והתואר הזה? …ברור שבלנק מציב אתגר קשה למערכת. הוא סרבן מצפון, אבל מצפון מסוים מאוד. המקרה שלו חושף את העובדה, שיש בישראל הייררכיה בסוגי מצפון. מצפון דתי פוטר מגיוס כמובן, וגם מצפון לאומי (ערבים אינם חייבי גיוס) ומצפון משפחתי (נשים נשואות אינן מגויסות). אפילו מצפון אידיאולוגי בא בחשבון (פציפיזם, אם הוכח כראוי). אבל בלנק מצהיר על מצפון אחר: מצפון פוליטי".
      http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2026961

      כשאני אמרתי שילדים בני 17 אינם בוגרים דיים ושראוי שיקשיבו לא רק לתעמולה הציונית של מרצ, יש גבול וחד"ש אלא גם לגורמים אחרים (הצעתי את עידן לנדו, מאיר עמור וברק כהן), פירשו את תגובתי כיהירות וכרצון לסכסך. למרות זאת, מישהו שאל שם מהי הסרבנות הפוליטית של ליבוביץ. שאל כי לא ידע. כשעניתי, והוספתי כי טוב יעשו אם יקחו את ספרו של סמי שלום שטרית לכלא, מחקו את כל תגובותיי וצנזרו אותי. דבריי התבססו על דבריו של יונתן בן ארצי, סרבן לשעבר ומתמטיקאי בהווה, החולק הן על דובר הצבא הציוני והן על נועה לוי(פעילת חד"ש):
      "כמה שזה אכזרי, מצד רשויות צה”ל, לשים צעיר בן 18–19 שמבקש לסרב, בעמדה של אדם משכיל ובוגר. צה”ל מצפה ממך להיות פילוסוף משכיל כדי שתוכל להגדיר איזו השקפת עולם או אורחות חיים עומדים מאחורי הסירוב שלך. אי אפשר לצפות שדעותיו של הסרבן יהיו קוהרנטיות ומגובשות, שיקלעו בדיוק ל’שפיל’ שאותו חברי הוועדה מצפים לשמוע. זה לא הגיוני שמתגייס צעיר יידרש לכל ההבחנות בין סוגי הסרבנות השונים. חייל יושב מול ועדת מצפון כשהוא ער למה שישראל עושה בשטחים, והוא מצהיר שהוא פציפיסט, ואז מישהו שופט אותו ואומר, לא, הוא לא פציפיסט, הוא בעצם סרבן מצפון וכדומה”. (שם)

      ארי שביט בראיון עם בשארה: "האם בין עשרות הספרים שלקח עמו בלנק נמצא הספר "תולדות המאבק המזרחי בישראל" – סמי שלום שטרית"?
      בשארה: "הוא קורא המון. לא מזמן סיים את “המצב השלישי”, ספרו של עמוס עוז מ–91’, שעוסק בשאלת המשיחיות על רקע האינתיפאדה הראשונה, ומיד צלל ל”משהו קרה”, ספרו של ג’וזף הלר מ–74’. בשביל הכיף, בחופשה הקודמת, הוא קנה את ספרה החדש של ג’יי. קיי. רולינג, הסופרת האנגלייה שכתבה את סדרת ספרי הארי פוטר, אותם כה אהב כילד". (שם)

      מיכאל ספרד (תומך מרצ, מתנגד חריף לבל"ד ולעמדותיה), עורך־דינו של בלנק, חושב שעוד מאסר היה בבחינת התעללות במרשו. האם בין כל החותמים על העצומה לשחררו נמצאו אנשים הקוראים בריש גלי לסרבנות פוליטית, לא רק למידתיות בעונש ולגילויי אמפטיה כלפי יסורי וורתר הצעיר – סרבן המצפון?

      אני חוזר ואומר. אשכנזי חד"ש, תנועת יש גבול, בוודאי ובוודאי הציונים ממרצ ממשיכים להרעיל את הבארות מהם שותים הסרבנים הצעירים. האם קראו בזמנו אנשי יש גבול את מאמרו של מאיר עמור – ההיסטוריה המושתקת של הסירוב החברתי? קראו גם קראו. האם אי פעם ענו בענייניות לטענותיו? מעולם לא ענו.
      הם העדיפו, וכפי שמראות התגובות הבאות בשרשור זה (למשל אלו של יובל אילון) הם עדיין מעדיפים, להתעסק עם טיעוניו של יועז הנדל.

