חמש דקות מ"כתבנו בשדרות"

תודה רבה על הדיווח החשוב הזה.
מסכימה עם כל מילה שלך על מנהיגינו חסרי האחריות והששים אלי קרב ועם דעתך על התקשורת שעושה איתם ,"יד אחת,"
צריך כל פעם להזכיר לעצמנו את העובדה הזאת עד שבאמת תתרחש מהפכה שתפסיק את הניצול הציני הזה.

שדרות היא המקום ממנו ניתן לראות טוב ביותר את בגידת הפולטיקאים הישראלו-יהודים (בעיקר אשכנזים) במימוש היעדים החשובים ביותר שבעטיים הם והן נבחרו: הבטחת החיים בכבוד של האזרחים בעת מלחמה ובזמן שלום! שדרות היא עינית להיסטוריה של דיכוי.

מאיר עמור: "שדרות היא המקום ממנו ניתן לראות טוב ביותר את בגידת הפולטיקאים הישראלו-יהודים (בעיקר אשכנזים) במימוש היעדים החשובים ביותר שבעטיים הם והן נבחרו: הבטחת החיים בכבוד של האזרחים בעת מלחמה ובזמן שלום"!

מאחורי הגב של שרי הממשלה, דחפו כבר ב-2006 בכירי משרד הביטחון את כיפת ברזל ■ שר הביטחון עמיר פרץ זיהה את חיוניות המערכת, אך בלא ההתערבות של מחליפו אהוד ברק והמימון האמריקאי המסיבי – הפרויקט, שעלותו עד כה מוערכת ב-4 מיליארד שקל, לא היה מתממש. (מוטי בסוק – מי היה הראשון לזהות? כך נולדה מערכת "כיפת ברזל", הארץ דה-מרקר)

עזמי בשארה, 2006: הלחימה בלבנון אינה אלא מלחמה אמריקנית בכלים ישראלים. בלבנון החליטו שיהיה להם נשק הרתעה נגד ישראל, אבל מי הביא למצב שישתמשו בו? …במלחמה הזאת יש מפגש אינטרסים בין האג'נדה הביטחונית הישראלית לאג'נדה הפוליטית האמריקנית. אולמרט אפילו לא הסתיר זאת כשאמר שיש לו גיבוי אמריקני וערבי לפעול. וכך, הנהגה אזרחית חדשה יחד עם הצבא – יצאו למלחמה נגד ארגון שאין להם סיכוי לנצח בו. לכן, הם נאבקים בחברה הלבנונית ומנסים לגבות ממנה מחיר. מה זה 750 אלף פליטים? הם מפציצים חברה שלמה וחורשים את כפריה. אין לי ספק שהמלחמה לא פרצה בגלל חטיפת שני החיילים, אלא החזון האמריקני וחוסר הניסיון של עמיר פרץ, שמודה שאחרי המלחמה האזור יהיה יותר טוב. מה, כל זה נולד בלילה אחד"?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3284858,00.html

היות ושלושת הציטוטים הנ"ל הובנו שלא כהלכה, איאלץ להפר צא"פ ולמסור את מה שראוי היה להסיק אפילו מהרמזים אותם פיזר, ועדיין מפזר, פרשננו לענייני בטחון\ערבים עמוס הראל. גורם בטחוני בכיר טוען, לא רומז – טוען מפורשות, כי אהוד ברק נראה הערב נכנס לתוך בור באיזור המרכז, ודרך מנהרה שחפר במו ידיו ממש – כך ע"פ פרסומים זרים – הגיע לאי שם באיזור עזה. במשך כל הלילה ירה אהוד ברק טילים כאלו ואחרים על מקומות כאלו ואחרים באיזור הדרום, ובאשמורת ראשונה של הבוקר – שחר של יום חדש – חזר דרך אותה מנהרה ממש, הגיע בדרכים לא דרכים, ייתכן כי במעלית וייתכן כי טיפס במדרגות, אל קומה מס' 14 בבניין מסויים הסמוך לאותו בור , והתחיל לרצוח ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית. הגורם הבטחוני הבכיר בא ומראה לכולנו איך הדיכוי החברתי האשכנזי כלפי המזרחים קשור קשר הדוק לכיבוש: משתמשים במזרחים כבשר תותחים כפי שאנו רואות עכשיו בדרום. עוד על כך ראו כאן:
http://idanlandau.com/2011/03/27/escalation-deterrence-cycl/

