• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

תיקון שבועות: כבר לא נעשה ונשמע. רק נשמע

בעוד חז"ל מדגישים בחג מתן תורה את הנעשה על הנשמע, התרבות הפורחת של תיקוני ליל שבועות מסתפקים בנשמע. הנעשה נשאר לאחרים
קובי וייס

חג השבועות כחג מתן תורה מציין את תפקידה המכריע של התורה בביסוס הזהות יהודית. תיקון ליל שבועות הצובר בשנים האחרונות תאוצה מרשימה בחלל התרבותי ישראלי הינו הוכחה לחשיבות התרבותית של "ארון הספרים היהודי" בזהות הישראלית. במדרשים מפורסמים של חז"ל, הרעיון המקראי של "נעשה ונשמע" בקבלת התורה זכה להדגשה, כלומר תחילה קבלת החלק המעשי ורק אחר כך החלק הרעיוני הוא הסדר החשוב והמכריע בקבלת התורה על ידי העם. בשונה מכך, כיום נוהגים לחגוג ולציין דווקא את הנשמע ולא את הנעשה. חגיגת קבלת התורה הנעשית בבתי המדרש ובבתי הכנסת כמו גם במוזיאונים או מרכזי תרבות הינה חגיגה במגרש של ה"נשמע". ה"נעשה" נותר מיותם.

הדבר בולט שבעתיים כשהנושא הנלמד עוסק בזכויות אדם ובשאלות של אחריות חברתית. "היחס לגר ולזר בישראל", "שמיטה וכלכלה חברתית", "אדם, ממון ומנהיגות", "זכויות אדם ביהדות" הם רק דוגמאות מעטות לנושאי אירועי תיקון ליל שבועות, השנה. האם שיחה או שיעור טוב בנושא מהווים תחליף ראוי לפעילות מעשית לשינוי או תמיכה במוחלשים? האם לא נכון היה בחג השבועות לשים את הדגש על העשייה? לחגוג את התורה בפעילות של ביקור חג את היתום והאלמנה והגר אשר בשעריך? להסתובב בשכונות מצוקה ולהביא ביכורים למשפחות חד הוריות? והשאלה המרתקת מכולן היא: מדוע לא התפתחו מנהגים מסוג זה אלא דווקא המנהג של לימוד תורה כל הלילה?

יש לזכור כי הרעיון המרכזי של לימוד התורה בלילה הינו סוג של פיצוי או תיקון לנרפות מסוימת. ההחלטה להימנע משינה ערבה בליל החג הינה הצהרה על חשיבותה של התורה. רעיון זה ראוי שיאומץ בכל שטחי התרבות בארץ. רבים מדברים גבוהה גבוהה בזכות התרבות וחשיבותה, אולם כמה מתוכם מוכנים להימנע משינה כדי לבטא זאת? כמה מוכנים לשלם מחיר לשם כך? רבים מוכנים לעשות like בפייסבוק. כמה מתוכם מגיעים להפגנות? וכמה מאלו המגיעים להפגנות ממשיכים לפעילות קבועה? הקריאה צריכה להמשיך ולהדהד את השאלות הללו. רבים מוכנים לשמוע הרצאה מעניינת ומרתקת על "תרבות העוני". כמה מהם מוכנים ללכת למשפחה ענייה ולנסות לעזור לה לצאת מעוני? "גדול תלמוד המביא לידי מעשה", כלומר התלמוד הנכון הוא זה שמביא לידי מעשה. תלמוד הנשאר בגדר תרבות או גרוע מכך בגדר בידור איננו תלמוד. עדיף היה לאותו תלמוד שלא ייאמר כלל. הקהל שבחר להגיע לשמוע אותו ייאלץ להישאר בבית ובתסכולו אולי ימצא עצמו עושה מעשה.

לפני זמן מה ערכתי אירוע לקידום הדיור הציבורי בבית שאן. פניתי לאחד הרבנים שהכרתי כתומך נלהב של רעיון זכויות האדם ובקשתי ממנו לדבר בכנס. תשובתו הכנה הייתה: "אני לא מתאים לדבר לקהל כזה, צריך מישהו שיודע את השפה. אני ממליץ לך על רב אחר, הוא יתאים". לאחר זמן מה שאלתי את עצמי למה אותו רב לא חשב "ללמוד" את השפה? אותו רב לא היסס ללמוד ארמית כדי להכיר טוב יותר את התלמוד, ואף לא הניח את לימודי האנגלית כחלק מהשכלתו הכללית. מדוע לא להתאמץ ללמוד את השפה של המוחלשים? האם החלק הזה בתורה לא מספיק חשוב? האם שפה זו נמוכה מדי לכבוד תורתו?

יוליוס שנור פון קרולספלד, "רות בשדה בועז, 1828
יוליוס שנור פון קרולספלד, "רות בשדה בועז, 1828

