• logo-1
    הנהירה לדובאי
    כך הופך הביקור בדובאי לחלום חייהם המוזהב של המונים
  • logo-1
    טיול שורשים
    מוסדות גרמניים משותקים עקב החלטת הפרלמנט בנוגע לבד״ס

גמישות היא עבדות

ה"גמישות" התעסוקתית שמקדם משרד הכלכלה משמעותה שעבוד ועושק של העובדים והגדלת רווחיהם של המעסיקים. ככה זה כשהאחרונים הם האחים בנט
יוסי דהאן

בכל פעם שאני שומע את המילה "גמישות" בדיון כלכלי אני נכנס למתח, מכיוון שאני יודע שהנה מגיע עוד רעיון לניצול עובדים וגניבת שכרם. השבוע יצאה הצעה חדשה ברוח ה"ניוספיק" הזה ממשרדו של נפתלי בנט. משרד הכלכלה פירסם את המתווה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה שעיקריו יאפשרו למעבידים להעסיק עובדים בשעות נוספות מבלי לשלם להם על כך. הצעד הזה יאפשר לטענתה של מיכל צוק, מנכ"לית משרד הכלכלה, "יותר גמישות בהסדרי ההעסקה במשק, דבר שעולה כצורך ממעסיקים רבים". נעיר שלהסדר זה של משרד הכלכלה לא היו שותפים לא נציגי עובדים ולא נציגי מעסיקים.

bennetבמה מדובר: ההסדר החוקי כיום הוא שהתשלום עבור עבודה של שעות נוספות מחושב על בסיס יומי, כלומר כל שעה נוספת שעבדת מעבר לשמונה שעות נוספות מזכה אותך בתוספת תשלום. ההסדר הגמיש שמציע משרד הכלכלה הוא שחישוב השעות הנוספות ייעשה על בסיס חודשי. כך, לדוגמה, אם משרה מלאה ללא שעות נוספות מסתכמת כיום ב-186 שעות עבודה בחודש, המעסיק יהיה מחויב לשלם שעות נוספות רק לאחר השעה ה-187. על פי ההסדר החדש, לדוגמה, המעביד יוכל להעסיק אותך 12 שעות ביום אחד ולמחרת להודיע לך ללכת הביתה לאחר 4 שעות – מבלי שיצטרך לשלם לך תשלום עבור שעות נוספות, כיוון שבחישוב הכללי עבדת בממוצע שמונה שעות בשני הימים הללו. אין ספק שההסדר הזה מאפשר גמישות רבה של המעביד בניצול העובדים, גמישות שהוא לא נהנה ממנה עד היום, או בלשון כלכלית מכובסת, הגמישות הזו מוזילה את עלות העבודה של המעסיק ומגדילה את היתרון התחרותי בשוק הגלובלי.

הטענה של מנכ"לית המשרד שהסדר זה יאפשר גמישות גם לעובדים די מופרכת. כיוון שהסמכות להחליט כמה שעות יעבוד העובד נתונה בידי המעביד ולא בידי העובד. אני יכול לבוא ולהודיע למעביד שלי שאני מעוניין לעבוד 12 שעות ביום ראשון ו-4 שעות ביום שני והוא יכול להשיב לי בנימוס, או חוסר נימוס, שהוא לא מעוניין בהסדר הזה, בעוד שסירוב שלי להסדר זהה שהוא יציע לי יכול להסתיים בביקור עתידי שלי בלשכת התעסוקה. צריך לזכור שההסדר החוקי הקיים המחייב תשלום נוסף עבור שעות עבודה מעבר לשמונה שעות, נועד להוות תמריץ שלילי עבור המעבידים שלא להעסיק עובדים מעבר לשמונה שעות ביום, על מנת למנוע מצב שאנשים יבלו את רוב שעות היממה במקום העבודה ולא תינתן להם אפשרות לנוח, להירגע, לבלות עם בני משפחתם ולקיים פעילויות אחרות המרכיבות את המושג חיים.

ההסדר של משרד הכלכלה מבוסס על ההנחה שהעובדים בישראל מפונקים מדי ומרוויחים שכר גבוה מדי, ולכן ההצעה כוללת רעיון נוסף: את עובדי משמרות לילה בתעשייה, שלדעת מציעי החוק כנראה מבלים זמן רב מדי לאור היום עם משפחותיהם, יהיה מעתה מותר להעסיק בעבודת לילה לשבועיים מתוך ארבעה שבועות במקום ההסדר הקיים של שבוע אחד מתוך שלושה שבועות.

בנוסף למרכיב הגמישות, יש להצעה מרכיב נוסף המוזיל את עלות העבודה למעסיקים על חשבון העובדים. על פי ההצעה, ישתנה גם החישוב של התגמול לשעות נוספות. על פי ההסדר החוקי כיום, עובד שעבד שעות נוספות זכאי לתוספת של 25% לפחות משכרו הרגיל לכל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות. על כל שעה נוספת מעבר, זכאי העובד לתוספת של 50% לפחות משכרו הרגיל. על פי ההסדר החדש, ייקבע שכר אחיד של 133% לכל שעה נוספת. אם החישוב ייערך על בסיס חודשי, התשלום עבור שעות נוספות יקטן לעומת ההסדר הקיים שבו התוספת מהשעה השלישית הנוספת הוא 150%.