  2. רועי

    הגל המיליטריסטי והגזעני ששטף ושוטף את המדינה

    1. ישראל ססובר

      זה לא גל מילטריסטי אלא רוח פאשיסטית וגזענית.

  3. Bi

    ״…מלמד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדע המדינה קורסים בנושא טרור וגרילה…״
    (מתוך ויקיפדיה).

    אני, אם הייתי צריכה היום להתגייס ל״צבא הגנה למתנחלים״ – הייתי מסרבת.
    זה לא רק הצבא. זאת מדיניות ראש הממשלה שנכנע ללחץ הימין הקיצוני והמתנחלים.

    זו גם הבעיה הכלכלית במדינה, שהיא תוצאה של העברת רוב תקציב המדינה לחימוש ולמלחמות.

    ובנוסף הפטור שנותנים לחרדים והכספים שמשלמים להם עבור ישיבה בישיבות.
    ועבור כל ההטבות הנילוות שהם מקבלים בדיור – אם זה בהשתתפות בשכר דירה או במענקים ודיור במחירים מוזלים. בתשלומי ארנונה (מי שלא עובד ומקבל ביטוח לאומי – גם לא משלם או משלם חלקית), במעונות לילדים ועוד ועוד.

    האזרחים הלא חרדים, עובדים בצבא בחינם. צריכים לשלם אלפי שקלים עבור הלימודים באוניברסיטאות.
    צריכים לעבוד עשרות שנים בשביל לשלם שכר דירה ורכישת דירה.
    משלמים מחיר מלא על ארנונה ומעונות ילדים.

  4. דןש

    אין בכוונתי להתייחס לההאשמות השמיניסטיים ולהכחשות יועז הנדל.
    מה שברור שאנו נמצאים במלחמה ובמלחמה הורגים ונהרגים.
    לא אכנס גם לסוגיה של "מי התחיל" ומדוע – זוהי מלחמה שנמשכת מעל למאה שנים. שני הצדדים אינם כ"טלית של תכלת". הערבים/הפלסטינאים אינם רוצים בנו בסביבתם ועושים ככל הניתן, ללא הצלחה לשמחתי, לסלקנו מכאן. אנחנו נאחזים בחבל ארץ זה, כי אין לנו ארץ אחרת, אשר במחוזותיה התגבשנו ממשפחה לשבטים ומשבטים לעם. כאן החלה תחילת תרבותנו ואליה ערגנו כל התקופה בה שהינו בגלות.
    את המצב ניתן לפתור ב"ציק". כל זב חוטם יודע ומודע לפתרון. הוא מתחיל בהכרה הדדית של זה בזכותו של זה. על הערבים/פלסטינאים להכיר בזכותנו לחיות כאן ועלינו להכיר בזכויותיהם. מאחר וכל צד טוען לזכויות בין הים לנהר – אין כל מפלט מחלוקת השטח.
    את מעגל הדמים משהו חייב להפסיק ויפה שעה אחת קודם. חשוב ורצוי שהדבר יעשה במסגרת הפנימית ואם לא שמישהו יכפה עלינו "הר כגיגית".
    באשר לשמיניסטים – הם דווקא חייבים לנהוג אחרת. הימנעותם משרות, יעלה את מסת ה"רוע" וההתייחסות הבלתי הולמת ( האכזרית לטעמם – אם קיימת בכלל). כאשר התגייסותם, תדלל את המעשים, הקיימית לטענתם. ככל שירבו מתנגדי הפגיעה הבלתי מידתית בקרב הגופים ה"מואשמים" במכתב – כן יתמעטו מקרים אלו.
    באשר לצד השני – ריסון הטרור ימנע את הצורך מנקיטת אמצעים חריפים ולקרוב הלבבות.

    1. י.א

      "מה שברור" לא ברור בכלל (לא – הכיבוש אינו "מלחמה" בשום מובן סביר)

      למה שהכותב מסרב להתייחס לא צריך להתייחס ("מי התחיל"), אבל הוא משום-מה מוציא לעצמו גם פטור מאחריותה של ישראל למעשיה ולכיבוש (קרי למדיניות הנצחתו והעמקתו).

      אח"כ הוא מבלבל המוח עם מיתוסים נמלצים, קובע בלי נימוק ששינוי חייב לבוא מבפנים (קרי מניח שהשלטון על הפלסטינים לגיטימי), ומקנח בהמלצה "להשפיע מבפנים" על התנהלות הצבא כאילו יש "צה"ל של מעלה" שבו הכיבוש הוא רק איזה חריג.

