נולדו עם חותמת פולש על גופם

התנועה הקיבוצית משביחה את בעלותה על קרקעות המדינה ומסדירה בנים ממשיכים. מעבר לקו הירוק נבנים להם בתים ההכרחיים ל"גידול הטבעי באוכלוסייה". אבל בגבעת עמל – כל תיקון גג הפך לא חוקי. רבקה חיילובסקי ואלי לוי פלשו מבטן אמן לגבעת עמל ב' וגזלו את הקרקע מידי יצחק תשובה
עידן פינק אבידני

ביום כזה הלב צועק, ההיגיון לא מאמין והבטן מתהפכת. זה לא רגע למאמר אקדמי מעמיק, זה רגע להרים את הראש ולראות את הענן השחור מעל ראשינו. והוא לא מתנוסס רק מעל שכונת גבעת עמל – זה כתם בנשמות של כולנו.

זה קורה ביום בו מאפשרים לאדם אחד, אזרח פרטי, לזרוק משפחות מביתם, הבית בו הן חיות 65 שנה, עוד לפני שקמה לה המדינה שהכתירה את עצמה בעלת הקרקע ומכרה אותה בפרוטות עם אנשים עליה. בחדשות מדווחים על אירוע שקרה, כבדרך אגב, בשכונה בתל אביב ל"כמה משפחות" שחיות על קרקע "כבר שנים"; ולא אמרו שהן יושבות שם עוד בטרם קמה לה המדינה, ולא אמרו שהם הגיעו לשם כדי להגן בגופם על אותם גופים שאח"כ יפנו להם גב, ולא אמרו שהם עזבו את ביתם בחברון במאורעות תרפ"ט והתחילו מחדש ביפו, ועזבו ביתם ביפו עם בוא הפצצות, וכשרצו לחזור אחרי הקרבות אמרו להם תישארו, קחו תעודת פליט, יהיה בסדר, תיישבו את הארץ, תגנו על גבולות תל אביב; ולא אמרו שהם צאצאים של לוחמי הגנה שנשלחו בשליחות ציונית להגן על אזור שאפילו עיריית תל אביב לא רצתה בו, והם נשארו ושיפצו לבד את החורבות, סללו לבד את הכבישים, התמודדו לבד עם הנחשים, שיבחו את הקרקע עם זיעת אפם ודמעות הכאב, מאמינים בחלקם בבניין הארץ.

בעוד התנועה הקיבוצית משביחה את בעלותה על קרקעות המדינה ומסדירה בנים ממשיכים, ומעבר לקו הירוק נבנים להם בתים ההכרחיים ל"גידול הטבעי באוכלוסייה", כל תיקון גג בגבעת עמל הפך לא חוקי והילדים שנולדו לתוך בית שהמחסן הפך לחדרם, נולדו עם חותמת פולש על גופם. רבקה חיילובסקי ואלי לוי פלשו מבטן אמן לגבעת עמל ב' וגזלו במעשה זה את הקרקע מידי יצחק תשובה, שבעת הזאת עוד לא היה אפילו אזרח מדינת ישראל.

הענן השחור הזה מרחף מעל ראשינו, משחיר לנו את הנשמות, מלכלך לנו את המצפון ולא יעזור כמה שקוף ינסו להפוך אותו, כמה ינסו להתעלם ממנו בחדשות, ולא כמה פעמים יאמרו ש"בית המשפט אמרו את דברו". לא מדובר כאן בזכויות קניין ותוכנית מתאר עיר, אדוני השופט, זו לא סוגיה משפטית מורכבת הדורשת ניתוח מעמיק עם סייגים ושיוכים והערות שוליים. מדובר בעקרון פשוט: לא תרצח, לא תגנוב, לא תעמוד על דם רעך. לא משנה כמה מאמצים לכאורה יעשו נבחרי הציבור, הבאים כמצילים נזקקים העומדים בפתח כטובה אישית לפנים משורת הדין ולא מתוקף חובתם המוסרית וההיסטורית לתקן עוול שאבותיהם הפוליטיים יצרו, וכל עוד הם לא לוקחים אחריות אישית להכיר בו, לתקן אותו, האחריות והקלון על ראשם, ועל ראשנו שבחרנו אותם ולא דרשנו מהם לקחת אחריות.

