• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

על פטריוטיזם ועיתונות בימים חשוכים

על פי ההיררכיה המופרכת של עורך וואלה, ינון מגל, עיתונאי הנאמן למצפונו המקצועי אינו מספיק יהודי וישראלי. מה שקורה באתר שלו הוא עוד דוגמה לכך שבימים אלה, בהם העיתונות המגויסת משמיעה קול אחיד, לאומני ופחדני, קולו של "הארץ" הוא קול אמיץ
יוסי דהאן

כמה אירוני. דוד ורטהיים, עורך "וואלה ברנז'ה", מבקר בחלק משאלותיו בראיון הארוך שערך עם עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", את מדיניות העריכה האנטי-פטריוטית של העיתון בימים אלו.

שוקן היה כנראה צריך לאמץ את מופת העריכה הדמוקרטי העיתונאי של "וואלה", שעורכו הראשי, ינון מגל, פיטר לפני מספר ימים את עופר קניספל, מבקר הטלוויזיה של האתר, בעקבות מתקפת טוקבקיסטים ימניים נגד ביקורתו. מגל מצהיר מעל כל במה אפשרית שהוא קודם כל יהודי, לאחר מכן ישראלי ורק לאחר מכן עיתונאי. ואני משום מה סברתי שהמחויבות הראשונה של עיתונאי היא לאמת. במקום אחר טען מגל טענה סותרת, שהוא מחויב להעניק לציבור את מה שהוא רוצה. הציבור רוצה דם, בעיקר של ערבים ושמאלנים. מגל ואתר וואלה עומדים לשירותו.

על פי ההיררכיה המופרכת והמסוכנת הזו של מגל, עיתונאי הנאמן למצפונו המקצועי אינו מספיק יהודי וישראלי, כמובן על פי הגדרותיו הימניות האידיאולוגיות של מגל אודות מהי יהדות ומהי ישראליות. דברים ברוח פטריוטית דומה לזו של מגל, שעל פיה זהותך השבטית צריכה לגבור על מצפונך ומחויבותך האתית כעיתונאי בחברה דמוקרטית, אמרו לאורך ההיסטוריה ועדיין אומרים לעצמם אנשי תקשורת במשטרים חשוכים המצדיקים את נאמנותם לשלטון.

אני מנוי על "הארץ" שנים רבות, ולאורך השנים הבעתי ביקורת על העיתון במקומות שונים, בין היתר כאן; על הסיקור הכלכלי-חברתי השמרני הריאקציוני לאורך השנים (בשנת 2003, שר האוצר נתניהו כתב לשוקן "תודה על הרוח הגבית"). על ההתקפה על העבודה המאורגנת ויחסי עבודה קיבוציים שהוביל שוקן ותרמה באופן משמעותי להחלשת העיתונות ומעמד העיתונאים ולפגיעה קשה בזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת – התקפה הכוללת את ההשתלחות בימים אלה של "דה מרקר" בהתאגדויות עובדים. על הלובן של העיתון והיעדר ייצוג לכותבים/ות ערבים ומזרחים. על סיקור הפריפריה המעוות והנימות הגזעניות הבעייתיות במאמריו של גדעון לוי בכתיבתו על מזרחים, שמצטרף למסורת המחפירה ארוכת השנים של אריה גלבלום, נתן דונביץ' ואמנון דנקנר. אני מניח שיש לי מספיק חומרים לספר בנושא הזה.

עם כל זאת, בימים אלה של מלחמה והסתה ושל צנזורה עצמית, וקולה האחיד של עיתונות מגויסת, לאומנית ופחדנית, קולו של "הארץ" המדווח על המלחמה הוא קול אמיץ, דמוקרטי ופטריוטי הראוי לעידוד ותמיכה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. קרן שלום

    כל השנה אין ייצוג נשי הולם. זה דיי מביש.
    אני מתאפקת כל פעם לא לבטל את המנוי מכיוון שלצערי אין חלופה אחרת.

  2. שי

    כמו בכלי תקשורת אחרים, הכשל בוואלה מתחיל מלמעלה – העורך הראשי והבעלים. מישהו/י יודע/ת אם יש קשר בין אלה להארץ?

  3. מכלוף

    לא אעשה מנוי בהארץ,ולא אגן עליהם, הם בסך הכל ממשיכי דרכו של אריה גלבלום
    רק שיכללו את המסכה הלבנה

  4. עיניים לראותEYES2C

    קורבנות המלחמה הם ראשית השכנים בישראל ובפלסטין. אבל האמת היא הקורבן שבקושי יקום לתחייה מחודשת במדיה הציונית.

