• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

המהפכה החשאית של שי פירון

בדממה תקשורתית לא אופיינית לשר החינוך, פורסם השבוע חוזר מנכ"ל שבעצם מכריז על חיסול פורמאלי של עקרון "חינוך חינם". כן, קראתם נכון
יוסי דהאן

מזמן לא היה כאן שר תזזיתי כל כך. כל יומיים הצהרה על יוזמה חדשה, כל שבועיים הכרזה על מהפיכה חינוכית אחרת. בעוד אתה מנסה להבין מהי "למידה משמעותית", כבר מכריז השר פירון על שינוי רדיקלי בזמני לוח השנה של שנת הלימודים, על רפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי, מינוי יועצים רוחניים לבתי ספר וקייטנות בקיץ. לחלק מהיוזמות/המהפכות הללו אין שום משמעות מעשית ותוחלת חייהן היא כתוחלת חייהן של כותרות עיתונים. אולם השבוע, בדממה תקשורתית לא אופיינית לשר, התפרסם מסמך, חוזר מנכ"ל, שאמור לחולל את המהפכה החינוכית המשמעותיות ביותר של פירון עד עתה.

>>> להורדת החוזר (pdf)

shayעל פי המסמך, החל מהשנה הבאה יידרשו הורים בבתי ספר תיכוניים לשלם עבור לימודי ילדיהם את מקצועות הנכללים בתעודת הבגרות. אם עד עתה תשלומי הורים עבור תכנית לימודים נוספת היו רק עבור לימודי העשרה שאינם קשורים למקצועות הלימוד בבית הספר, הרי מעתה לימודי מקצועות בחירה מחייבת לבגרות יותנו גם הם בתשלום. בקיצור, הזדמנות חינוכית תהפוך להיות מותנית בכסף, ילדים שהוריהם יוכלו לממן מקצועות לימוד לבגרות ברמה מוגברת יזכו ביתרון על פני ילדים שהוריהם לא יוכלו לממן לימודים כאלו. על פי חוזר המנכ"ל – וחוזרי מנכ"ל הם מסמכים הכתובים בכתב סתרים מוצפן, ויש אומרים שלא במקרה רק יודעי ח"ן מסוגלים לפענחם – מהשנה הבאה תממן המדינה רק שני מקצועות בגרות של בחירה מחייבת ברמה מוגברת, ומי שירצה ללמוד מקצוע בגרות מוגבר נוסף יצטרך לשלם למעלה מאלף שקלים עבור הלימודים הללו. לילדים שילמדו את מקצוע הבגרות הנוסף יהיה כמובן יתרון בקבלה לאוניברסיטה על פני התלמידים שהוריהם לא יכלו לשלם עבור התגבור הנוסף. כיום על פי קריטריוני הקבלה לאוניברסיטה אם למשל תלמיד למד שלושה מקצועות בחירה מוגברת, האוניברסיטה בוחרת לצורך חישוב ממוצע הבגרות שלו את הציון או הציונים הגבוהים מבין שלשת המקצועות, לתלמיד כזה יהיה יתרון משמעותי על תלמיד שלהוריו לא היה כסף לשלם עבור למידה של מקצוע בחירה מוגבר. על פי המסמך, בבתי ספר ייחודיים ששם מתיר השר לגבות מההורים הרבה יותר כסף על תכנית לימודים נוספת, ההורים יוכלו לקנות לימודי תגבור בשלשה מקצועות. יש להניח שההנחיה הזו תביא לנהירה של הורים מבוססים שרוצים להעניק יתרון לילדיהם מבתי הספר הממלכתיים הרגילים לבתי הספר הייחודיים. הנה עוד דרך נוספת לפגוע בבתי הספר הממלכתיים ולגרום לקבוצות הורים המעוניינים בסגרגציה לברוח מבתי ספר הממלכתיים לבתי ספר ייחודיים שם יוכלו לפגוש אוכלוסייה בעלת מאפיינים חברתיים ואתניים דומים .

על פי חישוב שערכה עו"ד יעל כפרי, סך התשלומים שיישלמו למשל הורים לתלמיד בכיתה יב' בבית ספר ממלכתי יגיעו לכ-4,000 שקלים לשנה, הורים לתלמיד בכיתה יב' בבית ספר ייחודי ישלמו 6,900 שקלים לשנה והורים לתלמיד בכיתה יב' בבית ספר ייחודי תורני ישלמו 8,800 שקלים לשנה.