תסתכלו על התמונות, תראו את האנשים שעד לפני כמה שעות עמוק בלב עוד האמינו שיש שריד של צדק בחברה הזו. תסתכלו על רותם אלפסי וסיוון ואוריה כהן, דור העתיד של החברה בישראל שמתעקשת בכוח להשאיר אותן ואת ילדי השכונה עם לבבות מושחרים, תסתכלו עליהן נדחפות בכוח בידי חיילי מג"ב ויס"מ – על מי הם בדיוק נשלחו להגן אם אותן הם תוקפים? תסתכלו עליהם טוב טוב! הם, הם מגש הכסף שעליה ניתנה לכם הזכות לפנות אותם, ובמקום להוקיר להם תודה אנחנו יורקים עליהם, מכים בהם ללא רחם, מפנים אותם מביתם ומשאירים אותם ללא קורת גג. הם אמנם איבדו את ביתם, אבל את המוסר והצדק איבדנו כולנו.

המאבק על הבית בגבעת עמל לא נגמר. יש עוד 124 משפחות שעומדות בפני פינוי, 124 משפחות חזקות ואמיצות שנלחמות לא רק על קורת הגג שלהן, אלא על הנשמה של כולנו.

גבעת עמל – נלחמים על הבית

פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: activestills.org
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום מתוך עמוד המאבק
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
צעירות השכונה סיוון ורתם בפינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
צמיגים בוערים בפינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
פינוי גבעת עמל, 27.03.14. צילום: דן חיימוביץ'
תמונה היסטורית של החיים בגבעת עמל. צילום מתוך עמוד המאבק
תמונה היסטורית של החיים בגבעת עמל. צילום מתוך עמוד המאבק

 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אלון שובל

    אני לא מבין – לא נתנו להם פיצויים על הפינוי בשווי של דירה? להציג את זה כאילו הם גורשו מביתם בלי לציין את הפיצויים נראה לי קצת מתעתע.

    1. דןש

      ללא המידע הזה אין כל אפשרות להתייחס למאמר.
      נכון שתמיד החיים/המשתמשים בנכס "משוכנעים" שמגיע להם יותר. אבל הם זכאים, לפחות, לדירה תמורת דירה. ה"רווח" שלהם הוא בקבלת דירה חדשה על כל המשתמע מכך לעומת זאת ה"מטה ליפול" בה הם חיים/חיו לפני הפנוי.

  2. קארין

    מי שולח יס״מ לפנות אזרחים מביתם? חולדאי הפך לחיית אדם תאבת בצע

  3. יוסי דוד

    מעוגנת בסביות שמצויינות במאמר כאלו שאמורות למנוע את הגירוש. בלקיחת החלק בתנועה הציונית האשכנזית הגזענית שמטרתה מלכתחילה השפלה וגירוש, דיכוי ומחיקה של מיש אינו לבן עור ומחשבה.

  4. עידן פינק

    אלון הפיצויים שהם קיבלו ניתנו להם כחלק מפעולת הפינוי בכוח, היזמים סירבו לפצות אותם או לנהל מו״מ על הפינוי. בחוזה המכירה של הקרקע היזם מחוייב לספק להם דירה תמורת דירה במקום עצמו אבל היזמים סירבו להכיר בכך. גם הפיצויים שהם קיבלו לא הגיעו לרמה של דירה ובכלל מדינת ישראל היתה צריכה לעגן את הזכויות שלהם בחוק ולא להפקיר אותם למלחמות עם יזמים

  5. איציק שר שלום (מזרחי)

