• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

ים של דמעות: שנתיים בלי תקוה

שנתיים עברו מאז מותה בטרם עת של הפמיניסטית ואשת החינוך תקוה לוי. חומר חדש ישן ברשת – הסדרה התיעודית של רון כחלילי ושושנה גבאי – "ים של דמעות" שבה קולה של תקוה הוא הקול המרכזי
שיקו בהר

המולת ההתקפה הישראלית על עזה בשבועות האחרונים מצליחה לשתק כמעט הכל. אני נזכר מחדש שהרבה מאוד דברים הוא הזמן, אך רחמן אינו אחד מהם. מחר יחול יום השנה השני לפטירתה בטרם עת של הפמיניסטית ואשת החינוך המזרחית תקוה לוי (1960-2012). השתדלתי בעבר לסקור מעט מעבודתה, כתיבתה וחייה ב"הומאז' לתקוה"  וב"לחלום את העתיד". לפני שנה גם העליתי טקסט נוסף שאותו תקוה פרסמה לפני עשור בדיוק בגיליון של כתב העת "מצד שני" שנשא את הכותרת: "נשים בסכסוך". תקוה גם הוסיפה שם שיר שאותו השלימה ב-1987. מאז נוספו חומרים חדשים.

במהלך החודשים האחרונים שפר מזלנו כשארבעת הפרקים של הסדרה התעודית פורצת הדרך "ים של דמעות" (עריכה והפקה: רון כחלילי, תחקיר: שושנה גבאי) הועלו בשלמותם לאינטרנט, וזאת 16 שנים לאחר ששודרו לראשונה. אפשר עתה לצפות בארבע השעות המזהירות הללו. פעם כבר הזכרתי שבמהלך 1998 תקוה, שהייתה אז בת 38, היוותה את הקול המרכזי בסדרה "ים של דמעות". בעשותה כך הפכה תקוה לפמניסטית המזרחית המרכזית, מבין רבות אחרות, שסקרה וניתחה בקור רוח ובשיטתיות עבור הרחוב הישראלי כולו את תולדותיה של המוסיקה המזרחית מראשית שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-90. ניתוחה של תקוה מתחיל בדקה 7:54 של הפרק הראשון.

שלא במפתיע הולידה אז "ים של דמעות" ויכוח צרחני למדי בעיתונות ובטלוויזיה הישראליים בכל הנוגע למזרחיות ולמזרחים בישראל ולמעמדם/ן הפוליטי והתרבותי. בעוד שתקוה הותקפה בגסות על ידי רבים בישראל, ברחוב הממשי עצמו ניכרה דווקא תופעה הפוכה: תקוה החלה להיות מזוהה על ידי זרות וזרים ברחבי ישראל ואלו כמעט תמיד ברכו אותה על אמירותיה החדות, על ניתוחה הבלתי-מתחנף, ועל שחרורה מהכבלים ומהצנזורה העצמית של הלשון המזרחית האלקטרונית הפומבית. אפשר להעיר שמופעים מזרחיים חסרי מצמוץ וחנופה מסוג זה היו עד אז בלתי מוכרים יחסית באופן רציף ושיטתי על מסך הטלוויזיה הישראלית. השבועון התל-אביבי "העיר" – בבעלותו של "הארץ" הליברלי – כה נפגע מ"ים של דמעות" עד שהוחלט שם לפרסם גיליון מיוחד בנושא שנשא את הכותרת המקורית-חתרנית "אשכנזים, לבונקר!" תקוה העירה שתפיסת "הקוזאק הנגזל" אינה נחלתו או המצאתו של הימין הישראלי ושלמזלה הרע מאוד של החברה הישראלית היא יצירתו המקורית של מה שקרוי ונתפס בישראל כשמאל (הבורגני-ציוני).

רחוב תקוה לוי. צילום: רעות גיא
שמות ללא רחובות: רחוב תקוה לוי. צילום: רעות גיא

לבסוף, במהלך 2013 כללו את שמה של תקוה פעילות ופעילים מזרחים – מרביתם צעירים שלא הכירו אותה אישית – בפעולתם המקורית והברוכה לשינוי שמותיהם של רחובות בתל אביב. אם תקוה היתה איתנו היום, ככל הנראה היא היתה קוראת לסיום מיידי ומוחלט של טבח האזרחים בעזה ולהפסקת ירי חסר אבחנה של רקטות על ישובים אזרחיים. שנתיים בלי תקוה.

תקוה לוי בים של דמעות

לקריאה נוספת

כשזהב הדורות עוד התגלגל בשכונות

אביב מוזיקלי מזרחי או אביב בוכה?

