הו, רומיאו!

סורי, אבל עם כל הכבוד לזהויות הלאומיות וההשתייכות המשפחתית הפטריארכלית, לפני שאני נחלקת פה באיזו חלוקה שקבעו הגברים לפני 5,000+ שנים, לגבי מי שייכת לאיזה שבט רצחני, אני אשה. קריאה למרד
נעמית מור חייםנעמית מור חיים

בימאית ופעילה פוליטית

הו רומיאו!
יא בן אלף סרסורים שכמוך! באמת חשבת שלא תוכל לחיות בלעדיה? שזה יהיה כואב מדי? באמת באמת? סבבה, אז הרגת אותה כדי שזה לא יקרה, ועכשיו היא מתה. אז סורפרייז סורפרייז, אתה חי בלעדיה. כן, זה מוזר, אבל זה מה שקורה כשהורגים מישהי. היא לא נמצאת יותר, הו רומיאו, רומיאו. כי היא מתה, חתכת אידיוט קשה תפיסה שכמוך. אז איך זה מרגיש בלעדיה עכשיו, רומיאו? אתה מצליח לחיות, נגן מחונן, איש רעים להתרועע ונזר הבריאה? אתה מצליח? ועכשיו? ועכשיו?

הו השכנה של יוליה, שלא הזמינה משטרה פאקינג שנתיים. אני יודעת, אני יודעת. זו החלטה כל כך קשה לעשות, כשמערכות החוק והרווחה הן פארסה שמבוססת על אינספקטור קלוזו. שלמולן את מאמינה לא פעם שעדיף להיות נתונה בעינוי הרגיל, מאשר לסמן בתוכו ניקוד של ביקורי שוטרים שמעלה דראסטית את הסיכוי להתקף שיגעון קטלני מצד רומיאו. מערכות שגורמות לך להשתתק לנגד ילדים שחוטפים מכות רצח בבית. זה עדיף מלהיאנס קבוצתית בפנימייה, את מנסה לשקול לעצמך. ברור שזה לא אידיאלי לנשמה שלהם, שתחפש אח"כ כל החיים לחטוף או להחטיף. שתזהה אהבה רק עם כאב. שחס וחלילה תוליד עוד רומיאו עם פטיש או יוליה מנותצת פנים. אני מבינה אותך, שכנתה של יוליה. רגע אני מהצד הזה של הגדר, ובמשנהו מעבר השני. רק גדר דקיקה של במבוקים מפרידה ביני וביני.

romeo_julietהו ילד יקר ומקסים. אז ככה זה מרגיש כשילד מת? כי זה ממש ובאמת בלתי נסבל. זה לא סביר. לחלקנו הבוגר יותר זה נתן לפיתת חנק עוד בשלב 67 החיילים. כי עבורנו הם ילדים. אבל עכשיו עוברים את זה כולנו יחד, גם הצעירים שבחבורה. ככה בדיוק זה מרגיש כשמת ילד. אפילו אם עבור צד אחד הוא תמונת ניצחון, אפילו אם עבור צד שני הוא קלף מיקוח מקדם, אפילו אם הוא רק כלי למו"מ, אפילו אם הוא רק כלי לשבירת מו"מ. אנחנו פה למטה גמרנו עם הצדדים שאתם מנהלים לנו מעל הקרקפות. אנחנו על הרצפה פה, מדממים את זה שבשבילנו הוא רק ילד. והוא חסר לנו בגוף עכשיו. האם ייתכן שהחבר'ה בצד השני גם מרגישים ככה כשמת להם ילד? או שניים? או 469?!? האם ייתכן שהם הרגישו ככה כבר 469 פעם בחודשיים האחרונים, שבורי לב וחסרי אונים? זה לא הגיוני. אי אפשר לחוש ככה 469 פעמים תמימות ושהדופק ימשיך לעבוד כרגיל. הוא בוודאי נחלש מאוד או מתעוות.