    התנועה הקיבוצית משתלטת על אדמות על חופי ים , עושה בהם כרצונה מגדרת שטחים מנתבת דרכים ושבילים עם שערים חשמליים פותחת וסוגרת כרצונה את הכניסות והיציאות באדמות אלו ואין פוצה,
    אנשים אלו שהוריהם יושבו בשכונה הזו כמו הוריי עוד לפני קום המדינה בשנת 1947 בבתים של ערבים שברחו ונטשו את ביתם השכונה נקראה אז ג'מוסין על שם הג'מוסים שהיו בוואדי הסמוך ועירית ת"א הושיבה אותם בבתים אלו שהותירו הערבים, בשכונת שיח מוניס (היום אוניברסיטת ת"א) עוד היתה מלחמה הדי הירי והקרבות נשמעו בשכונה , אבא ואמא שלי היו חכמים ובאו לעירייה ואמרו להם אתם הושבתם אותנו כאן אתם תתנו לי תעודת פליט , וכך היה הערייה נתנה להוריי את התעודה שקיימת עד היום, אני נולדתי ב-1957 בשכונה הזו ל-6 אחים ואחיות ,ובכל הזמן בילדותי אני שומע שאנו גרים בשכונת עוני כל ראש עיר חזר וטען את זה לאורך כל השנים אתם מועמדים לפינוי תקבלו שיכונים ולכן לא סללו כבישים לא השקיעו באיזה ספסל או באיזה נדנדה לכל כך הרבה ילדים שגדלו בשכונה , האפליה זעקה לשמים סבלנו סבל רב חורף קיץ מכיון שגם לא היתה מערכת ביוב עד עצם היום הזה כך שגם היום כל אחד מייצר לעצמו בור ספיגה , אבל ארנונה שילמנו גם שילמנו ,בשנות החמישים המוקדמות חברת סולל בונה רכשה את האדמות מהמדינה והתחייבה לפנות את התושבים תמורת דיור אקוולנטי במקום , במקום זאת היא מכרה זאת לחברה אחרת שגם היא מכרה לחברה אחרת שמכרה ליצחק תשובה כך מכרו אותנו מאחת לשניה כאילו היינו עדר בקר , ובכל הזמן הזה אנו בעיני העירייה שכונת עוני שייש לפנותה , בסוף שנות השישים אבא שלי התחנן בפני סולל בונה הבעלים דאז לעזוב את הבית בשכונה וביקש חצי דירה בת 3 חדרים ברמת גן ואת החצי השני הוא ישלם מהלוואה שיקח ממקום עבודתו , חודשיים ימים ניהלו איתו משא ומתן , עד שלבסוף אמרו לו אין לנו כסף תמשיך לגור היכן שאתה , מכאן אני מגיע שאת מה שעשו לאבי בשנות השישים עושים היום לתושבים שהם דור שני ושלישי בשכונה ,

  6. אלון שובל

    צריך להחליט – או שאנחנו בעד זה שאנשים "מסדרים" לילדים שלהם דירה על אדמות שהם לא שלהם, או שלא. אם לא – אז ההסדר שהגיעו אליו בגבעת עמל הוא סביר, גם אם לא מושלם. האנשים קיבלו 1.7 מיליון שקל לפי דירה, לא לפי יחידת דיור נוספת לילד. אני גר ברמת-גן בדירה שכורה, אבל גם לו היא היתה שלי אני לא מבין – אם יהיה לי ילד אני יכול לבנות לו "הרחבה" בלי לקבל את האדמה? אם כן – אז הבה נתמוך במאבק הקיבוצים להמשיך לחמוס אדמות מדינה.

    מכל מקום, להעמיד בגזירה שווה את מפוני גבעת עמל ואת נפגעי הדיור הציבורי, אנשים שבגלל תשלום אחד לעמידר שלא שולם חיים עכשיו לעמידר מאות אלפי שקלים וחייהם בזבל – זה לעג לרש במובן הליטרלי. איך אפשר להשוות? מדובר, אחרי ההסדר בגבעת עמל, בשני מעמדות – בעלי דירה וחסרי דירה. אם עמידר היתה נותנת 1.7 מיליון ש"ח לדמויות מהסרט של דורון צברי המצב שלהן היה משתפר פלאים.

    אשמח אם מישהו יסביר לי את הגזירה השווה הזאת.

  7. מישהו

    ועדיין הילדים והנכדים ילכו לצבא ויצביעו לבנט האח כי "כאן זה הבית"