  5. יוסף למפל

    השבוע התפרסם ברשת דיון "שולחן עגול" על הספר The Bride and the Dowry: Israel, Jordan, and the Palestinians in the Aftermath of the June 1967 War מאת אבי רז מאוניברסיטת אוקספורד (הוצאת ייל יוניברסיטי פרס, 2013) הדן במדיניות ישראל בתקופה הראשונה של הכיבוש (http://www.h-net.org/~diplo/roundtables/PDF/Roundtable-XV-26.pdf). אחד המשתתפים ב"שולחן העגול" טען כי מדובר בספר חשוב אך התלונן על "נימתו הכועסת". רז השיב על כך באמצעות סיכום תמציתי של מימצאי ספרו, והמימצאים האלה מחזקים את דברי נתן בלנק ומוכיחים כי טענות הנדל הינן תעמולה שיקרית (שימו לב במיוחד לפירוט פשעי המלחמה הישראליים):
    These findings show that Israel rebuffed the internationally-accepted land-for-peace principle, evaded peace negotiations with King Hussein and the Palestinian leadership in the West Bank, and applied a foreign policy of deception in order to stay put in the occupied territories indefinitely. While tightening its grip on these territories, Israel committed numerous war crimes – including destruction of villages and houses, expulsion of Arab inhabitants, killing “new refugees” trying to return “illegally” to their homes from across the River Jordan, and building Jewish settlements on occupied Arab lands. If I sound “indignant over Israeli policy,” it is not without reason.

    1. בנימין מורי

      כמה נכון ומדויק הקטע שצוטט מהספר האומר במפורש שמדינת ישראל ביצעה אינספור פשעי מלחמה כולל פיצוץ בניינים וכפרים שלמים, גירוש תושבים , ואפילו הרג של ערבים. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.

  6. שייקה ליבוביץ'

    ל"דןש" הטוען ש"יש שני צדדים למשוואה": נכון, יש שני צדדים למישוואה – בצד אחד כובש ובצד שני נכבש; בצד אחד מעצמה אזורית עם כלי המשחית המשוכללים ביותר (וגם, "לפי מקורות זרים", נשק להשמדה המונית כולל ראשי נפץ גרעיניים), ובצד השני אוכלוסיה המצויידת בנשק פרימיטיבי. יש שני צדדים למישוואה, אבל אין כאן שיוויון. צד אחד שולל את זכויותיו הפוליטיות של הצד האחר, גוזל את אדמותיו ורכושו, מתעלל בו יום יום ושעה שעה (לדוגמה: צבא הקלגסים לישראל נוהג להתאמן בלילות בכפרים פלסטיניים תוך השתלטות על בתי התושבים), ומסרב לאפשר לצד האחר חיי עצמאות. הכוח המניע של הצד הישראלי הוא תאוות הנדל"ן הפלסטיני, והרצון למרר את חיי הפלסטינים כדי שיסתלקו כי "יש להם 22 מדינות ערביות". היועז-הנדלים הם תועמלנים חלקי לשון המנסים לתרץ את המדיניות המחפירה של ישראל בסיפורי בדים, אך הם משכנעים רק את המשוכנעים. העולם יודע את האמת, ויותר ויותר נמאס לו מהישראלים ומהכיבוש המחפיר שנמשך 47 – ארבעים ושבע!! – שנה.

    1. דןש

      במיוחד:
      1. מי לא קיבל את החלטת האו"מ בהקשר להקמת מדינה ליהודים בשטחי ארץ ישראל בגבולות 47
      2. מי פתח במלחמה להשמידנו והביא להרחבת גבולות מדינת ישראל לגבולות הקו הירוק (קווי הפסקת האש)
      3. מי איים עלינו במלחמת שמד ב- 1967, שהביא אותנו להפוך לעם כובש.

      אתה צודק לאחר מלחמת ששת הימים ( הנמשכת עד היום לדעתי ) עשו מנהיגנו את כל הטעויות האפשריות ולא הצליחו להביא להסדרי שלום במקום ובמועד המתאים. במיוחד באותו המעמד של השגת השלום עם מצרים, באפשרות לשלום מוקדם עם ירדן (בתקופת שמיר) ואפילו במהלך השלום המאוחר עם מדינת ירדן. גם בימים אלו היו יכולים לעשות יותר .
      אכן הפסקת הכיבוש והשליטה על עם אחר דרושה עבורנו כמו אויר לנשימה וכמו מים לשתייה. אני מאד מקווה שלא נפספס את ההזדמנות הנוכחית.