אני לא יודע מי המשפטן במשרד החינוך שעבר על המסמך הזה, אבל כפי שמציינת עורכת דין יעל כפרי, אחת היחידות המתמצאת בנבכי חקיקת החינוך הישראלית החסרה, הסותרת והאנכרוניסיטית, ההוראות של השר שוחר שוויון ההזדמנויות, סותרות סעיפים מרכזיים בחוק לימוד חובה וחוק זכויות התלמיד האוסרים על המדינה לגבות שכר לימוד מתלמידי תיכון ואוסרים על אפליה על רק כלכלי.

בנוסף לכך המסמך גם מאפשר לבתי ספר תיכוניים לגבות סכום נוסף של עד 1,500 שקלים ללימודי העשרה, שאף הם יוקדשו כנראה לתגבור מקצועות הבגרות. נטענת טענה שההעשרה אינה אמורה להעניק לתלמידים הנהנים ממנה יתרון על פני אלה שאינם נהנים ממנה. כך למשל אם במסגרת לימודי העשרה יצאו תלמידי הכיתה לביקור בפלנטריום על מנת לצפות בכוכבים, ההנחה שהביקור הזה לא אמור להעניק להם יתרון למשל בלימודי פיסיקה על פני ילדים, שלהוריהם או לרשות המקומית בה הם מתגוררים, אין כסף לממן לימודי העשרה כאלו היא די מגוכחת. בנוסף לכך, המסמך מתיר לגבות כספים גם על הזכות של ילדים ליהנות מלימודים ממרכזי למידה.

עד עתה הכספים ששולמו עברו תוכנית לימוד נוספת הוקדשו ללמידה ופעילויות בתחומי העשרה מגוונים שאינם קשורים למקצועות הלימוד, לתחומים שהילדים לא נבחנים בהם, ההסדר הזה מחסל בעצם את עניין ההעשרה ו"הלמידה המשמעותית" הקרובה כל כך ללבו של השר, מעתה כולם יתמקדו בתגבור והעשרה של מקצועות שבהם הם נבחנים בבחינות הבגרות, זו תהיה הלמידה המשמעותית היחידה, למידה המותנית ביכולת כלכלית.

אני מכיר את שי פירון עוד בתקופת כהונתו כמנכ"ל "הכל חינוך", יצא לי להשתתף יחד איתו בכמה פאנלים שעסקו בנושא החיינוך ולשמוע את דבריו הנוקבים על מה שלדבריו נתפס כליקוי המרכזי של מערכת החינוך הישראלית – הפרה בוטה של עקרון שוויון ההזדמנויות, על הפער הבלתי נסבל הקיים בין שירותי החינוך שלהם זוכים ילדיהם של בעלי אמצעים לבין שירותי החינוך הירודים שמקבלים ילדים ממשפחות מחוסרות אמצעים. תמיד מוזר ומפתיע לצפות במהפך האישי והאידאולוגי שעובר על חלק מפעילי החברה האזרחית ההופכים לפוליטיקאים בעלי סמכות. בכל מקרה, המהפכה החשאית הזו של פירון השר, שקיים ספק על עצם חוקיותה, היא הפרה בוטה של עקרון שוויון ההזדמנויות והסרת אחריות של המדינה מאספקת שירותי חינוך לילדיה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליברל קלאסי

    יהיה נחמד אם אנשים יוכלו לבחור את החינוך לילדיהם.
    מי שמשלם הוא זה שבוחר!

    1. חינוך אמיתי

      גם זה לא נכון – – – –
      הורים שהקימו בתי חינוך אלטרנטיביים למוצע ע"י מערכת החינוך
      ומשלמים ממיטב כספם הפרטי לבית החינוך הפרטי – נאלצים
      להתמודד עם צוי סגירה, עם איומים כי המערכת רוצה לשרת את המערכת ולא קשובה או מוכנה לחינוך בבחירה.

  2. דפנה

    פרסום החוזר הזה מעיד על מטרתו האמיתית של שי פירון. הוא מסתכל על החינוך דרך החור שבגרוש. הכסף הוא הדבר החשוב לו. לא למידה משמעותית, לא האחר הוא אני, לא חברת מופת ולא ערכים.

  3. שמעון

    ליוסי דהאן. אתה אולי מכיר את הרב פירון, אבל נראה שאינך מכיר את השר פירון. טבעו כבר קדמונים… "מה שלא רואים מכאן (כס הרבנות) רואים משם (כס השר)". ב"מהפך" הזה, שבמעבר מכס לכס, צפתה כבר אמי. אמרה לי ,בתדהמה, "כאשר אנשים עומדים בתור לאוטובוס, הם מבקשים מאותם שכבר בפנים, להידחס ,לפנות מקום. ברגע שבו הם כבר בפנים…הם נתקעים ליד הנהג. מסתבר שמושג "הצפיפות" הוא בעיני המתבונן, מן המקום שבו הוא עומד אל המקום שבו הוא רוצה לעמוד…".אמרה והוסיפה "נראה שזה לא אותו אדם". היא לא הכירה את השר פירון. היא הכירה אחרים.

