"הכרזת הקונפדרליזם הדמוקרטי" של עבדאללה אג'אלאן
תנועת המחתרת הכורדית פק"ק ("מפלגת העובדים של כורדיסטאן") עלתה לאחרונה לכותרות שוב בשל תפקיד המפתח שהיא משחקת במערכה להדיפת "המדינה האיסלאמית" בצפון עיראק. על רקע של מה שנראה כמו התרסקות של המרקם החברתי ברחבי המזרח התיכון לרסיסי זהות דתית ואתנית והתחזקות של פונדמנטליזם ומיליטריזם, הפק"ק חריג בחזון הסוציאליסטי והפמיניסטי שהוא נושא. הארגון נבנה בתחילה על פי מודל של ארגון גרילה לניניסטי-מאואיסטי, אך מאז שנות התשעים, על רקע שקיעת הגוש הסובייטי ומצבו הייחודי של העם הכורדי – הפזור בכל העולם – הוא מחפש אחר דרכים יצירתיות לקדם את מאבקם של הכורדים לשוויון וחירות.
מנהיג הארגון עבדאללה אג'אלאן (Abdullah Öcalan), המרצה מאסר עולם בטורקיה, פירסם בראש השנה המסופוטמי העתיק נוורוז של שנת 2005 את "הכרזת הקונפדרליזם הדמוקרטי", המובאת כאן בתרגום. אף שיש בהכרזה קטעים סתומים ותמוהים, היא מהווה ניסיון מוקדם ומעניין מאד להתמודדות שמאלית עם המציאות החדשה של התרסקות מדינות הלאום באזור. היא מובאת כאן כמחווה ללוחמות ולוחמי הפק"ק, הנלחמות על הישרדותן של כמה מן הקהילות העתיקות בעולם ועל יצירתו של עולם חדש מתוך עיי החורבות הניבטים אלינו בעיראק היום.
+ + +
הכרזת הקונפדרליזם הדמוקרטי / עבדאללה אג'אלאן
אל העם הכורדי ואל הקהילה הבינלאומית,
אנו חיים בתקופה היסטורית שמגלמת עבור האנושות הן אפשרויות של פיתוח אדיר והן סכנות גדולות. המזרח התיכון עובר תקופה של סכסוך וכאוס, שזכתה לשם "מלחמת העולם השלישית", ובמרכזם של סכסוכים וסתירות אלה עומדת כורדיסטאן. על אף הניסיונות לשמר את המצב הפוליטי הקודם וניסיונותיהם של כוחות ההון הגלובלי למצוא פתרונות ההולמים את האינטרסים שלהם, מבקשים העמים לפתח מערכות דמוקרטיות משל עצמם, המבוססות על חירות, ולהתגבר על המצב הנוכחי של כאוס וסכסוך. להלן סיכום קצר של הנקודות העיקריות:
1. הבסיס לכל התפתחותה של האנושות במאה התשע-עשרה הוא המהפכה החקלאית שהחלה במערכת האקולוגית של הרי הזאגרוס [לפני כעשרת-אלפים שנה – מ"ק]. במאה ה-19 חלה המהפכה הגדולה השנייה, היא המהפכה התעשייתית. מהפכה שנייה זו שיחקה תפקיד חשוב בפיתוחן של "מדינות לאום". אך מערכת מדינות הלאום הפכה למכשול חמור בפני התפתחות החברה, הדמוקרטיה והחירות מאז סוף המאה העשרים.
2. זכות ההגדרה העצמית של האומות פורשה כזכות להקמת מדינת לאום. מודל האומות המאוחדות המבוסס על מדינות הלאום אינו עובד. מדינת הלאום היא המכשול בפני התפתחותו. מלחמת המפרץ והמצב הנוכחי בעיראק מוכיחות טענה זו.
3. המוצא היחיד ממצב זה הוא הקמתה של מערכת קונפדרלית דמוקרטית שתשאב את כוחה ישירות מהעם, ולא מגלובליזציה המבוססת על מדינות לאום. לא מדינות הלאום ולא הגלובליזציה המייתרת אותן הן בנות קיימא. האימפריאליזם כושל בניסיונו לפתח מודל חלופי רציני. אי לכך המשבר של השיטה מחריף.
