• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

המתים התהפכו לי בלב ובראש

בלילה שלאחר ההודעה המרה על גורל החטופים התעוררתי מחלום מלחמה לבית רועד. הבית שלי רעד מהפצצות שערך צה"ל באזור, לכיוון עזה. קשה לי להבין כיצד נקמות דם חסרות אבחנה יכולים לשרת אותנו, את ילדי, אותי, במרחב הזמן והמקום שבו אנו חיים
אבי דבוש

השבועות האחרונים היו דרמטיים עד כדי פסיכוזה אפילו לבני המקום. חוויתי כבר לא מעט ימים קשים ועצובים בארץ הזו. ועדיין, השבועות האחרונים משאירים טעם מר בפה שלא מרפה.

ההלכה היהודית מגלה פעמים רבות פנים לא סובלניות ובעייתיות, ולעתים, במיוחד בזמנים של ליקוי מאורות, היא מספקת דרך מוצקה בים של אי-ודאות. ההלכה קובעת כי בשעה שמת מוטל לפני אדם הוא איננו מחויב בכל מצוות עשה. הדבר היחידי שהוא צריך לעסוק בו הוא האבל והבאת המת לקבורה. שלושת הנערים שנרצחו הם מתים שהוטלו לפנינו. בשעה כזו מייעצת לנו ההלכה שלא להתעסק בדבר מלבד האבל והקבורה. שימו לב: לא בחיפוש אשמים (שמאלנים, ערבים, רופסים, בוגדים). לא בניתוח עד דקה של מי ומה קרה. לא בנקמה (אל נקמות השם ולא בני האדם), אלא באבל והבאת המתים לקבורה.

המתים התהפכו לי בלב ובראש בלילה שלאחר ההודעה המרה. התעוררתי מחלום מלחמה לבית רועד. הבית שלי רעד מהפצצות שערך צה"ל באזור, לכיוון עזה. הבית רעד שעה ארוכה. הדאגה לנערים התחלפה בדאגה לילדי ולאשתי המחנכת, שאך לפני רגע יצאו ל"חופש הגדול" ועתה עתידים לקום מסויטים, לרקע אזעקות או לקול הפיצוצים ו"בנק המטרות". הבחירה שלנו במגורים באיזור עוטף עזה היא בחירה, כמו כל בחירה בחיים, ממניעים מגוונים ומיד הגורל. יד הגורל אולי הביאה אותנו לכאן, אבל הנטיעה של חיינו וחיי ילדינו בקרקע הקשה הזו, היא פרי החלטה. פרי החלטה פטריוטית, פרי החלטה שמעדיפה את החיים על המוות. שמציבה גדר בפני חורשי רע. שעומדת זקופה מול מחוללי טרור. קשה לי לחשוב על עוד דרך הולמת יותר להגיב לרצח נערים בדם קר וחסר כבוד אדם ואלוהים. קשה לי להבין כיצד נקמות דם חסרות אבחנה יכולים לשרת אותנו, את ילדי, אותי, במרחב הזמן והמקום שבו אנו חיים.

צילום: יואל הרצברג
ביחד נעמוד בהתקפות גזעניות / תג מחיר בסוף כולנו משלמים. צילום: יואל הרצברג

זוכרים את סיפור דוד ובת שבע? הצדדים ה"מפורסמים" של הסיפור הם על המלך שחשק באשה ושלח את האיש שלה למות בקרב על מנת לקחת אותה אל ארמונו. נתן הנביא נשלח את המלך ובעוז רוח הוא מספר לו את משל כבשת הרש. דוד מודה ולוקח אחריות על החטא. ובנו נופל למשכב. דוד אבל שבוע ימים. בצום, בכי ומספד הוא מתחנן לאלוהיו להשאיר את בנו בחיים. בשעה שבנו נופח את נשמתו הוא קם, מתרחץ ואוכל לחם. דוד מסביר כי כעת אין דבר לעשות אלא להצדיק את הדין ולהמשיך. הצדקת הדין רחוקה ממני, אבל קרובה מאוד התחושה שעל רצח מחסיר נשימה ופעימה כזה, יש להגיב באמצעות עשייה. באמצעות הוספת טוב לעולם. כמאמר הרב קוק, דרכם של הצדיקים היא לא למחות על העוולה, אלא להוסיף מן האור והטוב.

אני רחוק מלהיות צדיק, אבל מאמין ביכולת של כולנו לבחור בצדיקות ובהתעלות ובדבר הנכון. זה מה שאני מצפה ממנהיגי. זה מה שאני מקווה מחברי. זה מה שאני דורש מעצמי. השורות התחתונות הן בנאליות, אבל אמיתיות לגמרי: אין לנו פריבילגיה להתייאש ואין לנו מקום על מנת לטפח נקמה. כי במקום שנרצה לטעת עץ, הוא חייב לגדול על אדמה טובה ולא מרירה. יהי זכר הנרצחים ברוך ומבורך. נהיה אנחנו טובים לעתידנו ועתיד ילדינו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ירושלמית אחת

    פירטת פה את הכל- את המחנק בגרון, הרצון לא להוסיף שמן למדורה, הבקשה לקצת שקט ברעש. כאדם שבא מהעולם הדתי אך רחוק ממיינסטרים שבו, אני שמחה שמצאת פה את המילים שמדברות בשפה שלי ומסבירות מה אני מרגישה.

  2. דןש

    מבלי לערוך חשבון מה קדם למה וכיצד לשבור את השרשרת ו"לצאת למרחב" – נדמה לי שהמצב ה"שביר" בו מצויים תושבי עוקף עזה (במידי) וכלל אזרחי מדינה (בפוטנציה) – איננו כתוצאה מפעילות או חוסר פעילות לפתרון של צד אחד בלבד.
    אני משוכנע שקיים פתרון עדיף על הפצצות. אבל כדאי לדייק – ההפצצות ללא הבחנה על יישובים אזרחיים, באות מכוון עזה. דווקא צה"ל משתדל ככל יכולתו לפגוע במחבלים עצמם עד כמה שאפשר פגיעה נקודתית.

  3. נעמה שימקו

    אני מאמינה שאם יעלון וביבי היו נמנים על שכנייך הם היו פועלים קצת אחרת
    אבל מכיוון שלא – כך נראים חיינו.
    ליבנו עם משפחות הנרצחים אבל ליבנו לא קורא לנקמה בעם שלם.
    אני שואפת לעתיד טוב לילדי ואשתך המחנכת יודעת שאהפוך עולמות עבורם. אבל ישנם עוד ילדים אל מעבר לגדר, שם- בעזה, שבוודאי אף הם שואפים לקצת מנוחה בלילות.
    אם נמשיך כך, ילדי שני הצדדים יצאו מופסדים מרעיון הנקמה.

  4. נפתלי אור-נר

    המחייב את המשך מעשי האלימות כהצדקה לכך. אנו גם נרקבים כחברה אנושית