ואם היינו יודעים שככה זה מרגיש כשמת ילד. שזה רגש שאינו ייחודי רק לעם הנבחר שסופר באובססיה פרסי נובל ושמות כמו כהן בקרדיטים של סרטים, כדי להצדיק את תחושת ההיקסמות העצמית. עם שנחרד מאנטישמיות מאורגנת נוסח אילומינטי ובונים חופשיים, אבל צוהל לכל רמז לרשת היהודו-פיננסית שרוחשת בבסיס כל האנשים היפים על השטיח האדום, הפרקט, כר הדשא. אם היינו אשכרה משערים בנפשנו בעולם מתוקן, שבו כל ההיקשים הלוגיים פועלים כסדרם, שילד שנדם ומוכנס לשקית זה לא קביל וחייב להימנע גם אם הוא של השכנים, מעבר לגדר הבמבוק הדקיקה, כלום זה היה עוצר אותנו מהשחיטה?

אותי זה היה עוצר. אין סיכוי בעולם שהייתי מביטה בילד דרך כוונות ומשלחת בו חומר נפץ. גם הסיכוי שהייתי שוחטת בן זוג, הוא לא עצום. והיו לי כמה ממש מעצבנים. 14 נשים נרצחו רק השנה ע"י בני עוולה שטענו לבעלות עליהן. 14 גברים טוענים לאי שפיות זמנית. וזה רק השנה. ובאמת, בנאדם נורמלי לא מרוצץ לאהובתו את הגולגולת. רק אם הוא מדעאש, שאנחנו לא כמוהם בכלל. אצלנו הכל סטרילי ומרחוק. אם הגיע מישהו לידי רצח בידיים עם דם ישיר ניתז עליו, הרי שבאמת אינו בבריאות נפשית טובה. ניתן לכנות את זה בשלל תיאורים: סוציופת פסיכופת וכדו'. השורה התחתונה, ושוב רק בקיום שבו יש מקום להיקש לוגי, חייבת להיות שלגברים יש נטייה למחלות נפש חמורות. או לחילופין שהעולם שלהם והם יכולים לנהוג בכולנו ברכוש, כפי שאנחנו נוהגות בקרש החיתוך לירקות, או בשלט של המזגן. למרות שאם הם כל כך חשופים לאיבוד שפיות זמני, איך נתנו להם את המפתחות של העולם?

בינתיים הם מתחילים להכשיר לוחמות, טייסות קרב. נשים שידלגו על הקפיצה הפנימית ברחם למראה ילד טבוח, שלא מתוך הגנה עצמית, עד שזה ישתרש ותיטמע גם בנו, היכולת הזאת. אנחנו צריכות להחליט לאן זה הולך. אם ניתן להם להוסיף ולשלוט בגורלנו, תוך שהם מזנבים בכוחותינו, או שנתחיל לשמור על עצמנו וזו על זו. זה לא לא מעניין איתי אם מדובר בשכנה בנווה צדק או מחאן-יונס.

סורי, אבל עם כל הכבוד לזהויות הלאומיות וההשתייכות המשפחתית הפטריארכלית, לפני שאני נחלקת פה באיזו חלוקה שקבעו הגברים לפני 5,000+ שנים, לגבי מי שייכת לאיזה שבט רצחני (הייתכן שהם חטפונו ואנסונו פשוט, דעאש סטייל, עד שהתרגלנו לשבט החדש? לא. מה פתאום. בשבט שלנו הכל תרבותי. אפילו את איברי המין הם לא קוצצים לנו, אנשי חסד וחן שכמותם. רק לעצמם), אני אשה. ואני שייכת לעצמי. וחיי, חיי חברותיי וילדינו חשובים לי לאין ערוך מכל השיט הכלכלי של מניות בצורת פגזים שהגברים שהם כביכול בצד שלי מריצים. נולדתי בין הים והירדן כי ככה הובילו הגברים של הציונות. יצא שזה הבית שלי, ושל כל מי שנולדה כאן מההשתלשלות ההיסטורית המתעתעת שלה. אין לנו לאן ללכת, וגם בא לנו לחיות יחד. מה תעשו לנו? אני מציעה פעולה של עזיבת הלאום בהקשר הזה, כמו גם עזיבת ההפרד ומשול שעושים בנו באמצעות ימין ושמאל, ועזיבת כל צורה של גדר שמפרידה בין האני האשה שעצובה שכאן לאני האשה העצובה שמעבר לבמבוקים, וחוסמת שיחה שהיתה יכולה להציל ולרפא. די לנו מלהיות אורחות מפוחדות בבית שלנו, ויהיו אלה ארבעה קירות, ארץ עם גבולות או העולם. אנחנו האדמה והילדים הם מאיתנו. אנחנו אלה שצריכות הגדרה עצמית. הנשים בין הנהר והים, וכל מי שמזדהה עמן, החפצות חיים. מרד, קיצר.

