• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

הפלורליזם מתפוגג בדוכן הכעכים

סיעת ירושלמים נושאת את דגל הפלורליזם בעיר, אבל סערה ירושלמית קטנה מפסח האחרון מדגימה שלמרבה הצער הפלורליזם הזה נעצר בגבולות היהדות
אלי אושרוב

פסח האחרון הביא איתו סערה ירושלמית קטנה הקשורה לחמץ. הסיפור מינורי ונשכח במהרה, אבל אפשר לזהות בו כמה מקווי היסוד של הפוליטיקה הירושלמית החדשה – שהיא בעצם הפוליטיקה הישראלית החדשה. את דבריי אני רוצה למקד בתפקידו של הפלורליזם היהודי בתוך הפוליטיקה הזו ובשאלת יחסו ל"אחר". הסיפור של סערת החמץ הקצרה יראה מהם גבולות הפלורליזם היהודי, על מה מדברים פעיליו, על מה הם שותקים ומה המשמעות של העמדות האלו לחיים בירושלים ובארץ.

הסערה פרצה בחול המועד כשחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת הימין אריה קינג התפאר בפייסבוק שהצליח בשיתוף פעולה עם העירייה לסגור דוכני מכירת כעכים בעיר העתיקה, במסגרת אכיפת חוק החמץ וכחלק ממאמצו לייהד את ירושלים. קינג זכה באופן מעט מפתיע בלינצ'נטרנט קטן מכיוון שמאל, אולי משום שהצעד שלו נתפס לא רק כגזעני כלפי ערבים אלא גם כ"כפייה דתית" שיש לה השלכות על יהודים.

קינג

 

בשלב הזה הרבה מהטענות ברשתות החברתיות הופנו כלפי סיעת ירושלמים. הסיעה יושבת בקואליציה העירונית עם קינג ולכן כמה אנשי שמאל דרשו מראש הרשימה, רחל עזריה ושותפה למועצה, תמיר ניר, לפעול בנידון. הטענות הופנו אליהם מסיבות מובנות. רחל עזריה היא שומרת מצוות שבאופן מוצהר נושאת את דגל הפלורליזם בעיר. אם לשפוט מפיד הפייסבוק שלי, כשרונה וחריצותה הצליחו לשכנע לא מעט שמאלנים ירושלמים להצביע עבורה ועבור מפלגתה. אחת התוצאות הפוליטיות האפשריות הייתה שהכיסא של מאיר מרגלית, מספר שלוש של מרצ "נשתה" בגלל המגמה הזו.

כתגובה לסטטוס של קינג, "ירושלמים" פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה את הדברים הבאים:

בחג הפסח אנו מצווים לזכור שגרים היינו בארץ מצרים.
חוויית החיים כמיעוט תחת תרבות אחרת היא לא פשוטה, לאף אחד אף פעם. מי כמונו יודע?
חוק החמץ, יהיה דעתכם עליו אשר יהיה, נועד מצד אחד למנוע מראה של חמץ במרחב הציבורי (משום האיסור הדתי החשוב לציבור גדול בישראל, לראות חמץ). מצד שני, החוק כן מאפשר הצגת חמץ באזורים בהם רוב בעלי העסקים אינם יהודים. כך שהעבירה על החוק כאן מוטלת בספק, והאכיפה הסלקטיבית שנעשתה אינה לגיטימית. חיים משותפים זה דבר מורכב. ברור שאם היה כאן רצון אמיתי לשמור על רגשותיו של ציבור באמצעות הידברות ושותפות, היה ניתן לעשות את זה. אבל לא כך היה. כרגע כולנו מפסידים. הסוחרים שציודם הוחרם, היהודים שאינם רוצים לראות חמץ, מי שכן רוצה לקנות חמץ. והירושלמים שפשוט רוצים לחיות כאן ביחד.

עזריה פרסמה סטטוס די דומה בעקבות הססטוס הזה:

אני מקפידה על 'בל יראה', ובטח משתדלת לא לפרסם חמץ בפסח לכן הופתעתי לראות שדווקא בשם המאבק למנוע ממכר חמץ בפסח, הפיד שלי התמלא בתמונות חמץ.
ובעניין עצמו תמיר [ניר] עמיתי לסיעת ירושלמים דיבר עם מנכ"ל העיריה, כדי ללמוד מה היה, וסיכמנו שנפעל לוודא שבשנה הבאה הנושא יוסדר ונמצא את ההסדר שאפשרי לכולם בחג הפסח. רק בפשרה ופעילות משותפת אפשר להגיע לפתרונות. תמיד.

