קו פרשת המים: על כמה אנחנו דורכים כשאנחנו דורכים על הטיילת

לקראת ההצבעה על תקציב מדינת תל אביב הערב: חלק ב' בסדרה שעוקבת אחרי ההשתלטות על המרחב הציבורי ומסחור נחלת הכלל

<>>>ראו עדכון חשוב בסוף הפוסט<<<>

בפרוס חג ההצבעה על תקציב מדינת תל אביב, שמתקיים היום, רגע לאחר ההרשעה של ראש עירייה מיתולוגי שהתבלבל בשעתו בין תפקידו הציבורי ליזמות נדל"ן, הבה נעיין מעט בסדרי גודל של הסכומים המושקעים בעיר, באופן בו הם מועברים וההחלטות מתקבלות. 

במסגרת מאבק החוף של תל אביב, אנו עוקבים אחר הכספים שהובטחו לפרויקט הגרנדיוזי והלא-חוקי של בניית טיילת נוספת על חשבון חוף תל אביב, לעומת הכספים שהוקצו בפועל – אלה חושפים בפנינו פן בקשר המורכב, גם אם לא תמיד מודע בין התושב לרשות.

הצבעה הנוכחית מגיעה בנקודת מפנה, כאשר עיר לכולנו, אחרונת הסיעות ששרדה קדנציה שלמה באופוזיציה העירונית, חוברת למרצ ששהתה שם שנתיים ומצטרפת לקואליציית חולדאי, מבלי שהובטח לשתיהן רשמית דבר מכל שהתחייבו עליו בפני מצביעיהן, ולו פנס בודד בדרום העיר. התמורה היחידה שקיבלו הייתה תפקידי סגני ראש עיר וייעוץ בשכר. מכיוון שחברי הסיעות הללו תמכו בנו ועמדו עמנו בקשרי עבודה לאורך המאבק עד כה, אנו נוטים להאמין להם כי הסיבה לבחירה שלהם להסתפח למדיניות הדורסנית של חולדאי שכה יצאו נגדה, היא ניסיון להשפיע מבפנים, וכעת אנו מביטים בהם בעיניים כלות ומצפים לראות כיצד יתמודדו עם התקציב, כשאין להם אפשרות להתנגד לו.

אהרון מדואל (עיר לכולנו) ומיטל להבי (מרצ) בהפגנה של "מצילים" לפני כשנה. צילום: חנה קופרמן
אהרון מדואל (עיר לכולנו) ומיטל להבי (מרצ) בהפגנה של "מצילים" לפני כשנה. צילום: חנה קופרמן

אבל למה להתנגד בכלל? עולה השאלה. למה תמיד להתנגד? הלא מדובר בעיר איתנה ורווחית שהופכת לנגד עינינו מסלאמס חינני עם נגיעות באוהאוס, לעיר קיט ומשרדים בסגנון העולם השלישי; שבה כל משקיע מוזמן לבנות את המפלצת שתכננו עוזריו במהירות, עם החומרים הזולים ביותר, העבודה הזולה ביותר, והפינוי-בינוי הזול ביותר ובחסות היס"מ, כפי שראינו בגבעת עמל. אמנם עלינו להסתגל לככרות ומבני ציבור ברוטאליים ויקרים להחריד, מתוצרת העירייה, ולחזיתות ציניות של מיזמים מכסף פרטי, הלועגות לציבור החוץ מגדלי בפתחי האוורור שהן נופחות בפרצופו, אבל בסך הכל העסק עובד, כך אומרות כולן. חולדאי הוא מנהל מוכשר ותענוג לבנות אצלו, סיפר לנו בזמנו המהנדס המומחה שנשכר על ידי העירייה להציג טיעונים תומכים בבניית הטיילת החדשה על החוף. האישורים זורמים בלי היסוסים, הרבה יותר מהר מבכל עיר אחרת בארץ.

האמנם מדובר בניהול מזהיר, או שמא במערכת כה גדולה ומבוזרת באופן מחושב בדמות 31 תאגידים עירוניים, עד שניתן להכריז בה על התנהלות או הוצאה מסוימת, לנהוג אחרת או להוציא כפליים, ולגבות הכל ביח"צ ועורכי דין בגובה ההוצאה המקורית?

