דלקת סימפונות, סימפוניית מדבקות

כדאי, לא כדאי, כדאי לקחת איתי עגלה כחולה קטנה כי בית השחי לא מספיק. הגעתי לממלכת המדבקות האדומות // ביקורת אינטימית – קטעים של סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לכתיבה ב"מנשר" 
גל עזרן

באנר-צר

אייל התרגז שהוא לא מצליח לישון בלילה בגלל שאני מעשנת ומשתעלת. הוא דאג והתרגז והכריח אותי ללכת לרופא. יש לי רופא טוב שמאבחן דלקת סימפונות. יש לי רופא רע שדוחף שלל אנטיביוטיקות ומכייחים. הפעם האנטיביוטיקה נחוצה לי כאליבי מול אייל, שיוכל לישון בשקט ויפסיק להציק. חמישה ימים עם מוקסיפן 500, מדי פעם אני יכולה לשים חומר באינהלציה כשמרגיש לי נכון, והמכייחים פעמיים ביום. ודוקטור, אם אפשר, אזדקק פעם נוספת למרשם של הריטלין כי נגמרו לי כל החפיסות.

חשבתי ששתיים עשרה וחצי בצהריים זו שעה טובה בסופר פארם, כשהאנשים הרגילים עדיין בעבודה. טעיתי. אני מספר 27, וזהו תורו של מספר 13 על פי המסך במעבר הראשון איפה שהשמפואים והמרככים. החלטתי לא לעמוד בתור אלא לסמוך על המסכים המורים שהרשת הואילה למקם בכל מעבר, ולהסתנוור ממדבקות המבצע האדומות המכסות על הלבנות. אני לא באמת צריכה עוד שמפו כי בפעם האחרונה שחיכיתי כאן לתורי היה אחד פלוס אחד ולקחתי ארבעה (כל כך חבל לפספס מבצעים). אבל עכשיו יש מבצע על השמפו היקר ואותו אני אוהבת באמת, אז תוחבת מתחת לבית השחי וממשיכה. מברשת השיניים שלי בטח תהרס בקרוב, ובריאות השיניים חשובה כל כך, במיוחד עכשיו כשהגעתי לגיל עשרים ושלוש ללא חור אחד. רופאי השיניים ממליצים לאחר שבדקו אותה והשתמשו בעצמם ואם כתוב אז זה נכון באמת, והיא במארז של שתיים, ואחת עם ציורים של פרחים. שיהיה, מתחת לאותו בית השחי.

התור התקדם למספר 16 כך שלא נותרה לי ברירה מלבד העברת זמן במעבר הקוסמטיקה, אולי יש מבצעים. אחד פלוס אחד והשני בשלושים אחוז הנחה על המגבונים להסרת איפור. עם סבון ומים זה פחות נעים. אני לוקחת חמישה. אם עכשיו המגבונים במבצע, אין סיבה שיהיו שוב בקרוב. סיכות לשיער במבצע, שיהיה. דאודורנט במבצע, שיהיה. קרם ידיים, חורף עכשיו ויבש, שיהיה. יש לי כבר שלושה סוגים אחרים בבית. נכניס לארון הספיירים שמתחת לכיור במקלחת ונשתמש כשנצטרך, תמיד צריכים. התור עלה מהר למספר 21 וכדאי שאלך לעמוד באזור בית המרקחת. כדאי, לא כדאי, כדאי לקחת איתי עגלה כחולה קטנה כי בית השחי לא מספיק. הגעתי לממלכת המדבקות האדומות. הן תלויות מהתקרה וזוהרות בצורות, כוכב, עיגול, בלון, לב, חמישה שקלים בלבד! תשעה שקלים ותשעים ותשע אגורות בלבד! סלסלות על סלסלות של סטוקים של דברים שמנהלי הרשת רוצים שאני אקנה כשאני מחכה לתור שלי בבית המרקחת. סלסלות על סלסלות של סטוקים של דברים שאני רוצה לקנות. לק בעשרה שקלים. בוחרת חמישה צבעים. שפתון לחות לשפתיים בחצי מחיר. לוקחת שניים כי זה כמו לקנות אחד. טמפונים אחד פלוס אחד וכנראה שאצטרך לקנות אותם לפחות עד גיל חמישים, אז לקחתי שלושה והכנסתי שישה לעגלה. תענוג, לא? לגמרי ללכת עם ולהרגיש בלי, לגמרי להוציא כסף וכאילו לא להוציא אותו בכלל, לגמרי אני זקוקה לסט של קערה ורודה וכוס עם קשית מובנית מפלסטיק ורוד עם ציורים של נסיכות של דיסני במבצע.

צלצול ביורוקרטי מעורר. מס' 25 עלה אל מזבח היופי בניצוחו של מחמוד הרוקח, אני והוא כבר מכירים. אני מתקרבת לדלפק בית המרקחת, שם נמצאים המבצעים השווים באמת. אבל דווקא הן לא במבצע – מטריות משוקולד חרובים. סבתא אריאלה הייתה מפנקת אותי בהן ללא הגבלה כשהייתי קטנה. מטרייה אחת בשמונה שקלים, זה לא מבצע. אני אקח רק אחת למען הנוסטלגיה והטעם. חשוב לדעת לדחות סיפוקים. סוכריות מציצה לכאב גרון בעשרה שקלים, מטרה ראויה. משחת נעליים בעשרה שקלים, מטרה ראויה. בקבוקון רסקיו-לילה בעשרה שקלים ועוד שישים וחמישה וזה במקום מאה, מטרה בהחלט ראויה. תורי.

אני מגישה למחמוד את המרשמים, בבקשה. וגם את כרטיס החבר של הקופה, איזה יופי שמסבסדים. כן, תודה, אני יודעת שצריך לאכול לפני מוקסיפן ושאסור לשתות אלכוהול, ויש מי שילמד אותי בבית להשתמש באינהלציה, תודה. אבל תגיד, זה מתנגש עם ריטלין? אה, אם אפשר, אני צריכה גם אקמול, תמיד צריך אקמול. כן, כן, בקופסה המיוחדת לנסיעה בבקשה, תודה. ארבעים ושבעה שקלים לכל זה, הסבסוד משתלם. ויש שמפו כפול שתיים, מברשת שיניים, טמפונים כפול שש, רסקיו-לילה, מה שיש לי בפה היה פעם המטריה של החרובים, אז אל תשכח לחשב, זו לא אשמתי שיש כאן תור ארוך כל כך, אתה יודע, וגם אל תשכח את הלקים כפול חמש, זה באמת עולה רק עשרה שקלים, נכון? וזה היה אחד פלוס אחד רק תוודא שזה מוריד במחשב, ומשחת נעליים וקרם ידיים ומגבונים להסרת איפור ודאודורנט כפול ארבע ושפתון לשפתיים וסט ארוחת הצהריים החדש שלי של הנסיכות וסוכריות מציצה בטעם תות כדי שהגרון לא יכאב ורק שאייל יישן טוב בלילה, אמן. שלוש מאות עשרים ושמונה שקלים חדשים ועשר אגורות.

מה? לא, לא בתשלומים, הנה, במזומן, תודה. כך יוכלו להיות לי תשעה מטבעות חדשים מנצנצים של עשר אגורות, שאותם אוכל להכניס לג'רמי, חזיר החיסכון השביר שלי. תודה.

+   +   +

פרויקט סיום של הקורס לכתיבה ביקורתית – "בין ובתוך הגבולות", בהנחיית עדי שֹורק
הטקסטים שמובאים להלן נכתבו מתוך שיטוט של מחשבה והכרות עם טקסטים ביקורתיים בנושאים הקשורים בפמיניזמים, סוציולוגיה, פוסט-קולוניאליזם, וביקורת על תרבות הצריכה. קראנו מאמרים, טקסטים ז'ורנליסטיים, מסות, שירה וספרות. השיטוט החוּצה הוביל גם פנימה, אל ביקורת-תרבות אינטימית שהולידה את הדברים הבאים:  

המשיח / עמרי בר-אדם
חשופה / מרינה שורובה
הצ'וצ'יקים / יוסי יוסף
אוטוריטה / תמר שילה
חושך / רעות ליברפרוינד
ילד אסור/ילד מותר / דניאל שפירא
משחקים בברביות / מירי אבשלום

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.