• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

במדינת שומר הלילה של רוגל אלפר

על חזון המדינה האידיאלית של עבד המסים רוגל אלפר, שחווה לפתע הארה בנוסח איין ראנד ורוברט נוזיק
יוסי דהאן

רוגל אלפר התעורר השבוע וגילה שהוא בעצם הכלאה של איין ראנד ורוברט נוזיק. ההארה הזו אינה תוקפת בדרך כלל אנשים בגילו של אלפר, אלא נערים ונערות בגיל ההתבגרות שסיימו זה עתה לקרוא את "מרד הנפילים". במאמר ב"הארץ" מדקלם אלפר, מבלי לציין את שמו של ההוגה המקורי, בתרגום מילולי ובאותן מטבעות לשון את מסקנותיו של הפילוסוף האמריקאי רוברט נוזיק. אחת ממסקנות ספרו של נוזיק, "אנרכיה, המדינה ואוטופיה", היא שהחובה של האזרח לשלם מיסוי היא סוג של עבודה בכפייה ושמדינה שכופה על האזרח לשלם מיסים גוזלת את פרי עבודתו והופכת אותו לעבד.

ההבדל בין נוזיק וחקיינו אלפר הוא שנוזיק מספק טיעונים למסקנות הליברטריאניות הקיצוניות שלו, בעוד אלפר רק מדקלם אותן. קיימת ספרות ביקורתית עניפה אודות הטענות של אלפר/נוזיק שלפיהן מיסוי הוא עבדות ושהמדינה האידיאלית היא "מדינת שומר הלילה" שתפקידה צריך להיות מצומצם לשמירת החוק והסדר.

Robert_nozick
רוברט נוזיק

ההנחה שגביית מיסים היא שוד מכיוון שהיא לוקחת מהאדם את פרי עבודתו, מבוססת על מספר הנחות בסיסיות שגויות. הנחה אחת היא שלאדם יש זכות קניין מוחלטת על פירות עבודתו. אולם זכות כזו יכולה להיות קיימת רק בתנאי שפירות העבודה הללו נוצרו ללא סיועם של אחרים או באמצעות קיומן של מערכות כמו שוק כלכלי. ללא קיומה של חברה, כלומר מערכת מוסדות ופעילויות היוצרת ביקושים למוצרים שאנחנו יוצרים, מנגנוני מסחר, עובדים נוספים העובדים לצדנו, מערכת חינוך ומערכות נוספות, המוצרים שאנחנו יוצרים לא היו באים לעולם ולא היינו זוכים לשום הכנסה. כך שגם הכנסתו של אלפר שהוא כל כך חרד לשלמותה היא פרי תוצאה של הסדרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים חינוך ומערכות נוספות. במחקר מעניין שפרסמו לפני מספר שנים גאר אלפרוביץ ולו דילי, הם גילו שכ-90% מהרווחים הפרטיים אינם תוצאה של גאונות, מאמץ או השקעה אלא מה שהם מכנים ניכוס בלתי צודק של הירושה הקולקטיבית של הכלל, של הידע המצטבר הקולקטיבי לאורך הדורות. לטענתם, אם השוק היה מתגמל אנשים אך ורק על פי תרומתם האישית הם היו זוכים ל-10%-20% מהכנסתם.

הערך החשוב ביותר עבור ליברטריאנים קצת יותר מתוחכמים מאלפר, הוא החירות. המיסוי בעייתי בעיניהם כיון שהוא פוגע בחירויותיהם של אנשים לעשות בכספם ככל העולה על רוחם; אולם אם ערך החירות הוא הערך העליון, אזי מן הראוי להשוות בין מידת הפגיעה שפוגע המיסוי שמוטל על שרי אריסון ויצחק תשובה בחירויתיהם, לעומת מידת הגדלת החירות שמספקים כספי המיסים הללו למשל להגדלת חירויותיהם של עובדי שכר מינימום שיכולים ליהנות משירותים חברתיים כבריאות וחינוך.

על פי חזון המדינה האידיאלית של אלפר, אין שום בעיה מוסרית בהפקרת אנשים למוות ברעב ומחלות אם אין באפשרותם לממן לעצמם אמצעי קיום בסיסים ושירותי בריאות. במדינת שומר הלילה אין גם שום חובה של המדינה להעניק שירותי חינוך לילדים שהוריהם אינם מסוגלים לממן עבורם שירותים כאלו. אולם איך אפשר להשוות את מצבם של אנשים אלו לתחושת העבדות הקיומית הנוראה שתוקפת את אלפר, קורבן השוד המדינתי, בכל פעם שהוא מציץ בתלוש השכר שלו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אורי יזהר

    יוסי, אלפר לא שווה את המאמץ. גישתו פשוט אינפנטילית. ואם כבר מתייחסים, עדיף לעשות זאת ב"הארץ" מגרש המשחקים שלו.