  4. אודי מנור

    אין כאן שום הפתעה. מה שפירון עושה בחינוך עושה גרמן בבריאות ויאיר בשיכון . 542000 ישראלים אינם לבד. מצביעי יש עתיד בחרו בדיחה. הפאנצ' על כולנו.

  5. דפנה

    שי פירון הוא מולך ההפרטות. הוא התחיל בכך בתפקידו בוועדת דוברת, המשיך בכך כמנכ"ל "הכל חינוך" וממשיך בכך בתפקיד שר. הוא מנצל את תפקידו הציבורי כדי לקדם את האינטרסים של בעלי ההון, את האינטרסים שלשמם הוקמה מפלגת יש עתיד. שלמה דוברת, דב לאוטמן יזמו את הקמת יש עתיד. לפיד הוא הבובה שלהם. פירון מפרק והורס את החינוך, את משרד החינוך ומפזר את אגפי המשרד ותפקידיו במכרזים לידי גופים פרטיים. מגדיל את התקצוב לפרסום במשרדו, ומצמצם את התקצוב הפדגוגי ומשליך אותו על הורי התלמידים. חוזר מנכ"ל זה הוא דוגמא לכך, אך עוד ידו של פירון נטויה, והוא ימשיך בהפרטת המשרד ועוד יגדיל את תשלומי ההורים.

  6. מאיר עמור

    מצה"ל (צבא הגנה לישראל) לצהל"ב (צבא הגנה לאשכנזים בלבד)

    יוסי שלום, מה שאתה מתאר כאן הוא המשכו של תהליך הפרטת החינוך. כעת זה מגיע אל לב ליבה של המערכת: הלימודים המוגברים לבגרות. התהליך הזה מתרחש כבר שנים רבות. הוא לפחות בן 30 שנה. אם לא יותר. השר פירון הוא שר אחד נוסף בשרשרת ארוכה של פוליטיקאים (שרים) אשר הפכו את החינוך הבסיסי למותרות חברתיים (מי יותר מי פחות). לדעתי צריך לקבל ולאמץ את ההצעה שלו. זאת אומרת צריך להמשיך את תהליך ההפרטה של המערכות הציבוריות בישראל כולל את צבא ההגנה לישראל (צה"ל). ישרתו בצבא רק אלה שהמדינה משרתת אותם. על פי העקרון הניאו ליברלי (ניאו אשכנזי): של אין תרומה ללא תמורה. שיהיה הצבא אחוזה פרטית של הנהנים העיקריים מההטבות שהחברה הישראלית מעניקה. יש להפריט את הצבא ולהפכו לצבא ההגנה לאשכנזים בלבד (צהל"ב). חיילים/ת (אחרים) אשר ירצו לשרת בצבא, ידרשו לקבל שכר מלא על שירותם הצביא. כך, מדינת ישראל תהפוך באופן מוצהר למה שהיא כבר באופן מעשי: מדינה של חלק מהחברה הישראלית. מאיר עמור.

    1. צ'יקי

      אתה לא צריך לחתום את השם שלך בסוף, הוא מופיע למעלה

  7. הדר

    אני לא מסנגרת על השר פירון, ולא התעמקתי בחוזר
    המנכל שהבאת.
    אבל אני רק רוצה לציין, בתור אחת שחיה במערכת החינוך, שרוב רובם של תלמידי התיכון במילא לא מגבירים יותר משני מקצועות. בהרבה בתי ספר אילוצי מערכת גם לא מאפשרים זאת לתלמידים שמעוניינים להרחיב יותר משני מקצועות. לפיכך, אני שואלת את עצמי האם זו לא מהומה על לא מאומה?

    1. איידי

      כי כך עובד ההפרטה. זה התחיל בקטן למשל בהפרטה בבריאות כאשר השתתפות בתרופה באמת היה גרושים והיום אנשים בבעיה קשה עם הסכומים שהם משלמים. אז גם אמרו "על מה עושים ענין?" והיום על התלמידים – יגידו "על כמה סך הכל מדובר?" ושר החינוך יהיה גיבור כי ימצא פתרון לתלמידים שאין להוריהם אמצעים כלכליים. (ובאמת על כמה מדובר?) וזה ימשיך מהיר מאוד לכל מיני נושאים אחרים שחלק מהם יגידו "על כמה כסף מדובר בכלל? נו באמת – למי שאין נמצא פתרון אף תלמיד לא יסבול בגלל זה.." וזה ממשיך כי אין עתיד – העתיד כבר כאן. עלינו אזרחי ישראל לקחת אחראות ולהיות מעורבים ולא לאפשר לפוליטיקאיים לבלבל אותנו.