מסעותיו של היי הג'יפ

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אילנה שזור

    שלום שיקו,
    מאמצע שנות השמונים ועד תחילת התשעים תקווה ואני עם נשים נוספות (אלה שוחט, ויקי שירן) עשינו את הפוליטיקה המזרחית שלנו. בין היתר הקמנו את הקבוצה של הנשים המזרחיות שלימים תייסד את אחותי. תקווה לא תלך את כל הדרך עד לשם, בפוליטיקה כמו בפוליטיקה רבים העקרונות המחלוקות והקונפליקטים בין הפעילות/ים. כך שכוכבה של תקווה לא זרח בכתיבת ההיסטוריה המיינסטרימית, רק כי בחרה ללכת במסלול עצמאי ומכובד בפני עצמו. בעקבות עמי שטייניץ שביקש חומרים ותמונות של תקווה, מצאתי פרוטוקולים מסדנאות מפגש מזרחיים עם פלסטינים בבית הספר לשלום. כמי שהיתה בבית הספר לשלום, הסדנאות .יצרו שיח נדיר על קיפוח, ערביות, ומזרחיות משותפת לשני הלאומים.
    אבל אלה רק שני ארועים קטנים בהמון דברים שעשינו במהלך החברות האמיצה בנינו. עד שתקווה בחרה באחת לנתק קשר ושמה פס. לכשהתחדש הקשר אחרי עשרים שנה, גם תקווה וגם אני כבר לא היינו בפוליטיקה ההיא. היתה אכזבה וגם התפכחות וגם רכות גדולה יותר. החיים ניצחו את הפוליטיקה.
    זכרונות מתקווה ושאלות על פוליטיקה.

  2. לילו

    תודה שיקו,
    בדיוק חלמתי עליה הלילה,
    בוכה ומתגעגעת אינסוף

  3. שושנה גבאי

    תודה רבה לך על ההספד. לתקווה לוי יש זכויות רבות במאבק המזרחי אבל 'ים של דמעות' היא יצירה שלי רעיון שלי , ידע שלי המתבסס על ההיכרות הקרובה שלי עם תעשיית הזמר המזרחי והקשרים שלי איתם בתקופה של האנדרדוגיות שלה כשרני רהב עוד לא היה היחצן שלה. את הסדרה ביים רון כחלילי ויש לציין לזכותו שרק היותו חבר ומקושר לראשי תעשיית הטלוויזיה המסחרית היא זכתה במימון, אמנם צנוע ביותר אבל לפחות התאפשרה. כמו כן העיתונאי גל אוחובסקי שהופיע בסדרה הוא גם רעיון מצויין של כחלילי כל מהלך הסדרה צילומה , כולל טקסטים של הניתוח הפוליטי תרבותי הם שלי ושלי בלבד למרות שבראש כל פרק אני מוזכרת כיוצרת הסדרה ויחד איתי מוזכר גם רון. אני הייתי ה"תחקירנית" של הסדרה כמו ששמעון בלאס הוא התחקירן של הספר שלו. אני מודעת לכך שהמרחק שלך מישראל לא מאפשר לך את מלוא האינפורמציה על תהליך היצירה של 'ים של דמעות', אבל אני בטוחה שגם תקווה אם הייתה בחיים לא הייתה רוצה לחמוס ממני את יצירתי ולהגיד שהיא שלה. יש לציין שהזכרונות שמעלה תקווה בסדרה מאשקלון בילדותה הם יפים ושלה בלבד. לקראת סוף העשייה של הסדרה התברר שתעשיית המוזיקה המזרחית היא דג מסחרי שמן ומייד נדרסו כל אלה שלחמו בשבילה ועלו כל אלו שהתעשרו ממנה. ברצוני לציין שעל השנים שהשקעתי בעשיית הסדרה הזאת קיבלתי שלושת אלפים דולר בלבד כלומר בחינם. יום אחד שיכתב משהו היסטורי על עשיית הסדרה הזאת יהיה אפשר ללמוד הרבה שסיסמאות כמו פמיניזם מזרחיות וסולידריות נמחצות כמו זבוב עלוב כשהכסף והכוח מופיעים בשער . לצערי במשך שנים רבות לא היה באפשרותי להגיב באופן מסודר בכל פעם שהסדרה נזקפה לזכותם של אחרים. אין לי בעיה להתייצב בבית משפט מול מישהו שיטען שאלו אינן העובדות .