זוהי קריאה למרד.

+   +   +

לקריאה נוספת:

הסיפור המדהים על איך הסתבכתי בסכסוך המשכורות של חמאס

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. בגדדי

    גברתי, לא מבין למה את חושבת שזה מגדרי. גם אני שייך לשבט בעל כורחי למרות שאיני אישה. גם אני לא רוצה להיות חלק מכל זה ואף אחד לא שואל אותי. בוודאי שאיני רוצה להיות חייל (פריבילגיה השמורה לנשים). מה זה "אפילו את אברי המין הם לא קוצצים לנו רק לעצמם" מישהו שואל את העולל אם לקצוץ? מדוע הנשים לא מתנגדות לקיצוץ לבניהם חסרי הישע? המוני נשים מאוהבות בסדר הדברים הקיים למשל איילת שקד. המוני גברים מתנגדים לסדר הדברים הקיים לא פחות מהכותבת, המוני גברים סובלים יותר מנשים מסדר הדברים הנוכחי . כך שכל הפוסט הזה נגוע בשנאת גברים תהומית.

    1. נעמית

      מר איש, אני חוששת שמרוב עצבים לא הגעת למשפט האחרון בטור. תקרא, כדאי לך. הוא בדיוק בשבילך.

  2. מיכל

    גדולה. מה זה גדולה, ענקית! מצטרפת למרד שלך. אפשר להציע לך חברות?

    1. נעמית

      היי מיכל. בטח. נולדנו לחברות, רק צריך לחשוף את הקשרים ולבטל את ההפרד ומשול.
      🙂

  3. רועי

    טור מצויין – בשביל זה יש ״העוקץ״. כתיבה קולעת, שנונה ומבריקה. כל הכבוד לך

  4. דפנה

    הנשים הן יותר ממחצית האוכלוסיה בעולם, ולצערי הרב הם זן מפוחד, טיפש, כנוע ומבוהל.
    צא וראה מה קורה לנשים שבדעה צלולה מתאסלמות. בדעה צלולה צוללות אל תרבות שאין שונאת נשים ממנה. נשים עם דעה ומעמד שברצון עוטות את כסוי הראש שאין סמלי יותר ממנו לשיעבוד, הכנעה והשפלה. נשים שגם בבחירה חופשית (והייתה זו בחירה חופשית) בעזה בחרו בחמס, בפרשנות הקיצונית והאלימה של האיסלאם.
    ולמה נרחיק? שלי יחימוביץ שמכל בחינה ראויה מפסידה מראש מעצם היותה אישה. גם האמריקאים שחצו את מחסום 'הנשיא השחור' מתקשים עדין לקבל אישה נשיאה
    ארוכה הדרך, אם בכלל לשיחרור האישה, אז את קוראת למרד…….