    מי שמקווה לקבל מידע אמין ב"ישראל אתמול", או ב WHY NET של מוזס לא יזכה לחמלה גם בעתיד. שם הבן של טומי יורה כמו טומיגן: "הם לא יצאו מהבונקר מפני שאנחנו נהרוג אותם… ואנחנו החלטנו – קודם כל ביטחונם של אזרחי ישראל. לפעמים צריך להקריב בשביל זה בזירה הבינלאומית…"

    אם לא ידעתם על חלקה של ארה"ב באשמת העזרה לגוליית נגד דויד, מגלה לנו יאיר לפיד ש"המטוסים מעל עזה יוצרו בארה"ב. לא הייתה כיפת ברזל ללא ארה"ב". (מתוך ראיון ב-Why New).

  5. נפתלי אור-נר

    העיתון היחיד המביע דעות מגוונות ובעל אופי הומני ולא לאומני

  6. פריץ היקה הצפונבוני

    נראה לי שאתם מגזימים. על ה,,גזענות "של גדעון לוי: כנראה שאני באמת ,,יהודי קשה הבנה" כי לא יכולתי להבחין. למרבה הצער הרבה מזרחיים מוחלשים חברית תומכים בימין אולי שמחים שי מישהוא מתחתם במדרג החברתי ומזה לאומנותם םפחדים שבגלל הופעה מזרחית יחשבו חו"ח ערבים בעיד מינכ בעצמם. אולי כיקה יש לי הזדהות שבטית עם גדעון לוי.

  7. שפי

    הציונות היא ההפך מיהדות, כפירה ביהדות, בגידה במחשבת-ישראל, שמד, המרת דת, תערובת של משיחיות שקר וקראות, דרך דיפלומטית להתבולל. הפוגרומים ואח"כ השואה גרמו לאשכנזים, בייחוד למתחלנים, לנטוש ולהשקיע בפרויקט שעל פניו הוא המשך…כתוב בתנ"ך… ובכן היהדות התחילה הרבה אחרי תקופת התנ"ך, בימי המשנה, קצת אחרי הנצרות. הפוגרומים שעברו יהודי אירופה בסוף המאה ה-19 תחילת ה-20 גרמו לכך שכשל כוח סבלם ובמקום פשוט לברוח הם נכנעו רוחנית.

    ההנחה היחידה שאפשר לתת לציונות היא שהיוזמה היתה לא פחות ואף יותר מצידו של העולם, העולם הנוצרי, להיפטר מהיהודים על ידי נירמולם, טיפול שורש, ריבונות משמעה נירמול, שיתפוגג המסר שבשבילו הם נוכחים בעולם, שיהפכו במהותם לנוצרים.

    בדרך-כלל הבעיה של האתר "העוקץ" היא שהוא מתחיל משלב אחד אחרי זה, מהשלב שבו האשכנזים גררו לשמד הזה את המזרחיים. אנחנו, רוב האשכנזים ורוב המזרחיים, חיים ונמשיך לחיות כאן כי נולדנו וגדלנו כאן. נייטיבס, תבנית-נוף, וההיסטוריה המבישה של המדינה הזאת לא צריכה לשנות – קחו לדוגמה את ההיסטוריה של אוסטרליה…
    ומחוץ לזהות הישראלית, מי שמעוניין גם בזהותו היהודית (אני אישית מאוד מעוניין) אז בבקשה, מבחינה תיאולוגית יהודי הוא גולה, תמיד גולה, ועכשיו אנחנו גולים בירושלים.

  8. אווה חדד

    התגובה נכתבה לאחד איתן קלינסקי המהלל ומשבח את גדעון לוי,וחושש אללי שיעשו בו לינץ', לא פחות.
    וזו לשון התגובה פחות או יותר:
    מגדע לבד מהיותו של לוי גזען כלפי מזרחים הוא גם כסיל מוחלט.
    לוי מניח כי אם ישראל, בעצם למה מניח י ו ד ע בוודאות כי אם ישראל תבצע את א ו-ב, מתחייב מכאן שהחמאס יעשה את ג -ד. המילה מתחייב מתייחסת להכרח לוגי, לא פחות ולא יותר. לפנינו איפה טיעון דדוקטיבי, כמעט הייתי אומרת סילוגיזם אריסטוטלי, אולם מסופקתני אם גיבור זכויות האדם יודע מהו.
    היכן איפה טמונה הכסילות? כל מה שנוגע ליחסים בין עמים אינו לקוח מעולם הלוגיקה. קל וחומר כשמדובר בסכסוך מורכב כ'כ, שספק כלל אם יש לו פתרון כלל.
    לבד מזאת, מדובר באדם משמים כמו גם מאמריו. הם פשטניים להחריד,עם ראייה דיכוטומית,אם תמצי לומר אף לעוסים עד זרא.
    כיצד אפוא צפונבון כזה שנהנה מכל משמני המדינה:בתי ספר איכותיים שעל פי עדותו שלו לא היה בהם אף תלמיד מזרחי,התקבלות לביה'ס להכשרת עיתונאים אשכנזים(הזכויות שמורות לסמי שלום שטרית על הביטוי הנפלא הזה. בעוונותי איני מוכשרת כמוהו)קרי,גל'ץ, כדבר מובן מאליו. השתייכות לחבורה של נערי פרס, כולם על טהרת האשכנזים,. מי שיזמו את חוק ההסדרים הנתעב שדופק את המזרחים והערבים.מגורים ברמת אביב ג'. תמיכה מובנת מאליה בחולדאי הגזען,תחושת תיעוב כמעט אינסטנקטיבית כלפי המזרחים בדרום ת'א, והרשימה עוד ארוכה. יוסי דהאן עדין מדי מכדי לפרטה.
    כיצד אפוא יצור כזה היה למייצג של זכויות האדם בישראל? דומתני שהפתרון לכך נמצא בסרטון שדרור בל'ד הפנה אותו אליו ברוב טובו.