למען הסר ספק: הגורם הבטחוני הבכיר אינו עמיר פרץ. גם לא שאול מופז. הוא אינו עונה לשם, או לכינוי, בוגי יעלון, בוודאי שלא מדובר באולמרט או בציפי לבני, בנימין בן אליעזר עוסק בהגנה על שמו הטוב, לכאורה, וסירב להתייחס לכל סיכול ממוקד שעשה הוא, לכאורה, או עשו בו, לכאורה, ואילו לפני ששרון נשלח לגיהינום לאחר שאפילו האדמה לא הסכימה לקבל אותו, (קרדיט למפוני גוש קטיף על הפרשנות הזו) לא עסק ברק – כך ע"פ דובר הצבא הציוני – ברציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית, ובודאי ובוודאי לא בחפירת מנהרות. הגורם הבטחוני הבכיר מסר את גרסתו לפרשן לא ידוע, ייתכן כי מדובר בארי שביט אך אין סימוכין לכך, ונעלם בתהום הנשייה.
נותר רק לפרש את דברי אותו גורם. אחת מהפרשנויות גורסת כי החוטפים אינם טרוריסטים בקונטקסט מסויים. הקונטקסט הוא שרבים בשיח הציבורי הישראלי – על שלל מדכאיו, מדוכאיו וכל מה שביניהם – לא מכנה את האנשים הנ"ל בתואר פושעי מלחמה. במילים אחרות: נורמליזציה ולגיטימציה של רציחת ילדים, ובעקבות כך נורמליזציה ולגיטימציה של הפיכתם של המזרחים תושבי הדרום לבשר תותחים.

הקונטקסט המסויים מתואר היטב בפתיחת מאמר זה: מהדורות חדשות דרמטית במיוחד פקדו אתמול את המרקע שלנו. כתב הטלוויזיה המיוזע, כמו מנסה בעצם מראהו להעביר לנו הצופים בסלון הממוזג את הדיווח על מה שקורה עכשיו בשדרות. הוא מציין ש"דיבר עם אנשים בשדרות" ומהם למד כי: מצד אחד, קשה להם לחיות במציאות של "טפטופי קסאמים" והם חשים תחושת הקלה עם הידיעות המצטברות והולכות על המתקפה המתרגשת עלינו בעזה, ומצד שני, קשה להישאר במרחבים המוגנים לאורך כל שעות היום. בארשת פנים רצינית ומודאגת במיוחד, כתב הטלוויזיה…".
שתי ברירות מחדל הציבו בפניהם עמיר פרץ, אהוד ברק, ושאר פושעי המלחמה המצויינים בשמם המלא אך ללא התואר המתאר את פשעיהם בכתבתו של מוטי בסוק. הראשונה: טפטופי קסאמים, מה שמכונה שגרה בפי דובר הצבא הציוני (הפירוש שלי לברירת מחדל זו ערוך ומגמתי), והשנייה: מתקפה המתרגשת עלינו בעזה, מה שמכונה הסלמה – זליגת הטילים אל עבר ת"א – בפי דובר הצבא הציוני (גם פירוש זה שלי לברירת המחדל השנייה ערוך ומגמתי).

