• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

בין הפרדה לשילוב, בוחרים בשילוב

חייבים להזכיר לעצמנו, כמו גם למנהיגי החרדים, שגם לנו יש ערכי יסוד שמהם אנחנו לא מוכנים לסגת, למשל שוויון בין בני אדם. רק אז יושג האיזון הנכון בין הצורך לשלב חרדים לחובה להגן על השוויון. הַחליפו "אישה" ב"שחור" ותבינו מה לא בסדר ביוזמות ההפרדה המגדרית בישראל
יופי תירוש וזהר כוכבי

מאז פרסום הטור שבו התרענו נגד הפרדה בין המינים בקמפוסים לחרדים, שואלים אותנו שוב ושוב "אז מה האלטרנטיבה שלכם?" תשובתנו היא שניתן כבר בתנאים הנוכחיים לשלב חרדים באקדמיה גם בלי הפרדה, וששילוב כזה מתבצע כבר כיום בהיקפים גדולים. לפתיחת האקדמיה לחרדים יש חשיבות עליונה – הן מנימוקי שוויון (יש לאפשר השכלה גבוהה לכל אדם שחפץ בידע) והן מנימוקי האינטרס הלאומי בהגדלת שיעור ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה. אך ניתן לפתוח את שערי האקדמיה לחרדים באופן רציני ותוך התאמות חיוניות גם מבלי למסד הסדרים חסרי תקדים הפוגעים אנושות בהיבטים חיוביים בצביונה של החברה הישראלית.

מצדדי ההפרדה אינם מציינים שסטודנטים חרדים כבר למדו ועודם לומדים באלפיהם באוניברסיטאות הרגילות, ועושים זאת בהצלחה מרובה. ידידות טורונטו, למשל, היא עמותה המעניקה מלגות לימודים, חונכות, ליווי וסיוע לסטודנטים החרדים הלומדים בקמפוסים הרגילים. כסטודנטים באוניברסיטה, הם מקבלים כלים לחקירה ביקורתית ותקפה של כל נושא שבו יתעניינו וידע חיוני להשתלבות בשוק העבודה. 75% מהבוגרים מועסקים בתחום שאותו הם למדו.

אירוני להיווכח שרוב המנהיגים בציבור החרדי, המובילים את מיסוד הלימודים בהפרדה, הם גברים ונשים שלמדו באוניברסיטה רגילה, באווירה סטודנטיאלית "מתירנית", לצד חילונים, נשים וגברים, ערבים, וממרצים מגוונים בזהותם. למרות שלמדו בסביבה מעורבת ופלורליסטית, הם עדיין חרדים למהדרין, ואף הפכו למנהיגים בתוך קהילתם.

פתרון יפה נוסף סימנה השנה האוניברסיטה העברית. מתוך מחויבות לפתיחת שערי ההשכלה לחרדים אך בה-בעת לשוויון, החליטה האוניברסיטה לאפשר לחרדים נחיתה רכה והדרגתית בעולם האקדמי, ולקיים מכינה קדם-אוניברסיטאית בתנאֵי הפרדה, ולהזמינם להשתלב בקמפוסים הרגילים בלימודי התואר.

עוד טוענים באזנינו כי בכל העולם יש מכללות נפרדות לבנות – אז למה לא אצלנו? בהקשר הנוכחי, זוהי טענה מתחסדת. עבור אוכלוסייה מוחלשת שנפרדת מרצון, יש טעם רב במסגרות נפרדות המיועדות לסביבה מעצימה ובטוחה רגשית. למשל, ההפרדה במכללות לנשים בעולם המטרה היא לייצר עבורן סביבת למידה נקייה מסטריאוטיפים המקשים על הצלחתן בלימודים, דבר שיאפשר להן להשתלב ואף להוביל בעתיד, כשהן מצויידות בהון אינטלקטואלי ובבטחון עצמי. אולם, המקרה הנוכחי הוא הפוך בתכלית. המטרה של ההפרדה בקמפוסים הישראלים הוא להגן על הגברים מפני הנשים שמפריעות להם לכאורה להתרכז ומדרדרות אותם למחשבות חטא. לכן הן נדרשות להיכנס משער נפרד, לומדות בבניינים נפרדים או בשעות ובימים נפרדים, ומורחקות כמוקצות ומפתות. מצב זה משמר את נחיתותן החברתית של הסטודנטיות ומונע מהן להשתלב בהנהגה הרבנית או הפוליטית, או להוביל בזירות העסקים והמדע. בתנאים אלה אסור למרצות ללמד גברים חרדים, בעוד מרצים מלמדים הן גברים והן נשים. יתרה מזאת, הקיצוניים בחברה החרדית ממשיכים לתבוע גם את המשך ההפרדה אחרי האקדמיה, בשוק העבודה ובסקטור השירותים. לפי חזונם, יותר ויותר מקומות עבודה נפרדים יתמסדו. למעשה, מפעלים כאלה, במימון הממשלה, קיימים כבר כיום.

