• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

חג הומניסטי, אקולוגי, סולידרי, קומונָלי וצמחוני

בעולם מתוקן המימונה לא היתה מבוזה ונלעגת – היא היתה האמא של כל החגים
עמוס נויעמוס נוי

בעל תואר שלישי במסלול לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית בירושלים, מלמד באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה וכותב בנושאים של תרבות וחברה

לכאורה, בעולם מתוקן, הרחוק מסטריאוטיפים גזעניים ומהנָּשָׂאים מכוערי-הנפש שלהם, זה אמור היה להיות ויכול היה להיות אחד החגים היפים ומעוררי ההשראה ביותר, בעיקר בהשוואה לחגים וימי מועד אחרים בלוח השנה היהודי-ישראלי.

לכאורה, בעולם מתוקן, הרחוק מסטריאוטיפים גזעניים ומהנָּשָׂאים מכוערי-הנפש שלהם, הוא היה יכול לשמש דוגמה ומופת דווקא עבור אנשים שדיבור ערכי על אידיאלים נעלים הוא חלק מההצגה היומיומית שלהם…

כי תחשבו על תכניו של החג היפה הזה: זהו חג שאינו חוגג הרג, קטל, טבח; הוא אינו מציין נצחון צבאי, נקמה צמאת דם, הצלה מופלאה מצוררים; הוא אינו מטפח כיבוש, שנאה, חשבון-דמים נצחי, חרדה קולקטיבית; הוא אינו לאומני, הוא אינו מיליטריסטי, הוא אינו דתי-פונדמנטליסטי.

תחשבו על הפרקטיקות של החג היפה הזה: הוא חג של פיוס בין דתות, שבטים, ולאומים; הוא חג של שמחה, הוא חג של אירוח ומאור פנים, הוא חג של שכנות טובה, הוא חג של משפחה וקהילה, הוא חג של חגיגה צבעונית, הוא חג של טבע ויציאה לטבע; הוא חג יוצא דופן בישראל הבולמית שלא זובחים בו בשר על האש, אלא אוכלים ירקות, פירות, דבש, ומוצרי חלב…

אז לכאורה, בעולם מתוקן, הרחוק מסטריאוטיפים גזעניים ומהנָּשָׂאים מכוערי-הנפש שלהם, החג הזה – על ערכיו ההומניסטיים, האקולוגיים, הסולידריים, הקומונָליים, הצמחוניים – היה צריךך להיות משאת נפש ומקור לגאווה של אנשים "מתקדמים". אבל בעולמנו הלא-מתוקן, מה לעשות, האנשים ה"מתקדמים" הם בדיוק אותם אנשים שלא יכולים לדמיין אפילו, שמשהו בתרבות מרוקו (או מחוץ לאירו-אמריקה, למעשה) יכול לשמש להם מודל חינוכי ומנוף לשינוי ערכים. לכן דווקא את החג הזה – הכל-כך שונה מחגים לאומיים ודתיים אחרים – הם מבזים ומלעיגים באופן מיוחד…

סעודת חג פרטית של משפחת עזרן שם, במרוקו. מתוך אתר הקהילה היהודית במרוקו
סעודת חג פרטית של משפחת ביטון שם, במרוקו. מתוך אתר הקהילה היהודית במרוקו

כי בעולמנו הלא-מתוקן, מה לעשות, האנשים ה"מתקדמים" הם קצת מפגרים  וכשענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, אמרה בראיון בערוץ 2 לפני כמעט שנה (והתנצלה לאחר מכן, יש לציין לזכותה)  "כל עדה הביאה הנה את היבוא שלה. המרוקאים הביאו את המימונה, האמריקאים הביאו את השוויון", התשובה המתבקשת, שלא נאמרה, היתה צריכה להיות: כן, נכון, הערכים שהמימונה מייצגת ומבטאת הם מהותיים וחיוניים לחברה אנושית ממש כמו שוויון.

אה, וחוץ מזה, רוח אמיתית של שיויון – בין אנשים, מעמדות, דתות, קבוצות, ועמים – נסוכה על החג הזה יותר מכל חג אחר שהופמן ודומיה חוגגים/ות.

אז שיהיה לכולנו חג שמח, חג של לב פתוח להכיר, להוקיר, ללמוד.

להאזנה

עמוס נוי ב-103fm על המימונה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. כרמלה ברק

    עבורי המימונה (כנשואה לבן העדה המרוקאית) הוא חג של עבדות לנשים . לא די שטרחו בפסח על נקיון ותבשילים הן נאלצות לעמוד ולהכין מופלטות (לא טעים בכלל) לגברים המתרווחים בכורסאות. במשפחה הספציפית שהכרתי לא פגשתי שום דבר מהערכים שדיברת עליהם וכמו הרבה חגים כל העניין הסתכם בפיטום בני המשפחה.

    1. עמית

      ואצלנו אני עבדתי להכנת המופלטות והמעדנים כמו כל בן ובת בית אחרים. אין שום חובה שרק נשים יעבדו על הכנת האוכל במימונה ואין שום סיבה שכך יהיה. אם הגבר מתרווח על הספה בזמן שהאישה עובדת וטורחת קשה כי הוא חושב שזה "תפקידה" – הבעיה היא הרבה יותר עמוקה וממש לא אשמת חג כזה או אחר.

      1. נעמי

        ײאצלנוײ!!! הכל באמת נפלא ועכשיו כולנו רגועים כי אצלך הכל שוויוני. תמיד יש את האחד הזה שדואג להעביר את השיח לשדה האינדיווידואלי. עמית יקר, אנו בדיון על קבוצת מגדר שלמה, אם לא אכפת לך, ואם בשני בתים וחצי גבר אחד הכין מופלטה, זה לא הופך את החג הזה לסמל לפמיניזם להתפאר בו…..