4. עקב כך החלופה היחידה היא הקונפדרליזם הדמוקרטי, מודל ארגוני כמו-פירמידלי. כאן הקהילות הן מי שמשוחחות, מתווכחות ומקבלות החלטות. מהבסיס ועד הפסגה יהוו הנציגים הנבחרים מעין גוף מתאם רופף. הם יהיו נציגיו הנבחרים של העם למשך שנה אחת.
5. מערכת של קונפדרליזם דמוקרטי תהיה הבסיס לפתרון בעיות המזרח התיכון. השיטה הקפיטליסטית ולחץ הכוחות האימפריאליים אינם מובילים לכיוון הדמוקרטיה, אלא לשירות האינטרסים שלהם. המשימה היא לסייע בפיתוחה של דמוקרטיה הצומחת מן השורשים. הקונפדרליזם הדמוקרטי הוא שיטה הלוקחת בחשבון את ההבדלים הדתיים, האתניים והמעמדיים בחברה.
6. עבור כורדיסטאן, עם זאת, הקונפדרליזם הדמוקרטי הוא תנועה שאינה מפרשת את זכות ההגדרה העצמית כבאה לידי ביטוי בהקמת מדינת לאום, אלא מפתחת דמוקרטיה משלה על אפם של הגבולות המדיניים. המבנה הכורדי יתהווה דרך הקמתה של פדרציה כורדית החוצה את גבולות איראן, טורקיה, סוריה ועיראק. בכך שיתאחדו ברמה גבוהה יותר, ייצרו אלה מערכת קונפדרלית.
7. בתוך כורדיסטאן הקונפדרליזם הדמוקרטי יכונן אסיפות כפר, עיירה ועיר ויניח בידי נציגיהן את כוח קבלת ההחלטות האמיתי, כך שבפועל העם והקהילה הם שיחליטו. האירועים בעולם כולו, כולל המזרח התיכון, והמצב בכורדיסטאן הובילו למסקנה שפיתוח של קונפדרליזם דמוקרטי הוא חובה היסטורית בלתי-נמנעת. התחלת בפיתוחו, קידומו והקמתו של קונפדרליזם דמוקרטי ביום זה של נוורוז, זהו צעד מתקדם, מרגש ומשחרר מבחינה היסטורית.
הקונפדרליזם הדמוקרטי של כורדיסטאן אינו מערכת מדינתית, אלא מערכת דמוקרטית של עם ללא מדינה. מערכת זו, עם הנשים והנוער בראשה, תאפשר לכל מגזרי החברה לפתח ארגונים דמוקרטיים משל עצמם. זוהי פוליטיקה שאותה מוציאים לפועל אזרחים חופשיים ושווים תוך בחירה חופשית של נציגיהם האזוריים. היא מבוססת על עקרונות כוחה שלה ומומחיותה שלה. היא שואבת את כוחה מהעם ובכל תחומי החיים, כולל הכלכלה, היא תשאף לאספקת צרכיה בעצמה.
הקונפדרליזם הדמוקרטי הכורדי שואב את כוחו משורשיו ההיסטוריים של העם ומהזהות התרבותית העשירה, בעלת השורשים העמוקים, של מסופוטמיה. הוא מבוסס על המבנה הקהילתי הדמוקרטי של החברה הטבעית. משך כל תולדותיהם העדיפו הכורדים ארגון חמולתי וקונפדרציות שבטיות ונאבקו נגד ממשלות ריכוזיות. הקונפדרליזם הדמוקרטי מבוסס על מציאות חייו של העם הפטריוטי ועל חייו החופשיים, ועל ניסיונו הרב של הפק"ק בארגון מבנים דמוקרטיים במשך שלושים שנות מאבק בכל התחומים, במיוחד בבתי הכלא ובהרים שם נפלו אלפי חללים.
הקונפדרליזם הדמוקרטי מבקש ונאבק לקידומן של רפורמות עמוקות שיפתחו את הדרך לדמוקרטיה ויסירו את המכשולים בפניה הדמוקרטיזציה. מהיום הלאה, שלושה חוקים יהיו בתוקף בכורדיסטאן: חוק האיחוד האירופי, חוק הממשלה הלאומית, והחוק הקונפדרלי הדמוקרטי. כל עוד יכבדו ממשלותיהן הלאומיות של איראן, עיראק, טורקיה וסוריה את החוקים הקונפדרליים הדמוקרטיים, יכבד העם הכורדי את חוקיהם ויתור אחר מכנה משותף.