השאלה הבוערת היא איזו חברה תישאר אחרי מאמצי השילוב וההתאמה התרבותית. אם נמשיך בנתיב הנוכחי נייצר חברה מפלה שהפרדות והדרות בה הן עניין שבשגרה, בנוסח אפגניסטן או ערב הסעודית. לכן, המחיר של לימודים בהפרדה גבוה לאין שיעור מן התועלת שתצמח ממנו. התחזיות העגומות כבר מתממשות: קומות נפרדות לנשים וגברים בבניין הקמפוס, אכיפת חוקי צניעות על סטודנטיות על ידי המוסד האקדמי, פגיעה בחופש העיסוק של מרצות, ופגיעה בנשים בשוק העבודה. יתירה מכך, גם שיקולי התועלת תומכים בטענתנו: הרבה יותר זול לסבסד לימודים לחרדים באוניברסיטה, עם מלגות לחונכים ואף הקצבה לקורסים מיוחדים להשלמת פערים, מאשר להשקיע מיליונים בהקמת קמפוסים נפרדים עם תשתיות מינהליות חדשה, מערכי שינוע ספרים ומרצים וכו'.

ברז שתיה נפרד ללבנים ולשחורים.  הַחליפו "אישה" ב"שחור" ותבינו מה לא בסדר ביוזמות ההפרדה המגדרית בישראל
ברז שתייה נפרד ללבנים ולשחורים. הַחליפו "אשה" ב"שחור" ותבינו מה לא בסדר ביוזמות ההפרדה המגדרית בישראל

הסדרֵי ההפרדה באקדמיה דומים באופן מטריד להסדרי ההפרדה בין הגזעים שהיו נהוגים בארצות הברית. גם שם מרצים לבנים יכלו ללמד סטודנטים שחורים אך לא להיפך, והונהגו כניסות נפרדות ואיזורי ישיבה נפרדים. הַחליפו "אישה" ב"שחור" ותבינו מה לא בסדר ביוזמות ההפרדה המגדרית בישראל. לכאורה מניעי ההפרדה בישראל אינם מבוססים על גזענות, אלא על התפיסה שנשים שונות מגברים באופן מהותי ושעירוב בין נשים וגברים פוגע בערכי דת כמו משפחה וטוהר מיני. אך הפרדה פורמלית פוגעת תמיד בשוויון האדם ובכבודו. לכן בארצות הברית הוחלט על "אפס סובלנות" לכל כלל רשמי המפריד בין הגזעים. חצי מאה אחרי מהפכת זכויות האזרח, ברור שהשמיים לא נפלו אף ששחורים ולבנים לומדים, חיים ונופשים ביחד באוניברסיטה ובמקומות העבודה והבילוי. אמנם, הפרדה סוציואקונומית וגיאוגרפית בין שחורים ללבנים עדיין חיה ובועטת, אך יש הבדל בין היפרדות סוציולוגית להפרדה רשמית, שהיתה חוסמת למשל, אדם שחור מלהיבחר לנשיאות.

הקמפוסים הנפרדים לא יובילו לשילוב אלא יעמיקו את ההפרדה – לא רק בין גברים לנשים אלא גם בין חרדים לבין כלל החברה הישראלית. אם נדע לסמן את הקו האדום הערכי בישראל, אם נזכיר לעצמנו כמו גם למנהיגי החרדים שגם לנו יש ערכי יסוד שמהם אנחנו לא מוכנים לסגת, כי אז יושג האיזון הנכון בין הצורך לשלב חרדים לחובה להגן על השוויון.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאיה

    דומה כי הטיעון פוסח על שני הסעיפים. אם לימודים נפרדים של נשים גורמים להם העצמה, מה החשיבות של המניעים? ולמה לשחוק את נושא "הדרת הנשים" ולהשתמש בו שלא בהקשר.
    כמו שנשים נכנסות משערים נפרדים, גם גברים נכנסים משערים נפרדים.
    וגברים גם לא לומדים עם נשים. אז אולי זו הדרת גברים?
    ואם היתה מכללה לנשים בבניין רק לנשים (כמו המכללה של עדינה בר שלום,) או קמפוס נשים וקמפוס גברים(מכון טל ומכון לב) גם אז היתה בעיה לדידה של הכותבת ולא ברור למה.
    ההיפרדות היא מרצון על פי הערכים של המגזר החרדי שגם נשות המגזר מסכימות עמם.
    אין מדובר בהשפלה או הדרה כמו מניעת מקום ישיבה באוטובוס. או כפיית ערכים על ציבור שאינו נמנה על המגזר החרדי.
    צריך לדעת לכבד ערכים של תרבויות שונות,

  2. ראובן גרבר

    מדוע לא לכבד את הציבור המוסלמי בישראל ולאפשר לו לזאת על פי השריעה? כי למדינה יהודית ודמוקראטית יש קווי יסוד ערכיים שהחוק לא מאפשר לעבור אותם. שיוויון בין הגבר לאשה אומר – נישואין מונוגמיים. ההפרדה המגדרית העקרונית במוסד אקדמי פוגעת בערך זה של שוויון בין המינים, ובעיקר במין החלש והיפה. אגב, מי קבע שהנשים מסכימות לכך? הרבנים? החוק הנכון נותן את קולו לצד המוחלש.