בטיילת שיזם חולדאי ונבנית באמצעות התאגיד העירוני-ממשלתי "אתרים", אנחנו יכולים להבחין במגמה הזאת כאשר מופקדת בתב"ע תכנית שיפור ושדרוג הטיילת הקיימת, ובפועל נבנית טיילת חדשה שלוקחת נתח משמעותי מהחוף, ומעולם לא הופקדה ולא אושרה. אנחנו מקבלים תשובה רשמית מעיריית תל אביב כי בוצע תסקיר לבדוק נזק סביבתי, אך מגלים כי לא היה ולא נברא, ושולחים את העירייה באמצעות בית המשפט לבצע תסקיר. אנו מקבלים מהעירייה דיווח על שיתוף ציבור לכאורה שבוצע ביחס לתכנית, אך מגלים שלא היה בו מידע אמיתי, או ציבור שאינו עובד עבור העירייה או נמצא עמה בקשרים עסקיים, או הזדמנות לאותו ציבור מדומה להגיב על המידע הדמיוני שבו שותף, מכיוון שכל ההליך התרחש זמן רב לאחר תום זמן ההתנגדויות הקבוע בחוק לגבי תוכניות בנייה שהופקדו, לו אמנם הייתה תוכנית הבנייה מופקדת ולא רק השיפוץ. כיוון שכך הסתבר ההליך כולו כלא תקף, ושוב, באמצעות ביהמ"ש, כשמולנו סוללת עורכי דין יקרים ומערך יח"צ עצום, הממומנים כמובן מכיסינו אנו, שלחנו את עיריית תל אביב לבצע שיתוף ציבור אמיתי.

חשבתם שדיינו? לא ולא. העירייה שמבצעת בעצם ימים אלה את שיתוף הציבור שנכפה עליה באמצעות ביהמ"ש, התבלבלה שוב. במקום לנהל אותו דרך אגף התכנון, הריהי שוקדת עליו בניצוח הדוברות (!), במקום לכנס תושבים ולהציג בפניהם את התוכנית לפרטיה וסיכוניה, כולל הכפלת המסחר בחוף, הרי שהעירייה שכרה חברת סקרים שבעצמה שכרה חבורות תיכוניסטים שעומדים בצמתיי העיר, מציגים לעוברים והשבים תמונות חוף מוזנח לעומת חוף מפונפן ושואלים מה עדיף. הסקר אינו דורש פרטים מזהים ומסתפק בשם. איך זה יתבטא בתקציב? שיתוף הציבור המפוקפק הזה הוא למעשה מסע יח"צ במימוננו, משיסתיים ניאלץ לדון בתקפותו בביהמ"ש, וגם שם נממן את ההגנה הפזרנית של העירייה נגדנו, ולאחריה נממן את שתחליט כבוד השופטת. האם יתקיים שיתוף ציבור שלישי?

מם מדף הפייסבוק של מצילים את חוף תל אביב
מם מדף הפייסבוק של מצילים את חוף תל אביב

ואם כבר צללנו לעניין המימון, בואו ניווכח בכמה עלה לנו התענוג עצמו, עצם הבנייה, וכיצד הוא יתבטא בתקציב שיוכרע הערב: הפרויקט כולו תוקצב ב-140,000,000 ש"ח שיתפרשו על פני שנות הבנייה שלו, החל מהמרינה בחוף גורדון ועד לדולפינריום. המקטע הראשון מתוך ששה שתוכננו וכבר נבנה, הוא מקטע גורדון-פרישמן שהוצאותיו הוערכו במקור ב-35,000,000. ומה קרה במציאות?

במציאות הוצאו על התוכנית עד כה יותר מ-44,000,000 ש"ח. זאת, לפני סכומים שלא הצלחנו להגיע אליהם כי לא פורסמו הפרוטוקולים המכילים את העברות התקציב לאורך כל שנת 2011, וכן החל מאוגוסט 2013 עד היום. כלומר, קיימת חריגה של מינימום 25% שספק אם מעידה על הצלחה בניהול. ומה לגבי הערב? עוד הצבעת תקציב בקואליציה מקיר לקיר שסידר לעצמו חולדאי בשיטת ריבוי הסגנים בשכר גבוה. קואליציה שמתאפשרת הודות לחוק המנדטורי שעיצב את מבנה העיריות בישראל ככפופות למושל הבריטי, המרכז את כל הכוח בידיו. הערב יצביעו חברינו לדרך שמאמינים בשלטון החוק, בבנייה לא מושחתת, בחוף פתוח ורחב ששייך לציבור ללא תשלום, על 15,000,000 ש"ח שמיועדים לבניית המקטע הבא, מתוך 30,000,000 בהם הוא מוערך כרגע. הצבעה לצורך בנייה שמיועדת לשנת הכספים הקרובה, כאשר היא עדיין מנועה ע"י בית המשפט ובואו ניזכר, אין לה תוכנית שהופקדה בתב"ע כדין.