כעבור יומיים-שלושה פרסמה סיעת ירושלמים הודעה, לפיה לאחר בירור מעמיק התברר שהעירייה טוענת שהכעכים הוחרמו במסגרת פעילות שגרתית נגד רוכלים לא מורשים ועל כן כל הסערה פרצה לכאורה על לא דבר. תמיר ניר אף האשים את חברי מרצ בניסיון להרוויח הון פוליטי מהעניין. ניר חסון ב"הארץ" פקפק בטענת העירייה ולפי בדיקתו אכן הייתה החרמת חמץ דווקא באזור שער יפו, כלומר במיוחד למען המבקרים היהודים הרבים במקום.

האמת יכולה, לכאורה, להיות לא חד-משמעית. אולי פקידי העירייה אמרו לכל חבר מועצה מה שהוא רוצה לשמוע? לקינג קרצו שהם מחרימים כעכים בגלל החמץ ול"ירושלמים" הצהירו שהכל כרגיל. הפרשנות לפעילות העירייה מגלה איך מתחלק ההון הפוליטי: אריה קינג עושה הון על ידי הוכחה שהעירייה היא גזענית ואילו "ירושלמים" ממזערים הפסדים אצל קהלם השמאלני על ידי הוכחה שהעירייה אינה גזענית. המאמץ של "ירושלמים" לטהר את העירייה הוא גם מאמץ לגרום למצביעיהם השמאלנים להמשיך ולהרגיש טוב עם הצבעתם.

המאמץ, הלא מוצדק כפי הנראה, לטהר את העירייה משמץ גזענות מצטרף לגישה הכללית של "ירושלמים" להציג את עצמם כמי שמציעים פתרון פוליטי לבעיה שמציב קינג, אבל בטקטיקה אחראית ושקטה. אל מול הטענות שהעלו כלפיהם טענו עזריה וניר שהם"משפיעים מבפנים". הבעיה היא שהשפעה במקרה הזה נמדדת קודם במישור הפומבי, במה שנאמר מול גילויי הגזענות. בכמה פשרנות, קבלת האחר ורוך אפשר להשיב למי שמתגאה בהתנכלות לסוחרים קשי יום רק כי הם ערבים?

כל הדברים האלה לא היו צריכים להיאמר אילולא עזריה וסיעתה היו נושאים את דגל הפלורליזם בעיר. זה הרעיון שנותן משמעות לפעילות הקונקרטית (שקשה שלא להעריך, מכל מיני בחינות) של הרשימה. הרי כאשר נשים לא מופיעות על שלטי העירייה, רחל עזריה לא תחלום על "השפעה מבפנים", היא תשאג כלביאה מבפנים ומבחוץ כדי לשנות את המדיניות.

אבל הפלורליזם מתרכך כאשר מדובר על פלורליזם מחוץ לקונסנזוס היהודי. וזו הסוגיה הרחבה יותר: במה שמכונה ההתחדשות היהודית בישראל המאבק על פרשנות מכילה יותר להלכה ולאורתודוקסיה נעצר בגבולות היהדות, כלומר ביחסי יהודים ויהודים. כך חברי סיעת ירושלמים תומכים בחילול שבת בפרהסיה בשם הפלורליזם, אבל מתפתלים כאשר הם נדרשים לגנות בפשטות מעשי גזענות מכוערים, או גרוע מזה, הם מכחישים שיש בכלל גזענות.

על השאלה מדוע זה כך אפשר להשיב תשובות שונות, אבל טענתי המרכזית היא שהסיפור הזה מדגים שהפלורליזם היהודי, או המאבק לפלורליזם בהלכה היהודית, לא נושא איתו בשורה לזכויות אדם לכלל יושבי הארץ או אפילו בשורה פשוטה לאווירה פחות גזענית. נדמה שלפעמים להפך. הפלורליזם היהודי משמש ככלי לשימור ואפילו להרחבה של פרקטיקות לא פלורליסטיות עבור לא-יהודים (כלומר ערבים).

אם לשפוט למשל לפי התגובה של "ירושלמים" לקינג, יש סיכוי שבשנה הבאה סוחרי הבייגלה יצטרכו, בפעם הראשונה בהיסטוריה כנראה, "להתפשר" על פרנסתם בשבוע הפסח, כתגובה לקינג ולמען הפלורליזם. שאיפה יפה באוטופיה דו-לאומית, אך לא בירושלים של היום שבה פשרה כזו דומה לבקשה של עגלון מסוסו להפסיק לאכול רק לשבוע.

בפיצה צ'יליז העסקים, סביר להניח, יהיו כרגיל.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    אינך כל כך רחוק מהמציאות.
    אפילו התרנגולות והפרות ניזונות תקופה מסויימת, לפני חג הפסח, במזון כשר למהדרין. שמא תנובתן תווצר מחמץ. עובדה זו משפיעה על התנובה ( ירידה בכמות החלב והביצים ) – מה שמשפיע על תחשיבי/מחירי המוצרים.