      אבל מכאן והטלת מלוא האשמה עלינו – רחוקה הדרך.

      1. י.א

        "הטלת מלוא האשמה עלינו"
        אה, האשמה. לא מדובר באשמה, אלא באחריות. ישראל שולטת קרוב ל 50 שנה באוכלוסייה ממנה נשללות הזכויות האזרחיות תוך הפרה של זכויות אדם, ופועלת להנציח מצב זה. זה אינו משטר לגיטימי. נקודה
        מה כ"כ קשה לך להבין?

        נניח שאתה צודק 100% לגבי התנהלות התנועה הפלסטינית הלאומית במלחמת העצמאות. אז מה? מה בכלל הקשר בין זה לבין השאלות שעל הפרק וסוגיית הסרבנות?

        1. דרור BDS

          כיצד ראוי לנהוג לנוכח איום המגיבים הציוניים? ומה הקשר להתנהלות התנועה הפלסטינית הלאומית במלחמת 48 וסרבנות השלום הישראלית? יובל אילון על סבירות ורציונליות.

          תגובה שפורסמה ב-1 מרץ‏ בשעה ‏17:58‏ בפייסבוק היא אחת מחמש הזוכות בתחרות לתגובות דעה של האגודה האמריקאית לפילוסופיה. האחרות פורסמו בניו יורק טיימס. לרגל הזכייה אנו מפרסמים אותה שוב:
          "שלום,
          רצינו לספר לכם כי לאחרונה כתבנו מכתב שמיניסטיות\ים חדש, של סרבניות\ים או נמנעות.ים מהצבא מסיבות פוליטיות- אידאולוגיות.
          המכתב מיועד לכל מי שמסכימה איתו ולא מתכוונת\מתכוון להתגייס, בלי קשר לדרך בה היא מתכוון\ת לעשות זאת.
          אנא הפיצו וקשרו למי שיכול לרצות לחתום ונולדה בין 1993 ל1998. (גם אם אתן פטורים עדיין אפשר לחתום)
          תודה רבה!"
          פרטים בפרטי
          https://www.facebook.com/yuval.eylon/posts/604127409674688

          המכתב מיועד לכל מי שמסכימה איתו. אחד מהם הוא אורי יזהר. גם תגובתו זכתה בפרס כלשהו, והוא אף הוזמן להדליק משואה בטקס האלטרנטיבי של יש גבול במועד המכונה יום העצמאות. לרגל הזכייה אנו מפרסמים אותה שוב:
          "למאיר עמור. למיטב ידיעתי רוב האסירים בבתי הכלא הצבאיים אינם אסירים אידאולוגיים או מצפוניים אלא מי שנשפטו על עבירות משמעת או עריקות מסיבות אישיות שונות. הנפקדים והעריקים לא היו סרבנים אידאולוגיים אלא מי שקשיי ההסתגלות למסגרת ו/או בעיות קשות בבית הביאו אותם להסתלקות מהצבא. סרבנות אידאולוגית החלה למיטב ידיעתי אחרי מלחמת ששת הימים ולא הקיפה המונים. רוב סרבני המצפון מאז היו למיטב ידיעתי אשכנזים. לקרוא לנפקדות ולעריקות ולכליאה בגלל עבירות משמעת "סירוב חברתי" זו קביעה שרירותית לחלוטין. שרירות טרמינולוגית. המקלדת סובלת הכל. אגב, כאשר מטעמי גיל סיימתי את תפקידי בחטיבת מילואים בשריון לפני שנים רבות הוצע לי לשרת בגדוד שהיה מיועד לפעול בשטחי הגדה המערבית. סירבתי והודעתי שאם יכריחו אותי אסרב. למזלי לא העמידו אותי במבחן. אני מכבד סרבני שירות בשטחים מטעמים מצפוניים. אסטרטגיית הסירוב שאתה מציע הזויה לחלוטין. רק מיעוט זעיר בישראל יהיה מוכן לנקוט בה".
          (מתוך: את אחיי אנוכי מבקש, אורי יזהר, אתר זה)

          אל הסבירות ואל הרציונליות בתגובותיו של אורי יזהר התייחס עמור, ראו שם.
          אל הסבירות ואל הרציונליות בתגובותיו של דןש התייחס יובל איילון, ראו כאן.
          ובכל זאת קיים הבדל בין המתייחסים ובין התגובות. על ההבדל עומדת כרמן אלמקייס: "400 אלף האנשים שהיו בהפגנה הגדולה בכיכר המדינה ב–2011 היו בצבע הלא נכון. אם היה מדובר ב–400 אלף איש מהשכונות, הכל היה נראה פה אחרת. ביום שיהיו 400 אלף מפגינים שבאים מהשכונות – ויהיו הרבה יותר מ–400 אלף איש במקרה הזה – יהיה כאן בלגן של אמת".

