שמיטה ישראלית

השנה הבאה היא שנת שמיטה. לשמיטה יש משמעויות עמוקות שהוזנחו שנים רבות – כלכלית, רוחנית ואקולוגית. כיום, מספר גורמים פועלים בו זמנית כדי לתרגם משמעויות אלה לכלכלה ולחברה בנות זמננו. יישומים אלה יכולים להיות מרחיקי לכת
אליזבט גולדוין

השנה הבאה, המתחילה בראש השנה תשע"ה, היא שנת שמיטה. שלושה היבטים יש לשמיטה המקראית, הנוגעים במשאבי הייצור העיקריים של הכלכלה בחברה המקראית-החקלאית: קרקעות, ממון (שמיטת חובות) ומשאבי אנוש (עבדים). בדומה לשבת שעליה נכתב "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות כג יב), כך שנת השמיטה יוצרת מחזוריות של שש שנות פעילות כלכלית נמרצת ושנת שבתון (שמות כא א-ו, שמות כג י – יב, ויקרא כה, דברים טו א-יא).

מהם העקרונות שמאחורי מצוות אלה? אם נבין אותם, נוכל לשאול האם וכיצד לתרגם את השמיטה למושגי כלכלה עכשוויים.

ראשית, יש כאן תפיסה של יותר מסכום אפס, שלפיה אם אתן משלי לזולתי לא רק שיהיה לו יותר אלא שגם לי יהיה בסופו של דבר יותר, הסכום הכללי יגדל לטובת כולם. זהו כלל ידוע גם בכלכלה, רק שלרוב פשוט מתעלמים ממנו. רק אם יש לכלל החברה אמצעי צריכה, הצמיחה גדלה וכך גם הרווחים. חברה שבה הפערים סבירים ואנשים רבים ככל האפשר הם שותפים פעילים בייצור ובצריכה היא חברת שפע. ניצול של חלק מבני ובנות החברה מצמצם את הסך הכללי של המשאבים ומגביר את חוסר היציבות ואת אי שביעות הרצון של המנוצלים. זו המשמעות של ההבטחה המקראית שאם נקפיד לשמור על השמיטה, אלוהים יתן לנו שפע שיספיק גם לשנת השמיטה וגם לשנה שאחריה. לא מדובר בשוויון אלא רק בפערים שחדלים לגדול, אחת לשבע שנים.

Shmita_sign
הודעה בחולון שהפירות על העצים בחצר הפרטית הם הפקר לרגל שנת שמיטה

בדומה לשבת, יש לשמיטה מימדים שונים ובו-זמניים – המימד הכלכלי, הרוחני והאקולוגי. שנה של שמיטת חובות, של שחרור עבדים ושל הפסקת עבודה בשדה כך שכל אדם רשאי לקחת מן השדה רק את מה שנחוץ לו ולבני ביתו (כולל הבעלים הרשמי של השדה) היא שנה שבה הפערים הכלכליים בחברה לכל הפחות מצטמצמים ולא ממשיכים להתרחב. מי שחי היום בישראל יודע עד כמה הפער בין עניים לעשירים גדל ומעמיק באופן עקבי מזה שנים רבות. הארגון "שמיטה ישראלית" מיסודה של עינט קרמר מתכנן יחד עם משרד הרווחה שמיטת חובות חלקית ביחד עם תוכניות הבראה למשפחות חידלות פרעון. בכנסת אף הוקמה שדולת "שמיטה ישראלית" בשיתוף פעולה עם הרב ח"כ לשעבר מלכיאור. האם אפשר בנוסף לחשוב גם על חלוקת דיוידנדים משמעותית יותר בין בעלי מפעלים וחברות כלכליות לבין עובדיהן? ומה על הורדות משמעותיות של מחירים כדי להקטין רווחים בשנה כזו כדי לאפשר גם ללקוחות עניים ליהנות מן התוצרת? לכך נחוצה הסכמה חברתית רחבה לשפוט חברות בשנת השמיטה לא על פי שורת הרווח שלהן אלא על פי נדיבותן. ארגון קולות עוסק בתרגום רעיונות אלה לכלכלה עכשווית יחד עם אנשי עסקים מובילים.

מימד נוסף של השבת ושל שנת השמיטה הוא המימד הרוחני. פסק הזמן מן השגרה ומן העבודה מאפשר להתפנות לעיסוקים רוחניים כמו התבוננות של אדם בחייו, בערכיו, בזולתו וצרכיו, לימודים ופעילויות פנאי. הפסקת המרוץ השגרתי מאפשרת התחדשות יצירתית. לשמיטה יש גם ערך אקולוגי של ניצול משאב הקרקע בצורה מושכלת. גם ענין זה יכול וצריך לקבל תרגום לבעיות אקולוגיות עכשויות ומחשבה איך לנצל את משאבי העולם בלי לכלות ולהרוס אותו.

