חוזה שכירות

שיר לשבת במדור השירה באסטה
דויד מוצפי האלר

f1-grenade-soviet

הוֹאִיל וְהוֹאִיל וְהוֹאִיל
אֲנִי, הֶחָ"מ, מְאַשֵּר בָּזֹאת
לִדְחוֹף לִי רִמּוֹן לַתַּחַת (לְהַלָן, "הָרִמּוֹן")
וְשֶׁאַתָּה תַּחֲזִיק בַּנּצְרָה

אִם אֶזַּע יָמִין אוֹ שְׁמֹאל
אֲפַגֵּר בַּתַּשְלוּם אוֹ אָרִים תַ'קוֹל
רַשָׁאי אַתָּה לְהָסִיר אוֹתָהּ
אְפִילּוּ אָבִין

לְאַחַר מוֹתִי
אֶאְֶסוֹף אֶת חֲתִיכוֹת הַבָּשָֹר וְהַמּוֹחַ מֵעַל הַקִּירוֹת
אֲנַקֶּז אֶת שְֹׁלוּלִיוֹת הדָּם
אֶשְטוֹף רִצְפָּה
וְאֲצְבַּע.

אֲנִי לֹא טִיפּוּס בַּעֲיָיתִּי
אֲנִי מִבַּיִת טוֹב אָנִי

עוד שירים בבאסטה

אם אתם רוצים או רוצות לשלוח לנו שיר אפשר לכתוב לעורכת הבאסטה, עדי קיסר: adikeissar@gmail.com

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מיכל בן

    הוֹאִיל וְהוֹאִיל וְהוֹאִיל אם לא יתחשק לך לשלם לי את שכר הדירה ההוגן לגמרי תמורת דירה חמודה ומטופחת ברחביה שבירושלים, וגם לא את החשבונות, ואני, מה לעשות? לא יודעת לצעוק, רק לפנות לעורך דין,
    אשלם בשבילך את חשבון הטלפון כדי שלא ינתקו גם לי,
    ואשלם לעורך דין 4,000 ש"ח שכר טרחה, והוא יגיש תביעה, ואזכה בה, ובכל זאת לא תפנה את הדירה שלי, כי טחנות הצדק וגו', ועד שההוצאה לפועל וכו',
    ואני הרי לא אשכור בריונים, אֲנִי לֹא טִיפּוּס בַּעֲיָיתִּי,
    ובסוף, אחרי עשרה חודשים, תפנה את הדירה ותיקח אתך את הארון שלי, תשאיר טינופת וחורבן שלא ייאמנו, ואני אשכור מישהו בעוד 4,000 ש"ח כדי שינקה ויסייד בשביל השוכרים הבאים, אֲנִי מִבַּיִת טוֹב אָנִי,
    והתיק יאוחד עם התיקים האחרים שיש לך, מתברר, בהוצאה לפועל.
    כבר שנתיים שלא מצטבר עליו אבק; ידוע שהאבק מצטבר רק בארבע השנים הראשונות.
    ובסוף יישאר לי בור חור ענק בחשבון הבנק.