  8. מאיר עמור

    ויקרא פרק יט – המורשת היהודית שלי – מאיר עמור
    ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט.  י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  יא לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.  יב וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר:  וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  יג לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל; לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, אִתְּךָ–עַד-בֹּקֶר.  יד לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ–וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  טו לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט–לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.  טז לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ:  אֲנִי, יְהוָה.  יז לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.  יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי, יְהוָה. …..
    לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.  {ס}  לג וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם–לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ.  לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ–כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  לה לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.  לו מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק–יִהְיֶה לָכֶם:  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  לז וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:  אֲנִי, יְהוָה.  {פ}
    על כן מה שיש לעשות ומה שהכי חשוב לעשות כיום זה לסרב. לסרב באופן מוצהר ומסיבות חברתיות. סירוב זה התנגדות. צריך להתנגד. כל הזמן בכל מקום. לסרב זה להתנגד. ככל שיותר אנשים יסרבו לשתף פעולה עם השלטון הקיים בישראל, אורך חייו של שלטון זה יתקצר. כך גם יבוא סדר חברתי אחר. סדר חברתי שבו אדמות המדינה תהיינה שייכות לאזרחי המדינה ולא לספסרים "ציוניים" כאלה ואחרים (החל בקיבוצים ומושבים, דרך הקרן הקיימת לישראל, מנהל מקרקעי ישראל, מועצות איזוריות וכלה בטייקונים נהדרים).
    פעם נוספת: סרבנות חברתית. רק סרבנות חברתית תוריד את הפוליטקאים על הבירכיים. לסרב לשרת את המדינה שמונעת מאזרחיה קורת גג בעבור חופן דולרים. לסרב. אם המדינה לוקחת ממך את הבית אין לה שום זכות לתבוע ממך את חייך בצבא. זו סרבנות חברתית. לסרב לצה"ל, לסרב למערכת החינוך, לסרב למערכת המיסים. להתחיל בלומר "לא עוד!" קטן. הוא ילך ויגדל וימלא את כל החלל שצריך בשביל הלא הגדול. סרבנות חברתית.כך אפשר יהיה לגור בארץ הזו. לזרוק את השלטון הקיים לפח. ליצור משהו אחר. רק סרבנות חברתית. סרבנות חברתית – עיקשת, עקשנית, חד-כיוונית, ללא מנוח, בכל מקום, בכל זמן. לסרב! עם הזמן ההר יתגמד. ההר יהיה מה שהוא באמת: פוליטיקאים התלויים באזרחים ולא ההיפך. סרבנות חברתית היא נגד הפוליטיקאים והפוליטיקה של הקומבינה. זוהי הפוליטיקה היחידה שקיימת בישראל של היום. כל זאת משום ש"גג מעל הראש" ו"בית" חייב להיות מובן כזכויות אזרח ואדם בישראל
    צריך להמשיג "גג מעל הראש" ו"בית" בדיוק כמו פספורט או תעודת זהות. העדר פספורט או תעודת זהות הינו מצב בלתי נסבל וכאוטי מבחינה פוליטית, אזרחית ואנושית. אדם שכזה הוא פליט חסר יישות במציאות שיש בה רק א.נשים עם פספורטים. אי אפשר להיות אזרח/ית עם זכויות פוליטיות ואדם עם זכויות או מאפיינים אנושיים מבלי שיש לך מקום שאת/ה יכול/ה לקרוא לו בית. בישראל המדינה פעילה ביותר בתחום הזה. מחד, המדינה מצירה; ומאידך המדינה מאפשרת. מחד, היא מיצרה ומצמצת את האפשרות של הרוב להגיע "לגג מעל הראש"; ומאידך מאפשרת ליחידים ולקבוצות נבחרות להשיג כמעט מונופול על היסודות ש"הגג מעל הראש" צריך לעמוד עליהם. אם כך, בישראל ניתן לעשות הרבה מאוד מבחינה פוליטית על מנת להגדיל את הקבוצה הראשונה ולצמצם את הקבוצה השניה. היום המדינה פועלת בדיוק הפוך. היא מרחיבה את אחזקותיהם המונופוליסטיות של היחידים והקבוצות המועדפות (נכון, בשבילי יש לזה קשר ישיר למושג אשכנזים ואשכנזיות) ומצמצת את האפשרות והיכולת של רוב האזרחים/ת להשיג "גג מעל הראש" או מקום שניתן לקרוא לו "בית". גם הורדת מחירי הדירות בישראל קשורה בעבותות סוצילוגיות למציאות של חלוקת העבודה האתנית בישראל המבוססת, רובה ככולה, על פריבילגיה אשכנזית. לסרב. אם המדינה לוקחת ממך את הבית אין לה שום זכות לתבוע ממך את חייך בצבא. שום זכות.

    1. אלון שובל

      האם פעם סירבת חברתית, מאיר עמור? אנא ספר לנו. קל מאוד להיות נביא זעם אי שם, בלי לספוג את המחיר. כמה גרוע שזה לא כרגע, זה יכול להיות עוד יותר גרוע.