הקונפדרליזם הדמוקרטי מבוסס גם על עקרון ההכרה בזהויות התרבותיות ושימורן, כמו גם בקידום זכות חופש הביטוי. לשם כך הוא שם לעצמו למטרה ראשית לפתור את הבעיה הכורדית באמצעים דמוקרטיים, להשיג הכרה בזהות הכרודית בכל הרמות ולפתח ולקדם את השפה והתרבות הכורדית.
עקרון הקונפדרליזם הדמוקרטי מקדם מודל אקולוגי של החברה. הוא מנוגד לכל סוגי הדיכוי המיני ומבקש להתגבר עליהם באמצעות המאבק לשחרור הנשים. הוא מבקש לכונן דמוקרטיה בכל מעגלי החיים של החברה הכורדית, על בסיס האקולוגיה והשוויון בין המינים ועל בסיס המאבק נגד כל סוגי הריאקציה והשמרנות. הוא מחבר בין זכויות הפרט וחירויותיו לבין פיתוח הדמוקרטיה.
הקונפדרליזם הדמוקרטי מבקש לפתור את בעיות החברה ללא פנייה לאלימות וככזה הוא מבוסס על מדיניות של שלום. הוא יעמוד על זכותו להגנה עצמית לגיטימית בפני כל מתקפה על ארצו, עמו, וחירויותיו ונגד כל הפרה של זכויותיו.
הקונפדרליזם הדמוקרטי הוא תנועתו של העם הכורדי לכינון דמוקרטיה ושיטה חברתית משלו. הוא ביטויה של חברה דמוקרטית, העולה על כל מבנה לאומי. הוא מבוסס על חירויות וזכויות אזרחיות, חברתיות, כלכליות, תרבותיות, מיניות ואתניות. הוא חותר לאחדות בין ארגונים אקולוגיים וקהילתיים ובה בעת מייצג את הארגון המושל כביטוי לחברה המאורגנת. על בסיס זה קורא אני לכל מגזרי החברה, ובמיוחד לנשים ולנוער, להקים ארגונים דמוקרטיים משל עצמם ולמשול בעצמם.
הקונפדרליזם הדמוקרטי הוא ביטוי האחדות הדמוקרטית של הכורדים המפוזרים על פני ארבע מדינות ובכל רחבי העולם. הוא מבקש לפתור את בעיותיה הפנימיות של האומה הכורדית בדרך האחדות המדוקרטית. הוא רואה את הנטייה ליצירת מדינת לאום המבוססת על לאומנות כהמשכה של הבנה מיושנת של מדינת הלאום. כיוון שהמודלים הללו אינם יכולים לפתור את הבעיה הכורדית או לסייע לעם הכורדי בפיתוח החברה הכורדית, אני קורא לכוחות הללו להיפתח לדמוקרטיזציה ולהצטרף לקונפדררציה על בסיס אחדות לאומית דמוקרטית.
הקונפדרליזם הדמוקרטי מבוסס על הבנה דמוקרטית עמוקה ותחושת חירות, הוא אינו מבדיל בין עמים ומגן על שוויונם וחירותם של כל העמים. הוא מחליף את מדינת הלאום הריכוזית המבוססת על גבולות. הוא הבסיס לאחדות העמים והכוחות הדמוקרטיים במזרח התיכון. הוא מכונן את יחסיו עם מדינות שכנות על בסיס השוויון וחופש הזכויות האזרחיות, החברתיות והתרבותיות. לשם כך קורא אני לכל עמי האזור להתאחד במסגרת הקונפדרציה הדמוקרטית, וקורא אני לארצות השכנות לנקוט בעמדה דמוקרטית.
הקונפדרליזם הדמוקרטי מתנגד לאימפריאליזם הגלובלי ותר אחר דמוקרטיה גלובלית של העמים. זוהי המערכת בה ראוי לכל העמים ולכל האנושות לחיות במאה ה-21. כך ייפתח הפתח לקונפדרליזם דמוקרטי גלובלי, לעידן חדש. אני קורא לאנושות ליצור עולם חדש תחת מטריית הקונפדרליזם הדמוקרטי הגלובלי.