        1. עמית

          מי שהעביר את השיח לשדה האישי לא הייתי אני, אלא המגיבה הראשונה. היא ניסתה להסיק מהדוגמה האישית שלה על החג עצמו ואני ציינתי את הדוגמה האישית שלי כדי להראות שזאת דרך הסקת מסקנות שגויה. לא יותר מזה.

          אם לחזור לעניין – אין שום חובה במימונה שרק הנשים יבשלו. אם כתוצאה ממערכת יחסים פטריארכלית במשפחה זה מה שקורה, הבעיה היא במערכת היחסים הפטריארכלית – לא בחג היפהפה והחביב.

    2. עמוס נוי

      מעניין שהעבודה הקשה של נשים היא התגובה הנפוצה כאן ובמקומות אחרים דווקא לקטע הזה; כמובן, שעבודה קשה של נשים אינה מאפיינת לא את המימונה, ולא את המרוקאים/ות באופן מיוחד – ארוחת חג ומועד בכלל כמו ראש השנה וערב פסח, ואפילו ארוחות ערב שבת וארחות משפחתיות חגיגיות, מיתרגמות באופן קבוע לעבודה מפרכת של נשים. בעניין לא צודק זה אין שום הבדל. לכן ממילא נשאלת השאלה, מדוע זעקה דומה לא עולה כנגד עבדות של אשכנזיות בליל הסדר, ומדוע מגיבים אשכנזיסטים בוחרים בניגוח הרטורי הקשור למאבק (צודק לגמרי!) למען שיויון בעבודות הבית רק מול הצעה להיפתח אל ערכי המימונה ולאמץ את מהותם (למשל, גם את הנשיות הבסיסית של החג הזה, שגיברויו אינם אלוהים זעפן המוריד פקודות, ואינו חייל גיבור, אל אופציה אחרת). בסיכומו של חשבון, יש לגנות ולהאבק נגד פרקטיקות מפלות נשים או פוגעות בסביבה (וכמות השטויות והסטריאוטיפים הגזעניים שעלו כאן דווקא בנקודה זו) בכל אירוע חגיגי, ובחיי היומיום. זה ממש לא קשור לטיעונים המרכזיים שהועלו כאן

  2. יוסי לוי

    הבעיה היא לא במהות של החג אלא באופן שבו חוגגים אותו בימינו.

  3. נעמה

    אם מוסיפים מוטיבים מסרט ערבי -ריקודי בטן ושירים בכיינים של זמרים עילגים – אזי עדיף לוותר על על הריטואל. אך אם מתקיים שיח (ממש לא משנה איזה) ומתנגנים שירים אותנטיים זו הופכת להיות חוויה מלאה בזיכרונות טובים ומתוקים.

  4. נעמי

    כן, ממש שוויון. במיוחד שוויון הזדמנויות לנשים.

  5. שושנה גבאי

    אצלנו בשכונה הוזמנתי דווקא לחגיגה שבה הבחור הכין את המופלטות .

  6. שלמה

    זלילה על גבול החזירות עד דלא ידע בין כאב בטן לקלקול קיבה במיוחד של מאכלים לא בריאים בלשון המעטה טובלים בכמויות ענק של דבש וסוכר, זיהום סביבתי נרחב של פארקים וגנים ציבוריים, אכילת בשר בכמויות מסחריות,חנופה לפוליטקיאים ומלחכי פינכה, שוביניזים ברמה הגבוהה ביותר( תמיד במוספי החג מפיעה משהיא שמספרת בהתלהבות איך היא מארחת 200 אנשים ומכינה 300 טון מופלטות והכל במו ידייה),הפרעה סביביתית לשכנים ועוד היד נטויה.

  7. נפתלי שם טוב

    התגובות העוסקות במוזיקה מזרחית ומחול מזרחי (ירודים ולא "תרבותיים") או בסגנון הקולינרי (זלילה וכו') רק מדגישים עד כמה הכותב דייק בדבריו, על כך ש"הנאורים" "המתקדמים" לא יאה ולא נאה להם המימונה…

  8. כרמלה ברק

    למה כל עם ישראל צריך לאמץ דווקא את המנהג הזה של המימונה? למה שלא נחגוג כולנו את הסהרנה של הכורדים? למה שלא נאמץ כולנו את המנהגים של כל העדות? אני חושבת שדווקא המרוקאים שכל כך מלינים הם האחרונים שיאמצו מסורות של עדות אחרות.

  9. אייל

    למה קוראים למימונה מימונה?
    כי בבוקר המימונה האבא קורא לכל הבנות בבית ואומר להם
    "את מימונה על העוגיות, את מימונה על המופלטות, את מימונה על…"

  10. קוראת ללא דעות קדומות

    שנאה עצמית אופיינית של בעל פריבילגיות אכול רגשי אשמה. המימונה אינה גרועה משום חג אחר, אך גם אינה טובה משום חג אחר. אין שום צורך לזלזל בחגים אחרים כדי לכבד את החג היקר והחביב הזה. אני בטוח שאין חג עלי אדמות שהכותב הנכבד, חוקר הפולקלור, לא היה מותח ביקורת עליו – אבל כשמדובר במימונה, פתאום חוש הביקורת משתתק (למרות המקורות הדמוניים והאליליים של החג, למשל) ומותר להלל בלי שום הסתייגות כאחרון היחצ"נים. למה? כי רגשי האשמה הופכים בעיניו כל ביקורת ל"התנשאות". צביעות של בעל פריבילגיות.

  11. יוסי ביטון

    אשכנזי שמנסה לקושש הזמנה ברגע האחרון…