    1. איציק

      הארץ איננו עיתון ליברטיאני.

  2. יוסי דהאן

    העניין הוא לא אלפר באופן אישי, העמדה שהוא מציג, באופן מביך יש לומר, היא עמדה נפוצה יחסית שיש להתייחס אליה. באשר לבמה אני מעדיף את "העוקץ" על "הארץ".

  3. שלמה

    בסוף רשימתו של אלפר ניתן למצוא את המניע העיקרי (לדעתי) לרשימתו: כספי המיסים שלנו מוצאים על ידי ממשלה שפועלת בניגוד לאינטרסים שלנו ולרצון של רובנו: ע"ע התנחלויות והנצחת הפשע ביש"ע. כאשר כספי המיסים מנוצלים בניגוד לאינטרסים ולרצון של אלו שמשלמים אותם, יש מקום להשוואה לעבדות.

  4. יוסי דהאן

    הטיעון של אלפר הוא טיעון עקרוני נגד מיסוי, גם מיסוי שלא נועד למימון התנחלויות. כל מיסוי הוא עבורו שוד, מלבד "מיסוי מינימלי למימון מוסדות צבא, שיטור ושיפוט, הגנה וסדר. ומאליו מובן שכל היתר זה שוד ממלכתי". המאמר שחסר היגיון לוגי טוען לאחר מכן כל מיני טענות שלא ברורה תקפותן. כך למשל על פי עמדתו משטר דמוקרטי הוא הוא בלתי לגיטימי כאשר מדיניות הממשלה הנבחרת אינה עונה על העדפותיך.

  5. שלמה

    אינני יודע מה היה המניע של אלפר לכתיבת רשימתו, ומרגע שהרשימה פורסמה לא זה העיקר. הבעייה החשובה שהמאמר מעלה (לדעתי) היא האופן בו המשטר הדמוקרטי שלנו מנצל את כספי המיסים שהוא גובה מאיתנו. כל יום מתגלות עובדות חדשות על המימון הבלתי סביר שניתן להקמת התנחלויות שמטרתן למנוע הסדר מדיני – וזאת בניגוד ברור לרצונם של רב הבוחרים (גם הליכוד ביתנו כזכור תמכו ותומכים בהסדר מדיני נמתבסס על חלוקת הארץ). במצב זה השאלה אם יש מקום לסרבנות מיסים היא יותר מלגיטימית.

  6. יוסי דהאן

    שים לב, אתה מתייחס למניע אני מתייחס רק לטקסט.

  7. פריץ היקה הצפונבוני

    דמוקרטיה לשיטתם היא בעצם דמוקרטיה לעשירים בלבד. אין הבדל בין רכוש פרטי לשימוש אישי ובין קפיטל לרוח כלכלי ללא הגבלת.שיטת הבחירות דורשת בין השאר הרשמה מוקדמת וע"כ שכבות חלשות פחות משתתפות בבחירות. לכן גם מיסוי של מליארדרים הוא פסולבעיניהם ונחשב שוד. עכשיו הם מחפשים מועמד לנשיאות :,, שלא יקח את כספם ויעביר אותו לעניים" כמו אובמה שנגדו הם נלחמים בחמת זעם ואפילו בטירוף.
    מצד שני ממשלים רפובליקאים לא בחלו בהרפתקנות צבאית ולא פחדו להכניס את ארה"ב לגרעונות תקציביים עצומים. כשדמוקרטים פרוגרסיביים מרחיבים תקציבים לצרכים חברתיים( רוזוולט בניו-דיל. לינדון ג'ונסון בחברה הגדולה.) קלינטון הדמוקרטי הוציא את ארה"ב מהגרעון של ממשל ריייגן. והרפובליקאים בתקופת נשיאותו הכשילו את רפורמת הבריאות של הילרי קלינטון וכעת הם נלחמים נגד הרפורמה של אובמה. לא מענין אותם עשרות מליונים חסרי ביטוח רפואי. שיהיה לרוגל ארפר לבריאות.

  8. שלמה

    אני מנסה להתייחס לשאלה המשתמעת מן הטקסט – האם שימוש בלתי ראוי בעליל בכספי המיסים מצדיק סרבנות מיסים?

