כיכר המצבה, בין בת ים ליפו

המכונה הלאומית ביקשה למכור לתושבי העיר סיפור על "מגינים". אבל הם באו ואמרו "מה זה החרטה הזאת? איזה מגינים? הם כבר לא מגינים על כלום. הם מתו. ונשארה מהם רק מצבה". על השפה של המוות
איל שגיא ביזאוי

לכיכר המרכזית בבת ים, העיר שבה גדלתי, קוראים "המצבה". כשהייתי ילד לא ממש הבנתי מה הקטע. את המילה "מצבה" הכרתי מבית הקברות, וידעתי שלסבתא שלי יש שם אחת כזאת. לא הבנתי איך לסבתא שלי יש מצבה בצד אחד של העיר, על גבול חולון, ואיך יש עוד מצבה בצד השני של העיר, ליד יפו. לימים, כשהייתי כבר תלמיד בית ספר והיינו צריכים לעשות איזושהי עבודה על העיר, גיליתי לתדהמתי שלכיכר המצבה לא קוראים בכלל ככה, ושהשם הרשמי שלה הוא "כיכר המגינים", וכך היא גם מופיעה בכל מפות העיר. תושבי העיר בכל אופן קוראים לה "המצבה", ואני בספק אם מישהו מהם בכלל זוכר את שמה הרשמי של הכיכר. 

הכיכר בבת ים. צילום: bukoved, cc by 2.5
הכיכר בבת ים. צילום: bukoved, cc by 2.5

עוד כמה שנים מאוחר יותר, כשהייתי צריך לכתוב טקסט לקטלוג של הביאנלה הראשונה לאדריכלות נוף בעיר, גיליתי, שוב לתדהמתי, שלמקום יש היסטוריה של חילוקי דעות בין הממסד לבין התושבים באשר לשם שלו. מסתבר שהייתה שם קודם עמדה צבאית שנועדה להגן על תושבי העיר במלחמת 48' מפני תושבי יפו הערבים. שמה הרשמי של העמדה היה "עמדת קינג ג'ורג'", על שמו של אותו מלך בריטי, ג'ורג' החמישי, שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור. ככל הנראה, איש מתושבי בת ים לא שמע על כך. הם קראו לעמדה הזאת "עמדת המוות", בגלל שלושת תושבי בת ים שנהרגו בה.

אתם מבינים? זה לא שאני מזלזל חלילה ביום הזיכרון, בוודאי לא בזכרם של הנופלים. זה פשוט זה שאני לא סובל את מעטפת ההרואיות השקרית והמעוצבת שמכונת הלאומיות מבקשת לשוות (ובהצלחה לא מעטה) למקרים פשוטים וטראגיים של מוות סתמי, מקרי, חסר כל קדושה, של מישהו שללא כל ספק רצה לחזור לאמא ואבא, או לאישה או לחבר או אפילו לכלב ולחתולה שלו, ורק לא להיות הדבר הזה שנקרא "הקורבן הבא".

בעוד המכונה הלאומית ביקשה לקרוא למקום על שמו של מלך, גיבור, שבתכלס לא אומר דבר וחצי דבר לתושבי המקום, הללו קראו לעמדה על שם מה שקרה שם, וזה היה פשוט מוות. בעוד המכונה הלאומית ביקשה למכור לתושבי העיר סיפור על "מגינים" (לא סתם בלשון הווה!!!), תושבי המקום באו ואמרו "מה זה החארטה הזאת? איזה מגינים? הם כבר לא מגינים על כלום. הם מתו. ונשארה מהם רק מצבה".

וכשמסתכלים על זה ככה, על מוות שכל מה שהוא משאיר אחריו זה רק מצבה, אני לא חושב שיש מקום להפריד ולנתק בין מוות אחד למשנהו, בין זה שהוא "שלנו" לבין זה שהוא "שלהם", בין בת ים לבין יפו. איזה אדם הוא זה שמסוגל לכבד ולעמוד דום ולדמוע ולכאוב את מותו של בן אחד, ולא את מותו של בן אחר, רק משום שהמכונה הלאומית, אותה יצרנית לוקשים מהכיכר בבת ים, קוראת לבן השני "אויב"?! לעולם לא אצליח להבין או לקבל את זה.

