למות אתמול או למות מחר, יומן מלחמה

מרפיח עד סחמאתא, מח'אן יונס אל דיר יאסין ומעזה אל יאפא – מצב אחד שלא מתיישן ולא עוצר על מקומו. מלווה בפסקי זמן רק על מנת לשנות את נקודות הציון של ההרס, והעברת הטנקים מן הצפון אל הדרום, ומן המערב אל המזרח. הסופר סלמאן נאטור משרטט את המלחמה האחרונה, בינתיים

1.
אני בארצות הברית, אלוולאיאת אלמתחדה, שבשפתנו הזועמת אנו קוראים לה אלווילאת אלמתחדה, כלומר אסונות הברית.

הכל כאן גדול ומנופח. הבתים, הגשרים, המכוניות. במסעדה אתה מזמין ארוחה. היא מאחרת להגיע, וכשהיא מגיעה אתה נבהל מגודלה שכן היא מספיקה לחמישה אנשים. לכאן באנו בכדי לדבר על סכסוכים בעולם ובאזורנו.

הוי אמריקה! את הסכסוך, את האויב ואת השופט! הסירי מעלינו את ידך הגדולה והתפוחה משומני העולם והנפט הערבי! הסירי את ידך כדי שהשלום ישרור גם בעולם וגם באזורנו!

אני אומר זאת בתוך הבית של אמריקה. בעיר שאינה גדולה. על גדות נהר שאינו גדול. כאילו המקום הזה אינו באמריקה.

אתה נפעם באמריקה מכל דבר, מגדול עד קטן, ויותר מכל, ממרחביה שאין להם גבולות. ואילו אצלנו בארצנו הקטנה והטובה, מציירים לנו גבולות ובתוך גבולותינו שופכים את דמנו.

 

2.

להרוס בית על יושביו ולהטיל על בעליו את האחריות למותו, זהו פשע כפול נגד האנושות.

אמרנו להם: יש לכם שלושים שניות, או עשר דקות, להתפנות.

מדהים הוא המשפט הזה, משום שהוא מסיר אחריות מרוצחי ילדים.

אם חיי הילדים כל כך חשובים בעיני רוצחיהם, מדוע מפציצים את בתיהם?

ההתראה הזאת היא חלק בלתי נפרד מן הפשע. היא ההקדמה.

מה אכזרית השאלה: האם עדיף שיפציצו עם התראה או בלי התראה? כאילו שיש מוות עדיף.

 

3.

ילדים ששיחקו על חוף הים בעזה,

אמם לא נרדמה באותו הלילה.

האם נרדם מי שהרג אותם?

kids_gaza

מאלטנטורה עד אלשג'אעייה,

שפטו את פושעי המלחמה.

עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

 

4.

מי שזורע חורבות באדמת האחרים,

לא יישאר על האדמה עליה הוא יושב.

אם תעלו את האדמה באש,

האם תחרשו את הים?

 

5.

נולדתי לאחר מלחמת 48'.

התחלתי את לימודי בבית הספר ביום שבו פרצה מלחמת 56'.

סיימתי את לימודי התיכון במלחמת 67'.

נישאתי במלחמת 73'.

אנחנו היום במלחמת 2014,

לאחר מלחמת 2009,

ואחרי 2006,

ואחרי 2000.

 

6.

הוכרזה הפסקת אש הומניטרית למשך 12 שעות.

כך יוכלו תושבי תל אביב לצאת אל הים ותושבי עזה לחלץ את הגופות מבין ההריסות.

ברי המזל הם אלה שמותם נדחה למלחמה הבאה.

מה ארור הזמן הזה.

עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

7 באוגוסט 2014. צילום: UN Photo/Shareef Sarhan

7.

לו היה רוצה העולם למנוע את הטבח, היה עולה בידו.

לו היו רוצים הערבים למנוע את הטבח, היה עולה בידיהם.

מדוע הם שתקו לפני 65 שנים?

אין מוסר במלחמה: התוקפן מרוויח את המלחמה במעט הצדק שיש בידיו, הקורבן מפסיד את המלחמה במעט האי-צדק שיש בידיו.

מדינה דמוקרטית חילונית אחת מן הים עד הירדן – זהו האופק לאחר שיתפזר האבק.

