מכת המחץ של השלישייה

נתניהו, לפיד ופלוג הכריזו על קיצוץ רוחבי של מיליארד וחצי שקלים בעקבות "צוק איתן", שיתווספו כמובן לתקציב הביטחון. את חשבון הדמים ישלמו שוב האזרחים מן השורה
יוסי דהאן

זה הזמן ללבות את ההיסטריה על מנת להכשיר את הטיפול בהלם. וכצפוי – מכת ההלם הראשונה הונחתה היום. ראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל החליטו בצהריים על קיצוץ של מיליארד וחצי שקל בתקציב, שיעלה לאישור הממשלה ביום ראשון. הקיצוץ יחול על כל סעיפי התקציב – למעט תקציב הביטחון. משמעות הצעד הזה שאנחנו האזרחים נקבל הרבה פחות מהשירותים החברתיים הציבוריים המוכים והמצומקים שאנחנו מקבלים, שירותים שמעתה נצטרך לשלם עבורם מכיסנו הפרטי. צריך להזכיר שישראל היא אחת מהמדינות הקמצניות ביותר בכל הקשור להוצאות על אזרחיה: היא מוציאה על נושאים אזרחיים רק 38.1% מתקציבה לעומת 45.5% במדינות ה-OECD.

Screen shot 2014-08-26 at 7.40.12 PMההחלטה הזו על הקיצוץ נועדה למנוע, לטענת נתניהו, לפיד ופלוג, את הצעד החלופי של העלאת מיסים וביטול פטורים, על תאגידים כלכליים, בעלי ההון ובעלי האמצעים. ההצדקה של השלישייה להחלטה שלהם – הפוגעת במרבית האוכלוסייה, משרתת חלק קטן ממנה ומגדילה את אי-השוויון – היא שמדובר בצעד הכרחי בלתי נמנע להגדלת הצמיחה הכלכלית. להצדקה החבוטה הזו אין שום בסיס מדעי, כפי שמראים מחקרים רבים, ביניהם מחקר של כלכלני חברת האשראי סטנדרט אנד פורס שפורסם לאחרונה ושאותו הזכרנו כאן לפני מספר שבועות, וכן מחקריו של פרופסור יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית. המעשייה אודות הקשר בין מיסוי לפגיעה בצמיחה היא אידאולוגיה לקידום אינטרסים כלכליים צרים.

ישראל רחוקה מלהיות מדינה שתאגידיה ואזרחיה בעלי האמצעים סובלים מנטל מס כבד. הבור התקציבי ואי-השוויון שהוא מהגבוהים במדינות המערב, נוצרו דווקא כתוצאה מהפחתה מתמשכת של הורדת מיסים ישירים לאורך השנים. צעד כלכלי שהוא ביטוי לאידיאולוגיה הניאו-ליברלית לה שותפים נתניהו ולפיד, אידיאולוגיה שמטרתה לצמצם ככל האפשר את מדינת הרווחה עבור האזרחים ויצירת מדינת רווחה עבור התאגידים ובעלי ההון.

כאמור לצד הקיצוץ בשירותים החברתיים, יתווספו מיליארדים לתקציב הביטחון. כיוון שלממשלה אין שום רצון ותכנית למצוא איזשהו פתרון לסכסוך מקיז הדמים באזורנו, חייבים להמשיך ולהצטייד לקראת הסיבוב הבא ב"כיפות הברזל" ו"מעילי הרוח". את חשבון הדמים ישלמו שוב האזרחים מן השורה.

 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נטליה

    צודק מאה אחוז. להדפיס ולחלק בצמתים.

  2. שפתי כהן-יגאל כהן

    נכון.

  3. אסה

    היות שרב האזרחים רצו את המלחמה הזו ואף להמשיך בה, אין על מה להתרעם

  4. נורית

    יוסי היקר.
    אז כתבת ואני קראתי, ואני מסכימה לכל מילה שלך ושל יוסי זעירא. והמדינה חוץ מאשר לבקש מאיתנו במשך חיינו להקריב את אבינו, ואחר כך את בעלינו, ואחר כך את בנינו ועכשיו את נכדינו, ואני רק מדברת על המשפחה הגרעינית ולא על משפחת הקהילה. המדינה, שאנו תורמים לה חלק מרווחינו-דרך מיסים ישירים ועקיפים, אינה תורמת לאזרחיה מן השורה, אלא אם הם שייכים לאליטה ההונית.
    אז עכשיו אני כתבתי ואתם קראתם.
    אז מה?

  5. ציקי

    קרא שוב: פלוג דווקא תמכה בהגדלת הגרעון. היא לא מהרעים בסיפור הזה.

  6. יוסי דהאן

    אכן פלוג מצהירה שהיא בעד העלאת מיסים, אבל אני מעדיף להתייחס למה שמקבלי החלטות עושים ופחות למה שהם אומרים. אתמול היא הייתה שותפה להחלטה על הקיצוץ והימנעות מהעלאת מיסים.

    1. ציקי

      יתכן שבתור נגידת בנק ישראל יש לה פחות SAY במדיניות פיסקלית מאשר לשניים האחרים.

  7. דפנה

    תודה על מאמר מעניין ונכון.
    חבל שלא התייחסת כאן גם לרעיון ההזוי של מע"מ 0%.
    מדובר באחד החוקים הכלכליים הרעים ביותר שנהגו כאן, ויאיר שלנו ממשיך להתעקש על הבאתו להצבעה, במקום לנצל את ההזדמנות ולסגת ממנו באלגנטיות.
    כולנו נשלם בקיצוץ בשרותים החברתיים, לטובת קבוצה מאוד קטנה, מאוד מסויימת, ובהחלט לא הקבוצה החלשה ביותר במשק.

  8. נפתלי אור-נר

    עש שישראל לא תוותר על חלומה לסיפוח בפועל של השטחים (ולא לחינם נקראים הם :יהודה ושומרון") ותעדיף את השלום, אנו נמשיך לשלם מחיר כבד, גם כלכלי. הויכוח מי ישלם יותר פחות רלוונטי מהדרישה להעדיף את השלום ולאפשר בכך הפניית תקציבים לרוות האזרחים והתושבים במקומינו