רק כך אני מאמין שאני כואב ומכבד את זכרם של הנופלים. כולם!

קרובת משפחה שלנו, ילידת מצרים, איבדה את הבן שלה במלחמת יום כיפור בחזית המצרית, בסיני. לא שהיה כואב לה פחות אם זה היה קורה בחזית הסורית, אבל עבורה, דווקא העובדה שזה קרה במצרים כן משנה. כי היא ישראלית במאה אחוז, אבל היא רואה את עצמה גם כמצריה. בראיון שעשיתי איתה היא סיפרה לי כמה שנים לקח לה להודות בפני עצמה שהיא בכל זאת אוהבת את מצרים, אפילו שהם, "האויב", הרגו את הבן שלה. היום, אחד הדברים שהיא הייתה רוצה לעשות זה לפגוש משפחה מצרית שאיבדה את הבן שלה באותה מלחמה. אני מניח שבעמקי נשמתה גם היא כבר יודעת שההגדרה של "אויב" היא מאוד טריקית ומשתנה עם חלוף השנים. גם ההבחנה בין האחד למשנהו לדעתי היא מיותרת, כי גם היא תשתנה עם הזמן. בינתיים, חבל על כל החיים האלה שנלקחים ונהרסים מסביב.
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליכודניק

    אני מניח שעמדת קינג ג'ורג' נקראה פשוט על שם רחוב. הרי מה הטעם לציונים להאדיר שם של מלך אנגלי?!
    בכלל, מה זה "שם רשמי של עמדות"? משלטים נקראים בד"כ בשם שניתן ע"י הלוחמים בשטח, ואלו פועלים באופן ספורדי לגמרי- "הר חומה" נקרא כך כי היה עליו קיר, על "גבעת התחמושת" היה.. בונקר תחמושת וכו'.

    ולגבי "מגינים" בלשון הווה: זה לא רק פועל אלא גם תואר. האם יש בעברית מונח ל-"אלו שהיו מגינים"?

  2. נעמה

    אין להבדיל בין דם לדם. כמו שקידשנו את הציונות אנו מקדשים מילים ומונחים:"דם יהודי","אוייבים בדם", "אדמה קדושה", "עם סגולה". כשאם יהודיה בוכה, בוכה גם אם ערביה. כל אם מבכה את בניה, גם אם אנו חושבים אחרת.
    כשנבין, שאנחנו לא באמת מיוחדים כפי שאנחנו רוצים שכל העולם יחשוב, אולי נתחיל להיות בני אדם ולהרגיש את כאבו של האחר.

  3. שצעון

    התגובות,זה מה שהורג. יושב אדם וכותב קטע נפלא על הבאנאליות של המלחמות. כל המלחמות. ביחוד "המקודשות" שבהן.יושבים "מגיבים" מן העבר השני של האינטרנט…ומפטפטים ומטפטפים שטויות…לא רק משום שלא הבינו, אלא גם ובעיקר, משום שהם יושבים , מול המחשב, על תקן של מגיבים. לא על תקן של מקשיבים, או מבינים ,או נוגעים. תפקידם,כמו ייעודם, להגיב. לא צריך להבין,לא צריך להרגיש,לא צריך לגעת. צריך רק להגיב. זן חדש בא לעולם…זה של "המגיבים". עליהם מתבזבזות כתבות נפלאות, כמו זו של "המצבה".

  4. --

    שדרות קינג ג'ורג' היה השם הקודם של שדרות העצמאות. לכן קראו לעמדה בשם הזה. בתור בת-ימי שחקר ובדק, היית אמור לעלות על זה.