  4. שיקו

    שוש יקרה מאוד מאוד: יתכן כמובן שאני טועה אבל בכל זאת לא חושב שיש איזו סתירה בין מילותיך את לבין מה שנכתב כאן למעלה. גם איני חושב שבאיזשהו מקום הומעטה העשייה המבורכת והמכרעת של רון ושלך לסדרה. הרי אתם עשיתם אותה! זה גם נראה לי ברור וגם נדמה לי שכך גם נכתב למעלה! מה שכן הודגש כאן הינו חלקה הפומבי והציבורי של תקוה, פניה וקולה בעניין ובסדרה כמו גם העובדה שבין אם לטוב או לרע תקוה היא שהייתה ה"פנים המזרחיות הביקורתיות" ביחס לכל הצופות והצופים הישראלים בסדרתך. אם אני מבין נכון הרי שזו הייתה בחירתכם החלטתכם שלכם להעמיד את תקוה ב"פרונט" בעוד שאתם עושים הכל מבחינת התחקיר, הבימוי והעריכה. אני מתנצל בכל לב אם פגעתי בך באופן כלשהו. זו כמובן לא הייתה מעולם כוונתי. מבקש לפיכך את סליחתך ומחילתך היום, ביום השנה השני לפטירתה בטרם עת של תקוה. שמרי על עצמך ובבקשה המשיכי לכתוב על מוזיקה ועל הכל כפי שאת עושה עבור כולנו. (אגב אני דווקא נמצא די הרבה בארץ שלא כמו שאת מניחה). שבת שלום עכשיו וגדול לך ולכולם/ן.

    1. שושנה גבאי

      ושמחה שישרנו בינינו מספר אי הבנות.

  5. שאול סלע

    http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/06/23/%D7%9B%D7%A9%D7%96%D7%94%D7%91-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/

    http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/09/16/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%94/

    http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/07/11/%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A4/

  6. שיקו

    אני מצר על עצם העובדה שוש שאני כלל חש שעלי להוסיף את המילים הבאות. מעולם לא הטלתי ספק באשר למקומך המכריע והמרכזי באשר לסדרה (ןאף גם לעולם לא אעשה זאת). אבל כדי להיות מעט יותר בהיר וממוקד שוש אזכיר רק משפט אחד שכתבת:

    "אני בטוחה שגם תקווה אם הייתה בחיים לא הייתה רוצה לחמוס ממני את יצירתי ולהגיד שהיא שלה." אז למען הסר כל ספק שהוא:

    1. גם אני בטוח כמוך שזו הייתה עמדתה של תקוה לו הייתה עמנו.
    2. לא חמסתי בעבר, אינ י חוס עתה ואף לא אחמוס בעתיד דבר ממך.
    3. מכאן שאני לא מסכים איתך לחלוטין שזה מה שמשתמע מהרשימה הנ"ל וזו הסיבה שהייתי מבקשך לקרוא אותה שוב ברוגע.

    4. לבסוף, תקוה היא זו שמדברת בסדרה כולה בין אם לטוב או לרע. אני מניח שאת לא מציעה כאן במילותיך שאת היא זו שאמרה לתקוה מה לומר או לא לומר, או שאת זו ששמת מילים בפיה באשר לאיך לנתח את העניינים, וכיוב. אני יודע שזה לא כך מהסיבה הפשוטה שאף גבר או אשה בעולם (וזה כולל אלה שוחט, עמיאל אלקלעי וכל האחרים שמכירים אותה) יכול היה לומר לתקוה מה לומר או לא לומר על כל נושא שהוא.

    נובע מכל מה שלמעלה שוש ש- 400 מילותי הקצרות כאן התייחסו במידה הראויה אך ורק לתרומתה של תקוה לסדרה שלך ושל רון ואני מניח שגם את גורסת שהיא תרמה קצת. כל השאר שטענת נראה לי כהכנסה לא מוצדקת ולא ראויה של מילים לפי. אני מבקש שוב לאחל שבת שלום כמו גם תודות על כל כתיבתך ופעולותייך לאורך שנות העשייה הרבות. ברגשי כבוד, שיקו.

  7. אילנה

    אני יושבת במחוזות רחוקים צופה בנופים קסומים ומקריאה לחברה יקרה, את ההספד לתקוה.
    לפני קריאת ההספד העלינו זכרונות מתקוה כל אחת מאיתנו מהכירות שונה ומאוד קרובה של תקוה – פוליטית, חינוכית, פמיניסטית, מזרחית ומעל לכל בת אדם. חמה, אוהבת, מקריבה ומאוד, מאוד מצחיקה בעיקר בשיחות שלנו בעיראקית.
    לקרוא את התגובות הנמוכות, המתחשבנות, הקטנוניות , גם אם חלקן נכונות היסטורית מקומן לא כאן. מיצאו במה אחרת. זה מבייש בעיקר אתכם.