• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

למה הפרידו אותם?! סיפרתי להם שהם מתו ביחד

כמי שחזתה במוות במהלך המסע וכמעט נלקחה על ידו, הייתי בטוחה שאני חסינה למראות הקשים באתר הזיכרון. בדיעבד, כנראה שאין דרך להתחסן אל מול שבר של משפחות שמחפשות את שמות יקיריהן. שולה מולא ביקרה במצבת הזיכרון שהוקמה בהר הרצל ליהודי אתיופיה, שמתו מוות מיותר בדרך לישראל
שולה מולא

ביום ירושלים, ב-28 במאי, חל גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו במסעם לישראל דרך סודאן. את יום הזיכרון מציינים בציבור מאז 2007 בהר הרצל, בסמוך לאנדרטה מיוחדת שהוקמה לזכרם. מאז הקמת האנדרטה מתנהל מאבק של רבים מבני הקהילה לרישום שמות הנספים על גבי לוחות הזיכרון. מאבק זה נשא פרי, ובעקבות החלטת ממשלה החלו לפני שנתיים בפרויקט רישום השמות. יום הזיכרון האחרון שחל לפני כשבועיים, היה הפעם הראשונה שבה משפחות הנספים יכולים היו לפקוד את לוחות הזיכרון כאשר אלו כבר כוללים את שמות יקיריהם.

כמי שחזתה במוות במהלך המסע וכמעט נלקחה על ידו, הייתי בטוחה שאני חסינה למראות הקשים באתר הזיכרון. בדיעבד, כנראה שאין דרך להתחסן אל מול שבר של משפחות שמחפשות את שמות יקיריהן, ואין כוח עמידה מול אם שכמהה לראות ייצוג כלשהו, ממשי ועכשווי, של מה שהיתה בתה הקטנה – ניצבת האמא ומספרת בעיניים דומעות, ספק לעצמה ספק לי, על הבת שמתה בדרך וגופתה הקטנה נטמנה בבור קטן שנחפר בבהלה בין האוהלים.

אנשים התרוצצו אובדי עצות מאבן לאבן לחפש את שמות בני משפחתם. חלקם לא ידעו היכן להתחיל את החיפוש כי סדר הרישום האלפביתי היה זר להם. אחרים הלכו וחזרו ודיברו אל המתים כאילו היו אנשים חיים. בתווך, עובדים סוציאליים מתנדבים עשו כפי יכולתם בחיבוקים, ניחומים והסברים. אמא אחת פנתה אלי ואמרה :"אולי את תמצאי…, תעזרי לי. לא מצאתי אותו, את הבן שלי, יישאמבל. את הקטנה מצאתי שם…", והצביעה על לוח האבן. "למה הפרידו אותם בכלל?! סיפרתי להם שהם מתו ביחד…" המשיכה והתריסה שוב ושוב. הדיבור שלה, כמו היה אל עצמה, אל ילדיה, וגם אלי היה מעין נחמה ותהליך של ריפוי.

מצבת זכרון ליהודי אתיופיה
אנשים התרוצצו אובדי עצות מאבן לאבן לחפש את שמות בני משפחתם. חלקם לא ידעו היכן להתחיל את החיפוש כי סדר הרישום האלפביתי היה זר להם. אנדרטת הזיכרון בהר הרצל. צילום: בני וודו

בעומדי שם, משתהה ליד המצבות ומתבוננת במשפחות, נזכרתי בתמונה שחשבתי שכבר שכחתי. אחי בן ה-10 שוכב חולה מאחורי הבקתה אותה חלקנו יחד עם מספר משפחות נוספות. הבקתה בגדריף שהייתה צרה מלהכיל את כולנו ונדפה צחנה נוראה. זה כל מה שהיה באפשרותנו להשיג. מה שהסודני העמיד לרשותנו בחצר ביתו תמורת כל מה שהיה ברשותנו.

אחי שכב בלי תנועה במשך ימים ארוכים, אולי שבועות, עד שבאו שני אנשים לבושים גלביה לבנה (לימים התברר שאלו היו פעילי מוסד) ונתנו לו תרופה. כזאת שעזרה לו תוך שעתיים לפקוח את עיניו. אחר כך גם חזר אחד מהם עם בקבוק חלב. אמא מספרת שהיא ביקשה זאת מהם כ"מתנה" לסיום חייו. עבור אמי היו אלה כמלאכים שהצילו את אחי ממוות!

אנשים רבים ששפר עליהם גורלם ניצלו בזכות פעולות בודדות כאלו או אחרות של הצלב האדום, אנשי מוסד, ופעילים יהודים אמריקאים שפעלו בסודאן. מי שניצל מהתופת והגיע ארצה רצה לשכוח את מה שאירע. רובנו היינו עסוקים בלהציל את עורנו. עם הגיענו לכאן שקענו במרוץ ההסתגלות לחיים החדשים שמצאנו. שיקום הנפש לא היה אף פעם חלק מתוכנית הקליטה שלנו.

והנה, כמו בקרב רבים מחברי, בשנים האחרונות עולות אצלי שאלות רבות על התקופה. קראנו, שמענו ועדיין לא מצליחים כל כך להבין למה לקח למדינה כל כך הרבה זמן להוציא אותנו מהתופת. איך ייתכן שבשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 הדרך היחידה להגיע לישראל הייתה כפי שהגדיר זאת נשיא המדינה בנאומו בטקס הזיכרון: "מהדורה שנייה של יציאת מצרים." האם היה זה מחויב המציאות?

אמנם, במותם ציוו לנו את החיים. אבל כואב לדעת שרבים מהשמות החקוקים בלוחות הזיכרון בהר הרצל ואלה שעוד לא הספיקו להיחקק, מותם היה כנראה מיותר! אולי היה אפשר להימנע מכך. הם מתו למרות שהממשלה בישראל הייתה חשופה לעדויות של בני משפחה ופעילים למען הקהילה על המתרחש בתופת של סודאן. הם מתו בעת שהמדינה ניהלה יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם אתיופיה, והיה אפשר אולי אחרת.

כעת צריך לפעול נכון. צריך לכבד את זכר הנספים על ידי השלמה דחופה של רישום השמות על פני המצבות, ובמקביל לסייע למשפחות הנספים לטפל בנפשם הכואבת והחבולה. צריך תמיד לזכור שהיו גם אלה שנעלמו במהלך המסע בלי להותיר עקבות והם נעדרים וממתינים לישועה. יש צורך בהתגייסות מיידית לפעולת חיפוש שאולי תחסוך את השכול והזוועה.

שולה מולא היא יו"ר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: