הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
על ישראלים שממש רוצים לחקור איראנים
מה הייתם אומרים על מידת האתיקה של מחקר, שעורכיו מסתירים את זהותם האמיתית וכשהנשאלים מבקשים לדעת מה היא – הם מוסרים להם אינפורמציה שקרית? עובדה מטרידה נוספת: הנשאלים חיים במדינה שבה המשטר עוקב אחר אזרחיו. ידיעת המשטר אודות שיתוף הפעולה של הנשאלים עם הסוקרים הללו עלולה להעמיד את חייהם של הנשאלים בסכנה.
התהיות הללו עולות בעקבות סקר שנערך על ידי חוקרים במרכז הבינתחומי בהרצליה ודווח עליו ב"ניו יורק טיימס" ובאתר "תיקון עולם" של ריצ'ארד סילברסטיין. עורכי הסקר, בראשותו של פרופ' אלכס מינץ מהמכון למדיניות ואסטרטגיה, פנו בזהות בדויה לאזרחים איראניים ושאלו אותם שאלות שונות אודות עמדותיהם ביחס לסוגיות פוליטיות כגון יחסם לישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני, סוגיית הנשק הגרעיני והשיחות אודותיו, כמו גם יחסם למדיניות ארצות הברית כלפי איראן. הסוקרים, ישראלים ממוצא איראני דוברי פרסית, שלפחות חלקם שירתו בעבר במודיעין הישראלי, העמידו בפני הנשאלים מצג שווא ממנו עלה שהם מטלפנים ממוסד מחקר מקומי איראני. במקרים שבהם הביעו הנשאלים חשד ורצו לדעת פרטים נוספים על הסקר והמוסד המנהל אותו, הפנו אותם הסוקרים למספר טלפון מזויף לאימות הפרטים.
הבעיה במחקר זה אינה רק ההונאה והפרת כללים אתיים יסודיים שצריכים להנחות כל מחקר, אלא גם העובדה שהסקר מעמיד בסכנה את הנשאלים. מה היה קורה, שואל סילברסטיין המבקר את המחקר וגם את הדיווח עליו ב"ניו יורק טיימס", אילו למשל המשטרה או שירותי המודיעין האיראניים היו מגלים מי השתתף בסקר? ישנו חשש שאנשים אלו היו מואשמים בשיתוף פעולה עם ישראל או ריגול לטובתה.
(הקישור לפרשה זו באמצעות מיכה לשם ויובל יונאי ברשת מדעי החברה)
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
לפני כשנתיים-שלוש, אנשי שמאל התחזו לעיתונאים וריאיינו ברמייה אנשי ימין בישראל. חלק מהמרואיינים דיברו בגלוי-לב על שינאתם לאנשי שמאל. אחר-כך, המתחזים מהשמאל פרסמו בראש-חוצות את הדברים הקשים שנאמרו בחלק מהראיונות. המפורסם ביותר היה הריאיון עם דודו אלהרר שתקף במילים קשות את השמאלנים בישראל.
הייתי רוצה לדעת מהאחראים לאתר זה, אם גם אז האתר הזה ו/או כותבים מטעמו, יצאו בביקורת נוקבת על הרמאים מהשמאל שהתחזו לעיתונאים, מסרו למרואייניהם פרטים שקריים על עצמם והוציאו מהם ברמייה מידע רגיש. אם כן, אשמח לקבל קישור או הפניה לאותו מאמר ביקורת על המעשה הלא אתי ההוא.
(1) זה לא היה מחקר אקדמי, אלא פעילות פוליטית.
(2) ההתחזות לא העמידה איש מהנחקרים בסכנה כלשהי.
ההאשמות משוללות הגיון. האם הם פרסמו את זהות האנשים שדיברו איתם, או שהותירו את פרטיהם ושמותיהם חשאים? האם המשטר האיראני לא רק עריץ אלא גם מטומטם, ובאמת יש סיכוי שיחשוב שהאנשים שדיברו איתם הם מרגלים?
יש האשמה סבירה אחת שאפשר להפנות כלפיהם – זה לא אתי במיוחד לערוך מחקר בזהות בדויה. על כך הם יענו שזה כורח המציאות ושהתועלת (הבנה מה העם האיראני חושב) עולה על החסרונות. שאר ההאשמות שהופנו נגדם כאן לא סבירות בעליל.
כל מדינה עם מרכזיה בי״ל יכולה לאתר די בקלות לאן מגיעות שיחות מחו״ל. השלטון באיראן כבר עצר וחקר אנשים על דעות שהשמיעו, לא כל שכן דעות שהשמיעו לגורם זר. גם אם הסיכון הוא אינו סיכון של 100%, ברור שיש סיכון כלשהו, וגם ברור שלעורכי המחקר לא היה אכפת ממנו. בדיוק לשם כך קיימות ועדות אתיקה: להעריך סיכון ולהחליט אם ראוי לקחת אותו למען המחקר. במקרה הזה. אם ועדת אתיקה בכלל הסתכלה על המחקר, ברור שלא היה אכפת לה מחיי הנשאלים.
לכשלעצמן, טכניקות להטעיית נבדקים מקובלות כל כך במחקר עד שלא ברור איך הן לא מוזכרות בפוסט.
קריאה ב"שיטות מחקר במדעי החברה, יחידות 7-8" באוניברסיטה הפתוחה: מוצע שם להציג לנחקרים השערת מחקר כוזבת 7.1.4.1), לשכנע אותם שהם משתתפים בשני ניסויים שונים או יותר (בפועל מדובר במחקר אחד, עם השוואה בין התגובות; 7.1.4.2), להפעיל משתפי פעולה סמויים (7.1.4.3), להסוות את עצם הניסוי תוך התחזות (7.1.4.4), ולהשתדל שהשערות המחקר לא יהיו מובנות לנחקרים (7.1.4.5).
נראה לי שדיון בתגובה משטרית למניפולציה דורשת בדיקה זהירה לכשלעצמה. השיעים מצדיקים תקיה, ואיראן היא רפובליקה שיעית.
שטויות
אמת שישנם מחקרים בהם ההטעייה עשויה ליהות גליטימית – אלו מקרים בהם היא מהותית למחקר עצמו (למשל שאם הנחקרים יידעו מראש מהו שנבדק, התגובות שלהם "תתקלקלנה"). אבל גם כאשר נעשים מחקרים כאלה, יש ליידע הנחקרים לאחר מכן ולקבל הסכמתם בדיעבד
על כל פנים, כל זה לא שייך למקרה שלפנינו כלל – בו הסיבה להטעייה היא שההנחה שאילו הנחקרים היו יודעים מיהו השואל, לא היו משיבים לו. רמאות אינה לגיטימית כדי לעקוף סירוב
הטענות של המאמר על סיכון הנשאלים הן לגיטימיות. אבל הטענות על רמייה הן סתם התחסדות אופיינית ומשוחדת של השמאל הישראלי. הרי במה הם רימו אותם בדיוק ??? האם הם רימו אותם בשביל לשדוד מהם כסף וכדומה ??? הרי ברור שלא. הם "רימו" אותם אך ורק לצרכי המחקר שלולא כן המחקר כלל לא יכול היה להיערך כי הרי מדובר במדינה של שלטון אלים ורצחני. אתם כתומכים של חופש הביטוי והקופצים כל פעם מחדש כאשר יש איזה חשש קל שבקלים לפגיעה בחופש הביטוי במדינה חופשית כמו ישראל, אתם הרי צריכים להיות הראשונים לשבח מחקר כזה שנותן תמונה אמיתית של הדעות במדינה דיקטטורית כמו איראן. אבל אצלכם, כמו תמיד אצל השמאל הישראלי, השיפוט הוא סלקטיבי לפי האג'נדות הפרטיות של השמאל ולא לפי קנה-מידה אחיד ואובייקטיבי.
מדובר בהונאה שמנוגדת לכל אתיקה אקדמית ולהנחיותהמקובלות בכל מוסד מחקר. וזה אחרי עיוגלי פינות, קריצות, וכיו"ב.
הטעיית נבדקים מותרת רק כאשר מידע על המחקר ושאלותיו עשוי לשנות את תשובותיהם. למשל, אם אני עושה מחקר על ההבדלים ברגישותם של טוקבקסטים באתר ״העוקץ״ להרוגים פלסטינים לעומת הרוגים יהודים, לא הגיוני שאספר לאנשים לפני הראיון מה אני מחפש, כי זה ישנה את תשובותיהם. מה שהחוקרים עשו כאן זה לשקר בנוגע לזהות החוקרים, שזה משהו שלא יעבור בשום ועדה לאתיקה אקדמית.
אחת מן השתיים: או שהטיותיו הפוליטיות של סמולן מעבירות אותו על דעתו, או שאין לו מושג באתיקה מחקרית. בכל מקרה, הטון הדידקטי והסמכותי שבו נכתבות תגובותיו לא יכול לכסות על חוסר הידע. צריך להחליט: או שאתה יהיר, או שאתה בור – אי אפשר שניהם ביחד.
התגובות הן שמטרידות. איש לא מתייחס לעובדה שדודו אלהרר לא סיכן את עצמו בהתקפתו על השמאל. מה גם שדודו אלהרר, מבטא את דעותיו בשקיפות ובבהירות הראויה לחופש הביטוי של מדינה דמוקרטית…בה הוא ואני חיים. אגב, מדוע שלא להיפרד ממושגי השמאל והימין, כאשר האקדמיה מקדמת מחקר, בשיטות מחקר מקובלות? מחקרים שבהם "ההטעיה היא לגיטימית"…צריכים להבין ולדעת שגם לתוצאות יש סיכוי "להטעיה לגיטימית". והטעיות הן לא לגיטימיות במחקר שאמור לשקף אמת…כזו שלעיתים אינה לגיטימית. כלומר אינה מקובלת על השלטון.
ברורה וחשוב שהסיפור הועלה כאן. היתה גם יוצרת סרטים ישראלית שהכניסה חברת ילדות איראנית לסכנה כזו והשתוממה למה האיראנית ניתקה עימה קשר, אבל לצערי איני זוכרת את שמה כרגע. אבל מעבר לזלזול בבטחונם של האזרחים הנשאלים, נדמה לי שתוכן השאלות מחזיר אותנו לאובססיה של ישראל -ארה"ב עם איראן. מילא, ישראל יכולה להיות מותקפת ע"י איראן לפחות מבחינה גאוגרפית, אבל ממה נובעת האובססיה הארה"בית?
האובססיה הארה"בית נובעת מהאובססיה הישראלית. ודי לחכימא ברמיזא.
הראוי לכל גינוי.