מאזן הכוחנות יתערער ובמקומו יבוא מאזן המוסר.

 

8.

במלחמה, אני לא משווה ולא מדמה.

כל קורבן הוא עולם ומלואו.

איש עזתי טוב השאיר מכתב בכיסו: "אני חייב עשרה שקלים לשני אנשים".

הוא הזכיר את שמם, ומת.

אנס קנדיל, צעיר עם חיוך על פניו כתב בפייסבוק: "ריבון העולמים! רחם עלי! מאתמול לא ישנתי. שיפציצו כבר את הבית ויתנו לנו לנוח!"

הפציצו את הבית. החיוך נותר על עמוד הפייסבוק, והוא מת.

אנס קנדיל, הרוג מהפגזות צה"ל ברצועה. הדבר האחרון שכתב בפייסבוק: "מאתמול לא ישנתי, תפגיזו את הבית וחלאס - בואו נגמור עם זה"

ההיסטוריה היא עולם ומלואו.

לא הצלחתי לשלוט ברגשותיי.

הלכתי לחפש מחדש את יומנה של אנה פרנק.

 

9.

במלחמה הזאת, לא מכובד להיות ערבי,

לא מכובד להיות בן אדם,

לא מכובד להיות.

במלחמה הזאת, אל תחפש את הכבוד,

חפש את האדם שבתוכך!

במלחמה הזאת, לא נשאר דבר כפי שהיה.

מצב של הרס ופירוק מוחלט.

בעזה תחילה, ובכל מקום סביבך.

המלחמה אינה מייצרת ניצחונות,

המלחמה מייצרת תבוסות בלבד.

המובסים הטיפשים ביותר הם אלה שצוהלים למלחמה.

במלחמה הזאת ירבו הרוקדים,

כאשר יספרו את הגופות…

מה נוראה המלחמה הזאת.

מה נוראה!

 

10.

מי הם?

הם הפרשנים אשר מייעצים לפולשים כיצד ליעל את ההרג.

הם אשר רואים רק מה שמראים להם הרוצחים על מסכיהם.

הם אשר לא יודעים או יודעים ולא מודים שהמלחמה התחילה לפני מאה שנים.

הם אשר מתעבים אותך רק משום שאתה ערבי.

הם אשר מקווים שתהיה שם, כדי שיהיה קל יותר להורגך.

הם אשר רואים בעצם היותך כאן את חורבן חלומם הגדול.

הם המתעשרים מתלאות אחרים.

הם אשר תולים את הדגל על מכוניותיהם כדי להפגין את גזענותם.

הם אשר מאמינים כי על הפולשים למחוק ארץ על יושביה.

אני מקווה, ידידי, שאתה לא תהיה אחד מהם, בכדי שנוכל לחיות בשלום.

parshanim

 

11.

כאשר תסתיים המלחמה יתחילו הצדדים בהכנות למלחמה הבאה.

התוקפן ישקוד על פיתוח שיטות חדשות של הרג וחורבן, והקורבן ישקוד על דרכים להישרדות ולשמירה על חיי הילדים.

אם תרצה לדעת את דרגת מוסריותך, עליך לשאול את עצמך: האם אתה עם פיתוח אמצעי ההישרדות או פיתוח אמצעי הלחימה.

עם התוקפן או עם הקורבן?

עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

 

12.

בפייסבוק של החבר וג'יה סמעאן, בן הכפר סחמאתא הגלילית, אשר לא נלאה מלחזור אל זיכרון כפרו, התפרסמה תמונת הכפר אותו הרסה הברבריות בשנת הנכבה.

כמה נבונה המחווה הזו בימים אלה, בהם גודשות את העיתונים והמסכים תמונות ההרס, ההרג, המחיקה והברוטאליות באמצעים המתוחכמים והמתקדמים ביותר.

מרפיח עד סחמאתא, מח'אן יונס אל דיר יאסין ומעזה אל יאפא – מקרה אחד. מצב אחד שלא מתיישן ולא עוצר על מקומו. מלווה בפסקי זמן רק על מנת לשנות את נקודות הציון של ההרס, והעברת הטנקים מן הצפון אל הדרום, ומן המערב אל המזרח.

לא נשאר שדה שלא עלה באש, מבנה שלא נהרס, או בית שלא התמוטט על ראשי בעליו.