    2. פריץ היקה הצפונבוני

      ורק למעט אנשים יש אותו ומוכנים לשאת בתוצאותיו. .ראה את סרבני המצפון.כמה אנשים יהיו מוכנים לשאת את הפקעת רכושם ע"י רשויות השלטון? לבלות בבתי סוהר עקב הפרת חוקי המדינה?הרי תשלומי מע"מ אין ביכולתינו לסרב לשלם אלא אם נפסיק בכלל לקנות (פרט לירקות , או נעבור כולנו לאילת אם לא בטלו שם בינתים את הפטור על מע"מ). הצעת מר עמור בלתי ישימה.

      1. דרור BDS

        אומץ לב אזרחי זה להקשיב לדברי מאיר עמור וליישמם, ולא לעשות גלוריפיקציה של סירוב אישי שתועלתו היחידה היא לייקים בפייסבוק ופרסים של הארגון המכונה יש גבול.

        יאללה יאללה סרבני מצפון אשכנזים. משת"פים של המשטר. עורבים המתהדרים בנוצות טווסים.

  9. אבי

    "נבנים להם בתים"? כולם שם פולשים שודדי קרקעות כמו חבריכם?

    1. פריץ היקה הצפונבוני

      לפי החוק הבינלאומי מעמדה שלישראל בשטחים מעבר לקו הירוק הוא של כובש וחלות עליו כל המגבלות שחלות על הכובש. בהן איסור העברת אוכלוסית המדינה הכובשת לשטח הנכבש הפקעת קרעות מותרת רק להבטיח בטחון האוכלוסיה המקומית וצרכי הצבא . ישרל השתמשה בתירוץ של ,,צרכים בטחוניים" לישב מתנחלים שזה גזל כבשת הרש בחסות חוקי עוולה ורשע. משם חוקי ה,,כל דאלים גבר" זלגו לארץ פנימה כמו במקרה של גירוש תושבי ג'מוסין-גבעת עמל.

      1. מישהו

        אחוז הקרקעות שלא נשדדו מהפלסטינים הוא בערך 5 אחוז מכלל הארץ

      2. דןש

        1. המלה שדדה היא חריפה מדי. היא כבשה שטחים והשתלטה בעיקר על קרקעות, שהוגדרו כקרקעות המדינה הירדנית. למעט אותם המקרים בהם הוכח, בדו"ח טליה ששון, שאכן נגזלו מבעלים חוקיים.
        2. לידיעתך, חלק בלתי מבוטל, מקרקעות המדינה, שבתחום ה"קו הירוק", אוכלסו, היו בשימוש ו/או אפילו בבעלות של ערבים/פלסטינאים , עד למלחמת העצמאות ב- 1948. חלק מערבים נסו על נפשם מאימת המלחמה ועזבו את שטח מדינת ישראל וחלק קטן יותר הוגדרו כנפקדים נוכחים, שלא עזבו את שטח מדינת ישראל אבל לא היו ב"מקומותיהם" בעת המפקד, שלאחר המלחמה.
        3. אני בהחלט מבדיל :
        בין מה שנעשה במהלך הקמתה של מדינת ישראל וייצוב גבולותיה בסוף מלחמת העצמאות. מהמהלך שנעשה – אין חזרה, שתבטיח את קיומנו כמדינה. את חובותינו לחברה הערבית חייבים לשלם ביתר פתיחות אליה ובמיוחד בשוויוניות, כאזרחים מן השורה, בכל התחומים.
        לבין המצב שנוצר לאחר 1967 – שגם הוא בא בעקבות מלחמת מגן. מן הדין ואפילו יותר מזאת מן הצדק – חייבים לאפשר לפלסטינאים להקים את מדינתם ואין להם "ארץ אחרת" למעט מה שנותר עבורם משטחי ארץ ישראל, דהיינו מה שמכונה ה"גדה המערבית".. על מדינת ישראל להתייצב בגבול שיאפשר זאת, כולל תקונים שהזמן מחייבם.

  10. שושן

    מפנים בצורה ברוטלית מתיישבים וותיקים בת"א, והעוקץ, כהרגלו, מבזבז זמן ואנרגיה על הקיבוצים. (לידיעת הכותב: אין בקיבוצים מושג שנקרא "בן ממשיך", זהו מושג שקיים אך ורק במושבים). אני מנסה לחשוב מה אתם עושים באמת למען אותם אנשים? למה, כל פעם שיש לכם אתגר להתמודד איתו, אתם נופלים לבור השנאה נגד הקיבוצים? מזמן הפכתם לאתר גזעני, שכל בחינה אצלו היא רק דרך משקפיים מאד חד-צדדים: מזרחי תמיד דפוק, האשכנזי תמיד נצלן.