על פי ההצעה יוחרגו מהסדר זה של העסקה גמישה עובדים המשתכרים לפי שעה, כמו עובדי שמירה וניקיון ועובדים אחרים שברוב המקרים משתכרים שכר נמוך וכן גם עובדים המשתכרים מתחת לרף מסוים, שכרגע נראה שיעמוד על פעם וחצי עד פעמיים משכר המינימום שכיום הנו 4,300 שקל ברוטו בחודש. כלומר את המחיר העיקרי של גמישות זו ישלמו עובדים המשתייכים למעמד הבינוני שהממשלה הזו הוקמה על פי הצהרתה על מנת לאפשר להם לחיות בארץ הזאת, את הרווח יגרפו המעסיקים – אלו שמדיניות הממשלה הזו פועלת לא בהצהרות אלא במעשים להגדיל את רווחיהם. ככה זה כשהאחים שלך הם המעסיקים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יעל

    ממה אתה חושב הם עשירים אם לא מניצול. תמיד אנשים התעשרו מניצול עבודתם של אחרים, ניצון אדמותיהם של אחרים, אפילו ניצול יכולותיהם של אחרים ראה מקרה גוגל ועוד שכמותם. הבעיה היא לא בזה. ברור לגמרי איך המונח גמישות מסתיר ניצול. הבעיה היא איך מתגוננים מפני הניצול הזה. שוד העבודה שנעשה בוטה יותר ויותר.

  2. השפוי משפיה

    יוסי מכיר כנראה סוג אחד של עבודה. אדם בא בבוקר למשרד ב9 והולך בחמש.

    הבעיה שבעולם האמיתי שמחוץ ל"העוקץ" זה לא תמיד עובד ככה.

    למשל בגינון או בהקמת במות בידור – יכול להיות מאד שביום אחד יהיו 12 שעות עבודה ולמחרת רק 4 וביום השלישי 8

    1. נ.ב.

      זה בדיוק העניין. לפי ההסדר הקיים, אם אדם עבד 12 שעות, יקבל 125% עבור שעתיים מעבר לשמונה, ו-150% עבור השעתיים הבאות, ללא קשר כמה יעבוד בימים האחרים, כי התשלום מחושב ליום. לפי ההסדר המוצע, יוכל המעסיק לשלם רק את שכר השעה, ללא תוספת האחוזים הקבועה בחוק כיום כי החישוב יהיה בסיכום חודשי של שעות העבודה, ולא חישוב יומי.

    2. נעמי

      הדוגמה לא כל כך טובה.
      לפי החוק החדש למעביד יהיה אינטרס לחלק את שעות העבודה כך שכולם יעבדו כמו "פועלי הבמות".

      נניח עו"ד מיכאל אטלן (לשעבר חבר מפ"ם) ומזה שנים היועץ המשפטי של התמ"ת (על שמותיו המשתנים של המשרד) ושותף לניסוח החוק, יתכן שיתבקש לעבוד ביום שלישי ורביעי 12 שעות וביום חמישי להישאר בבית.
      למה? כי דחוף למשל לגמור את ניסוח החוק. ומה עם שאר העבודה השוטפת שלו? זו תחכה עד יום ראשון. ונניח שלפני שלושה חודשים הוא קיבל תור לבדיקה ביום רביעי אחה"צ?
      שידחה אותה ליום חמישי או לעוד שלושה חודשים, או שילך לשר"פ, למה מישהו צריך לחכות כל כך הרבה זמן לבדיקה?

      ולגבי פועל במה – מה עדיף – שיקבל את השעות הנוספות לפי הסידור הנוכחי, או שלא יקבל אותן ובכל זאת יעבוד למחרת רק 4 שעות (כי הפרוייקט הושלם)?
      בסידור הנוכחי – תשלום רגיל על 12 (8+4 ) ש' ותשלום נוסף על 4.
      בהצעה החדשה – תשלום רגיל על כל 16 (12+4 ) השעות.
      מי מהשניים הולך להידפק יותר – מיכאל אטלן (שעובד מן הסתם משרה גלובאלית במשכורת נאה, ואין העין צרה בכך) או עובד הבמה?

  3. תגובה להשפוי משפיה

    יש לזה פתרון מאוד פשוט.
    שהמעביד ישכור יותר עובדים.
    המעסיק רוצה בשעות הלחץ לשכור X עובדים, אבל כשאין לחץ, לא להעסיק אותם.