    מעשה ה"ביגלך" בירושלים מבליט את הסכנה בהכרזת מדינת ישראל כמדינה יהודית והכללת חוקי דת ישראל על כלל התושבים. המקבילה לאיסור הביגלך הוא איסור לשחיטה כשרה בחו"ל ו/או ר"ל איסור ברית המילה.

    אני מקווה שהממשלה תתעשת ותאפשר לכל אחד לחיות את חייו וללכת בדרכו – כל עוד הוא אינו פוגע באחר. אינני מציע למכור בייגלך במאה שערים.

  2. בן דוד

    בניגוד לנאמר בכתבה, אני רואה בערבים אויב, אויב נצח שיש לנו עימו מלחמת חרמה על הארץ הזאת שלעולם לא תחדל. ואין ברירה: או אנחנו, היהודים, או הם, הערבים והסמולנים.
    אילו יכולנו, היינו צריכים אכן לייהד את ירושלים המזרחית, ואני בטוח שאני מבטא את רצון רוב רובו של הציבור היהודי בישראל ובעולם. אלא שלצערנו זה בלתי אפשרי, לכן הפתרון הוא היפרדות, גם בירושלים: אינני מעוניין לכלול בארצי ומדינתי יותר מרבע מיליון ערבים, ולכן עלינו, לטובתנו, לחלק את ירושלים ולהיפטר מאוכלוסיה זאת, שאגב, רבים בה, אולי רובם, דווקא רוצים להסתפח לישראל.

  3. עמי

    מי שמחזק ומעצים את קינג כיום הם מרצ, שיש להם אינטרס ברור לעשות זאת. הרי הסיבה היחידה שאינם בקואליציה, לעומת הקדנציה הקודמת, היא החרמת אריה קינג. איך יצדיקו את הישארותם בחוץ ללא גינוי והבלטה של מעשיו (או במקרה הזה כתביו) של קינג?

    לגבי חלוקת המנדטים ומאיר מרגלית. מרצ ירו לעצמם ברגל כשעשו קמפיין שנאה נגד חרדים ואז התחרטו וזגזוג בלי סוף. בנוסף לחוסר עשייה בקדנציה הקודמת.

    מה שמעניין הוא ששתי סיעות ״פלורליסטיות״ דווקא הכניסו את קינג. הסכם העודפים בין ירושלים תצליח והתעוררות, שמנע מנדט חמישי מירושלים תצליח והכניסה את קינג. ולרשימתה של נעמי צור, שגרפה 2500 קולות שאילולא לא היתה, סביר שלפחות כמה מאות מהם (אם לא אלפים) היו הולכים לירושלמים ומכניסים את הרב אהרון ליבוביץ מירושלמים כמנדט שלישי.

  4. אכלו לי, שתו לי?

    ממאיר מרגלית, הראוי והיחידי שעשה משהו במרצ ירושלים בשנים האחרונות,נגזל המקום הראשון (!) ברשימה, בגלל סכסוכים פנימיים בתוך מרצ.ראה כתבותיו של אותו ניר חסון על ביטול החלטת מצביעי מרצ ירושלים בפריימריס.
    אבל למה לשנות את הדרך בה מתנהלים משחקי הכס של מרצ כשאפשר גם את זה לטפול על "ירושלמים"?

    1. אלי א.

      הצבעתי למרצ אבל אני לא "איש של מרצ" ואכן מרצ נהגו במאיר בחוסר הגינות. אבל זה ממש לא העיקר של מה שרציתי להגיד.

  5. תומר פרסיקו

    אלי, נדמה לי שאתה מנצל כאן אירוע פרוזאי כדי לטעון טענה גדולה, והוא לצערי לא מצליח להחזיק את המשקל שאתה מניח עליו.

    ראשית, אתה טוען שהיתה כאן גזענות, אבל לצורך כך בוחר להתעלם מההסבר שנתנה העירייה. מותר לא להאמין לעירייה (לפעמים אפילו ממש כדאי), אבל יכול להיות שהפעם היא אומרת אמת.

    שנית, בהינתן שגם אם המקרה הזה סתמי, אבל שבהחלט יש גזענות בכל מקרה, ולא מעט, אתה מקשר את גילוייה למאבק לפלורליזם יהודי, ומכריז ש"טענתי המרכזית היא שהסיפור הזה מדגים שהפלורליזם היהודי, או המאבק לפלורליזם בהלכה היהודית, לא נושא איתו בשורה לזכויות אדם לכלל יושבי הארץ או אפילו בשורה פשוטה לאווירה פחות גזענית."