    1. ליכודניק

      אבל "שיוך קרקעות", ובפרט- "שיוך קרקעות תוך עקיפת המנהל"- יש ויש.
      "לפני כשנה וחצי קיבלנו הודעה מהמינהל על עצירת היתרי הבנייה בקיבוצים. ליברמן אמר לנו שהגיעו אליהם שורה של הסכמים שנעשו בין הקיבוצים לבין חבריהם שמדובר בהסכמי שיוך שנועדו לעקוף את החלטה 751 (אחת משתי החלטות של רשות מקרקעי ישראל המאפשרות שיוך בתים בקיבוצים – ד"ל), ובעצם להונות את המינהל. אני לא יכול להגיד שבטענה הזו אין מידה של צדק", אמר בדר. "
      http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3621951,00.html

  11. עידן פינק

    חשוב להבהיר:
    ההשוואה לקיבוצים ולהתנחלויות היא כדי להראות את חוסר השויון בחלוקת האדמות.

    1. אלון שובל

      חשוב גם להכניס את הפיצויים למשוואה.

  12. אבי

    יש לי חבר שעזב את ירושלים כי בקיבוץ של הוריו מקבל דירת מגורים חינם לו ולמשפחתו.

  13. עמל

    עידן, לא ברור לי אם התשובה הזאת מכוונת אלי, וזה גם לא חשוב. הכעס על המתנחלים אותנטי, הניסוח לא מבריק. לא קרה שום דבר.

    מה שכן מרגיז זה שכשניסיתי לצרף את המאמר שלך לרשימת הקישורים החיצוניים בערך של יצחק תשובה בויקיפדיה, עורך בשם גילגמש מחק אותו בטענה שהעוקץ זה לא מקור רציני.

    היה בטוב.

    1. עידן פינק

      הכעס הוא כלפי מדיניות ממשלתית. גם במקרה של הקיבוצים וגם של יישובים מעבר לקו הירוק. החברה הישראלית מאפשרת לחוסר שוויון הזה לקרות. ברור לי לחלוטין ש80 אחוז מהתושבים מעבר לקו הירוק נמצאים שם מסיבות כלכליות ובעידוד הממשלה בעוד ההתעללות בתושבי גבעת עמל לא יודעת שובע. צריך לדבר על זה.

  14. פריץ היקה הצפונבוני

    במקרה הזה פליטי חוץ . ובמקום שהם ישארו במעמד של ,,נכסי אויב" בניהול האפוטרופוס לנכסי אויב ,כפי שעשתה ממשלת ירדן לנכסים של יהודים במזרח ירושלים, והכנסות מהם מיועדות לפיצוי בעליהן עם בוא הסדר שלום. הן הועברו בהסכמת האפוטרופוס ל בעלות המדינה,כמו יתר קרעות פליטי 1648.ושמשו מקור להתעשרות מקורבים למינהם. תוך דחיקת רגלי המשפחות שהועברו לשם ע"י הרשויות.זה חלק מתהליך שנקרא ג'נטריפיקציה. ע'יי שינויי חקיקה וייעוד מאפשרים לבעלי ממון וכוח פוליטי להקים דיור יקר שהתושבים המקומיים אינם יכולים לעמוד בו ואם יש צורך מפונים באלימות. כנ"ל גם בעג'מי יפו.

  15. חיים

    כמי שנולד בגבעת עמל גדל שם שישים שנה כן שישים שנה ופונה מגיבעת עמל בכחע ע״י בית המשפט יכול להעיד שאני מזרחי חיים מכיר את כל תושבי השכונה אחד לאחד אין בשכונה ולו תושב אחד שפלש לשכונה אבל יש אנשים רעים שמנסים להכניס לתודעה הציבורית שתושבי גיבעת עמל או חלקם פולשים לא כך הדבר מוכן אני להיתעמת עם גלמי שחושב אחרת רק חבל שועד השכונה לא מדגיש עובדה זו וחבל אולי מתוך אי הבנה שצריך לספר לציבור ולתיקשורת את האמת וזאת האמת ולכל המלעיזים מתעם הציבור לא פראיר ולא התיקשורת