    1. נעמית

      דפנה, אם אמנם הינך אשה, אני חוששת שערבבת כאן שנאת נשים עצמית, עם עובדות לא מדויקות או קצת שטחיות, כמו בחירה חופשית בעזה, ובכלל כמו בחירה חופשית של אורח חיים ע"י נשים, שעודנה מאוד מוגבלת.
      וכל זאת עם הדוגמה של יחימוביץ' שאינה רק אשה, אלא גם פוליטיקאית שכנראה לא הצליחה לצבור נאמנויות מספיקות לסיבוב הבחירה המדובר, וגם בעלת הון פחות מזה של המועמד שניצח, ועוד פקטורים שונים.
      מצד אחד את אומרת שנשים תמיד יפסידו מעצם מגדרן, ומצד שני מאשימה אותן בכך.
      דוקא מתוך חוסר האונים והאמון הזה, אפשר לצאת למרד וליצור כוח נשי שיפתח אפשרויות לאשה לפעול עם גיבוי רחב בהרבה (52% כאמור) בשדה הפוליטי.

  5. merde

    איזה מרד ואיזה בטיח.
    את חושבת שבגלל שאת אישה את כואבת יותר את מותם של אחרים? של ילדים? שאת מכוונת טוב יותר כימית? יש לך הוכחה מדעית לכך? ונניח שזה נכון – אולי אני מכוון טוב יותר להגן על אנשים? אולי כל מהותך וישותך היא של יצור שנרמס אלפי שנים עד כי מהותו שכחה את בסיס החיים – השימור העצמי? אולי את עיוות אומלל של הטבע, שאינו מסוגל להגנה עצמית אל מול הטורפים האכזריים שבחוץ, ומזלך שטייסים עטורי משקפיים שחורים ורוע הכרחי מקבלים עבורך את החלטות הדמים )כמה ילדים עלולים להיהרג אם אירה על חולית השיגור הזו, ומנגד האם ילדים ישראליים כמו דניאל טרגרמן ייהרגו אם לא אחסל את חוליית הפצמר הזו?( שאת לא מסוגלת לקבל, כי את רכה מדי, כי את לא מסוגלת לספוג את מחיר השימור העצמי? וכמובן שלא תקבלי את העובדה שזה מחיר השימור העצמי. אבל זה כבר עניין אחר, עניין של התנשאות, התנשאות של מי שעומדת מהצד עם מקלדת תל אביבית ומעולם לא הסתכלה לרוע בעיניים העזתיות הרצחניות שלו. וגם אם כן את כמובן את לא מוכנה לקבל, את מערערת על הסדר הבסיסי של הדברים, זה שנקבע על ידי גברים אכזריים, שקבעו שלהקות אריות תילחמנה זה בזו על טריטוריה, שעדרי תאואים ייאבקו זה בזה על טריטוריה, שתנינים ייאבקו זה בזה על טריטוריה. הרי הגברים קבעו כל זאת.
    ואני לא מאשים אותך שקצת בהכל ואת רוצה לכונן סדר עולמי חדש. כזה שלא מבוסס על הדפוסים האכזריים של הטבע אלא על חמלה ואהבה ואי הרג ואי סבל וסוכריות לכולם בלי להשמין. בהצלחה עם כל זה, ואני מתכוון באמת בהצלחה. אבל אל תגידי שהגברים חילקו לשבטים והמציאו את החוקים. זה קרה הרבה לפני. פשוט שאנחנו לא התקדמנו מספיק כמוך, ועוד יש לנו, בין היתר, גם את הדבר הזה שנקרא שימור עצמי, וכן, לפעמים הוא מחייב אותנו להרוג ילדים. כואב, ועושים את זה בכאב, ומחניקים, בשביל הילדים שלנו.

    1. נעמית

      אז אני מבינה שאתה בניגוד אליי כן חזרת בדיוק מעזה, וכן הרגת שם ילדים/חוליות שיגור, שעולה מדבריך (בניגוד לעובדות הידועות לכולנו ובניגוד לפרסומים של קצינים בכירים) שרציחתם היתה בלתי נמנעת. והכל בשם השימור העצמי.
      אשמח לשמוע על מי שמרת חבר. מהם ההישגים של מה שעשית?
      זה לא כל כך מסובך להבחין שהשימור העצמי הביא לאי שימור חייהם של 69 הרוגים ומשפחותיהם, פצועים רבים, פרימת מרקם החיים לפירורים בכל הדרום, וחתימה על הסכם שהוצע לפני כל אלה.
      כמו כן, אם קראת את הטור, ודאי הבחנת שהוא עוסק גם ברצח בתוך המשפחה על ידי גברים. עוד סוג של שימור עצמי?