    האם אכן כך? זו כאמור טענה גדולה מאוד. לפעמים אני חושש שיש בה אמת מסויימת, אם כי ודאי שאינה כוללת והחלטית כפי שאתה מציג אותה. שאלה שצריך גם לשאול היא האם האופציה האחרת – השארת האורתודוקסיה היהודית כפי שהיא תוך זיהויו של ציבור עצום איתה והתבצרות בכיסי ליברליזם אתאיסטי – תביא לפחות גזענות, או בכלל ריאלית. לדעתי לא, ולא.

    בכל מקרה, כמי שמכיר אישית את אנשי 'ירושלמים', אני יכול להעיד שהם רחוקים מאוד מכל עמדה גזענית, או כזו שמכשירה גזענות. להאשים אותם, מפלגה קטנטנה, שווה בגודלה לזו של קינג, במעשיו של קינג או בקבלת מעשיו של קינג, זה לא רציני.

    1. אלי א.

      תומר, ירושלמים זו אכן דוגמה קטנה לסיפור גדול, אבל אני מרגיש מחוייבות לומר משהו על מה שקורה קרוב אליי. אם זה יגרום לכם לבוא בדרישות יותר נחרצות למפלגה שלכם, כבר עשיתי משהו. הדוגמה לדעתי משקפת היטב איך הזרם הפלורליסטי או "המרכז" לצורך העניין, הוא לא גזען ולא פשיסטי אבל סולל את הדרך למגמות הרבה יותר קיצוניות בכך שהוא מגיב להן באופן פשרני ומקבל. אפילו לא ביקשתי שיפרשו מהקואליציה, בסך הכל שיתבטאו בנחרצות בעניין כל כך מובן מאליו. למשל "כל עוד אנחנו כאן כל אחד יוכל לעבוד בפסח על פי אמונתו ודתו" אמירה פשוטה שרחל ותמיר לא אמרו ולא לחינם לדעתי. אבל אכן מדובר בסיפור יותר גדול, ויש עוד דוגמאות חשובות יותר. וכן הבעיה מורכבת, פלורליזם ביהדות הוא עניין של זכויות אדם, במיוחד של נשים יהודיות. אני לא מזלזל בזה. מקווה שהמשך יבוא

  6. הדס

    אני תל אביבית ועקבתי אחרי הסיפןר רק בפייסבוק אז אני לא מכירה את כל הפרטים. וייתכן שהמסקנה הסופית על כך שהמאבק על פלורליזם יהודי עצר בגבולות היהדות במקרה הזה אבל באופן כללי זה לא כך. אני רואה אצלי ובסביבתי שהדברים כן קשורים זה לזה. אנשים שמכילים יותר פלורליזם הלכתי באופן טבעי הרבה פעמים גם נגד גזענות ופועלים נגדה.
    ואולי יש כאן תהליך, שאולי הוא איטי מידי, אבל אני חושבת שלפני אי אילו שנים היינו מקבלים רק את האמירות של אריה קניג ושום אמירה אחרת, וכמה שהאמירות של ירושלמים לא מספיק טובות הן לפחות מדברות על הסדר ולא על החרמה מיידית. שוב, צריך לבדוק מה יהיה בשטח שנה הבאה וכמובן אם בשם "ההסדר" הסוחרים הערבים לא יוכלו למכור חמץ, אז אין לאמירות האלה שום משמעות. אבל עדיין היא עומדת מול הגזענות של אריה קניג, גם אם לא מספיק בחוזקה וזה כבר הישג, גם אם קטן, לפלורליזם היהודי-הלכתי.

    1. אלי א.

      הי הדס. לעמוד מול הגזענות של אריה קינג בעיניי זה קודם כל להבטיח את עבודתם של הרוכלים בשנה הבאה ולעשות זאת באופן פומבי. ירושלמים לצערי דיברו על פשרה דמיונית, עם אנשים שאף אחד לא שאל אותם. זה בעייתי אבל כמו שאמרתי למעלה הסיפור של פסח האחרון הוא רק דוגמה קטנה מקווה להרחיב עליה בהמשך

  7. מריק שטרן

    מה שמדהים זה שאת אלי לא מעניינת העשייה של הסיעות או האפקטיביות שלהם בשדה בו הם פועלים, אלא הגינויים, הדיבורים, קשקושים. לא מעניין אותו באמת מצבם של הרוכלים, אלא מה שקינג כתב עליהם. הרי הגינויים לא משנים את מצבם של הרוכלים, אלא רק פעילות אמיתי לשינוי המצב החוקי. ותמיר ניר, הוא היחיד שבאמת ירד לשטח לדבר עם הרוכלים, ולא הסתפק רק בפוסטים בפייסבוק. אבל זהו, עשייה אמיתי לא מעניינת , רק הגינויים.

    1. אלי א.

      מריק, עניתי לך בפייסבוק.