  9. יעל ברדה

    תודה ליוסי על המאמר הבהיר והמצויין. אם במחאת מיסים עסקינן, נגד השימוש בכספי ציבור לצרכי שחיתות פוליטית, שלטונית או אחרת (מימון בעלי הון באמצעות עידוד השקעות, השקעה בתעשיית המלחמה והנשק או אינטרסים של מיעוט קטן) אז אפשר לקרוא למרד מיסים. מרד מיסים איננו יוצר כנגד המיסוי עצמו, אלא כנגד חלוקת המשאבים – או בגלל חוסר השיוויון או בגלל התחום אליו מופנים כספי הציבור. רוגל אלפר לא מדבר על זה. הוא בכלל לא מדבר על פעולה פוליטית למען דבר מה, אלא רצון לשינוי המשטר כדי שלא יאלץ להתחלק בכספי עבודתו עם הציבור. לא מעניין אותו לא מתנחלות ולא עניות. זה זן של "יעני שמאלנים" שמסוכן מאוד – כי הם נגד מתנחלים ואולי גם חרדים, אבל הם לא בעד אף אחד – בטוח שלא בעד הציבור בישראל ובפלסטין. אין בין רשימתו של אלפר ובין דמוקרטיה או צדק חברתי כלום.

    1. שושנה גבאי

      נחמץ הלב להשוות בין הכותבים כאן אפילו בתגובות לבין בעלי הטורים בעיתונות בישראל ובעיתון "הארץ" המחשיב עצמו עיתון לאינטליגנציה ולאליטה. רוגל אלפר מפגין בטור הזה דוגמא אופיינית מצוינת לפובליציסט בהארץ :עיסה של הגיגים ילדותיים , בלי צורך בנימוקים ראויים, בלי צורך בתחקיר בלי צורך בהשכלה ראויה. כאומר :" אני כאן ואני מבטא את אישיותי וזה מספיק טוב" משל היה ילד המבטא עצמו בסלון של ההורים שלו מול קהל משפחתי מעריץ . עמוס שוקן המו"ל של העיתון קרא פעם בכינוס : "זהו עיתון של אליטות – אליטות אינן דבר מגונה ". כביכול הוויכוח הוא על כך שמריטוקרטיה היא מידה ראויה. הטענה שלנו היא שרבים מהנמצאים בעמדות מפתח בישראל אינם המוכשרים אלא בעלי הפריבילגיות ואין כמו השוואה בין המאמר של רוגל אלפר לבין זה של יוסי דהאן והתגובות של יעל ברדה ומאיר עמור כדי להוכיח את צדקת טענותינו.

  10. יוסף איזנשטדט

    ביסוד הצדקת מיסוי האזרחים על ידי המדינה ניצבת סמויה מן העין האמנה בין השניים שהציבור יוותר על מקצת זכויותיו הקינייניות תמורת שירותים שהמדינה- בבחינת סך כל אזרחיה- תעניק לו בתמורה. לצורך זה אפילו תמיכה בחלשים מכוח ערבות הדדית. לא זה המצב בארץ. בגלל קויונקטורות פוליטיות ניצבת המדינה כנגד אינטרסים בסיסיים של רוב משלמי המיסים בה. היא מעבירה ללא פיקוח ובהסתר תשלומי עתק שוחד למגזרים המנציחים את שלטון נבחריה. איננה מקיימת חובתה לאזרחים. מייצרת חוקים אי שיוויוניים. פוטרת מתשלום מיסים מגזרים מנציחי שלטון. פועלת כנגד השלום- ומסכנת אזרחיה מטעמי משיחיות ובאמצעות שטיפת מוח המונעת מחציר העם להבין מה האינטרסים שלו. פוגעת בכל חלש. סוחטת את פרי עמל האזרח באמצעות מיסים עקיפים- נסתרים- והטבות למקורבים. האמנה הופרה. האזרח נשדד. אין תמורה למס. אפילו לקיום המינימלי של חשמל, מים, מזון, דיור, לימוד, בריאות, ביטחו, חופש מידען. אם המדינה הייתה במעמד אחר- כאחד העם- הייתה חשופה לתביעת ייצוגית של הונאה. כל הדקלום על ויתור קטן תמורת תגמול נרחב- קרסה בישראל.