          את זה יובל אילון לא מוכן לקבל. את הפרס מיש גבול על חתירתו המתמדת לשלום הוא כן מוכן לקבל ובוודאי יקבל. בדבריהם של עמור, של שולה קשת, של יעל בן יפת, של כרמן אלמקיים ושל אחרים הוא מסרב לדון, ומעדיף את הדיון (דיון!) עם המגיבים הציוניים על מי התחיל ב48.

          מי התחיל ב48? הערבים. מיהם הערבים? צבאות מצרים, ירדן וסוריה שלא קיבלו את החלטת האו"ם השערורייתית לחלק את שטחי פלסטין לציונים ולפלסטינים. לו היו מנצחים הערבים באותה מלחמה היו הפלסטינים סובלים בדיוק באותה מידה, אם לא יותר גרוע. גם הם, בדיוק כמו הציונים, רצו את האדמות שאינן שלהם. זה על מי התחיל ב48. עכשיו נמתין להתייחסותו לדבריה של שולה קשת:
          "האלמנט הייחודי במאבק המזרחי, שהופך אותו למודחק יותר מכל מאבק אחר – ולדמוני בעיני ההגמוניה – קשור לכור ההיתוך. המאבק המזרחי מדבר על דיכוי של יהודים על ידי יהודים – ובזה אף אחד לא רוצה להכיר בכל זמן שהוא. זאת גזענות צרופה, שקשה מאוד לעכל כשעדיין חיים בחזון של הציונות האשכנזית הלבנה של תקומת מדינת הלאום. ניסיון ההשתקה וההסתרה של הדיכוי הזה פועל כיום בצורה סמויה ומסוכנת יותר מבעבר".

          יואיל יובל אילון להתייחס גם לטיעונים של מאיר עמור, של שולה קשת, של כרמן אלמקייס ולא רק לאלו של דןש. הרי לא יעלה על הדעת כי הוא יתעלם מהפעולה המבטיחה ביותר.

      2. שייקה ליבוביץ

        1. החלטת האו"מ היא תוכנית החלוקה מ-29 בנובמבר 1947 אשר הקצתה לישראל 55% משטח פלשתינה-א"י, ו-45% למדינה ערבית-פלסטינית. ישראל השתלטה במלחמה על 23% נוספים מעבר למה שהקצתה לה תוכנית החלוקה, ובכך גם היא לא קיבלה את החלטת האו"מ.
        2. ישראל היא שפתחה במלחמת ששת הימים. לא מצרים או ירדן או סוריה תקפו את ישראל, אלא ישראל היא שתקפה את מצרים. הכוחות המצריים בסיני היו במערך הגנתי. את זאת אישר השמאלן הידוע מנחם בגין בהרצאה במיכללה לביטחון לאומי ב-8 באוגוסט 1982, שבה הגדיר את מלחמת ששת הימים כ"מלחמת ברירה" ואמר במפורש: לא נאצר תקף אותנו אלא אנו תקפנו אותו.
        3. והעיקר, כפי שכתב המגיב י.א.: בהקשר של הוויכוח בינינו, מה שרלוונטי הוא שישראל היא מעצמה כובשת זה 47 שנה (פחות חודשיים וחצי), השוללת זכויות פוליטיות, זכויות אזרח וזכויות אדם מעם שלם בגלל ההתעקשות להחזיק בשטחים כבושים לטובת מיעוט פנאטי משיחיסטי משולח רסן וחסר מעצורים ועכבות מוסריות. ברגע שהישראלים יבינו שהמתנחבלים ותומכיהם הורסים את המדינה — שהרי לקהיליה הבינלאומית נמאס מישראל יותר ויותר ומעמדה של ישראל מידרדר במהירות למעמד של מדינה מצורעת כמו דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד — נראה את האור בקצה המינהרה.

