• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על פטריוטיזם ועיתונות בימים חשוכים

על פי ההיררכיה המופרכת של עורך וואלה, ינון מגל, עיתונאי הנאמן למצפונו המקצועי אינו מספיק יהודי וישראלי. מה שקורה באתר שלו הוא עוד דוגמה לכך שבימים אלה, בהם העיתונות המגויסת משמיעה קול אחיד, לאומני ופחדני, קולו של "הארץ" הוא קול אמיץ
יוסי דהאן

כמה אירוני. דוד ורטהיים, עורך "וואלה ברנז'ה", מבקר בחלק משאלותיו בראיון הארוך שערך עם עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", את מדיניות העריכה האנטי-פטריוטית של העיתון בימים אלו.

שוקן היה כנראה צריך לאמץ את מופת העריכה הדמוקרטי העיתונאי של "וואלה", שעורכו הראשי, ינון מגל, פיטר לפני מספר ימים את עופר קניספל, מבקר הטלוויזיה של האתר, בעקבות מתקפת טוקבקיסטים ימניים נגד ביקורתו. מגל מצהיר מעל כל במה אפשרית שהוא קודם כל יהודי, לאחר מכן ישראלי ורק לאחר מכן עיתונאי. ואני משום מה סברתי שהמחויבות הראשונה של עיתונאי היא לאמת. במקום אחר טען מגל טענה סותרת, שהוא מחויב להעניק לציבור את מה שהוא רוצה. הציבור רוצה דם, בעיקר של ערבים ושמאלנים. מגל ואתר וואלה עומדים לשירותו.

על פי ההיררכיה המופרכת והמסוכנת הזו של מגל, עיתונאי הנאמן למצפונו המקצועי אינו מספיק יהודי וישראלי, כמובן על פי הגדרותיו הימניות האידיאולוגיות של מגל אודות מהי יהדות ומהי ישראליות. דברים ברוח פטריוטית דומה לזו של מגל, שעל פיה זהותך השבטית צריכה לגבור על מצפונך ומחויבותך האתית כעיתונאי בחברה דמוקרטית, אמרו לאורך ההיסטוריה ועדיין אומרים לעצמם אנשי תקשורת במשטרים חשוכים המצדיקים את נאמנותם לשלטון.

אני מנוי על "הארץ" שנים רבות, ולאורך השנים הבעתי ביקורת על העיתון במקומות שונים, בין היתר כאן; על הסיקור הכלכלי-חברתי השמרני הריאקציוני לאורך השנים (בשנת 2003, שר האוצר נתניהו כתב לשוקן "תודה על הרוח הגבית"). על ההתקפה על העבודה המאורגנת ויחסי עבודה קיבוציים שהוביל שוקן ותרמה באופן משמעותי להחלשת העיתונות ומעמד העיתונאים ולפגיעה קשה בזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת – התקפה הכוללת את ההשתלחות בימים אלה של "דה מרקר" בהתאגדויות עובדים. על הלובן של העיתון והיעדר ייצוג לכותבים/ות ערבים ומזרחים. על סיקור הפריפריה המעוות והנימות הגזעניות הבעייתיות במאמריו של גדעון לוי בכתיבתו על מזרחים, שמצטרף למסורת המחפירה ארוכת השנים של אריה גלבלום, נתן דונביץ' ואמנון דנקנר. אני מניח שיש לי מספיק חומרים לספר בנושא הזה.

עם כל זאת, בימים אלה של מלחמה והסתה ושל צנזורה עצמית, וקולה האחיד של עיתונות מגויסת, לאומנית ופחדנית, קולו של "הארץ" המדווח על המלחמה הוא קול אמיץ, דמוקרטי ופטריוטי הראוי לעידוד ותמיכה.

כנראה שיעניין אותך גם: