ערי רפאים בספרד, דיוקן של התחנה המרכזית ווידויו של בנקאי בכיר

על האלימות

בימוי: Göran Hugo Olsson
הפקה: Annika Rogell & Tobias Janson

באותה מידה שהוא מתאר את תהליך השחרור האיטי, הכואב והעקוב מדם של אפריקה, "על האלימות" מתאר גם את לידתה של אירופה – זו ששגשוגה, עושרה ולימים גם אי הנחת שלה, נבנו באמצעים של כיבוש וניצול. על רקע פסקאות נבחרות מתוך ספרו של הפסיכיאטר והפילוסוף פרנץ פאנון, "המקוללים עלי אדמות", אורג הסרט סצנות ממאבקן של מדינות אפריקה בדרכן להתנערות מהקולוניאליזם. קטעי ארכיון נדירים שטרם הוצגו מאנגולה, רודזיה, ליבריה, טנזניה ומוזמביק ממחישים את ההתנשאות הלבנה, את האופן שבו נתפסו הילידים כחסרי ערכים או מוסר ועניים רוחנית, את האלימות המאורגנת של הכובשים, ההשפלה, ואת האינסטינקט ההתאבדותי, שעל פי פאנון, צומח בתוככי נפשה של כל חברה כבושה אלא אם היא נדחקת להשתמש באלימות ככוח מטהר. לפרטים

נאן גולדין – פנים בלתי נשכחות

בימוי וצילום: Sabine Lidl
הפקה: Irene Höfer, Andreas Schroth

מראשית דרכה נאן גולדין הייתה זו שמביטה ישירות אל תוך המקומות האפלים ביותר, זו שלא חוששת לצלם את מחשכי הלב. היא צילמה את חבריה ואת עצמה, את באי המועדונים, המסוממים, השתיינים, האבודים ואת ההומלסים של ניו יורק, ברלין ופריז. צילומים שזלגו מהם תשוקה ואובדן, מיניות וכאב אך לא הייתה בהם מציצנות משום שצולמו מנקודת מבטה של מי שהייתה שותפה מלאה לאותם חיים. הסרט החם, האופטימי והגדוש עבודות מדהימות של גולדין, עוקב אחריה למעלה מארבעים שנה אחרי שהחלה לצלם. בברלין, פריז וניו יורק, גולדין פוגשת חברים ומאהבים לשעבר, מדברת על התקופות הקשות בחייה, "בכל פעם שעברתי משהו טראומטי, צילמתי במקום למות"), על האהבות הגדולות ועל היצירות הגדולות ומתגלה כאישה שמונעת על ידי אהבה והומור עצמי. לפרטים

כופר נפש

בימוי ותסריט: קרן שעיו
הפקה: מפיקה ראשית: אסנת טרבלסי, גלית כחלון

מאז שאירופה סגרה שעריה למבקשי מקלט אפריקאים, אלפי אריתראים בורחים משלטון דיקטטורי אכזרי במולדתם צפונה לישראל. בחציית מדבר סיני רבים מהם נחטפים על ידי מבריחים בדואים, מוחזקים תחת עינויים קשים ונדרשים לשלם כופר. הסרט עוקב אחר מרון אסטפנוס, שדרנית רדיו אריתראית, שמראיינת מביתה שבשבדיה אלפי שבויים הנמצאים במחנות. דרך הראיונות בתוכנית הרדיו הסרט נוגע בסיפורים נוספים: האריטי, בת 22, שילדה את בנה הראשון במחנות העינויים ובעלה שמנסה לאסוף בישראל 30,000 דולר על מנת לשחררם. טימנית, בת 20, שנעלמה בגבול ישראל מצרים לאחר ששילמה את הכופר ואחיה שנמצא בישראל, ומנסה להתחקות אחר עקבותיה. לפרטים

מלך היהודים

בימוי: יאיר קדר, אנימטור: Jewboy
הפקה, חברת הפקה, תסריט ותחקיר: יאיר קדר

כבר בגיל 30 הוא הפך למשורר הנודע בעולם היהודי. הוא חי בתל אביב מעט שנים, אבל אהב אותה עד מאוד. 100,000 אנשים נכחו בהלווייתו בשנת 1934. "מלך היהודים" הוא דיוקן של היהודי האהוב בזמנו, חיים נחמן ביאליק, דרך אנימציה ייחודית, קולו של חיים טופול, קטעי ארכיון נדירים, צילומים נשכחים, שירי ביאליק ששרה נינט, ומיטב חוקרי ואוהבי ביאליק מהארץ ומהעולם, ומספר מחדש את הסיפור על הילד מהעיירה שהפך למלך היהודים. לפרטים