אני מאמין כי ההכרזה על הקמתו של ה"כומה כומאלן כורדיסטאן" (קונגרס העם של כורדיסטאן), כביטוי לקונפדרליזם הדמוקרטי ולאחדות העם הכורדי, ביום נוורוז זה של שנת 2005, מסמנת את כינונה של תפיסת עולם ודרך חיים חדשה עבור עמנו. אני קורא לכל עמנו לכונן דמוקרטיה משל עצמם, לאחד ולמשול בעצמם תחת דגלם (השמש הצהובה עם הכוכב האדום על הרקע הירוק). את הדגל הזה אשא בגאון בעודי ממשיך לשאת בחובותיי כמנהיג. ביום זה של אביב, יום קרוב יותר אל החירות מימי אביב עברו, אברך את עמנו ואת עמי האזור בנוורוז שמח. בברכה חמה.
עבדאללה אג'אלאן
כומה כומלן כורדיסטאן
20 במרץ 2005
תרגם מאנגלית: מתן קמינר, על בסיס התרגום מטורקית לאנגלית באתר KurdishMedia
לקריאה נוספת:
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
ההגיון של דמוקרטיה לא מדינתית עמד במובן מסוים ביסוד של המחאות השונות של 2011, כמו למשל ב-occupy למיניהם. בישראל היה לזה פוטנציאל אבל החשיבה החברתית-אזרחית בישראל היא מפגרת עשרות שנים אחרי העולם (וההגיון) אז זה לא הלך לשום מקום ברמה הארצית, אלא דווקא יצר את הנסיגה לפוליטיקה של יש עתיד. קבוצות כמו הלא-נחמדים, המעברה, דיור ציבורי ועוד מגלמים את ההגיון הזה, ובעיקר את הפוטנציאל של ההשתחררות מכבלי הלאומיות הישראלית.
אז יש עתיד, אבל לא עם יש-לפיד.
תודה למתן על התרגום והבאת הדברים.
זה בטח שונה מאוד מרב העמדות של קבוצות אתניות/דתיות באיזור ובודאי שקשה לצפות את ההתפתחויות העתידיות. אעיר רק שלכורדים יש שלד בארון וזה השת"פ שלהם בג'נוסייד הארמני ב1915. כנראה שאז הזהות האיסלמית סונית( שזו הית הדת השלטת
גם שלטון פוליטי השולטן הטורקי היה גם החליפה האיסלמי ) שבגינה הם היו אז שווי זכויות עם יתר הקבוצות הסוניות,היא שקבעה את נאמנותם לממשל העות'ומני.
מדינות הלאום המתפרקות הן מדינות המבוססות על לאום פוליטי, אשר מתאפיין בטשטוש הקבוצות האתניות והכללתן במסגרת אזרחית כוללת. התפרקות זו החלה כבר בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים של המאה הקודמת (צ'כוסלובקיה, בריה"מ). תופעה דומה ניתן לזהות בהתפרקות גרמניה המזרחית, והצטרפותה לגרמניה המערבית, ליצירת מדינת לאום גרמנית אתנית. כלומר, מדינות הלאום הפוליטיות-מדינתיות מתפרקות ומפנות מקום למדינות הלאום האתניות. כך, נאום אוג'אלאן שאף להיפרדות אתנית מתורכיה הפוליטית, ולחילופין – ליצירת קונפדרציה שתורכב ממדינה תורכית ומדינה כורדית. הרכבה האתני הנוכחי של תורכיה הוא שריד לאימפריה העותמאנית.
הרעיון הזה נראה כמו אשלייה שנובעת מהייאוש לפתור את השאלה הלאומית הכורדית בהקשר המדיני של דיקטטורות קפיטליסטיות.
האשלייה הזאת יכולה להתחזק בגלל החולשה הזמנית של מנגנוני המדינה בעיראק וסוריה, אבל היא עדיין לא יותר מאשלייה.
כל פתרון פוליטי מצריך הרי כוח שיש לו את האינטרס והיכולת לגרום לפתרון להתממש. כאן אין שום כוח כזה.
הבעיה הכורדית היא בעיה לאומית-דמוקרטית שלא יכולה להיפתר בלי מהפכה חברתית במזרח התיכון. כל "פתרון" קסם אחר פשוט זורע אשליות.