  8. עדי

    הכתבה מדגישה 2 נקודות:
    1. העלויות הכלכליות.
    2. סיכויי הקבלה של אותם צעירים למוסדות ההשכלה הגבוהים.

    חסרה לי ההתייחסות לילד ולפיתוח תשתית תומכת בשינוי זה. מתי ובאיזה אופן מקבל הצעיר מטעם משרד החינוך, כלים לקבלת החלטות בדבר הבחירות המקצועיות שלו?
    לרוב בחירתם מתבססת על דעת ההורים, חברים, מקצועות שאינם דורשים השקעה רבה שכן יש להעביר תקופה זו בכיף ועוד.

    וכך צעירים רבים מוצאים עצמם לקראת שחרור ולאחריו בצומת לא פשוט, שבו עליהם לקבל החלטות מורכבות בנוגע למסלול המקצועי שלהם, כשאינם מצוידים בכלים שיכולים לעזור להם.

  9. יוסי דהאן

    אני לא יודע כמה תלמידים לומדים מקצוע בחירה שלישי מתוגבר. אולם מה שברור שמי שיכול לקנות את האפשרות הזו נהנה מיתרון על פני מי שהוא או הרשות המקומית שהוא מתגורר בה אינו יכול. כפי שכתבתי זה גם מעניק יתרון לאלה ששלמו עבור מקצוע מתוגבר יתרון משמעותי בקבלה למוסדות השכלה גבוהה לפי האתרים של האוניברסיטאות, חישוב ממוצע בגרויות (לעניין קבלה) – נעשה באופן כזה שלוקח רק את שני הציונים הגבוהים ממקצועות הבחירה – כלומר, ככל שתלמיד נבחן על יותר מקצועות בחירה – הוא משפר את סיכויו להתקבל לאוניברסיטה.
    ראי למשל באתר הזה, לדוגמא:
    http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:http://j14.org.il/articles/53481
    .

    מעבר לכך ברמה העקרונית, המסמך הזה הוא מסמך חוקי מחייב היוצר בפעם הראשונה קשר בין הזדמנות חינוכית לבין יכולת כלכלית. הדבר חמור אף יותר בבתי ספר הייחודיים. דבר נוסף הוא, כפי שכתבתי, אם עד עתה תכניות לימודים נוספות שעבורן שלמו ההורים כסף לא עסקו, ואסור היה שיעסקו במקצועות הכוללים הוראה וחובת בחינה, המסמך החדש קובע שתכניות לימודים נוספות בתשלום יכולות לעסוק במקצועות הוראה רגילים כולל מקצועות הבגרות, לדעתי באופן המנוגד לחוק לימוד חובה וחוק זכויות התלמיד. העשרה בפיסיקה ואמנות למשל תלויות מעתה ביכולת תשלום כמו גם ביקור במרכזי למידה. שוב יתרון לבעלי אמצעים ולרשויות מקומיות עשירות על פני חסרי האמצעים.

  10. פריץ היקה הצפונבוני

    וביבי ג"כ. אז מה אתם רוצים שהוא ינשוך את היד ש מאכילה אותו ועשתה אותו מיניסטר?
    אזתשכנעו את המצביעים המזרחיים לא להצביע בעד אלה שבעזרת סיסמאות לאומניות דתיות( שכחו להיות יהודים וכיו"ב) מפתים את שומרי המסורת להצביע בניגוד לאינטרסים שלהם.

  11. גל

    מאחר ובחוזר מנכ"ל נוסף שפורסם
    נכתב שמשנת הלימודים הבאה מקצוע הרחבה שלישי לא ייחשב כבחינה חיצונית [כלומר, המקצוע לא ייחשב בממוצע של בחינת הבגרות ובכך לא ישפיע על סיכויי בקבלה לאוניברסיטה]
    מיעוט זניח של תלמידים יבחרו להרחיב מקצוע שלישי.