בתים לכולם

בימוי, תסריט, עריכה וצילום: Gereon Wetzel
הפקה: Ingo Fliess

שכונות הרפאים המוזרות האלו לא התרוקנו מתושביהן בגלל אסון גרעיני או פלישת חייזרים. למעשה, איש מעולם לא התגורר בבתים המפוארים המוקפים מדשאות ומגרשי גולף ובריכות שחייה.
המשבר הכלכלי החמור בספרד תודלק על ידי הבטחות כוזבות של פוליטיקאים, שדחפו קבלנים לבנות ואזרחים לקחת משכנאות, והשאירו את אלה ואת אלה חסרי כל. השכונה שאמורה הייתה להיות "לאס וגאס של מדריד" היא תוצר של שיטה כלכלית שהבטיחה הרבה והותירה אזרחים חסרי בית: בין הבתים השוממים נערכים אימוני לוחמה בשטח בנוי, בכבישיה הרחבים מלמדים נהיגת שטח באוטובוסים ורק השומר המשועמם מבלה את זמנו בתרגילי התעמלות ושיזוף, כמו רוח רפאים סהרורית. לפרטים

תחנה סופית

בימוי: ג'ולי שלז
הפקה: שולה שפיגל, דנה עדן

בלב תל אביב ניצב לו לבירינט אלים וענקי, התחנה המרכזית – עורק התחבורה המרכזי של מדינת ישראל. בתוכו וסביבו גרים אלפי פליטים חדשים, דור שני של עובדים זרים ללא זהות ומשפחות יהודיות קשות יום שחשות זרות בביתן. מרכז החיים של כולם הוא בתוך הלבירינט. המפגש הבלתי אפשרי הזה הפך למקום שבו שולט הכאוס, הגזענות שפרצה ממרתפי הלבירינט יצאה מכלל שליטה, והחיים מתקיימים כעל חבית אבק שריפה. מלחמת הכל בכל. לפרטים

קולות מהבודקה

בימוי ותסריט: לינה צ'פלין
הפקה וחברת הפקה: לינה צ'פלין, דניאלה רייס רזון

אנחנו פוגשים אותם בשערי בתי ספר, בחניונים תת-קרקעיים, בכניסה לקניונים, בלובי מפואר של משרדי הייטק וליד כניסות מוזנחות של מחסנים. צבא של שומרים המונה עשרות אלפים, רובם ממוצא רוסי. גיבורי הסרט עלו לישראל בגיל לא צעיר, היו צריכים למצוא עבודה בשביל לשרוד וכך מצאו עצמם בשמירה. בחייהם הקודמים היו אינטלקטואלים ועסקו במקצועות חופשיים – שני מוזיקאים, סופר ורופאה כירורגית. בסרט זה אנחנו מעניקים במה לשומרים שלא ויתרו, שמצאו דרך להמשיך וליצור למרות הכל ואף על פי כן. העשייה היצירתית הזו היא התו האופטימי בגורלם הכמעט טרגי של האנשים האלה. לפרטים

על גג העולם

בימוי ותסריט: Marc Bauder
הפקה: Marc Bauder, Markus Glaser, Michael Kitzberger, Wolfgang Widerhofer, Nikolaus Geyrhalter

נאמנות מוחלטת, עבודה מסביב לשעון והיכולת לשנות את העולם בלחיצת כפתור. אלה אינן תכונותיו של איש צבא השולט על פצצת אטום אלא התכונות הנדרשות מבנקאים בכירים. כוכב הסרט, ריינר ווס, בנקאי בכיר לשעבר, יושב במבנה נטוש של בנק בפרנקפורט, וחושף ממקור ראשון את הנעשה בהיכלי הקודש של החברה הקפיטליסטית. בענייניות כמעט אגבית הוא מדבר לא רק על השיטה הכלכלית, ההחלטות, המהלכים והאינטרסים שלעולם אינם נחשפים, אלא גם על מלכודת הדבש שיוצרת את הדחף להרוויח עוד ועוד כסף, לקחת סיכונים שעלולים להפיל חברות, ממשלות ומדינות, ועל החיים בבועה של עושר וכוח, שהתפוגגה יום אחד בבת אחת עם פיטוריו. לפרטים

תרשום, אני ערבי

בימוי, תסריט, צילום ותחקיר: אבתיסאם מראענה-מנוחין
הפקה: אבתיסאם מראענה-מנוחין, מפיקה משנית: אביבה צימרמן

"תרשום אני ערבי" מספר את סיפורו המרתק של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש. שירתו עיצבה את הזהות הפלסטינית וסייעה בגיבוש דורות שלמים למענה. דרוויש גדל תחת השלטון הצבאי, מה שמנע ממנו חופש תנועה והותיר אותו מרותק לעיר חיפה. בשנת 1964 הוא כתב את השיר המתריס "תרשום אני ערבי" שהצליח להרגיז את השלטונות. בעקבותיו נכנס דרוויש לכלא והפך לאייקון לאומי של העולם הערבי. דרך שירתו, מכתבי אהבה סודיים שנחשפים לראשונה, יחסים אינטימיים וחומרי ארכיון נדירים, נכיר מקרוב את דמותו של האיש, הגולה, המאהב ואת מי שהפך לשופרו של העם הפלסטיני. לפרטים

כמובן שיש עוד סרטים שווים, כדאי לצלול לתוכנייה כאן