בנוסף לתיקון שבלילה, ביומו של חג השבועות אנו קוראים את מגילת רות הנחתמת בהולדתו של דוד המלך, צאצאם של רות ובועז. יחוס מדהים יש לו לדוד. מצד אמו הוא בנה של רות המואבייה הבאה מהעם הבזוי ביותר. מואב קיבל את שמו כי הוא "בא מאב", הוא בנו של לוט ששכב עם בתו לאחר שהשתכר. מצד האב, בועז הוא צאצא של יהודה ששכב עם תמר כלתו המחופשת לזונה. מדוע חשוב לתנ"ך להדגיש זאת? התשובה היא שדוד המלך הוא דמותו של המלך האולטימטיבי שיש לו שושלת – מלכות בית דוד. שושלת זו עתידה להצמיח את המשיח. תפקידו של המשיח הוא לקבץ נדחי ישראל. דחויי ישראל מכל השכבות גם המוחלשות והסובלות ביותר. לשם כך עליו לגייס את כל מעמקי הנפש כדי להצליח להגיע לכל אחד ואחת. הוא זקוק למצוא בתוכו את רות המואבייה ואת תמר הזונה. הוא צריך לבוא נטול אגו לחלוטין. מנהיג אמיתי אינו מי שיודע לנאום באו"ם, הוא אף אינו מי ש"יורד אל העם" מול מצלמות במחנה יהודה או במימונה. הוא אינו מי שגדל במצוקה ויצא ממנה, וכעת מלא חשיבות עצמית ובוז כלפי האוכלוסייה שממנה יצא. מנהיג אמיתי יודע לדבר לכל חלקי העם בגובה העיניים, לראות את המצוקות מקרוב, להכיל אותם ולדעת לרומם אותם. הוא חייב להכיר את כל השפות של העם, ולדבר בהם ברמת שפת אמו המואבייה. לא לחינם נבחר משה, המנהיג הגדול ביותר שקם לנו, אלא בגלל חמלתו כרועה על הצאן, כל הצאן, כולל השה האובד.

מגילת רות היא מגילה של מעשים ולא של דיבורים ריקים. כאשר רות בוחרת להצטרף לנעמי היא אינה מסתפקת בלומר את המשפט הנפלא "אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוהיך אלוהי," אלא גם מקיימת אותו בפועל ובוחרת לחיות חיי דלות עם חמותה. היא מוכנה ללכת ללקט שיבולים כאישה יחידה בין כל העניים והבחורים הלועגים. בועז רואה את רות ומעריך אותה על מעשיה: "הוגד לי כל אשר עשית את חמותך". אך גם הוא אינו מסתפק במילים יפות וטורח לדאוג לרות לאורך כל המגילה עד השיא של גאולת האדמה והנישואין. זוגיות זו של רות ובועז הנובעת ממיצוי החסד ברמה המעשית ביותר יכול להצמיח את דוד מלך ישראל. עשיית החסד הוא הייחוס החשוב ביותר הדרוש מאדם בישראל בכלל וממנהיג בפרט. ייטיבו הנוהרים לשמוע הרצאות על חסד ועזרה לחלש בתיקון שבועות הקרוב ויפנימו את המסר המרכזי מהמגילה: "אם אתה רוצה לעשות תעשה – אל תדבר על זה".

הרב קובי וייס ישתתף בתיקון ליל שבועות בקהילת "ניגון הלב" בנהלל וידבר על "אוהלה של תורה ומאהלי המחאה, היפגשו?"

תיקון ליל שבועות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. כולנו יהודים

    באופן כללי עדיף שיהודים יתחילו לדבר פחות

  2. חיים

    יושבים להם חבורה של אשכנזים ואנגלו-סקסים בבקעה/טלביה/קטמון/רחביה/המושבה הגרמנית, ומתפלספים על קבלת הגר, על פמיניזם לאור מגילת רות, על עמנואל לוינס ועשרת הדברות ושאר קלישאות מפס היצור של היהדות המתחדשת הנבובה. הקטמונים נמצאים במרחק הליכה מבית המדרש שלהם, אך קשה לראות את הקטמונים כשאתה מרחף בעולמות עליונים של פירושים למגילת רות ופריבילגיות.

  3. דרור BDS

    יוגש כיבוד קל ברוח החג. מהו רוח החג?

    החזית לשחרור בעלי חיים: פרויקט צילום זה נערך ב-8 החודשים האחרונים
    על ידי הצלם ופעיל החזית Roee Shpernik
    הצילומים מתוך רפתות וחוות פיטום שונות מכל הארץ,
    כל התמונות צולמו בישראל,
    ומציגות את המציאות האמיתית מאחורי הפרסומות הבדיוניות
    של תעשיית החלב.
    אלבום זה יתעדכן כל יום עד חג השבועות בעוד תמונות רבות.
    הישארו מעודכנים.
    https://www.facebook.com/media/set/?set=a.587888687997693.1073741865.447541528699077&type=1

    כותב רועי שפרניק: תעשיית החלב כיום אינה דומה בדבר לתעשייה המסורתית של פעם. עבירות צער בעלי חיים חמורות מאוד מתרחשות ברפתות.
    הפרדת העגל ברגע ההמלטה מאמו, בידודו והזנתו בתחליף חלב זול.
    פרות מוזנות בצואת עופות וקמח בשר ואף שמן תעשייתי וקמח נוצות.
    צריבת מספרים בבשר החי וגידום קרניים ללא אלחוש. טילוף, דלקות עטינים, רימות בעיניים מזבובים. בגלל שהצואה עולה על גדותיה ברפתות,הפרות קורסות לעיתים קרובות בעקבות קושי רב בנטל שכופה עליהן התעשייה, וכמובן עיוות גנטי שנעשה בגופן בשביל לנצל אותן להניב יותר חלב ממה שהן מסוגלות לתת, ועוד פרקטיקות אכזריות מאוד שרחוקות מלעשות חסד וכבוד עם יצירות הבריאה של השם.
    חג השבועות איננו חג החלב ואיננו חג תנובה, טרה או שטראוס
    אנא מכם החרימו כל מוצר שמבוסס על סבל לאחר, במיוחד במידה ומדובר ביצור חסר ישע.
    כל האוכל מוצרי חלב בוגד בתורת ישראל".
    https://www.facebook.com/aravkuk/photos/a.621390294545655.1073741828.620238587994159/785029664848383/?type=1