      1. merde

        תשובה קצת דמגוגית, אבל ניחא.
        בכל מקרה, אם הטענה שלך היא שהיה אפשר להימנע מהרג אזרחים – לי לא ידועות שיטות קסם כאלו. תמוה בעיניי שיש כאלה שיש להם שיטות מופלאות כאלו, אבל הם שומרים אותן לעצמן.
        אם הטענה שלך היא שהיה אפשר להימנע מהקונפליקט כולו – בטוח. לפחות היה אפשר לנסות. לנסות לעשות שלום לפני שנים רבות. על זה אין ויכוח.
        אם הטענה שלך שלמבצע אין הישגים – היי, אולי. מלחמות זה בעיקרון מצב של הפסד-הפסד. אין טעם לחפש ראציונליות במלחמה.
        אבל הטענה שלך, הבסיסית, הייתה שגברים אחראים לכל התועבה הזו. לסדר הקיומי הזוועתי הזה. ועם זה אני לא יכול להסכים. הסדר הקיומי הזוועתי הזה הוא לא נחלתם של גברים בלבד, או אפילו המין האנושי בלבד. כל היצורים החיים חיים על פי אותו סדר קיומי זוועתי, כזה שמקדש מאבק כאמצעי לקידום, לאבולוציה של המין, של החיים; ואדיש לגורלם של הפרטים. חרא של סדר קיומי, אבל לא אנחנו התחלנו אותו. את רוצה להתמרד נגד מישהו, תתמרדי כנגד מי שקבע את חוקי הטבע המסריחים האלה. נראה לי שקוראים לו יהוה, או דגון, או דיג'ימון. אני כבר לא בטוח.
        אגב, אלימות במשפחה היא פשע נתעב, כמובן. אבל אני לא שונא את כל הנשים בגלל אותו קומץ שאוהב את סקס והעיר הגדולה. לא יודע למה צריך לתייג אותי כאלים רק בגלל שיש גברים שמטאטאים את הרצפה עם הנשים שלהם.

    2. ניני

      אני מבינה שמר טייס צריך להצדיק את ההרג וההרס המזוויעים של הפצצות שהוא מפיל, אבל אל תבלבל את המוח ותגיד לנו שזה לשמירה על ביטחוננו: כל מה שהושג המלחמה האחרונה היה אפשר להשיג גם לפניה בלי לזרוע הרס וחורבן ובלי להרוג נמלה.

      1. merde

        אבל לא אמרתי שום דבר כזה.
        מאיפה לי לדעת? אולי היה אפשר להשיג הכל בדיפלומטיה. ואולי דיבור היה מביא לאסון אפילו יותר גדול. אחרי הכל, דובר החמאס הולך ומדבר על יהודים שעושים מצות מדם ילדים, מניפסט החמאס מזכיר את היהודים וההון שהשתלטו על העולם, ותכניות הילדים שלהם מסבירות שכשרואים יהודי מכים אותו במקל. סתם אני אומר, כי לפעמים כשרוקדים טנגו, הרקדן האחר הוא חרא של רקדן. למעשה, הוא לא בא לרקוד, אלא מעניין אותו בכלל משהו אחר, כמו לדפוק אותך. בעיה נשית קלאסית בערבי טנגו/סלסה.
        בכל אופן, נראה לי שהבהרתי עצמי ככל שיכולתי. לא ה"גברים" התחילו את השטות הזו שנקראת מלחמה.
        לילה טוב וחלומות נעימים, למי שיכול לישון עדיין ואין לו ילדים שטופי זיעה שמגיעים למיטתו בבהלה כל פעם שאופנוע בחוץ מאיץ, או שהוא עצמו לא יכול לישון, כי הפציפיסטים לוחמי החירות בצד השני של גדר הכיבוש הרגו לו את האבא.