  11. מאיר עמור

    המודל של הדמוקרטיה המערבית למעשה נוצר במרד המיסים של תושבי הקולוניה שהפכה לארצות הברית. הטענה שלהם היתה שאין אפשרות שיהיה מיסוי ללא ייצוג בממשלה שקובעת את גובה המיסים ומחליטה על הקצאת המשאבים. אלה היו הסיבות שלהם למהפכה האמריקאית. השאלה שצריך לשאול בניגוד לרוגל אלפר הינה מי מחליט על גובה המיסים ומי קובע את החלוקה של המשאבים הללו? כאשר עונים על השאלות הללו ברור לגמרי שיש קהל גדול ביותר בישראל, בעיקר הקהל שנזרק אל מחוץ לחברה הישראלית ואל מחוץ לפוליטיקה הישראלית שצריך להגיד לממשלה הזו המשקיעה בשטחים הכבושים במתנחלים ובמתנחבלים אבל גם במושבים ותיקים, ביישובים קהילתיים, בקיבוצים וביישובי "צמרת" למינהם. הסירוב החברתי צריך לנבוע מהיחס העלוב שבין מיסוי וייצוג. "הפריפריה הישראלית צריכה לסרב חברתית" אין מדינה בלי מיסוי. אין דמוקרטיה בלי מיסוי שדורש ייצוג. פשוט אין כזה דבר. עם רוגל אלפר או בלעדיו. תודה ליוסי דהאן על עוד מאמר בהיר ומבהיר.

    1. ליכודניק

      א. רוגל אלפר, עיתונאי שאני מניח שמשכורתו ממוצעת לכל היותר, יורה לעצמו ברגל- "מדינת שומר הלילה" לא תספק לילדיו את החינוך, התשתיות, הבריאות והרווחה שהוא רגיל עליהן; היא לא תוכל לעשות זאת בלי כספי המיסים של העשירים, שיהיו הראשונים שיתמכו בהסדר כזה. ליברטריאניות טובה לעשירים; לרוגל אלפר היא אולי גורמת להרגשה טובה, אבל מעשית זו גישה שפוגעת בו.

      ב. כל הכותבים כאן מדברים על השכבות החלשות, שאינן מיוצגות בממשלה, ושכספן מוצא בהתנחלויות; בשעה שאותן שכבות חלשות מצביעות ליכוד וגרות בהתנחלויות (או שהן מצביעות דגל התורה וש"ס, וגרות בחלקן בהתנחלויות). הרי מתנחלי הר חברון הם האחים של תושבי באר שבע, מתנחלי גוש קטיף היו האחיינים של תושבי נתיבות וכו'.

  12. יוסי דהאן

    ליעל ומאיר תודה, מסכים לחלוטין ללגיטימציה של סירוב אזרחי, סירוב משמעותו הפרת החוק באופן בלתי אלים ופומבי על מנת למחות ולהביא לשינוי חוקים המנוגדים לעקרונות צדק בסיסיים. מוסד המרי אזרחי מוצדק על פי עקרונות הדמוקרטיה עצמה. אבל כפי שכתבתם זו לא העמדה של אלפר, שאין לא עניין לא בצדק ולא בדמוקרטיה , כל מה שהוא רוצה זה ביטול כל סוג של מיסוי מלבד מיסוי שכספיו יוקצו לשמירת בטחונו האישי.

  13. אווה חדד

    ומאיר בביוף ואיציק ספורטא וכמובן כמובן עמוסי נוי ,ואיפה רוגל אלפר (אני דווקא מחבבת את תכניתו בגלץ עם רון כחלילי היקר) ונילי לנדסמן האהבלית (בת לאם מרוקאית שמעדיפה בעקביות את הצד האשכנזי שלה)) וגדעון לוי הטיפש (לו היה מורה למתימטיקה היה מורה נערץ על תלמידיו. זאת משום שכל המשוואות שהיה מציג לתלמידיו היו עם נעלם אחד, קרי: מה יעשו היהודים. מה יעשו הפלשתינים כבר מובטח לשוטה שהוא יודע א פריורי) ויואל מרקוס המשמים ועוד כהנה וכהנה בעלי טורים, אויי סליחה שכחתי את הרכש החדש שלהם יהונתן גפן, כסיל ואוויל משריש המדמה את עצמו למהפכן שמאלני, לא פחות, ומי שסבור כי הוא מה זה מקורי, באומרו אני אוהב את הפלוגה ושונא את המדינה, והרשימה עוד ארוכה ואיפה אתם כותבי העוקץ המבריקים. אתם ברהיטותכם ובארגומנטציה הנפלאה שלכם. אתם לא רואים אותם ממטר גברת גבאי היקרה. מי מהם בכלל יכול להתמודד עם רשימותייך בהעוקץ שכותבת מחוננת כמו חנה קים מתפעלת מהן.