  7. פריץ היקה הצפונבוני

    מחזור של שקרי ,ה,,הסברה" הן בקשר לעינויים של השב"כ והן בקשר לפשעי מלחמה שבוצעו ע"י הצבא. למה יש גנראלים ישראלים שמנועים לנסוע לארצות מסוימות בחו"ל?ותגובה לש. ליבוביץ'.
    1) המלצת העצרת הכללית בב' בכ"ט בנובמר 1947 לפי תקנון האו"מ זו המלצה לא מחיבת בניגוד להחלטות מועצת הביטחון שהן מחיבות ויש למועצה גם סמכות להפעיל כוח וכך גם נמקו את סירובם לציית להמלצות. למה הפלסטינים היו צריכים להסכים לקבל רק 55 מהשטח כש ב1947 2/3 מהאוכלוסיה? אחרי הכל לא הם שלחו את היהודים שתחת הכיבוש הנאצי ל משרפות אושביץ. לא הם שרדפו את היהודים במשך דורות כפי שעשתה אירופה הנוצרית למה הם צריכים לשלם על פשעים שלא הם בצעו.? בנובמבר יש שני ימים שכותבים באותיות עבריות מה שלעיל וב' בנובמבר .התאריך שבו לורד רוטשילד קבל את מכתבו של שר החוץ הבריטי דאז לורד בלפור הידוע בשם ,,הצהרת בלפור"שבו מדינה אימפריאליסטית שמתכוננת לפלוש אימפריה עותומנית מבטיחה לתנועה הציונית להקים בפלסטינה ,,בית לאומי לעם היהודי"באותו זמן היו בארץ פחות מ10% יהודים שרובם אנשי הישוב הישן-חרדים מתנגדי הציונות המדינית.לאור העובדה שהערבים היו רוב מוחץ בתום מלה"ע 1 היתה זו זכותם להתנגד לתכתיבים האימפריאליסטיים כשם שהיתה זו זכותם של תושבי סוריה למרוד בשלטון הצרפתי. ההנהגה היהודית התעלמה מהפסקה בהצהרה :בתנאי מפורש שלא יעשה שום דבר העלול לפגוע במעמדם של תושבי הארץ . (גירושי אריסים מאדמות שהיהודים קנו היו כבר שתקופת המנדט ע"י המשטרה הבריטית).
    הטענה השניה של היא חלק מהתנגדותם שתוארה לעיל. השאלה אם נהגו בחכמה וראו נכוחה את המציאות הפוליטית ואתהערכתם שיקל עליהם לנצח את הישוב היא שאלה אחרת. ב1947 היה הישוב היהודי בהיבט כולל חזק מהמהסקטור הערבי . לטענה ה3 כבר ענו קודמי . ב1956 ישראל היא שפלשה לשני בשתוף עם המעצמות השוקעות צרפת ובריטניה.אחרי שישראל בהנהגת בן-גוריון הביאה במתכוון להסלמת הסכסוך וליזום מלחמה עם מצרים . ב1967אכן מצרים רצתה להתיש את ישראל וקותה לסחוט ויתורים וחוסיין בד"כ משת"פ מאחורי הקלעים של ישראל עשה את טעותו ההיסטורית תוך הסתמכות על תעמולת ההפחדה של מצרים. ברור בהחלט שהעולם הערבי ראה את הקמת ישראל כצעד עוין לא צודק כלפיו וקיוה להעלמותה פלסטינים רבים מתומכי השלום אם ישראל אמרו לי לא פעם :,,היינו רוצים לחשוב שכל ענין הקמת ישראל,לא היתה אלא חלום רע שנתעורר ממנו .אך המציאות הקימת מחיבת אותנו לחיות בשלום לצד ישראל, אם תפסיק את הכיבוש.על מלחמת 1967 אמר בשעתו עזר ויצמן בניגוד למה שנטען אצלנו שלא היתה סכנה לקיומה של ישראל. וצדק הנביא ישעיהו ה3 זצ"ל כשאמר שאחרי המלחמה:,, ישראל החליטה שזו מלחמה להרחבת שטחה" ובניגוד לכותב ולדברי התעמולה של גולדה מאיר ימ"ש שר" איש לא הכריח אותנו להיות כובשים היינו כאלה מרצון ובחפץ לב.
    בסוף ברצונתי להודות לנתן בלנק וחבריו על אומץ הלב האזרחי שלהם ונכונותם לקחת אחריות על מעשיהם. איפ אפשר לאור התנהגותם לטעון שזו משובת נעורים לא אחראי..אם מישהוא אשם בחוסר אחריות זו ההנהגה הפוליטית-צבאית של ישראל בסרבנות השלום שלה. כל הכבוד להם יישר כוחם.