אם יש מישהו שרוצה לדבר על שלום ופיוס – שיחזור לסחמאתא, שם מתחיל כל הסיפור.

כל אלה אשר סגרו וחתמו את תיק הנכבה, הם שותפים להמשכיותה.

המלחמה האחרונה אשר לא הסתיימה, עוד תפתח את כל התיקים.

כל המושגים של השיח הנוכחי, מקבלים משמעות כפי שהייתה להם אז, במלחמה הראשונה.

מה שהיה לפני המלחמה הזאת, הוא לא מה שיהיה לאחריה.

אם נרצה להיות מוסריים, עלינו לשאול את השאלות הקשות. את עצמנו תחילה ואת האחר אחר כך.

אם לא, אזי כל מתינו הסתלקו מבלי שהותירו כל צוואה.

עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

080330-suhmata-48_1

 

13.

נראה שישנם כאלה שרוצים להחזיר את הכל למה שהיה לפני המלחמה. בפלסטין, בישראל ובעולם. בשבילם מה שהיה הוא מה שיהיה.

אולם מה באשר לאנשים אשר איבדו את היקר מכל? את בני משפחתם, רכושם, תקוותם, חלומם ושמחתם?

מה יגיד כבוד הנשיא לאם ששכלה את ילדיה ובעלה. או ליתום אשר איבד את הוריו. או למשפחה שכיפת השמים הפכה לתקרת ביתה, החושך לקירותיו והאדמה למזרן עליו היא ישנה?

בינתיים ימשיך הגנרל אשר נתן את פקודות ההרג וההרס להתפאר בגבורתו על גופות החפים מפשע. גם אחרים מתפארים בו.

בינתיים ימשיכו המושחתים, הרוצחים, הטיפשים והמטומטמים לשבת על כיסאותיהם. הם ימשיכו לעסוק בניאוף פוליטי, כפי שהיה קודם לכן, כדי לשכנע אותנו שהם גיבורים רק משום שהם ניצלו מן המוות.

 

14.

שאלון אישי לכל מי שקורא דברים אלה:

האם נשארת כפי שהיית?  

האם אתה שואל את כל השאלות?

האם הבנת את החיים במשמעות אחרת?

האם אתה מבין את המוות במשמעות אחרת?

האם הגבורה נראית היום באור אחר מאשר קודם לכן?

האם נוצרה שפה אחרת ולקסיקון נכון למושגים: צדק, מוסר, כבוד, הישרדות, התנגדות ופשע?

 שג'עייה

15.

הכרזתי על הפסקת אש ביני ובין עצמי, כדי לאפשר לי לחפש מה הוא היפה ביותר, ההגון ביותר והמעודן ביותר.

אינני יודע להיכן אלקח מכאן, אבל אני יודע ששום דבר לא יוותר על מקומו כפי שהיה בעידן הקודם.

נקרא לזה: המהפכה של האדם הפשוט.

עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

 

16.

הֻדְנָא?

הפוגה בין שתי מלחמות?

הֻדְנָא בכדי לבחור את המוות שגזר גנרל: למות אתמול או למות מחר.

שתהיה הֻדְנָא, אבל לא רק בעזה.

אחרי המלחמה הזאת, כל מקום הפך לעזה וכל מקום זקוק להֻדְנָא.

במלחמה הזאת נרצח המצפון, נפצעו הרגשות, התרסקו הערכים, הופץ הכזב ופשט הרוע, התחפרה הגזענות ופרצה השנאה.

צילום: UN Photo/Shareef Sarhan

 

17.

הֻדְנָא?

שתהיה בשביל התבוננות פנימית והתחשבנות עם האחרים.

עוד יבוא הסיבוב הבא. כיצד תשרוד? כיצד תחמוק מן המוות? כיצד תציל את עורך? כיצד תחזור אל ערכיך ואנושיותך? כיצד תהפוך המדבר לגן עדן שמתחתיו זורמים הנהרות לא בשמים אלא על פני האדמה? כיצד תנקה את עצמך מן הצביעות. מן היהירות. מסיפורים על גבורה כוזבת. מגזענותך הפרימיטיבית. מן האנוכיות חסרת המעצורים. מעצמיותך המוטרדת. מתודעתך המעוותת. מכעסך על האנשים. מנפשך האומללה. מקידוש הכוח. ממציאת המפלט בנשק קטלני. מהתבהמותך למראה חלקי הגופות. מקהות חושיך למראה סצינות החורבן.