אנחנו נמתין ונראה איך הם מתנהלים מול הסעיף הזה וסעיפים בעייתיים נוספים, תוך שאנחנו מתהלכים קצרי רוח על הבטון שעלה 44,000,000 ש"ח, ונתהה שוב ושוב, מי הם המרוויחים הגדולים מבנייה עודפת ולא-חוקית כזאת בארץ הקודש, הולילנד.

<>>>עדכון, 08.04<<<>

בדקה ה-90 החליט חולדאי שמכיוון שעו"ד שלי דביר, אחת מתוך שלושת חברי המועצה של עיר לכולנו, מתפלגת ואינה מוכנה לשבת עמו בקואליציה, הוא מבטל את העסקה עמם. כלומר, הוא מסכים לשלם מכיסינו סגן ראש עיר נוסף (כ-30,000 ש"ח בחודש) רק תמורת שלושה עושי דברו, ולא יסתפק בשניים.

כיוון שכך הצביעו כל השלושה נגד התקציב, אך דביר הורחקה בתגובה מכל הוועדות העירוניות, על ידי יו"ר הסיעה אהרון מדואל. במפתיע הודיע אמש מדואל, שבעל כורחו נותר יו"ר האופוזיציה, כי הסיעה אינה מעוניינת בתפקיד יו"ר ועדת הביקורת, ששמור תמיד לסיעה הגדולה באופוזיציה -תפקיד שמן הסתם הייתה עו"ד דביר ממלאת בשם הסיעה. במהלך הזה הוא התנער מהשליטה בוועדת הביקורת, כלומר ויתר על כוחה היחיד כמעט של האופוזיציה, פקיחת עין פעילה על התנהלות העירייה.

במסגרת פרץ האינטגריטי הכל כך נדיר בפוליטיקה המקומית, העלתה דביר הצעה לסדר היום בישיבת אמש, בה ביקשה לערוך שיתוף ציבור אמיתי וכסדרו. תשובתו של חולדאי הייתה, שבנושא הטיילת כבר נערך שיתוף בעבר, וכי התיכוניסטים בצמתים אינם אלא השלמה לאותו הליך. מוזר, מפני שההליך שהוא מדבר עליו נפסל בדיון הראשון בעתירת "מצילים את חוף תל אביב" נגד בניית הטיילת, על ידי כבוד השופטת מיכל אגמון גונן. בציטוט מדבריה בדיון: "אני לא אומרת שתשכרו את הסינרמה מבחינת כמות האנשים שיש לכנס ולהביא בפניהם את המידע, אבל אנא בצעו הפעם הליך ראוי". נזכיר רק שיש נהלים להליך ראוי שהעירייה עצמה הכינה. אין ביניהם ובין פארסת הצמתים דבר.

כמו כן, העלתה עו"ד דביר התנגדות לסעיף התקציבי המעביר 15,000,000 ש"ח לבנייה על החוף, מבלי תכנית או אישור משפטי, וביקשה להעביר את הסכום מיידית לטיפול בשכונת נווה שאנן, שמצויה במשבר מזה עשרות שנים.

האם למאבקים חברתיים רבים בעיר יש סוף סוף סוכנת בפנים, שמוכנה גם להסתכן ולשלם מחיר עבור האמת שלה? זאת למול חברות הקואליציה של מרצ שהלכו איתנו בכל הפגנה, התראיינו והצטלמו בשמנו בכל הזדמנות, ואז הצביעו אתמול בעד פארסת הדיילים והתקציב. מעניין מתי מתחיל ה"לשנות מבפנים" שהם דיברו עליו?

לשיתוף הציבור האלטרנטיבי של "מצילים"

עוד בסדרה:

היום שבו פלשו לי לחוף

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מיכל

    את הקול שלי היא הרוויחה עכשיו.

  2. נעמית

    כל כך הרבה אינטרסים מסחריים יש בטיילת, שצינור הגז לא יפתיע. האם יש דרך לבדוק זאת, אבי זלינגר? או שנמשיך לא לדעת על מה אנחנו הולכים?

    והיושרה ששלי דביר גילתה אכן מסעירה, עד כדי כך זה חדש לנו 🙂