  9. אורלי

    אני דווקא לא חושבת ש"הארץ" אמיצים כל כך. כמו כולם, הם כותבים את מה שקוראיהם רוצים לשמוע. במציאות התקשורתית של היום, בהחלט ראוי להערכה שיש מקור אחד שניתן לשמוע בו דעות שונות – אבל זה לא מביע אומץ מיוחד, כשזה מגיע מעיתון שמתהדר בקוראים שמאלנים, אשכנזים וליברליים (מה שעשוי להסביר גם את הכתיבה הכלכלית שלהם). לטעמי דווקא יש להם קצת יותר מדי אמפתיה לצד השני, ואני אומרת זאת בתור מי שקוראת הארץ לעיתים תכופות. מה שבאמת הייתי רוצה לקרוא הוא עיתון ניטרלי אמיתי, חף מכל אינטרס ודעה לכאן או לכאן – אבל מן הסתם אין כאלה. אז הרע במיעוטו הוא האיזון בין העיתונים, וכאן אני מסכימה איתך שרצוי יותר איזון כזה.

    1. אווה

      אני קוראת הארץ מגיל 14, מאז התחלתי ללמוד בביה'ס התיכון החקלאי בנהלל. מאז חלפו שנים רבות. העיתון לא היה כזה. ר'ל, מבחינה כלכלית-חברתית הוא תמיד החזיק באותה דעה. קהל קוראיו כידוע הוא של אשכנזים אמידים. מבחינה מדינית הוא לא היה מוטה כמו היום. גרשום שוקן היה מעריצו המובהק של משה דיין.מה השתנה אפוא? דומני שהתקיעות של הסכסוך. לאף אחד אין באמת פתרון, שהרי החמאס הוא ארגון נאצי לכל דבר (כדאי לך לאמץ את אמירתו של יוסיריאן, גיבור ספרו של ג'וזף הלר מלכוד 22:" ה ם ר ו צ י ם ל ה ר ו ג א ו ת י"!!!), היא היא המובילה לעמדות הזויות לחלוטין. בצידן אופפת את ה:שמאלנים" האלה (הם מחללים את המושג שמאל),דוגמת השוטה גדעון לוי, תחושה של קתרזיס. מין צדקנות והתחסדות של כמרים קתוליים.במאמר מוסגר אוסיף כי הכרתי בזמנו את כל אנשי ה"שמאל" הרדיקלי, על כל פנים בי-ם, ונדמה לי שאני חשה היטב (איני אומרת יודעת), מהן הרגשות האופפים אותם.
      כשלעצמי, גם לי אין פתרון. אולם אני סולדת ממש מהצדקנות הזאת. אפשר בכלל שיש כאן רק 2 אפשרויות לסכסוך הממאיר הזה:
      1. "התליין הא צוואר- ש ח ט "ביאליק
      2.דבריו של יוסיריאן.
      ועכשיו לכי תכריעי בין דבר לכולרה.

  10. שחר כרמל

    אווה, עד כמה שאני זוכר, בציטוט שלך יוסריאן מתייחס למפקדים שלו, למי ששולחים אותו למלחמה: *הם אלה שרוצים להרוג אותו*. (או לפחות גם הם. אם כך ובלי כוונה, בדבריך על החמאס הנאצי ועל יוסריאן, השווית קצת את צה"ל לצבא הנאצי)
    הייתי מביא ציטוט אחר של יוסריאן מתוך הספר הנפלא של הלר, תשובתו לשאלה נואלת שנשאל, שאלה שתמיד ישאלו אותה, בטח בישראל, אולי גם את – מה היה קורה אילו כולם היו משתמטים מלחימה כמוך? תשובתו של יוסריאן הייתה (מזכרון): אם כולם היו מתנהגים כך הרי הייתי פראייר אם לא הייתי מתנהג כך גם אני. זו תשובה מצויינת למי ששולח אותך להרוג ולהיהרג.