עיר מקלט

רשת גועשת, קדחת קטלנית של אינספור נגיפים אלימים הקוראים לנקמה, כך נראה הוול שלי בפייסבוק. והרשת הזאת מתארחת עכשיו בביתי. רוצה מקום, רוצה להטמיע את עצמה בי. וגם אם ארצה מאוד להתנגד היא כאן. הופכת אותי למארחת בעל כורחי
רותם אלבז

לא צריך לצאת החוצה. הרשת מביאה אלינו את הלך הרוח של הרחוב. ואוי כמה שהלך הרוח של הימים האחרונים גועש. כמו קדחת קטלנית של אינספור נגיפים, כך נראה הוול שלי בפייסבוק. ואני ביניהם, משוטטת בין קריאות של מוות, גזענות, שנאה ואלימות – לעמנואל לוינס. בין איוונטים להפגנות מכל כיוון – אני נזכרת בסארטר.

בימים כאלה מתעורר אצלי לוינס משנתו. וכל רצונו הוא להטמיע את עצמו באחר, או את האחר בו. לקבל אותו במלוא מובן המילה, הכנסת אורחים. על כל מגרעותיו, מלוכלך ככל שיהיה, יקבל אליו לוינס את האורח בידיים פתוחות. והרי אני בן ערובה. בת ערובה לאותו אחר, שאקבל כשידיי פתוחות לרווחה. ומה אקבל בתמורה? לא מעניינו של לוינס. לא אקבל, לא אדרוש, רק אתן.

וכך אני משוטטת, כבת ערובה בתוך קיר הפייסבוק שאירחתי בביתי. מקבלת במלוא המובן את מילות הגנאי,מילות הצער, את האלימות, את הרצון לנקמה. את האהדה שמגיחה לפרקים ומסתירה בתוכה גם היא, אלימות מסוג אחר.

gordon mahta clarck

ב"הארץ" מספרים על עמוד הפייסבוק החדש "עם ישראל דורש נקמה", קבוצה וירטואלית שקוראת לנקום את דם החטופים. נקמה, מילה מוזרה. נקמת דם לא זרה ליהדות, והיא מוכרת לא מעט מן החברה המוסלמית; נקמת דם בין משפחות היא אותה שרשרת רציחות שאין לה סוף. כל נרצח צריך שמישהו ינקום את דמו,אחרת, לא תנוח נשמתו.

ומכל אותן נקמות דם בטקסט היהודי, שני מונחים עולים עכשיו במוחי – "אות קין" ו"השם יקום דמו". הרוצח הראשון, קין, קיבל מאלוהים סימן שישמור עליו פן יירצח על ידי אלה הרוצים לנקום את מות אחיו, הבל. הוא בחר להענישו באות קלון ובחיי נוודות נצחית, ולשמור עליו מכל נקמת דם. וכך גם חוזר בתרבותנו הציטוט"השם ייקום דמו" מתפילת "אב הרחמים". כמו מנסה לשמור את פעולת הנקמה לפטרונותו הנצחית של האל.לא לאדם. האל יכול להגן מפני נקמת דם, האל יכול גם לבצע אותה בדרכו השמימית הלכה למעשה. לא אנחנו. לא היום.

ומה אם אין אלוהים שייקום את דם עמנו. ונותרנו חופשיים לגורלנו, לבחירותינו, למעשינו. סארטר קרא לנו לבחור בטוב. הטוב הוא הבחירה של האדם, מתוך החרדה העמוקה ביותר של ההשפעה הגדולה שיש בבחירה שלו על האנושות כולה, אדם חופשי אם נרצה. ומתוך כך, צריך כל אדם לשאול בכל פעולה, בכל מחשבה, בכל החלטה – מה יקרה אם כולם ינהגו כמוני. מה אם כולם יבחרו בנקמת דם?

מלבד אותו עמוד פייסבוק שקורא לנקמה, יש גם מנהיג אחד גדול, שמשתמש באותה מילה כדי להרגיע, כדי לנחם. וכך הוא מצטט את ח"נ ביאליק ומוסיף עוד רלוונטיות עכשווית: "נקמת ילד קטן עוד לא ברא השטן, וגם לא נקמת דם של נערים צעירים וטהורים". ונכון, אין נקמה לרצח כזה. ולא תהיה. ועדיף שכך.

אבל משהו בדברים האלה, מפי ראש הממשלה, מהדהד למקום אחר. כאילו משכפל את אותן קריאות לנקמה שמסתובבות ברשת וברחוב הישראלי אבל הפעם מוסווה תחת מעטה של נחמה. תחת מעטה של זעזוע עמוק כמו היה זה אותו זעזוע של ביאליק למראות פוגרומים נוראים בקישינייב. ואותו הד ממשלתי הוא אולי לב-לבן ושורשיהן של קריאות ההסתה, הגזענות והשנאה שמעסיקות את הרשת הגועשת.

ואותה רשת גועשת, מתארחת עכשיו בביתי. רוצה מקום, רוצה להטמיע את עצמה בי. וגם אם ארצה מאוד להתנגד היא כאן. הופכת אותי למארחת בעל כורחי. אם כי כורחי מעולם לא היה עניין.

וכל ניסיונותיי לנוע בין סארטר ללוינס עולים בתוהו. כי איך אוכל לקבל את האחר בזרותו המאיימת, ובו בזמן לדעת שנידונתי לבחירותיי החופשיות, שיהיו תמיד טובות לי אם טובות הן גם לכלל. ומה אעשה אם טובות הן לכולם אך לא לי. ומה אם לאורחיי יש מידה אחרת דרכה הם מודדים את הטוב ואת הרע?

ולא ארצה להפוך את ביתי לעיר מקלט. אהיה מארחת נדיבה, לוינסית במידה, בת ערובה. אך לא אהפוך את ביתי לעיר מקלט.

רותם אלבז היא בוגרת המחלקה לתרבות במכללת ספיר סטודנטית לתואר שני בביקורת בבצלאל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. צ'יקי

    אפשר להתנתק מהפייסבוק את יודעת. זה לא נגד החוק.

  2. אורי שני

    קודם-כל כדאי להזכיר: הבית האחרון בשירו של ביאליק מתחיל במילים: "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!" אלה המילים שביבי לא אמר. ארור הוא המשמיט ומקצץ ומסלךף ומסית!
    ביבי לא מרגיע. לא כי הוא לא יכול. אלא כי הוא לא רוצה להרגיע. מה קורה לאדם העצבני שמצווים עליו להירגע? צריך להחזיר את הדיון לדברים החשובים באמת, ולא לתת יד למסע ההסתה (שהוא גם הסטה מהמצוקות האמיתיות הנגרמות על-ידי הממשלה הזו).
    לא ביבי הוא שזועק: שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי! עניי הארץ זועקים זאת, ורובם עושים זאת בערבית.