 

18.

אינני יודע מדוע לוקחת אותי ההֻדְנָא המפוברקת הזו אל השירה הערבית הקלאסית. לא חיפשתי שם את הקצידות על ההתלהמות וההתרברבות כדברי אלְמֻתַנַּבִּי: "הסוסים, הלילה והמדבר מכירים אותי", ולא חיפשתי שירי בכי על שרידי אהובים. הגעתי אל אִמְרוּ אלְקַיְס, משורר הג'אהליה, בתארו את סוסו, אל הגיונות המוסר של אבו אלְעַלָאא אתַּנוּחִ'י אלְמַעַרִּיּ, אל השובבות של אלשנפרא והמיסטיקה של אבן אלרומי, אל הקתרזיס של אלחלאג' וההגות של אבן ערבי, עד הפילוסופיה של ג'בראן ח'ליל ג'בראן, איליא אבומאדי, אנסי אלחאג', אדוניס, ואל אלו אשר את שירתם וחייהם אנו מכירים מפה.

אני שב אל הרטוריקה הערבית ואל תקופת הנאורות ואל מה שהעניקו לנו תולדות ימינו הרחוקים.

אתה/זאת אומרת אני, שב אל העבר שלנו בשמחה, ואתה/זאת אומרת אני, שב מהעבר שלנו בעצב.

לעזאזל, איך הגענו למה שקורה לנו היום?

עצרו את הטבח!
מנעו את הפשע הבא!

מערבית: יהודה שנהבשהרבני

+   +   +

לקריאה נוספת:

היא, אני והסתיו / פרק ראשון מהרומן של סלמאן נאטור

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. זיגפריד מורנו

    הפוסט הזה הוא דוגמא מפוארת של "חשבון נפש" חד צדדי, של הכאה על חזו של האחר.
    אנחנו (הישראלים) רחוקים מלהיות פטורים מחשבון נפש, אבל כל עוד תהיה זו חובתו של צד אחד, כל עוד תונצח הדיכוטומיה של "תוקפן" ו"קורבן", כל עוד תשמר חלוקת התפקידים המעוותת ("התוקפן ישקוד על פיתוח שיטות חדשות של הרג וחורבן, והקורבן ישקוד על דרכים להישרדות ולשמירה על חיי הילדים") – ימשך מעגל ההרס והמוות.

  2. מעלש

    אפשר להסכים עם כל הכתוב או עם רובו. זה אכזרי. זה לא אנושי. ילדים מתים כאן. רק שכדי להתקדם הלאה, צריך שכל אחד יקח אחריות כלשהי על מעשיו. זה לא חד צדדי הסכסוך הזה. תמיד מעציב אותי לקרוא מסמכים של אינטלקטואלים, כאלו שלא תחשוד בהם בקנאות דתית, או חלילה בבורות שלא מוצאים מקום לביקורת עצמית. מה אני בתור ערבי יכולתי לעשות אחרת. לדוגמא, אפילו בסייפה, התוקפן ישאר תוקפן והקורבן ישאר קורבן. אפילו לא בדל של שילוב בתפקידים. גם לא במרומז. אפילו לא למראית עין. די מייאש אם לומר את האמת. אך לא ממש מפתיע.

  3. נפתלי אור-נר

    התיגע בציבור הישראלי שטוף המוח וצר האופקים?

  4. שושנה גבאי

    תודה לסלמאן אל נאטור ולמתרגם יהודה שנהב -שהרבני

  5. אווה חדד

    לו ידעו קוראי "העוקץ" היקרים באיזו מהירות השתלט המתרגם המוכשר על השפה הערבית העשירה, היו עומדים משתאים ופעורי פה!
    אם תורשה לי קטנוניות ונוקדנות מה ,אעיר, כי אין בשפה העברית מילה כמו בכדי (המתרגם הנהדר בעל השפה הקולחת והעשירה, אינו צריך להפגע. מדובר בטעות נפוצה.), יש לומר כדי. זאת משום שאין צורך במקרה דנן באות ב' היידוע.