  14. יסינובסקי

    הכלי הקריטי לביקורת הוא ההכרה.
    מדינה היא שם נרדף לחמושים שמחוקקים עבור מלחכי פנכה מטעמם את החוק.בינות זה לרווחה ,קיום בכבוד ומותר האדם ,אין.אפס.
    קל וחומר במדינה בה מרבית מזרחיה -בעלי כלי המודעות-אך סרבני ההכרה והשימוש בכלי זה,כורתים את הענף הלגיטימי היחיד לקיום מדינה דמוקרטית.הדמוס.יש לומר השיפ=עזרך
    סרבנות מס לא רק שהיא לגיטימית היא מבורכת.
    אין מדובר בג'ונגל האיינראנדי אלא בקימום משילות שנציגיה הם ההמון למען האזרחים בשמם ועל ידיהם.
    לדוגמא :דמוקרטיה ישירה ואבסולוטית באלף השלישי קלה יותר למימוש פרקטי מאשר ביוון הקלאסית.
    בסטרטוקרטיה מערבית בנוסח ישרבלוף ואמריקקה או אמא רוסיה הפלוטוקרט דואג בדיוק להפך ממה שכותב המאמר כיוון אליו-ויותר לדעת אלפר-לשמוט את הקרקע ממי שאינו במעגל קבוצת בעלי העניין המתוגמלת-הבנקסטרז-.
    זו דמוקטטורה לשמה ורבים הנופלים בפח.
    בישראל בנוסף לשקר "הדמוקרטיה" אין דבר וחצי דבר עם החירות האמיתית שהיא זו של התודעה ,אלא ,יותר ועוד בנוסח האורוולי או הסטליניסטי של שטיפת-מוח קיבוצית אודות ההטבה והבטחון שהכלל מעניק לפרט (גם באמצעות נוגש המיסוי והחוב בריבית מעריכית שיילוד מגיח ונושאו על גבו שזה עתה בא) והפוך הוא.

  15. אורי יזהר

    כמחצית מאוכלוסיית ישראל אינה משלמת מס הכנסה בכלל כי הכנסתה נמוכה מסף המס. סביר להניח כי מחצית זו מורכבת מתושבי הפריפריה, מזרחים, אתיופים וערבים. הם לא יכולים להכריז על סרבנות מס כי הם לא משלמים מיסים ישירים וממס ערך מוסף המגולם במחיר המוצר או השירות הם אינם יכולים להתחמק. גם שכירים המשתכרים יותר אינם יכולים לסרב לשלם מס הכנסה כי הוא מנוכה במקור ואין להם שליטה על זה. אז מי יסרב לשלם – המעסיקים, החברות, העשירים? לא נראה הגיוני.
    ליוסי, נכון שנוח יותר לכתוב ב"העוקץ", אבל חשוב יותר לכתוב מאמר כזה ב"הארץ" כי שם יש לאלפר יותר חסידים מאשר כאן.

  16. אורי יזהר

    לרשימת העניים שאינם משלמים מס הכנסה יש להוסיף גם את רוב החרדים.

    1. ליכודניק

      חלק מסוים מהכלכלה החרדית עובד ללא מע"מ: תורמים לגמ"ח וחרדים אחרים מקבלים ממנו, או קונים מזון במרוכז מספקים (במקום לעבור דרך בית מסחר).
      לא הייתי מתפלא אם חלק מהעמותות החרדיות הלכו צעד נוסף, ואדם "תורם לעמותה" ואז מקבל ממנה שירות.

      יש גם סיפורים רבים על העלמות מס, בפרט תו"כ גיוס כספים- למשל אדם תורם לישיבה 10X ש"ח, מקבל זיכוי מס, ומקבל בחזרה מתחת לשולח 9X.

      המניע הוא יותר כלכלי, ופחות התנגדות ליבטריאנית למדינה; שהרי החרדים- למעט נטורי קרתא- מקבלים ביטוח לאומי, הולכים לקופת חולים, גרים בשכונות שמשרד השיכון פיתח וכו'.

  17. צ'יקי

    המדינה היא גוף חמוש ולא יותר מכך!
    את תושביה לדכא – יעודה!
    מזרחים וגם אשכנזים מבינים זאת בשנת 2014