סביר להניח שמשק שיקיים שמיטה אחת לשבע שנים יפנים את העיקרון של יותר מסכום אפס. חברה כזו תהיה פחות נצלנית ומעוולת גם בשש שנות הפעילות המלאה, והרעיון שחשוב לשפוט חברות כלכליות לא רק על פי שורת הרווח, אלא גם על פי קריטריונים חברתיים יופנם ויוטמע גם בשיגרה. זו יכולה להיות אחת מן המשמעויות החיוביות של יהודיותה של מדינת ישראל לרווחת כל אזרחיה ותושביה.

אליזבט גולדוין היא מרצה באוניברסיטת חיפה, מלמדת במכינת "רבין" ומנחה טקסי חיים ב"הויה"

לקריאה נוספת

הרב קובי וייס | מענה מקראי לחזיר בנקאי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. איציק

    כבר בחברה בארץ ישראל של שלהי הבית השני השמיטה הייתה בעייתית -ראי תקנת הפרוזבול של הלל הזקן.
    "האם אפשר בנוסף לחשוב גם על חלוקת דיוידנדים משמעותית יותר בין בעלי מפעלים וחברות כלכליות לבין עובדיהן? " חלוקת דיווידנדים היא בהגדרה לבעלי המניות. חלוקת דיווידנד נלקחה על ידי חלק מבעלי ההון למקומות לא טובים ולכן אינה מתאימה למאמר שלך – היא אפילו מנוגדת לרעיון המרכזי שלך. להזכירך רכישות ממונפות והחזר החוב על ידי משיכת דיווידנד מופרזת שמחלישה את החברה. כשהחברה נחלשת היא נוקטת ב"צעדי ייעול"-פיטורי עובדים.
    כדי לאמץ משהו מהדברים היפים שכתבת, צריך לשנות כמה דברים בסיסיים בחיינו: לבנות תחושת סולידריות אנושית שתכלול את כולם. הלוואי שאפשר היה לעשות את זה. איך תבני סולידריות בין בעלים שגרים בלונדון, ניו יורק ושנחאי, בין המנהלים הבכירים שגרים כאן אך נדרשים למקסם רווחים – ומקבלים שכר חלומי ובין עובדיהם?

    1. אליזבט גולדוין

      זה באמת מאוד מאתגר אבל אני חושבת שיש אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בכלכלה ויכולים לתרגם את הרעיונות של השמיטה למושגים כלכליים עכשוויים, לפחות במידה מסוימת ואכן הכלכלה הגלובלית מקשה מאוד על הענין. אני מקוה שזו נקודת מוצא לחשיבה יצירתית. (המופעלת היום בעיקר למיקסום רווחים של מעטים על חשבון הרבים).

    2. שחף

      חלוקת דיווידנדים מופנית כרגע לבלי מניות, אבל באותה מידה היא יכולה לפנות לחלוקת רווחי החברה גם לעובדיה.
      יש דוגמאות שבהן זה קרה, גם במקומות שהתנהלו בעבר כקואופרטיב – אגד ותנובה למשל – בהם העובדים היו גםבעלי מניות,
      אבל גם מקומות בהם העובדים מקבלים מענקים לאור הצלחה של המפעל בו הם עובדים, או לחילופין – מתגייסים לוותר על אחוזים מהמשכורת שלהם להצלת המפעל – ראה מקרה האחיות בביה"ח הדסה.
      ולגבי החלק השני על שינוי אורחות חיינו – זה על המשקל הביצה והתרנגולת, האם אנחנו יכולים להיות סולידריים קודם מבלי להתנסות בטוב שיוצא לנו מכך? עיגון בחוק של חקיקה שהערכים העומדים מאחוריה הם של סולידריות, ושל לקיחת אחריות על החברה שלנו – יכולה גם ליצור התנסות מחזקת בהתנהלות כזאת והצמחת הסולידריות במדינה ממקום מעשי ולא רק רעיוני.

  2. עמי אשר

    לא ייתכן שהמסים וההיטלים הנגבים מאזרחיה וכבושיה הלא-יהודים של הארץ ישמשו למימון האמונה המקראית הטפלה הזו.

    1. אליזבט גולדוין

      יתכן שלא קראת את המאמר? כל הגישה שלי כאן היא גישה לא הלכתית שאינה מציעה לקיים רעיונות אליליים כי אם לתרגם את הרעיון החברתי המאתגר של השמיטה למושגים עכשויים לצמצום פערים. אני מסכימה איתך שאין שום סיבה שמשלמי המיסים יממנו שגיונות הלכתיים שאבד עליהם כלח לגמרי. בענין זה אין בינינו מחלוקת.

  3. כולנו יהודים

    מהי ההשלכות של שמיטה למיעוט הלא-יהודי הגדול בישראל ולפלסטינים בשטחים?

    1. אליזבט גולדוין

      הם יכולים להנות כמו כולם מגישה מכילה של יותר מסכום אפס וצמצום פערים, בתור מגזר שיש בו הרבה עניים. החובות מוטלות על יהודים אבל כל אדם יכול להנות מהן ולכן בעיני מובן מאליו שכל מרכיבי החברה ובעיקר ענייה וחלשיה צריכים להנות מן השמיטה.

  4. ראובן גרבר

    וכל הכבוד לשמיטה ישראלית ולקולות על פעולתם למען הצדק החברתי.