    אשר לפרגמנטים שהמתרגם בחר הפעם לתרגמם, דומתני כי הם לוקים ברגשנות יתר. מקצתם אף לוקים בסילוף היסטורי מסוים (וראה לעיל פירושיו על הנכבה),העדר ביקורת עצמית כמעט מוחלטת בנוגע לאחריות של הצד הערבי,החזרה על הסיסמא המטופשת בדבר מדינה אחת חילונית, והרי מי כמו מחבר הפרגמנטים, יודע כי העולם הערבי הגדול טרם עבר תהליך של סקולרזיצה,וזאת כמעט כשלוש שנים!בפיגור אחרי המערב. שהרי כל אימת שקם אוונגארד (החילוניות היא תכונה קונסטיטובית,אינהרנטית, מכוננת ממש של מושג האוונגארד),השליטים הערבים קיפדו את ראשו. נוסף על כך מן הראוי שהמחבר יקרא את ספרו הגדול של מקס ובר "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם". או אז יובהר לו באחת, כי האומה האמריקנית אינה נזקקת כלל לנפט הערבי. אחרי ככלות הכל מדובר באומה יוזמת,מלאת חיות,אנרגטית מאין כמותה, ועמוסה כמעט לעייפה בנפט משלה. בקצרה אולי האומה החרוצה ביתר.

    ואם בנפט ובעושר אגדי עסקינן (וראה לעניין זה את עושרן של סעודיה,האמירויות וקאטר),יכול היה עושר אגדי זה לפתור באחת את בעיית הפליטים, עדי כדי בניית חווילה מפוארת ובצידה בריכת שחייה לכל משפחה פלסטינית בעזה.
    מוטב לכותב מחונן כמו מר נטור להקיץ מההזייה בדבר מדינה אחת. היה לא תהיה! דומתני כי לאדם אינטליגנטי כמותו אין צורך לפרט מדוע החלום הזה לא יקרום עור וגידים.
    ושוב ברכות למתרגם המעשירנו בתופינים מהתוצרת הערבית!

  6. פריץ היקה הצפונבוני

    ממשלות ישראל וצבאה שולטים על כל פלסטין-א"י המנדטורית + רמת הגולן אמנם מחולקת: דמוקרטית למערבה חקו הירוק: . חופש דעה מסוים לכולם זכות הצבעה לכולם. חוסר שויון לחלקם. ומזרחה מליוני נתיניםחסרי זכויות.
    אני לא מבין את התשוקה למדינה חילונית דמוקרטית אחת. זאת אוטופיה שמלבד שוייץ
    שנוסדה לפני 800 שנה ,לא מצליחה בשום מקום. גם בבלגיה היא מקרטעת ובמדינות רבות מספרד מזרחה ,כל מיני קבוצות אתניות רוצות עצמאות: סקוטים קטלנים בסקים ולא אמנה את כולן. צ'כוסלובקיה התפלגה למרות הדמיון הרב בין צ'כים לסלובקים . כמעט אותה שפה. שלא לדבר על מלחמות הדמים של יוגוסלביה או בחלקים של ברית המועצות לשעבר. פתרון השלום האפשרי היחידי קבלת יזמת מדינות ערב לסיום הסכסוך.אני מסכים שמבחינת הפלסטינים נעשה להם ע"י המנדט הבריטי עוול גדול באפשרו הקמת מה שנקרא ,,הבית הלאומי היהודי" אבל זה לא פוטר את הפלסטינים מחשבון נפש. הנהגתם בקשה את הצדק האבסולוטי מבחינתם ולא ראו ולא התחשבו במציאות הזירה הפוליטית העולמית. התחברו לגרמניה הנאצית בבחינת ,,אויב אויבי הוא ידידי" וזו היתה האויב האמיתי כי בגלל הרדיפות הגרו יהודים רבים לארץ,גם משפחתי. היה על הנהגה זו לדאוג שלא יאונה ליהודים כל רע בארצות בהן ישבו.
    המרד הערבי 1936-9 דוכא באכזריות ע"י הבריטים וכוחם נחלש עד שלא יכלו לעמוד בפני הישוב היהודי ב1947 שלמרות נחיתותו המספרית היה חזק מהם בגלל המשק המודרני,
    הארגון החזק ואי תלותו במשק הפלסטיני-מנדטורי. למעט בעית התחבורה בין גושי הישובים היהודיים שתבעה קרבנות רבים.תמיד היתה עדיפות לכוח היהודי שהתגבר לא רק על הישות הערבית פלסטינית אלא גם על פלישת מדינות ערב. למרבה הטרגדיה ,ישראל סרבנית השלום והתוקפנית מסרבת אפילו לשלום המבוסס על הנכונות הפלסטינית למדינה מזרחה מהקו הירוק.