    ציטוט מתוך אותו חוזר מנכ"ל:

    תלמיד יוכל להיבחן בבחינות חיצוניות לכל היותר בשני מקצועות ברמה של 5 יח"ל (בנוסף למתמטיקה ולאנגלית). כל מקצוע נוסף שהתלמיד יבחר ללמוד ברמה מוגברת, או ברמה שאינה מוגברת, יירשם כמקצוע פנימי.

  12. יוסי דהאן

    תודה על ההבהרה, אודה לך על הפנייה לחוזר המנכ"ל שכתבת עליו.

  13. אסףאל-בר

    הי,
    כמורה ופעיל חברתי אני מצטרף לקולות שדווקא מגבים את הצעדים של פירון. מרבית הילדים מהמעדות המוחלשים/מדוכאים בכל מקרה לא עושים יותר מ-2 מקצועות מוגברים. מי שיצטרך לשלם זה דווקא האליטות וזה דווקא מייצר שוויון ולא להפך.
    אבל לאחר התעמקות בחוזר המנכ"ל דווקא יש משהו יחסית פשוט שאפשר לעשות שיחזק מאוד תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות – הקמת מערך תמיכה בכתיבת עבודות גמר לתלמידים הללו.
    עבודת גמר מקפיצה את ממוצע הבגרות, אפשר לעשות אותה בנוסף לשני מקצועות המורחבים והמחסום העיקרי בהקשר שלה הנו הנחיה ראויה.
    ההנחיה כרגע מתוגמלת באופן מגוחך (כ-900 ש" לכל עבודה שמוגשת), כך שבדך כלל רק תלמידים מהאליטה שיכולים להשיג הנחיה (בעזרת הון חברתי או כלכלי) עושים עבודה. אם יהיה מערך מסודר שדואג לכך שתלמידים משכבות מוחלשות מקבלים הנחיה זה עשוי ליצור שינוי משמעותי. זה עשוי להתבטא בעידוד בתי-ספר להשתמש בשעות הפרטניות לליווי מתועדף של תלמידים מצטיינים (מרקע ס"א וגו') והמשך במערך מנחים חיצוני לנושא. אם אנחנו כאינטלקטואלים קוראי העוקץ ניקח על עצמנו ולו הנחיה של ילד אחד ב'התנדבות' (מעבר ל-900 ש"ח), אנחנו מדברים כבר על מאות תלמידים שמקבלים אפשרות לשדרוג תעודת הבגרות. מערך כזה יצטרך כמובן להפוך לממלכתי בהמשך או כבר כרגע אם מישהו מאתנו יכול ללחוש על אזניו של פירון.

    1. יוסי דהאן

      לא הבנתי את הטעמים לגיבוי שלך. נניח לרגע לאפשרות להבחן מקצוע בחירה מורחב הכרוכה בתשלום, אבל איך בדיוק גביית 1,500 שקלים על תכנית לימודים נוספת (מה שמכונה בחוזר לימודי העשרה), שמעתה בניגוד לעבר, ולדעתי גם בניגוד לחוק חינוך ממלכתי, תוכל לשמש כהעשרה של מקצועות לימוד לבגרות, כמו גם גביית תשלומים עבור ביקורים במרכזי לימוד, אמורים לחזק את התלמידים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות?

  14. ורדה צבי

    הרי לא עובר יום בלי ששר החיוך יוזם משהו. אחרי שלימד מדעים , הפך את הלימוד בכתה לחוויה , האריך את החופש הגדול , קיצר את החופש הגדול , לימד יהדות , תיגבר הוראה נבונה , קם בבוקר :" מה מחדשים היום ?" חשב והנה יצא לו חינוך בהרבה כסף למעט תלמידים וחינוך ולימוד פחותים להרבה תלמידים.
    אם נשאר עוד איזה מקום או שעות או רעיון של שפיות במערכת החינוך שכבוד שר החינוך עוד לא חשב עליו או הכריז עליו הוא עוד יגיע.
    העיקר בחינוך הוא להמציא כל יום רעיון חדש. ומי יישם ? מי ישלם? איך יתבצע? ע"י מי? באילו מחירים? … למי יש זמן לחשוב הרי צריך להיות בחדשות ולהמציא כותרות!!הו! העיקרון הפיטרי מנהל בי"ס טוב לא בהכרח יכול להיות שר חינוך . חבל!!!ורדה צבי

  15. גיא

    המסמך מדבר על מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, קרי מוסדות כמו מעיין החינוך התורני של ש"ס וכו'. והוא מסדיר חוק מימון חלקי שקיים בכל מקרה. אני אפילו לא בטוח אם הוא משפר או מרע את התנאים של תלמידים הלומדים במוסדות חינוך כאלו ואם כן בכמה.