עזמי בשארה, 2006: "אין לי בעיה שידברו נגדי ואפילו שיסיתו נגדי, אבל שהדברים יהיו מבוססים על העובדות ולא על השקרים. יש כאלה שטוענים שאני מרגל לטובת חיזבאללה ואלו שקרים. הם טוענים זאת כי הם רגילים לערבי שמתחנף או שמקלל. אותם אנשים אפילו לא מסוגלים להבין את הספרים שאני כותב ואת הרעיונות שאני מעלה. לכן הם חייבים להקטין אותי ולהפוך אותי למרגל".
בשנת 2010 יצאה קבוצת ספינות אל עזה הנצורה. אחת מחברות הכנסת הערביות מאחת מהמפלגות הערביות לא הסתפקה במתחם הדבש שבין הבימה ליפו, שם נקראו, ועדיין נקראות, הקריאות: "בעזה ובשדרות ילדות רוצות לחיות", וגם לא, להבדיל אלף הבדלות, במתחם הזעם בסחנין ב2009, שם נקראו, ועדיין נקראות, הקריאות: "ברק, ברק, שר הבטחון, כמה ילדים רצחת עד היום". מטרתה המוצהרת של אותה חברת כנסת הייתה לא להביא סיוע הומניטרי לילדי עזה, גם לא לשכנע את החמאס להתגמש במחיר עסקת גלעד שליט, אלא יישום הסיסמה, הלכה למעשה, בעזה ובשדרות ילדות רוצות לחיות, כמו גם הסיסמה המשלימה אותה, והעברתה לבית הדין בהאג לידי התובע, ברק, ברק, שר הבטחון, כמה ילדים רצחת עד היום.

חנין זועבי, בראיון ולא לארי שביט: "כאשר אני נמצאת במציאות שבה ישראל מבצעת פשעי מלחמה ועוברת על החוק הבינלאומי, תוך שהיא מחזקת לעצמה תדמית של קרבן, במציאות הזאת אני לא יכולה לחזק ולשתף פעולה עם אסטרטגיה של עיוות המציאות, אסטרטגיה שלפיה הישראלי הוא קרבן והפלסטיני הוא טרוריסט, ולהמשיך להגיד שכן, אנחנו טרוריסטים.
אני לא מדברת על שימוש מדויק בשיח של החוק הבינלאומי, בסדר? אם היו ערוצי התקשורת ומהדורות החדשות בישראל מתחילות באמירה "אנחנו פושעי מלחמה, עשינו ככה וככה, עברנו על החוקים האלה והאלה", ומדייקים בשיח והמושגים של החוק הבינלאומי, הייתי גם אני מדייקת". (לילך בן דוד – "החברה הישראלית לא אוהבת את האמת": ראיון עם חנין זועבי – שיחה מקומית)

חנין זועבי דורשת הדדיות: יתנו, יקבלו – לא יתנו, לא יקבלו. עם האסטרטגיה הזו של עיוות המציאות, עם התעלמות הציבור הישראלי מפשעי המלחמה ועם סירובו לא רק להכיר, אלא גם עם סירובם של אלו המודעים לכך להכריז, על הפושעים, אנשים ידועים, כעל פושעי מלחמה, עם הטרור הזה זועבי לא יכולה ולא רוצה להשלים.
אודי אלוני: "כעת אין גבר ואין אישה, אין מזרחי ואין אשכנזי, אין שמאל ואין ימין כולנו כיהודים ישראלים נושאים באחריות לפשע הניתעב שמגלם בתוכו את הפשע הגדול .עד שלא נפיל מכיסאם את ביבי בוגי בנט וליברמן ונשים אותם על כיסא הנאשמים בהאג, דמנו בראשנו". ובתגובות: "ביום שהעם יבין שביבי ברק בנט ליברמן בוגי הם פושעי מלחמה זה אומר שהעם חושב במבנה אידאולוגי חדש". https://www.facebook.com/udi.aloni/posts/10152328054443305
הפשע הנתעב הוא אי הצמדת התואר פושע מלחמה ע"י מבקרי בגידת הפוליטיקאים – גבר ואישה, מזרחי ואשכנזי, אנשי שמאל ואנשי ימין – לכל פושע מלחמה שהוא – גבר ואישה, מזרחי ואשכנזי, אנשי שמאל ואנשי ימין. הפשע הנתעב מגלם בתוכו את הפשע הגדול: רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית ובעקבותיו חטיפת נערים, תגובה לחטיפת נערים, תגובה לתגובה על חטיפת ילדים ולבסוף פתיחת שערי הגיהינום ממנה סובלים המזרחים תושבי הדרום, ולא רק הם.