  7. גרי רשף

    ציטוט:
    "כאשר תסתיים המלחמה יתחילו הצדדים בהכנות למלחמה הבאה.
    התוקפן ישקוד על פיתוח שיטות חדשות של הרג וחורבן, והקורבן ישקוד על דרכים להישרדות ולשמירה על חיי הילדים.
    אם תרצה לדעת את דרגת מוסריותך, עליך לשאול את עצמך: האם אתה עם פיתוח אמצעי ההישרדות או פיתוח אמצעי הלחימה.
    עם התוקפן או עם הקורבן?
    עצרו את הטבח!
    מנעו את הפשע הבא!"

    לא הייתי מנסח את זה יותר טוב:
    התוקפן הפלסטיני יחפש דרכים יצירתיות לפגוע בעורף הישראלי – עוד מנהרות ועוד אמצעי רצח , ולא ישקיע דבר בהגנה על חיי אזרחיו ואיכות חייהם;
    והקורבן הישראלי שכדי לשמור על חיי ילדיו המציא את כיפת הברזל, ההתראה במסרונים, המרחבים המוגנים וכו' – ישקוד על דרכים להתגונן גם מפני המנהרות ופצצות המרגמה המכוונות לעוטף עזה.
    אם תרצה לדעת את דרגת מוסריותך, שאל את עצמך אם אתה בעד חפירת עוד מנהרות, הברחת טילים ואילתור קסאמים; או בעד שיפור כיפת הברזל ומציאת פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות.

    1. פריץ היקה הצפונבוני

      של הפלסטינים נגד התוקפנות הישראלית. אני בעד זכות להתנגד לכיבוש הקבוע. אני נגד הצביעות שרק לישראל מותר להתחמש עד לשינים ורק הפלסטינים נדרשים להיות מפורזים.אני נגד הוצאת ישראל למלחמה בדרכי שקר. אני נגד ההתעלמות ממאות ילדים שנרצחו ע"י צבא התוקפנות לישראל. אני כואב את כאב משפחות החילים שנפלו /נפצעו/ אבדו צלם אנוש במלחמות השולל של ישראל.אני נגד שטיפת המוח של ,,הסברת השקרים הישראלית". מי שרוצה לדעת מה קרה ילך למקורות חוץ.

  8. גדעון גיתאי

    אילו היה זה תלוי בנו היינו מזמן עוצרים את הטבח
    ומונעים את הפשע הבא

    אלא שיצרני הנשק זקוקים למלחמה כל שנתיים
    כדי שיוכלו לשווק את תוצרתם עם הסטיקר
    Proven in War

    וממשלת בְּנֶטַנְיָהוּ וְאִיבֶט היא הסוכנת שלהם
    כי 6,789 יצאני נשק חיים מזה
    ועוד מייצרים מוות
    ואותם אתה רואה מדליית אל כרמל שלך
    יורדים כל בוקר בכביש פרויד לעבודת השטן

  9. אבן איברהים

    לא שקראתי, כמובן, אבל החיפוש לא מצא אותה.
    נחשו מהי?

    סופשבוע זוגי עם עיסמאיל הנייה לזוכים.

  10. רתם

    אפילו בשמך יש מהשלום. רק עכשיו הרשיתי לעצמי לקרוא עד הסוף, כל כך הייתי מבועתת בזמן שזה נכתב , ועדיין קשה להאמין למראות שראו העיניים ושמעו האוזניים.
    תודה על זעקתך, דבריך שפוצעים ומנחמים בו זמנית. פוצעים את הפצע ומנחמים כי נמצאו לך מילים לבטא את מה שכל כך קשה היה למצוא לו מילים. תודה, ותודה ליהודה על התרגום