    אם במצב הנוכחי, הוא חושש שאין לו מספיק עובדים למענה בכול השעות, אז במקום לשנות את החוק, שפשוט ישכור יותר עובדים. (רק שזה עולה יותר כסף, ואת זה המעסיק לא יעשה…)

  4. חנה זהר

    העלאת ההצעה לסדר היום הציבורי יכולה להוות הזדמנות להעלות את הדרישה לקיצור שעות עבודה בשבוע, שהיתה אחת הדרישות של ועדת המומחים במחאה החברתית. קיצור שעות העבודה נותן איזון להצעת החוק של משרד הכלכלה. 40 שעות בשבוע זה 172 שעות חודשיות במקום 186 כיום. המשמעות היא יותר תגמול לשעות נוספות לאלו שעושים אותן ופחות שעות עבודה לאחרים (יש הרבה עובדות ועובדים המעוניינים להפחית את שעות העבודה), כך ניתן לאזן את ההפסד בתגמול השעות הנוספות בשל החישוב החודשי, לעומת היומי. בנוסף, גלומה בהסדר החדש, תוספת להפרשות לפנסיה, בשל חישוב השעות החודשי. שעות שהוגדרו קודם בחישוב היומי, כשעות נוספות ולא נכללו בהפרשות לפנסיה, מתווספות לחישוב ההפרשות ומגדילות אותן.
    כך התוספת להפרשות לפנסיה + קיצור השעות השבועיות יוצרים איזון לטובת העובדים.
    חנה זהר
    קו לעובד

  5. יוסי דהאן

    אני כמובן בעד הפחתת שעות עבודה, מספר שעות העבודה של עובד ישראלי בהשוואה בינלאומית הוא גבוה מאד. אבל לא נראה לי שזו כוונת ההצעה שבין היתר מאפשרת העסקה של שתים שעות עבודה ביום בתנאי שלא מדובר בשלשה ימים רצופים וכן מרחיבה את האפשרות של העסקת עובדים בלילה. אני גם לא חושב שהמעבר מחישוב של שעות נוספות יומי לחישוב חודשי או שבועי יביאו להגדלת ההפרשה לפנסיה. זה לא כלול בהצעה של משרד הכלכלה שמטרתה המרכזית היא הורדת עלות העבודה עבור המעסיקים.

  6. חנה זהר

    מסכימה עם יוסי דהן על כך שמשרד הכלכלה לא חשב על טובת העובדים אלא המעסיקים. אבל, זו הזדמנות להעלות את הדרישה לקיצור שעות עבודה. במידה והצעה כזו תתקבל כפי שכתבתי תיקון החוק יהיה לטובת העובדים.

  7. פריץ היקה הצפונבוני

    חנה זהר מעלה נקודה חשובה. עד כה השכר עבור שעות נוספות לא נכלל במשכרת הפנסיונית כך שלמעה 125% זה בכלל לא עלות יותר גבוהה למעסיק. זו בעיה כללית של מקבלי משכרת :ההבדל הגדול בין בסיס השכר לפנסיה (משכרת יסוד)לבין תוספות שאינן כלולות בבסיס הפנסיה והמהוות חלק נכבד מאד מהשכר שהעובד מקבל במשך חיי העבודה שלו ובגלל כך הפנסיה שהוא/היא מקבל/ת עם הפרישה נמוכה בהרבה ממה שהיו מקבלים אילו כל רכיבי השכר היו כלולים בחשוב הפנסיוני. מוזר שבמשך כל שנותהמדינה ולפני אגודי העובדים התעלמו מהנושא הזה.

  8. דןש

    מאפשרת גמישות לעובדים ומונעת הפסדי ימי עבודה.
    החוק חייב להתייחס לגמישותם של העובדים ולא לגמישותו של המעביד.
    הבעיה תצוץ ו/או לא תהיה קבילה, במקומות עבודה בהן נדרשת עבודת צוות ו/או קבלת קהל.

  9. נעמי

    סליחה, מאיפה הבאתם את החישובים לתוספת לפנסיה? גם אם יקוצר שבוע העבודה ה"טריק" יעבוד.
    המעביד יוכל לדאוג שלא תהיינה שעות נוספות בכלל. זה כל הטריק בהצעת החוק- הוא יגמיש את השעות כך שכל שעה נוספת ביום א' תרד משעות העבודה ביום ב'.

  10. יעל

    ביסודו של דבר זה פשוט. השכר לא צריך להיות "גמיש". השכר הוא לא ספורטאי. השכר צריך להיות הוגן והוגנות בשכר זה אומר שמרכיב השכר בחישוב עלות של ייצור סחורות ושל מתן שירותים יהיה קודם כל שקוף ונתון לפיקוח העין הציברית. שלא יגידו לי "אי אפשר לגלות מה גודלוה היחסי של ההוצאה על השכר ואיך היא מחולקת – כי זה סוד מסחרי".

  11. מיכל בן

    אגב זכויות עובדים, כדאי לשים לב להצעת חוק של אורית סטרוק שעברה השבוע בקריאה טרומית, כמובן בתמיכת הממשלה – הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון – הודעה מוקדמת במקרה של פטירת המעביד או העובד), התשע"ד–2014. לכאורה קטנה ובלתי מזיקה אבל הדיון במליאה מאיר עיניים.

  12. צ'יקי

    ניחוש מלומד: ההסתדרות לא תגיב בשום צורה על המהלך, אבל ההסכם לא יחול על בעלי החוזים הקיבוציים. מי שיסבול ממנו יהיה העובדים החדשים שידפקו מהתנאים החדשים, בזמן שכסף שיכול היה ללכת להרחבת תעסוקה משועבד לפנסיות תקציביות.